דוח בנושא הגנה על אזרחים | 28 באוגוסט – 10 בספטמבר 2018

13 בספטמבר 2018

הפגנות יום שישי והעימותים ליד גדר המערכת של ישראל סביב עזה נמשכו, ובמהלכן נהרגו שלושה פלסטינים, שניים מהם ילדים, ונפצעו 666 פלסטינים נוספים. בשתי הזדמנויות במהלך הפגנות שהתקיימו ב־7 בספטמבר ממזרח לרפיח ירו כוחות ישראליים אש חיה על שני נערים בני 16, שנמצאו קרוב מאוד לגדר המערכת. אחד מהם נהרג ואילו השני נפצע ומת מפצעיו למחרת. בדיקות ראשוניות וצילומי וידיאו מצביעים על כך שאף אחד מהנערים לא היה חמוש ולא היווה איום על חייהם של הכוחות הישראליים. מאז 30 במרס 2018 נהרגו 31 ילדים מידי כוחות ישראליים, רובם בעת שהשתתפו בהפגנות. מבין הפצועים במהלך התקופה אושפזו 260, בהם 172 בני אדם שנפגעו מתחמושת חיה; היתר טופלו בשטח. לא דווח על נפגעים ישראלים. לנתונים מצטברים על הנפגעים ולפילוחם מאז תחילת ההפגנות ראו כאן.
חמישים פלסטינים נוספים נפגעו מידי כוחות ישראליים במהלך שני ניסיונות של עשרות סירות שהפליגו מעזה לפרוץ את המצור הימי הישראלי. המשטים, שהתקיימו ב־2 וב־10 בספטמבר, היו חלק מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה". את הסירות עצר חיל הים הישראלי, שפתח לעברן בירי אש חיה ורימוני גז מדמיע.
באירוע נוסף ב־7 בספטמבר, במהלך הפגנות יום שישי, ירה כוח של חיל האוויר הישראלי בקבוצת פלסטינים ובעמדת תצפית צבאית בצפון עזה, ירי שלא גרם לנפגעים. על פי דיווחים, המתקפה הראשונה התמקדה בבני אדם שניסו להפריח בלוני תבערה לשטח ישראל, והשנייה, לדברי מקורות ישראליים, באה בתגובה על הצתת מגדל צבאי ישראלי באמצעות עפיפון תבערה.
תועדו לפחות 15 תקריות שבהן פתחו כוחות ישראליים באש על פלסטינים, במהלך אכיפה של הגבלות הגישה שהוטלו ביבשה ובשטחי ים מול חוף עזה. הירי אילץ חקלאים ודייגים לעזוב שטחים אלה. בתקרית אחרת אולצו חמישה דייגים לפשוט את בגדים ולשחות לסירות של חיל הים הישראלי, שם נעצרו וסירתם הוחרמה – זאת לדברי מקורות פלסטיניים. בנוסף על כך, בתקרית אחת נכנסו כוחות ישראליים לעזה, יישרו אדמה וביצעו חפירות ליד גדר המערכת ממזרח לעיר עזה. בשלוש תקריות נפרדות עצרו כוחות ישראליים תשעה בני אדם, בהם שני ילדים, ששהו ליד גדר המערכת; ארבעה מהם שוחררו מאז.
ב־3 בספטמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 36, על פי דיווחים לאחר שהאיש ניסה לדקור חייל ישראלי בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2); לא דווח על פצועים ישראליים. התקרית התרחשה בכניסה למתחם ההתנחלות גבעת האבות. גופתו של התוקף לכאורה מעוכבת בידי הרשויות הישראליות, יחד עם גופותיהם של לפחות 15 פלסטינים אחרים שנהרגו בתקריות דומות בחודשים קודמים.
בגדה המערבית פצעו כוחות ישראליים 130 פלסטינים, בהם 37 ילדים, בשורה של תקריות. מכלל הפצועים דווח על 32, בהם שמונה ילדים, שנפגעו במהלך עימותים שפרצו עם כוחות ישראליים בעקבות כניסתם של ישראלים לאתרים דתיים בעיירות פלסטיניות. כמו כן, דווח על 27 אנשים שנפצעו במהלך שתי הפגנות בנפת רמאללה: בבלעין במשך הפגנה שבועית קבועה נגד גדר ההפרדה והרחבת התנחלויות, ובראס כרכר נגד בנייה של כביש חדש המיועד למתנחלים ונסלל על אדמה בבעלות פלסטינית פרטית. בתקרית נוספת באזור H2 של העיר חברון היכו כוחות ישראליים ארבעה מורים ופצעו אותם, ירו רימוני גז מדמיע לחצר של מתחם בית ספר, ופצעו עשרים תלמידים; הלימודים בבית הספר בוטלו לשארית היום, ביטול שפגע ביותר מ־300 תלמידים. לדברי מקורות ישראליים, התקרית באה בתגובה על אבנים שהושלכו מתוך המתחם על כוחות ישראליים שסיירו ליד בית הספר. 19 פלסטינים נוספים נפצעו במהלך עימותים שפרצו בעקבות שבעה מבצעי חיפוש ומעצר; בסך הכול ניהלו כוחות ישראליים 140 מבצעי חיפוש ומעצר ועצרו 205 פלסטינים, בהם 12 ילדים.
הרשויות הישראליות הרסו או תפסו, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, 25 מבנים בבעלות פלסטינית בשטח C ובירושלים המזרחית, גרמו בכך לעקירתם של 47 בני אדם, בהם 23 ילדים, ופגעו במחייתם של 108 בני אדם נוספים. 17 מהמבנים שנהרסו או נתפסו היו בשטח C, ושתי התקריות הגדולות ביותר תועדו בקהילה הבדואית דיר אל־קילט (נפת יריחו), הממוקמת בשטח שהוגדר כשטח אש, ובכפר ברטעא א־שרקייה (נפת ג׳נין), עיירה שגדר ההפרדה מנתקת אותה מיתר הגדה המערבית. שמונה המבנים הנותרים היו בירושלים המזרחית, חמישה מהם בחלקו של הכפר אל־ולג׳ה המצוי בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים ומנותק מיתר העיר על ידי גדר ההפרדה. שתיים מבין פעולות ההרס שדווח עליהן, לרבות התקרית בכפר אל־ולג׳ה, הובילו לעימותים עם כוחות ישראליים ובהם נפצעו עשרים פלסטינים.
ב־5 בספטמבר דחה בג״ץ את כל העתירות הנוגעות לפסיקתו מ־24 במאי, שהתירה את הריסתה של כל הקהילה הבדואית פלסטינית ח׳אן אל־אחמר – אבו אל־חילו, הממוקמת בשטח C של נפת ירושלים. תוקפו של צו ביניים קודם נגד ההריסות פג ב־12 בספטמבר, ועקב כך נותרה הקהילה שבה גרות 35 משפחות המונות 188 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, חשופה לסכנת הריסות המוניות והעברה בכפייה. האו״ם קרא בעבר לרשויות הישראליות לזנוח את תוכניות ההרס והיישוב מחדש שהועיד לקהילה, הנוגדות את מחויבויותיה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי.
ב־4 באוגוסט, בשתי תקריות נפרדות, עקרו כוחות ישראליים חמש משפחות פלסטיניות בסך הכול משתי קהילות רועים בצפון בקעת הירדן למשך 17 שעות, כדי לפנות שטח לאימונים צבאיים ישראליים. שתי הקהילות שוכנות בשטחים שהוגדרו כ"שטחי אש". נוהג זה, יחד עם הריסות והגבלות גישה, תורם ליצירה של סביבה כופה בקהילות אלה, המציבה את תושביהן בסיכון מוגבר להעברה בכפייה.
שישה פלסטינים נפצעו ונזק נגרם לרכוש פלסטיני ב־11 מתקפות שביצעו מתנחלים וישראלים אחרים. ב־1 בספטמבר, ליד צומת יצהר (נפת שכם), יידו מתנחלים אבנים על כלי רכב פלסטיניים ופצעו ארבעה פלסטינים, בהם ילד בן חמש. בשתי תקריות נפרדות באזור H2 של העיר חברון תקפו מתנחלים בתרסיס פלפל ילד פלסטיני בן 15 שהיה בדרכו הביתה מבית הספר, פצעו אותו, וכן רגמו באבנים אמבולנס שהיה בתפקיד וגרמו לו נזק. קבוצת ישראלים הכתה ופצעה נהג אוטובוס פלסטיני בירושלים המזרחית. על פי דיווחים, מתנחלים השחיתו כתשעים עצי זית בבעלות פלסטינית בארבע תקריות נפרדות בא־תוואני (נפת חברון), א־לובן א־שרקייה ובורין (שניהם בנפת שכם. בארבע תקריות נפרדות נוספות בכפרים עסירה אל־קיבלייה, א־לובן א־שרקייה, מאדמא וביתא (כולם בנפת שכם), השחיתו מתנחלים כלי רכב ובתים פלסטיניים, לרבות בכתובות "תג מחיר" שריססו עליהם. אלימות מתנחלים גברה מאז תחילת 2018 – מדי שבוע מתרחשות בממוצע חמש מתקפות המסתיימות בפצועים או בנזק לרכוש, לעומת ממוצע שבועי של שלוש תקריות כאלה ב־2017, ושתיים ב־2016 (בממוצע שבועי).
ב־14 הזדמנויות לפחות יידו פלסטינים אבנים על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי ישראליות בגדה המערבית ליד חברון, בית לחם ורמאללה, וגרמו נזק ל־14 כלי רכב פרטיים לפחות, זאת לדברי מקורות ישראליים; בשלוש מהתקריות הללו, ליד רמאללה ובית לחם, נפצעו שלושה מתנחלים.
במשך ארבעה ימים במהלך התקופה הנסקרת, לרגל ראש השנה העברי, הטילו הרשויות הישראליות סגר כללי על הגדה המערבית. הכניסה לירושלים המזרחית ולישראל דרך כל המחסומים נאסרה על כל בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית, לרבות עובדים וסוחרים המחזיקים בהיתרים בתוקף, למעט מקרי חירום רפואיים, סטודנטים ועובדים פלסטיניים של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים וסוכנויות או״ם.
ב־5 בספטמבר ועד לסוף התקופה הנסקרת סגרו הרשויות הישראליות את מעבר ארז עם רצועת עזה, מלבד לצורך תנועה של מקרי חירום במשך יומיים. על פי דיווחים הוטל הסגר כדי לתקן את הנזק לתשתיות שלו גרמו פלסטינים בהפגנות יום שישי, ולאחר מכן לרגל החגים בישראל.
מעבר רפיח בין עזה למצרים, המצוי בשליטת מצרים, היה פתוח בשני הכיוונים במשך שבעה ימים, ובכיוון אחד בלבד (אל תוך עזה) במשך חמישה ימים נוספים. בסך הכול הורשו6,307 בני אדם (בהם 3,229 עולי רגל ששבו ממכה) להיכנס לעזה ו־2,695 בני אדם נוספים יצאו ממנה.