הרס מבנים ועקירה בגדה המערבית | מרס 2018

דגשים

• ירידה במספר המבנים שנהרסו ובני האדם שנעקרו בשטח C
• לא נהרסו מבנים במימון תורמים
• בית ספר שנבנה במימון האיחוד האירופי בקהילה חלשה ופגיעה בשטח C מצוי בסיכון מוגבר להריסה

סקירה כללית

בחודש מרס פחת היקף הרס הרכוש הפלסטיני לעומת שני החודשים הראשונים של 2018, שגם הם שיקפו ירידה לעומת התקופה שקדמה לכך. בסך הכול נהרסו, נתפסו או נאטמו במהלך החודש 28 מבנים, לעומת ממוצע חודשי של 35 מבנים ב־2017. נתון זה מביא את מספרם הכולל של המבנים שנהרסו, נתפסו או נאטמו ברבעון הראשון של 2018 ל־97, נתון המייצג כ־50% מהמבנים שנהרסו או נתפסו ברבעון המקביל של שנת 2017 וכ־20% מהמבנים שנהרסו או נתפסו ברבעון המקביל ב־2016.

כמעט 30% שנהרסו, נתפסו או נאטמו ברבעון הראשון של השנה היו מבני מגורים, והיתר היו קשורים למחייה או שימשו כתשתית קהילתית. כמעט שליש מהמבנים שנפגעו במהלך תקופה זו נתפסו, ולא נהרסו; לשם השוואה, בשנת 2017, 10% מהמבנים נתפסו.

23 מהמבנים שנפגעו בחודש זה נהרסו, נתפסו או (במקרה אחד) נאטמו בשטח C ובירושלים המזרחית בשל היעדר היתרי בנייה, ומבנה נוסף, בשטח A, נאטם לשם ענישה.

17 מהמבנים (כ־70%) היו בירושלים המזרחית, שבה – בניגוד למגמת הירידה הכללית – נותרה בעינה רמת הריסות גבוהה כבשנים 2017 ו־2016. שבעה מהם היו מבני מגורים, בהם שלושה שנהרסו או נאטמו על ידי בעליהם הפלסטינים כדי להימנע מתשלום קנסות גבוהים. התקרית הנרחבת ביותר התרחשה בקהילת אל־וטא, ליד מחסום גילה, שם הרסו הרשויות הישראליות שני בתים וחמישה מבנים מסחריים ומבנים הקשורים במחיה, והביאו בכך לעקירתם של 13 בני אדם מבתיהם.

בשטח C הרסו הרשויות הישראליות שישה מבנים בחמש תקריות נפרדות, המספר הנמוך ביותר של מבנים פלסטיניים שנהרסו בשטח C מאז יוני 2017. באחד המקרים תפסו הרשויות הישראליות אוהל מגורים בקהילת הרועים סוסיא שבנפת חברון ועקרו בכך משפחה אחת ממקום מושבה. לחלק מהקהילה נשקפת סכנה של העברה בכפייה, ובחודש מאי מתוכנן דיון בבג״ץ בעניינה.

אמנם, אף אחד מהמבנים הללו לא ניתן כסיוע במימון תורמים, אך במהלך החודש התקבלו צווי הפסקת עבודה נגד ארבעה מבנים שנבנו במימון האיחוד האירופי בקהילה בבקעת הירדן. בסך הכול נהרסו או נתפסו ברבעון הראשון של 2018 14 מבנים במימון תורמים, נתון המייצג ירידה של 82% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2017 (78 מבנים), ושל 90% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2016 (136 מבנים).

חשש עולה נוכח בקשת שהגישו הרשויות הישראליות בשלהי מרס לבג״ץ לדחות עתירה שהגישה הקהילה הבדואית אל־מונטאר (נפת רמאללה) נגד הריסת בית הספר היחיד בקהילה, ולבטל צוו ביניים המונע את ההריסה. ההחלטה בעניין תלויה ועומדת. בית הספר, הכולל מבנים וציוד במימון האיחוד האירופי, החל לפעול באמצע 2017 והוא משרת ילדים בכיתות א׳ עד ו׳. זו אחת מ־46 קהילות בדואיות פלסטיניות במרכז הגדה המערבית שנשקפת להם סכנה של העברה בכפייה בשל הסביבה הכופה המופעלת עליהן.

תרשימים וטבלאות עם נתונים נוספים זמינים בגרסה המלאה של דוח זה.