עזה: שנתיים מאז מעשי האיבה בשנת 2014 | אוגוסט 2015

עובדות

מבין כ-100,000 הפלסטינים שבתיהם נהרסו או ניזוקו קשות במהלך מעשי האיבה ב-2014, 65,000 עדיין עקורים; בשל היעדר מימון עלולים יותר ממחציתם שלא לקבל כל סיוע שהוא בכסף מזומן במחצית השנייה של 2016.

• לכ-900 בני אדם, שליש מהם ילדים, נגרם במהלך מעשי האיבה סוג כלשהו של נכות לצמיתות וכ-100 נאלצו לעבור קטיעת גפיים.
• על פי הערכות, יותר מ-160,000 ילדים זקוקים לתמיכה פסיכו-חברתית מתמשכת.
• מאז הפסקת האש נהרגו בפיצוצים של נפלי מלחמה 17 אזרחים ו-100 אזרחים נוספים נפצעו, בהם 46 ילדים. כ-3,300 נפלי מלחמה פונו בביטחה ו-87 אתרים מסוכנים עדיין ממתינים לפינוי.
• כל 78 בתי החולים והמרפאות שניזוקו במהלך הסכסוך תוקנו, שיקומן של שלוש מרפאות שנהרסו כליל עדיין מתנהל, וטרם החלה בנייתו של בית חולים אחד שנהרס כליל.
• הושלם שיקומו של אחד מבין שבעת בתי הספר שנהרסו כליל, והעבודה על שיקום ששת הנותרים מתנהלת כעת; כל 252 בתי הספר שניזוקו תוקנו.
• תיקונם של כשני שלישים מהנזקים לתשתית ולציוד המים והתברואה הושלם או מתנהל כעת, אך לשליש הנותר עדיין חסר מימון; רוב משקי הבית מקבלים מים מוזרמים בצינורות רק למשך כמה שעות מדי 4-2 ימים.
• רק מחצית משטחי הגידול של יבולים בשדות פתוחים, 18% מבוסתני העצים ו-16%  מהחממות שניזוקו או נהרסו במהלך מעשי האיבה שוקמו, עובדה הפוגעת במחייתם של חקלאים ובייצור המזון.
• רק 27% מהמימון שתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2016 ביקשה לגייס למיזמים ספציפיים לעזה התקבלו עד עתה.

1. בין 7 ביולי ל-26 באוגוסט 2014 חוותה רצועת עזה את סבב מעשי האיבה ההורסני ביותר מאז תחילת הכיבוש הישראלי ב-1967. כעבור שנתיים, רוב בני האדם והמוסדות בעזה עדיין מתקשים להתמודד עם תוצאותיהם. מעשי האיבה החמירו מצב הומניטרי קשה מאוד מלכתחילה, שנבע מהמצור הישראלי ואשר הוחרף עוד יותר בשל הפילוג הפלסטיני הלא פתור מבית. חסר קשה במימון פוגע במאמציהן של סוכנויות הומניטריות וסוכנויות פיתוח לתת מענה לצורכיהם הבסיסים של הפגיעים והחלשים ביותר.
2. תנאי החיים של מי שעדיין עקורים מעוררים שורה של חששות הומניטריים, לרבות שיבוש המחיה, היעדר פרטיות, אלימות מבוססת-מגדר, סיכונים הקשורים בנפלי מלחמה וחשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים. כל אלה החריפו את פגיעותן של קבוצות מסוימות, ובמיוחד ילדים, משקי בית שבראשם עומדת אישה, בעלי מוגבלויות, קשישים וחולים כרוניים. העיכובים בשיקום בתים נובעים בעיקר מן ההגבלות על יבוא חומרי בניין, מחסור במימון ואילוצים הנובעים מהיעדר תכנון ומסוגיות בעלות על קרקע.
3. מצבה המעורער של מערכת הבריאות הציבורית פוגע במתן טיפול ושיקום נאותים למי שסבלו פגיעות ארוכות טווח ונכות. מערכת הבריאות הציבורית בעזה סובלת ממחסור נרחב בכוח אדם מיומן, בתרופות ופריטים רפואיים חד-פעמיים, ובאספקת חשמל. קטועי גפיים רבים עדיין ממתינים לגפיים תותבות, ואילו מטופלים אחרים מופנים אל מחוץ לעזה לטיפול שוטף. רשימות ההמתנה הארוכות לניתוחים אלקטיביים יוצרות תסכול, כאב מיותר וסיכונים בריאותיים הנלווים לעיכוב בטיפול.
4. מתן דין וחשבון בגין הפרות המשפט הבינלאומי במהלך מעשי האיבה נותר חמקמק. הרשויות הישראליות פתחו ב-25 חקירות פליליות, שעד עתה הביאו להעמדתם לדין של שלושה חיילים באשמת ביזה. ארגונים פלסטיניים המגישים תביעות לפורומים משפטיים בינלאומיים נתקלו באיומים ובמגבלות. הראשויות הפלסטיניות לא הודיעו על חקירות משמעותיות כלשהן של הפרות לכאורה. פטור מעונש שולל מקורבנות ומניצולים את הצדק והפיצוי המגיעים להם, ומונע הרתעה מפני הפרות עתידיות.
5. הטיפול בצרכים ההומניטריים מן הסכסוך בשנת 2014 מצריך אמצעים ושינויי מדיניות דחופים. אלה כוללים הסרה מלאה של המצור שמטילה ישראל, שהוא בלתי חוקי מתוקף המשפט הבינלאומי; יישוב הפילוג הפלסטיני מבית; ותשלום של הכספים שתורמים התחייבו אליהם וטרם שולמו. עם האחראים להפרות יש למצות את הדין. שינויים כאלה חיוניים לא רק בכדי להקל את המצוקה הנוכחית, אלא כדי לצמצם את הסבירות להסלמה חדשה.