פורסם ביום 10 אוגוסט 2016
 במסגרת  

מיזמי הובלת מים במכליות מתמקדים בקהילות החלשות והפגיעות ביותר בשטח C

המחסור במים מגביר את סכנת ההעברה בכפייה

רוב הקהילות הפלסטיניות ברחבי שטח C של הגדה המערבית מתמודדות עם בעיות חמורות בגישה למים. על פי מיזם פרופיל הפגיעוּת – סקר מקיף של כל הקהילות בשטח C שתואם בשנת 2013 על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים – 180 אזורי מגורים אינם מחוברים לרשת המים ו־122 אזורי מגורים נוספים מחוברים, אך אינם מקבלים מים כלל או שאספקת המים אליהם אינה סדירה.[i] מצב זה קשור ישירות למשטר התכנון והאיזור המפלה והמגביל שהרשויות הישראליות מיישמות בשטח C.[ii]

קהילות אלה נאלצות להסתמך על איסוף ואגירה של מי גשמים בעונת החורף ובחודשי האביב הראשונים, ועל מים מובלים במכליות בין יוני לאוקטובר. עלות המים המוזרמים בצינורות ברשתות היא כ־5 ש״ח למטר מעוקב (מ״ק), אבל תושבי מרבית הקהילות המבודדות משלמים למוכרים פרטיים בין 20 ל־50 ש״ח למ״ק, תלוי באילוצי המרחק והגישה. בקהילות העניות ביותר, רכישות מים אלה עלולות להוות עד מחצית מהוצאות המשפחה בחודש.

גישה מוגבלת למים פוגעת ישירות ברווחתם של בני אדם, תורמת לשחיקה המתמשכת של הכנסתם ומחייתם, ומגדילה את חשיפתם להפחדה ולאלימות בעת שהם מביאים מים ממקורות מרוחקים. גורמים אלה, יחד עם הרס בתים ומבנים המשמשים למחייה בגין היעדר היתרי בנייה, יוצרים מכלול של תנאים הדוחקים את רגליהם של פלסטינים ומגבירים את סכנת ההעברה בכפייה.

סבסוד הובלת מים במכליות

כדי להקל מצב זה, יפעלו ארגון GVC (ארגון בינלאומי לא ממשלתי) ויוניסף בתיאום עם רשות המים הפלסטינית במיזם שיתמקד בקהילות בשטח C שבהן צריכת המים הממוצעת היא פחות מ־30 ליטר לנפש ביום, ו/או כאלה המשלמות יותר מ־20 ש״ח למ״ק עבור מים מובלים במכליות. על סמך קריטריונים אלה זוהו 79 קהילות שאוכלוסייתן מונה כ־20,700 נפש.

כל תושבי הקהילות הללו יקבלו מים מסובסדים בהיקף של 30 ליטר לנפש ליום, במחיר של 10 ש״ח למ״ק, לתקופה של תשעים יום, בלא קשר למיקום הקהילה או לנקודת אספקת המים. בנוסף על כך, 33 בתי הספר הפועלים באזורים שנבחרו למיזם יקבלו בחינם הקצאה של חמישה ליטרים ליום לתלמיד, ושתי המרפאות יקבלו עשרה ליטרים לנפש ליום.

החלוקה תתבסס על מערכת תלושים שנציגי הקהילה ימכרו בתיאום עם מועצות השירותים המשותפות של האזורים שנבחרו למיזם. בסיס נתונים של רשות המים הפלסטינית לניהול חלוקת התלושים יקל על היישום והמעקב של המיזם, ויבטיח יעילות ושוויון. המוטבים יהיו מעורבים ישירות בתהליך, על מנת לקדם אחריות. הכוונה להתחיל במיזם, העתיד לעלות כ־500 אלף דולר, בחודש אוגוסט והוא ייושם באמצעות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

חברת המים הישראלית מפחיתה את אספקת המים לכפרים בצפון הגדה המערבית

מתחילת יוני 2016, הפחיתה חברת המים הישראלית "מקורות" – הספקית הגדולה ביותר של מים מוזרמים בצינורות בגדה המערבית – את כמות המים המוזרמת ל־14 כפרים פלסטיניים בנפות שכם, קלקיליה, סלפית וג׳נין.[iii] לדברי רשות המים הפלסטינית ומקורות פלסטיניים מקומיים, הצמצום נע בין 50% ל־70%. צעד זה אילץ יותר מ־150 אלף בני אדם החיים בכפרים הנפגעים להגביר את תלותם במים יקרים המובלים במכליות כדי לתת מענה לצורכי הבית והמחיה שלהם. דובר משרד הביטחון הישראלי אמר לאמצעי התקשורת הישראליים כי "כתוצאה מצריכת מים מוגברת בחודשי הקיץ, נדרשים ניהול וויסות של הזרימה על מנת לאפשר אספקה מרבית לכלל האוכלוסיות. לאור הבעיה, אישר ראש המנהל האזרחי בצו שעה להשמיש את מתקן הקידוח 'אריאל 1' כדי להגדיל את כמויות המים לתושבי צפון השומרון."[iv] לדברי רשות המים הישראלית, המחסור במים בצפון הגדה המערבית השפיע גם על התנחלויות.[v]

יום השנה ה־12 לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק

ב־9 ביולי 2004 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק חוות דעת מייעצת בנושא ההשלכות החוקיות של בניית חומה בשטח הפלסטיני הכבוש. בית הדין הכיר בכך שישראל "נאלצת להתמודד עם מעשי אלימות רבים, בלתי מובחנים וקטלניים נגד אוכלוסייתה האזרחית" ובכך שיש לה "הזכות, ואף החובה, להגיב במטרה להגן על חיי אזרחיה, [ואולם] האמצעים הננקטים חייבים להתבצע בכפוף למשפט הבינלאומי החל" בהקשר זה.

בית הדין ציין כי אותם קטעים של גדר ההפרדה העוברים בתוך הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מהווים הפרה של התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי. בית הדין קרא לישראל להפסיק את בניית גדר ההפרדה "לרבות בתוך ירושלים המזרחית וסביבה"; לפרק את קטעי גדר ההפרדה שכבר הושלמו; וכן "לבטל או להכריז על אי־נפקותן של כל פעולות החקיקה והתקנות הנוגעות לחומה." כן קרא בית הדין לישראל "לפצות" בגין "ההפקעה וההרס של בתים, בתי עסק ונכסים חקלאיים", ו"להשיב את האדמות, הבוסתנים, מטעי הזיתים ונכסי דלא־נייד האחרים שנתפסו." בית הדין קבע גם כי אל למדינות החברות באו״ם להכיר במצב הבלתי חוקי שיצרה גדר ההפרדה, וכי עליהן להבטיח כי ישראל תציית למשפט הבינלאומי. אף שזו חוות דעת משפטית מייעצת שאיננה מחייבת, ב־20 ביולי 2004 אישרה העצרת הכללית של האו״ם ברוב מכריע את החלטה ES-10/15 , הקוראת לישראל לציית לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק.[vi]


[i] לעיון מקוון בבסיס נתונים דינאמי המציג את ממצאי מיזם פרופיל הפגיעות ראו כאן.

[ii] ראו:

Report of the Secretary-General on “Israeli settlements in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and in the Occupied Syrian Golan”, A/HRC/31/43, 20 January 2016, para. 69.

ראו גם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים: "סכנה מרחפת: צווי הריסה בשטח C של הגדה המערבית", ספטמבר 2015.

[iii] הכפרים הנפגעים הם: חווארה, דיר אל־חטב, סאלם, עזמות, ג׳ית, סרה, כפר קדום, אל-פונדוק, ג׳נספוט, קראוות בני חסן, אל־פנדקומיה, אל־עסאסה וסילת א־דהר.

[iv] עמירה הס, "ישראל מקצצת את אספקת המים לרבבות פלסטינים בגדה מתחילת החודש", הארץ, 21 ביוני 2016.

[v] שם.

[vi] לנוסח המלא של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק, ראו כאן.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית