פורסם ביום 11 ספטמבר 2017
 במסגרת  

סקירה כללית: אוגוסט 2017

פלסטינים רבים בירושלים המזרחית חיים בסביבה כופה הנובעת משורה של מרכיבי מדיניות ישראליים, בהם הריסת בתים ופינוי תושבים בכפייה, שבהם מתמקד גיליון זה של הירחון ההומניטרי. את המצוקה שיוצרת סביבה זו ממחיש המקרה של בני משפחת שמאסנה, שגרו בשכונת שייח׳ ג׳ראח מאז 1964, וב־5 בספטמבר פונו בכפייה מביתם לאחר מאבק משפטי ממושך. כמו במקרי פינוי אחרים, גם ביתם נמסר מיד לידי מתנחלים. זהו הפינוי הראשון מסוג זה בשייח׳ ג׳ראח מאז 2009. קידומן של ארבע תוכניות התנחלות ישראליות בשייח׳ ג׳ראח יוביל, אם יאושרו, לפינויים שבעים תושבים פלסטינים נוספים, וסביר להניח שיגרום להגבלות ולמתיחויות שיפגעו בתנאי חייהם של תושבי האזור הפלסטינים.

בירושלים המזרחית, כביתר השטח הפלסטיני הכבוש, המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל להבטיח את רווחתה של האוכלוסייה המוגנת, ולהימנע משינויים במעמדו ובהרכבו הדמוגרפי של השטח הכבוש ומהעברת אוכלוסייתה היא אל תוכו. בביקורו הראשון בישראל ובשטח הפלסטיני הכבוש, בסוף אוגוסט, חזר מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש על עמדת הקהילה הבינלאומית, שעל פיה פעילות ההתנחלות "אינה חוקית מתוקף המשפט הבינלאומי [ומהווה] מכשול שיש לסלקו" כדי שניתן יהיה ליישם את פתרון שתי המדינות.

מזכ״ל האו״ם ביקר גם ברצועת עזה, שאותה תיאר כ"אחד המשברים ההומניטריים הדרמטיים ביותר שראיתי בשנים רבות של עבודתי ההומניטרית באומות המאוחדות." שלוש שנים לאחר העימות בשנת 2014, הפלסטינים בעזה עדיין מתקשים להתמודד עם השלכותיהם של מעשי איבה חוזרים ונשנים, המצור הישראלי, הפילוג הפלסטיני מבית וההידרדרות הדרמטית באספקת החשמל.

הפסקות החשמל המתמשכות בין 18 ל־20 שעות ביממה נמשכו גם באוגוסט, פגעו בזמינותם של שירותים חיוניים, וכן בכלכלת עזה, השברירית ממילא, לרבות בחקלאות. כפי שמדוּוח בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, כ־30 אלף מתוך 80 אלף דונם שעליהם נשתלו גידולי ירקות עונתיים מצויים בסיכון בשל השקיה לא סדירה, וגם למגדלי בקר לחלב ועופות צפויים הפסדים משמעותיים. הפגיעה ארוכת הטווח של משבר החשמל עלולה לגרום לכך שחקלאים יאבדו את הרצון והאמצעים להשיג הון להשקעה בתחום הנעשה פחות ופחות בטוח.

כמענה על משבר החשמל בעזה יזמו ביולי סוכנויות הומניטריות בשטח הפלסטיני הכבוש פנייה לגיוס 25 מיליון דולר עבור התערבויות דחופות ומצילות חיים במגזרי הבריאות, המים והתברואה והביטחון התזונתי.

ב־24 באוגוסט שולמו 2.5 מיליון דולר מקרן החירום ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, קרן משותפת (מאוגמת) מקומית המנוהלת על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשם המתאם ההומניטרי. כספים אלה נועדו לכסות כמה מהצרכים הדחופים שזוהו בפנייה עבור עזה. במהלך ביקורו בעזה ב־30 באוגוסט הודיע מזכ״ל האו״ם גם על הקצאה של 4 מיליון דולר מקרן מענה החירום המרכזית (CERF), קרן המענה העולמית של האו״ם, לתמיכה בכמה מהפעולות שזוהו כנחוצות.

הקצאות אלה מסייעות אמנם להבטיח מתן שירותים בסיסיים עד לסוף השנה, אך עדיין נדרשת תמיכה נוספת לריכוך הפגיעות הקשות ביותר בתחומי הבריאות, המים, התברואה והביטחון התזונתי.

בנוסף על כך, כפי שמדווח בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, 29 אלף בני אדם בעזה עדיין עקורים כתוצאה ממעשי האיבה ב־2014, ויותר מ־19 אלף עדיין ממתינים למימון לשם בנייה מחדש. כן חסר מימון עבור סיוע במזומן למחסה זמני, המאפשר למשפחות לשכור דיור עד שבתיהם ייבנו מחדש או ישוקמו. הגרעון במימון פוגע גם בתוכניות ל־235 אלף הילדים שזוהו בתוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2017 כמי שזקוקים לשירותי הגנה על ילדים, לרבות תמיכה פסיכו־חברתית. עד כה מומנו רק 42% מתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2017. מתוך 551.9 מיליון דולר שהתוכנית מבקשת לגייס התקבלו כ־233 מיליון דולר.

בעת שביקר ברצועה קרא מזכ״ל האו״ם "לקהילה הבינלאומית לתמוך בתוקף בסיוע הומניטרי לעזה", ובה בעת להכיר בכך "שהפתרון לבעיותיהם של בני האדם בעזה איננו הומניטרי." הוא חתם את ביקורו בעזה בשתי קריאות: "ראשית, קריאה לאחדות. אתמול הייתי ברמאללה. היום אני בעזה. שתיהן חלקים של אותה פלסטין. ולכן אני קורא לאחדות, קריאה העולה בקנה אחד עם עקרונות הארגון לשחרור פלסטין. הפילוג רק פוגע במטרתו של העם הפלסטיני."

קריאתו השנייה הייתה ל"תהליך מדיני מהימן, בכדי לטפל בעיות הקיימות ולאפשר את יישומו של פתרון שתי המדינות באמצעות סילוקם של המכשולים בשטח. אבל בה־בעת, ויחד עם אותו תהליך מדיני, גם תוכנית פעולה לשיפור תנאי חייו של העם הפלסטיני."

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית