פורסם ביום 26 אפריל 2016
 במסגרת  

סקירה כללית: מרס-אפריל 2016

בחודשים מרס ואפריל נמשכה הריסתם של בתים ומבני מחיה פלסטיניים בגדה המערבית בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי, ופרקטיקה זו הציבה משקי בית וקהילות שלמות בסכנה של העברה בכפייה. מאז תחילת השנה (נכון לאמצע אפריל) הרסו הרשויות הישראליות או החרימו כמעט 600 מבנים פלסטיניים ועקרו יותר מ־800 בני אדם. נתון זה גדול כמעט פי ארבעה מהממוצע החודשי להריסות בשנת 2015. יותר מרבע מהמבנים שנבחרו להריסה ניתנו כסיוע הומניטרי, ונתון זה גדול פי שלושה מהממוצע החודשי לשנת 2015. בתדרוך שלו למועצת הביטחון של האו״ם ב־18 באפריל הביע מזכ״ל האו״ם את חששו לנוכח "השיעור המדאיג" של ההריסות, וציין כי "ישראל הופכת את השגתם של היתרי בנייה לכמעט בלתי אפשרית עבור פלסטינים."

ההכנות המתנהלות להקמת התנחלות חדשה בדרום הגדה המערבית עוררו חששות נוספים בתחום ההגנה, ועניין זה מודגש בגיליון הנוכחי של המעקב ההומניטרי. בתדרוך שנזכר לעיל הזהיר מזכ״ל האו״ם כי "יצירת עובדות חדשות בשטח, באמצעות הריסת [מבנים] ובניית התנחלויות, מעוררת שאלות האם כוונתה הסופית של ישראל היא, למעשה, לדחוק את רגליהם של פלסטינים מחלקים מסוימים של הגדה המערבית וכך לפגוע בכל סיכוי למעבר למדינה פלסטינית בת־קיימא."

הגיליון הנוכחי מתאר בפירוט גם כמה מהקשיים הניצבים בפני שיקומם של בתים שנהרסו ברצועת עזה במהלך ההסלמה במעשי האיבה ב־2014, ובמיוחד סוגיות הנוגעות לרישום מקרקעין אצל הרשויות בעזה והיעדר תכנון מספיק. דוח שפרסם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים באפריל מציג ממצאי סקר שנערך בקרב עקורים פנימיים בעזה, שנעקרו כתוצאה מהרס זה ואשר מעריכים כי 75 אלף מהם עדיין מחוסרי דיור לקראת יום השנה השני למעשי האיבה. נכון למועד כתיבת דוח זה, עדיין דרוש מימון לשיקומם של כ־6,600 בתים, המהווים כ־37% מכלל המקרים הממתינים לטיפול.

בדבריו על רצועת עזה מנה המזכיר הכללי מספר דאגות שעלו לאחרונה, לרבות בנוגע לכשל המתמשך של הדיונים הפנים־פלסטיניים להשגת אחדות של ממש, להשבתת תחנת הכוח של עזה ב־8 באפריל בשל מחסור בדלק ולגילויה ב־18 באפריל של מנהרה העוברת מעזה לשטח ישראל ואשר תוארה כ"צעד מסוכן ופרובוקטיבי". הוא ציין כי התנאים בעזה הם "בלתי נסבלים" והפציר ב"כל המדינות החברות לעמוד בהתחייבויותיהן לתמוך בשיקום עזה ובפיתוחה".

גל האלימות שהחל באוקטובר 2015 נמשך גם במרס וגרם להריגתם של מספר פלסטינים, רובם על פי חשד מבצעי מתקפות. הנתונים היו גבוהים מעט מהנתונים בחודשיים הראשונים של השנה. חששות קודמים בדבר השימוש המופרז שעושים כוחות ישראליים בכוח בתגובה על מתקפות שמבצעים פלסטינים הודגשו בחודש מרס, כשבתקרית שהונצחה בצילומים נראה חייל, שנעצר לאחר מכן והואשם בהריגה, "מוציא לכאורה להורג בלא משפט"[i] חשוד בביצוע מתקפה. גיליון זה של המעקב ההומניטרי סוקר גם ירי רקטות על ידי פלסטינים לדרום ישראל ותקיפות אוויריות ישראליות בעזה, שגרמו במרס להריגתם של שני ילדים פלסטינים, פעולות ששתיהן מחריפות את הסיכון להסלמה רחבת היקף נוספת.

בדבריו על האלימות המתמשכת חזר מזכ״ל האו״ם ואמר כי "לעולם לא תוכל להיות הצדקה כלשהי לדקירות, דריסות מכוונות, הסתה לאלימות או האדרה והלל לרוצחים". כן ציין כי "פלסטיני בן עשרים הנתון לכיבוש לא ראה משך כל חייו התקדמות מדינית כלשהי. חוסר סבלנות וייאוש לנוכח זאת הם אחד הגורמים שבשורש האלימות... שומה על כולנו לעשות כל שביכולתנו להבטיח שלום בר־קיימא."

סכנת העברה בכפייה

סעיף 49 לאמנת ג׳נבה הרביעית אוסר על העברה בכפייה של בני אדם מוגנים ממקום מגוריהם הרגיל, ואוסר גם על גירושים אל מחוץ לשטח כבוש. משפחות וקהילות פלסטיניות רבות ברחבי הגדה המערבית הכבושה, לרבות ירושלים המזרחית, חיות בצלה של סכנת העברה בכפייה, מאחר שנהגים ישראליים יצרו סביבה הדוחקת את רגליהם ממקומות מושבם. אף שעיקר הלחץ מופעל על בדואים ורועים בשטח C, העברה בכפייה לובשת גם צורות אחרות. שני המאמרים שלהלן הם הראשונים בסדרת מאמרים שיתפרסמו במעקב ההומניטרי, המדגישים שורה של מצבים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש שבהם נחשפו פלסטינים לסכנה מוגברת להעברה בכפייה.


[i] ראו הודעה לעיתונות של דובר הנציב העליון לזכויות האדם, 30 במרס 2016.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית