פורסם ביום 20 יוני 2019

הירחון ההומניטרי | מאי 2019

© צילום: ארגון הבריאות העולמי

להערכת ארגון הבריאות העולמי, בין 1,209 ל־1,746 ממטופלי "צעדת השיבה הגדולה" יזדקקו לצורה כלשהי של טיפול במרכז רפואת מומחים שלישוני. שיעור האישור של בקשות להיתרים עבור מטופלים שנפצעו במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" נמוך משמעותית משיעור האישורים של בקשות עבור מטופלים עזתיים אחרים המבקשים להגיע לטיפול רפואי בישראל ובגדה המערבית. ובירושלים המזרחית, סכנת הריסה מרחפת מעל שכונת ואדי יאסול כולה.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

©  Photo by WHO

מאז סוף מרס 2018 השתתפו אלפי פלסטינים בהפגנות השבועיות של "צעדת השיבה הגדולה" בקרבת גדר המערכת הישראלית המפרידה בין רצועת עזה לישראל, העלו על נס את זכות השיבה של פלסטינים וקראו להסיר את המצור הישראלי. ריבוי הנפגעים מקרב מפגינים פלסטינים לא חמושים, ובמיוחד השיעור הגבוה של נפגעי תחמושת חיה –בנסיבות שדומה שלא נראה שנשקפה בהן סכנה מיידית של מוות או פציעה חמורה לחיילים ישראליים מעבר לגדר – עורר חששות בדבר שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים. חלקו הראשון של גיליון החודש של הירחון ההומניטרי בוחן את ההשלכות ההומניטריות של פציעות אלה על הנפגעים עצמם, ואת ההשלכות על מערכת הבריאות בעזה, המתקשה מלכתחילה לעמוד בנטל.


[1] ב־18 במרס פרסמה ועדת החקירה הבינלאומית הבלתי תלויה בעניין ההפגנות בשטח הפלסטיני הכבוש, שמונתה על ידי מועצת זכויות האדם של האו״ם, את הדוח הסופי שלה, לאחר שבחנה את כל מקרי ההרג של פלסטינים הקשורים להפגנות בין 30 במרס ל־31 בדצמבר 2018 והתחקתה אחר יותר מ־700 פצועים. בכל המקרים מלבד שניים מצאה הוועדה יסוד סביר להאמין כי השימוש שעשו כוחות ישראלים בתחמושת חיה נגד מפגינים היה בלתי חוקי.

© - تصوير منظمة الصحة العالمية

שנים של מצור והגבלות תנועה אחרות על בני אדם וחומרים, לרבות משאבים רפואיים, הפילוג המדיני הפלסטיני המעמיק מבית ומשבר אנרגיה כרוני הובילו להידרדרות קשה בזמינותם ובאיכותם של שירותי הבריאות ברצועת עזה. ענף הבריאות בעזה סובל ממחסור כרוני בסוגי ציוד ואספקה מסוימים, לרבות אנטיביוטיקה ומאגרי תרופות כימותרפיות.לדברי ארגון הבריאות העולמי, גם ב"גורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות" חלה הידרדרות קשה – "המים מהאקוויפר למעשה אינם ראויים לשתייה, שפכים שברובם אינם מטופלים זורמים לים התיכון והכלכלה חנוקה".

مبنى سكني مهدوم في وادي ياصول، القدس الشرقية، 30 نيسان/أبريل 2019  © - تصوير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية

כפי שדווח בגיליון הירחון ההומניטרי בחודש שעבר, באפריל נהרסו בירושלים המזרחית כ־60 בתי מגורים ומבנים אחרים בגין היעדר היתרי בנייה. זהו המספר הגבוה ביותר של הריסות בחודש יחיד מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לנהל תיעוד שיטתי של הריסות, בשנת 2009. בארבעת החודשים הראשונים של 2019 נהרסו בירושלים המזרחית יותר מבנים מאשר בכל שנת 2018. אף שבמאי לא היו הריסות בירושלים המזרחית, הרשויות הישראליות נוהגות בדרך כלל להימנע מביצוע הריסות בחודש הרמדאן, וההריסות צפויות להתחדש אחרי עיד אל־פיטר, ביוני.