פורסם ביום 10 אוגוסט 2016

ירחון מעקב הומניטרי | יולי 2016

מאז סוף מעשי האיבה ב־2014, חפצים החשודים כנפלי מלחמה הרגו ופצעו יותר ממאה בני אדם בעזה. בעקבות פיגוע קטלני בתל אביב הוקפאו חלקית ההקלות על גישת פלסטינים שתוכננו לרגל הרמדאן. מיזם חדש יתמקד בקהילות חלשות ופגיעות בשטח C שצריכת המים בהן עומדת על פחות משלושים ליטר לנפש ביום. בשכונות פלסטיניות מאחורי גדר ההפרדה בירושלים המזרחית אין די תשתית, מתקנים ושירותים נאותים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

רוב הקהילות הפלסטיניות בשטח C של הגדה המערבית מתמודדות עם קשיים בגישה למים. על פי הערכות, 180 אזורי מגורים אינם מחוברות לרשת מים כלשהי ותלויים במים יקרים המוּבלים במכליות כמענה לצורכיהן. גם יישובים המחוברים לרשת מים פגיעים למחסור במים, במיוחד בחודשי הקיץ, ומצב זה מוחרף בשל ההחלטה שקיבלה ביוני חברת המים הישראלית "מקורות" לצמצם את כמויות המים המוזרמות ליותר מ־150 אלף פלסטינים בצפון הגדה המערבית. החודש מתאר גיליון המעקב ההומניטרי מיזם בתיאום יוניסף לאספקת מים מסובסדים ל־20 אלף בני אדם ב־79 קהילות בשטח C, שצריכת המים הממוצעת בהן היא פחות מ־30 ליטר לנפש ביום, הרבה מתחת לתקן הבינלאומי העומד על מאה ליטר לנפש ביום. הגישה המוגבלת למים היא ממכלול הגורמים הדוחקים רגלי פלסטינים בשטח C ומגבירים את סכנת ההעברה בכפייה.

UNMAS

בעזה, נפלי מלחמה וחומרי נפץ אחרים שנותרו לאחר מעשי האיבה ב־2014 וגלי אלימות אחרים ממשיכים להוות סכנה חמורה לחיי האוכלוסייה ולשלומה הגופני. היקף הזיהום בנפלי מלחמה בעזה אינו ידוע. אף שזמן קצר אחרי הסכסוך בשנת 2014 פינו גופים רשמיים ולא רשמיים כאחד מספר רב של נפלי מלחמה, עצמים החשודים כנפלי מלחמה נותרים חבויים ברחבי עזה, בין עיי החורבות של מבנים שנהרסו או טמונים מתחת לפני השטח. מאז סוף מעשי האיבה באוגוסט 2014 נהרגו בפיצוצים של נפלי מלחמה 17 בני אדם, ומאה בני אדם נוספים נפצעו, בהם 46 ילדים.

מאז 2008 החילו הרשויות הישראליות במהלך חודש הרמדאן, במקום הדרישות הרגילות להיתרים, קריטריונים המבוססים על גיל ומתירים לפלסטינים בעלי תעודות זהות של הגדה המערבית להגיע לתפילות יום השישי במסגד אל־אקצא שבירושלים המזרחית. בקריטריונים אלה חלים מדי שנה שינויים קלים, אבל בשנים 2013, 2015 ו־2016 הורשו כל הנשים הפלסטיניות, בכל גיל, להיכנס לירושלים המזרחית לתפילות יום שישי. ב־2016 הוגבלה גישת גברים למי שגילם פחות מ־12 ויותר מ־45.

תצלום ארכיון: מכלית מים, אל־חדידייה, 2012

רוב הקהילות הפלסטיניות ברחבי שטח C של הגדה המערבית מתמודדות עם בעיות חמורות בגישה למים. על פי מיזם פרופיל הפגיעוּת – סקר מקיף של כל הקהילות בשטח C שתואם בשנת 2013 על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים – 180 אזורי מגורים אינם מחוברים לרשת המים ו־122 אזורי מגורים נוספים מחוברים, אך אינם מקבלים מים כלל או שאספקת המים אליהם אינה סדירה. מצב זה קשור ישירות למשטר התכנון והאיזור המפלה והמגביל שהרשויות הישראליות מיישמות בשטח C.

גדר ההפרדה מנתקת פיסית מספר שכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית מהמרכז העירוני שלהן, אף ששכונות אלה נותרות בתוך הגבול המוניציפלי כפי שהוכרז על ידי ישראל, ותושביהן שומרים על מעמד תושב הקבע שלהם בעיר. הפלסטינים החיים בשכונות אלה נאלצים כעת לעבור במחסומים על מנת להגיע למקומות עבודתם ולשירותי הבריאות, החינוך והשירותים האחרים שהם זכאים להם כתושבי ירושלים.

תחנת אוטובוס ליד חארס, נפת סלפית, 5 ביולי 2016

הרבעון האחרון של 2015 התאפיין בעלייה חדה בפיגועי דקירה, דריסה וירי נגד ישראלים, שביצעו פלסטינים שלא היו קשורים לארגון כלשהו, וכן בהפגנות שהתקיימו כמעט מדי יום והיו מלוות בעימותים. כתוצאה מכך היה מספר הנפגעים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2015 (145 הרוגים ו־14 אלף פצועים) הגבוה ביותר מאז שנת 2005, השנה שבה החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות. גם מספר הנפגעים הישראלים בגדה המערבית ובישראל היה הגבוה ביותר מאז 2005 (25 הרוגים ו־300 פצועים). במחצית הראשונה של 2016 ניכרה ירידה בתדירות ההפגנות והעימותים ובעוצמתם, בצד ירידה מתונה יותר במספר המתקפות הפלסטיניות.

Gaza fisherman working on his nets Gaza fishing wharf. Gaza city, April 2013. Photo by OCHA

אחרי פחות משלושה חודשים שבהם הרחיבו הרשויות הישראליות את אזור הדיג לאורך חופה הדרומי של עזה משישה לתשעה מיילים ימיים, ב־27 ביוני נאכף מחדש הגבול בן ששת המיילים הימיים. ההרחבה קצרת הימים, ב־3 באפריל 2016, הייתה לשטח קטן מ־20 המיילים הימיים המוסכמים במסגרת הסכם אוסלו, אבל להערכת התאחדות הדייגים די היה בה להוביל לעלייה של 25% באיכות ובמגוון של שלל הדיג.

תצלום: UNRWA

קייטנות אונר״א פועלות בין 23 ביולי ל־11 באוגוסט ביותר מ־120 מקומות שונים ברחבי רצועת עזה, לרבות מתקנים המאפשרים גם לילדים בעלי צרכים מיוחדים להשתתף בהם. הפעילות במחנות הקיץ כוללת ענפי ספורט כגון כדורגל, כדורסל ומשחקים פופולריים כמו טרמפולינות, מגלשות ומרוצי שקים. כן יוצעו פעילויות אחרות, כמו מלאכת יד וציור. כ־140 אלף תלמידים כבר נרשמו למחנות.