פורסם ב־ 8 פברואר 2018

הירחון ההומניטרי | ינואר 2018

יחידת דיאליזה בבית החולים א־רנטיסי בעזה, ינואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.
יחידת דיאליזה בבית החולים א־רנטיסי בעזה, ינואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) מתמודדת עם משבר כספי חסר תקדים המעמיד בסכנה את יכולתה של הסוכנות להושיט סיוע הומניטרי דחוף בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות לכמעט מיליון בני אדם ברצועת עזה. הפסקות חשמל יזומות הנמשכות עד 16 שעות ביום ממשיכות לפגוע במתן שירותים בסיסיים ברצועת עזה, למרות גידול באספקת החשמל מישראל. המימון לדלק החירום שהאו״ם מעביר ל־175 מתקנים חיוניים עתיד לאזול עד אמצע פברואר; כדי למנוע קריסה של השירותים דרושים בדחיפות 5.6 מיליון דולר. 17 פלסטינים נהרגו מידי כוחות ישראליים במהלך הפגנות ועימותים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש בין 6 בדצמבר 2017 ל־30 בינואר 2018, תקריות שחלקן מעוררות חשש בדבר שימוש מופרז בכוח.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

עימותים בין פלסטינים לכוחות ישראליים במהלך הפגנה נגד ההכרה של ארה״ב בירושלים כבירת ישראל, בית לחם, 12 בדצמבר 2017 / © צילום: עבד השלמון

ההתפתחויות בשבועות האחרונים הביאו את רצועת עזה אל סף קריסה. ראשית, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א), אחד הספקים העיקריים של שירותים ומקורות מחיה לכ־1.3 מיליון פליטים פלסטינים בעזה, ניצבת בפני משבר פיננסי חסר תקדים. זאת בעקבות מסרים מארצות הברית, התורמת העיקרית לסוכנות, כי בשנת 2018 יהיה סך התרומות לאונר״א בכל האזורים שבהם היא פועלת ברחבי המזרח התיכון נמוך מ־350 מיליון הדולר שניתנו בשנת 2017. במיוחד מצויות בסיכון ההתערבויות ההומניטריות של אונר״א, הכוללות סיוע במזון לכמעט מיליון בני אדם ברצועת עזה. מאז תחילת 2018 לא ניתן למיזמים אלה מאום מהמימון שארצות הברית שחררה לתשלום, ולא היה די בתרומותיהם של תורמים אחרים לכסות את הפער. המיזמים של אונר״א מהווים 53% מכלל הכספים המבוקשים לתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018, הפנייה האסטרטגית הרב־סוכנותית למימון עבור הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש.

גנרטור לשעת חירום בבית החולים א־רנטיסי בעזה, שפעילותו נתקלת בקשיים בשל מחסור בדלק. פברואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

רק מעטים מאוד מבין הצעדים שעליהם הוסכם בהסכם הפיוס מ־12 באוקטובר 2017 בין פתח לחמאס יושמו עד היום, והשיפורים בתנאים ברצועת עזה מוגבלים ביותר. ב־25 בינואר דיווח המתאם המיוחד מטעם האו״ם, ניקולאי מלדנוב, למועצת הביטחון כי יישום ההסכם "חדל כליל, הלכה למעשה," משום שהצדדים אינם מסוגלים להגיע להסכמה בסוגיות מפתח כגון "גביית מיסים, שילוב תשלום המשכורות לעובדי המגזר הציבורי, מצבה של השבת המנהל הממשלתי במשרדי הממשלה ובמוסדות אחרים, ובסופו של דבר שליטה הביטחונית בעזה." היעדר התקדמות בסוגיות אלה, שאליו מיתוספים המצור הישראלי המתמשך והגבלות גישה מצריות, ממשיך להחריף מצב הומניטרי קשה מנשוא מלכתחילה.

עימותים בין פלסטינים לכוחות ישראליים במהלך הפגנה נגד ההכרה של ארה״ב בירושלים כבירת ישראל, בית לחם, 12 בדצמבר 2017 / © צילום: עבד השלמון

לאחר ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, ב־6 בדצמבר 2017, חווה השטח הפלסטיני הכבוש מתיחות ואלימות מוגברות בעיקר בהפגנות ובעימותים שגרמו לעלייה משמעותית במספר הנפגעים לעומת חודשים קודמים. נכון ל־30 בינואר 2018 נהרגו עשרים פלסטינים וישראלי אחד, ויותר מ־5,000 פלסטינים ו־17 ישראלים נפצעו. כמה מהתקריות במהלך תקופה זו עוררו חשש בדבר האפשרות של שימוש מופרז בכוח בידי כוחות ישראליים. על רקע המצב ההומניטרי הקשה להחריד ברצועת עזה, ההסלמה המוגבלת שנצפתה בשבועות האחרונים בגבול בין ישראל לעזה מדאיגה במיוחד, בשל האפשרות שתביא לסבב חדש של מעשי איבה.

סדנא בהקשר של אלימות מבוססת־מגדר שארגן ארגון מקומי לא ממשלתי בעזה בשנת 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

לדברי ארגון הנשים של האו״ם, בשנים האחרונות גברה תשומת הלב לאלימות מבוססת־מגדר בשטח הפלסטיני הכבוש. ב־2010 נחשף בסקר שיזמה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי רמות האלימות במשפחה ירדו בגדה המערבית אך עלו ברצועת עזה, בהשוואה לשנת 2005. העלייה באלימות מבוססת־מגדר ברצועת עזה יוחסה למצב ההומניטרי המידרדר בעקבות המצור שהטילה ישראל לאחר השתלטות חמאס ב־2007, ולהשלכות ההורסניות של סבב מעשי האיבה "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008-ינואר 2009.