פורסם ביום 6 ספטמבר 2016

ירחון מעקב הומניטרי | אוגוסט 2016

© תצלום: עומר אל־קטעא/יוניסף
© תצלום: עומר אל־קטעא/יוניסף

שנתיים‭ ‬מאז‭ ‬מעשי‭ ‬האיבה‭ ‬האחרונים‭, ‬אחד‭ ‬מכל‭ ‬ארבעה‭ ‬ילדים‭ ‬בעזה‭ ‬זקוק‭ ‬לתמיכה‭ ‬פסיכו־חברתית‭.‬ ירידה‭ ‬במספר‭ ‬אנשי‭ ‬העסקים, ‬המטופלים‭ ‬הרפואיים‭ ‬והעובדים‭ ‬ההומניטריים‭ ‬המורשים‭ ‬לצאת‭ ‬את‭ ‬עזה‭.‬ עלייה‭ ‬חדה‭ ‬במספר‭ ‬ההריסות‭ ‬של‭ ‬מבנים‭ ‬פלסטיניים‭ ‬בגדה‭ ‬המערבית‭, ‬במיוחד‭ ‬בירושלים‭ ‬המזרחית‭.‬ מומן‭ ‬רק‭ ‬שליש‭ ‬מתוכנית‭ ‬המענה‭ ‬ההומניטרי‭ ‬לשנה‭ ‬הנוכחית‭.‬

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

© תצלום: עומר אל־קטעא/יוניסף

בתדרוך החודשי שלו למועצת הביטחון, ב־29 באוגוסט, ציין המתאם המיוחד מטעם האו״ם, לרגל יום השנה השני להפסקת האש בעזה, כי "חרף ההתקדמות שנעשתה בשיקום הנזק הפיסי, למרבה הצער אנו עדיין רחוקים מרחק רב מתיקון הנזק הפסיכו־חברתי שהותיר הסכסוך". החודש מדגיש גיליון המעקב ההומניטרי את הפגיעה הפסיכו־חברתית בילדים בעזה, שאחד מכל ארבעה ילדים בה (225 אלף) עדיין זקוק לתמיכה פסיכו־חברתית ו־33 אלף זקוקים לניהול מקרה ספציפי. עד לסוף יוני קיבלו יותר מ־63,008 ילדים שירותי תמיכה וייעוץ פסיכו־חברתיים, ו־1,542 ילדים קיבלו שירותי ניהול מקרה.

© צילום: יוניצף / איאד אל־באבא

לסכסוך בן 51 הימים ברצועת עזה ובישראל בקיץ של 2014 נודעה השפעה הרסנית על ילדים. לפחות 551 ילדים פלסטינים וארבעה ילדים ישראלים נהרגו; ועל פי דיווחים, 2,956 ילדים פלסטינים ו־22 ילדים ישראלים נפצעו.

הדרך הראשית לחלק העיר חברון שבשליטה ישראלית (H2), ינואר 2016 / צילום: יוניצף

מאז 1997 שולטת ישראל שליטה מלאה ביותר מ־20% מהעיר חברון, אזור המכונה H2. אוכלוסיית H2 כוללת כ־40 אלף פלסטינים, החיים לצד כמה מאות מתנחלים הגרים בארבע התנחלויות נפרדות. הגבלות הגישה שאוכפות הרשויות הישראליות ב־H2, יחד עם הטרדה שיטתית בידי מתנחלים ומעת לעת גם בידי כוחות ישראליים, גרמו לעקירתם של אלפי פלסטינים ולירידה בתנאי החיים של מי שנשארו באזור

מעבר ארז / צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

כחלק מ"מדיניות הבידול" שנועדה להפריד בין פלסטינים תושבי הגדה המערבית לפלסטינים תושבי רצועת עזה, אוסרות הרשויות הישראליות על מעבר של פלסטינים אל עזה וממנה. הן מאשרות באופן חריג מעבר של מי שנכללים בקטגוריות מסוימות, בעיקר אנשי עסקים וסוחרים, מטופלים רפואיים ומלוויהם ועובדי ארגונים בינלאומיים שקיבלו היתרים ישראליים. במסגרת ההקלות בהגבלות הגישה, בעקבות מעשי האיבה ב־2014, בשנת 2015 היה מספר הפלסטינים בקטגוריות החריגות שהורשו לעבור במעבר ארז כפול ויותר לעומת מספרם בשנה הקודמת. ואף על פי כן, המספרים נותרים נמוכים משמעותית ממספר היוצאים בתחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, כשמדי יום עברו במעבר ארז כ־26 אלף פלסטינים, למגוון מטרות רחב יותר. ב־2016 מראים הנתונים לחודש יולי ירידה של 15% במספר היוצאים מעזה לעומת הממוצע החודשי למחצית הראשונה של השנה, כאשר במספר אנשי העסקים והסוחרים היוצאים את עזה ניכרה ירידה של 27%.

הריסה בצפון ענתא, יולי 2016 / צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בחודשים יולי ואוגוסט חלה עלייה חדה במספר ההריסות ברחבי הגדה המערבית. בפרק הזמן בן החודשיים הרשויות הישראליות הרסו, אילצו בני אדם להרוס או החרימו 177 מבנים בבעלות פלסטינית, גרמו לעקירתם של 267 פלסטינים ופגעו באופנים אחרים במחייתם של 2,800 פלסטינים נוספים.

Chart: 2016 funding analysis to mid-August 2016

נכון לאמצע אוגוסט סבלה תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2016 מתת־מימון חמור, הן באחוזים (32 לעומת 50) והם במונחים מוחלטים (183 מיליון דולר לעומת 355 מיליון דולר) בהשוואה לתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2015. כמעט 90% מהכספים שהתקבלו הועברו לסוכנויות או״ם, עובדה שהותירה מיזמים של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ועמותות מקומיות בחסר מימון משמעותי. ניתן לייחס זאת, ולו באופן חלקי, להאטה בכלכלה העולמית ולמספר משברים מרכזיים, במיוחד במזרח התיכון, שהגבירו את הלחץ על תקציבים הומניטריים.