פורסם ביום 13 אפריל 2017
 במסגרת  

סקירה כללית: מרס 2017

בעקבות הריגת איש חמאס בעיר עזה ב־24 במרס בידי תוקפים אלמונים הטילו הרשויות הפלסטיניות בפועל ברצועה הגבלות גישה חדשות. במיוחד נפגעה היציאה דרך מחסום ארבע־ארבע – החולש על הגישה למחסום ארז בין עזה לישראל – והדבר הוביל להפחתה נוספת במספר הפלסטינים בעזה המורשים לצאת דרך ארז, שהיו מעטים מלכתחילה בשל ההגבלות הישראליות. עד 6 באפריל, 102 אנשים שהופנו לטיפול רפואי מחוץ לעזה החמיצו את התורים והניתוחים שלהם וייאלצו לקבוע תורים חדשים. הגבלות אלה התרחשו ערב החגים הדתיים והלאומיים בישראל, שבהם מופחתות בדרך כלל שעות הפתיחה של מעברי הנוסעים והסחורות שבשליטת ישראל. ב־6 באפריל הודיע משרד הפנים בעזה על הסרת ההגבלות שהוטלו על יציאת בני אדם מעזה.

מעבר הסחורות כרם שלום, שבשליטת ישראל, המשיך לפעול בלא הפרעות. זו נקודת הכניסה היחידה הפועלת באופן שוטף ומאפשרת הכנסת סחורות, לרבות חומרי הבניין הדרושים לשיקום הבתים שנפגעו במעשי האיבה ב־2014. למרות התקדמות משמעותית בבנייה מחדש, 7,700 משפחות פלסטיניות שבתיהן נהרסו או ניזוקו קשות עדיין היו עקורות בפברואר 2017. פרק בגיליון המעקב ההומניטרי הנוכחי עוסק בסיוע במזומן עבור דיור זמני, שהיה צורת הסיוע העיקרית למשפחות זכאיות הממתינות לשוב לבתיהן. מאז תחילת 2017 לא ניתנו כל התחייבויות כספיות לתמיכה בסיוע במזומן עבור דיור זמני למי שאינם פליטים, וגם במקרה של פליטים קיימים פערי מימון משמעותיים, עובדה המגבירה את הסבירות לצבירת חובות ולאימוצם של מנגנוני התמודדות שליליים.

כחלק מהגבלות הגישה החדשות מנעו הרשויות בפועל בעזה גם מדייגים לצאת לים. מאחר שננקט בתחילת עונת הסרדינים פגע צעד זה פגיעה נוספת ביכולת להתפרנס מדיג, ענף הנפגע ממילא מגבול הדיג בן ששת המיילים הימיים שישראל אוכפת (לאחרונה הודיעה ישראל כי בעתיד הקרוב יורחב שטח הדיג לתשעה מיילים ימיים). מחייתם של חקלאים פלסטינים המתפרנסים מגידול בקר ומעלי גירה קטנים נפגעה אף היא לאחרונה, עם התפרצותה של מחלת הפה והטלפיים; כפי שידגיש גיליון זה של המעקב ההומניטרי, אף שהתפשטות המחלה הואטה, נאלצו חקלאים מסוימים למכור את בעלי החיים שלהם בניסיון לצמצם את הפסדיהם הפוטנציאליים.

מאמר נוסף בגיליון זה סוקר שורת אמצעים שננקטו לאחרונה נגד תושבי שכונה בירושלים המזרחית שבה התגורר מבצע פיגוע שבו נהרגו ארבעה חיילים ישראלים, בינואר 2017. האמצעים עוררו חששות בדבר ענישה קולקטיבית. אחד מהם הוא שלישת זכויות התושבות של כמה מבני משפחתו של מבצע הפיגוע, צעד העלול להוביל להעברתם בכפייה.

החודש מתאר גיליון המעקב ההומניטרי את ההשלכות של הגבלות הגישה המוטלות על הפלסטינים ה"כלואים" באזור ההתנחלויות בעיר חברון, שהוחמרו מאז אוקטובר 2015 בעקבות עלייה בפיגועים ובפיגועים לכאורה שביצעו פלסטינים.

בהקשר זה, המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, הקדיש את התדרוך החודשי שהוא מקיים במועצת הביטחון לדיווח על ההתפתחויות מאז שמועצת הביטחון אימצה בדצמבר 2016, את החלטה 2334, הקוראת לישראל לעשות צעדים "לחדול מכל פעילויות ההתנחלות בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית." המתאם המיוחד דיווח כי "במהלך תקופת הדיווח לא ננקטו כל צעדים כאלה". תחת זאת, "נצפתה בתקופת הדיווח עלייה משמעותית בהצהרות, הודעות והחלטות הקשורות לבניית התנחלויות והרחבתן." כן קראה ההחלטה לשני הצדדים להימנע ממעשי פרובוקציה, הסתה והתבטאויות שילהיטו את הרוחות, אך המתאם המיוחד ציין בדאגה כי "מעשים כאלה נמשכו במהלך תקופת הדיווח".

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית