גב׳ ליסה דואוטן, מנהלת אגף המימון וגיוס המשאבים ההומניטריים במשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, בשמו של תת־מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, מר מרטין גריפיתס

תדרוך בנושא המצב במזרח התיכון, לרבות השאלה הפלסטינית

ניו יורק, 30 באוקטובר 2023

הדברים כפי נאמרו

תודה לך, אדוני הנשיא.

אני מוסרת הודעה זו בשמו של מתאם סיוע החירום ותת־המזכ״ל לעניינים הומניטריים, מר מרטין גריפיתס, הנמצא כרגע בשליחות בישראל ובשטח הפלסטיני הכבוש.

האירועים שהתרחשו מאז 7 באוקטובר הם מחרידים ושוברי לב, לא פחות מכך.

איננו שוכחים את 1,400 בני האדם שנהרגו, ואת האלפים הנוספים שנפצעו ונשבו במתקפה הברוטלית של חמאס. הירי חסר ההבחנה של רקטות אל שטחים מאוכלסים בישראל נמשך, וגורם לעוד נפגעים מקרב אזרחים, לעקירה ולטראומה.

[המשך] החזקתם של 230 בני אדם כבני ערובה בעזה ראוי לכל גנאי. יש לשחרר את כל בני הערובה מייד ובלא תנאי. אנו מקדמים בברכה את כל המאמצים הדיפלומטיים להבטיח את שחרורם, ותובעים שבינתיים יזכו בני הערובה ליחס אנושי ויורשו לקבל ביקורים של הצלב האדום.

כפי ששמעתם זה עתה מהנציב העליון [של אונר״א], [פיליפ] לזריני, מצבם של יותר משני מיליון בני האדם הלכודים ברצועת עזה הוא קטסטרופלי.

עד כה עמדו אנשים אלה ב־23 ימים של מצור והפגזות רצופות. לדברי משרד הבריאות בעזה, יותר מ־8,000 בני אדם נהרגו – ודווח כי 66% מהם הם נשים וילדים. עשרות אלפי בני אדם נוספים נפצעו.

באמת קשה להעביר במלים את היקף הזוועה שחווים בני האדם בעזה. אנשים נעשים נואשים יותר ויותר בעודם מחפשים מזון, מים ומחסה בעיצומן של הפגזות בלתי פוסקות, המוחות משפחות ושכונות שלמות.

בייאושם, בני אדם פרצו למחסני או״ם בחיפוש אחר מזון ומים. ההתייבשות מעוררת חשש גובר, וכך גם האפשרות של התפשטות מחלות וחששות בריאותיים אחרים, בשל המים הלא בטוחים לשתייה והקריסה של שירותי טיהור השפכים.

יותר מ־1.4 מיליון בני אדם בעזה עקורים, ומאות אלפי ילדים, נשים וגברים דחוסים בתנאי צפיפות יתר במחסים ובבתי חולים. רבים מהאנשים האלה עברו דרומה בחיפוש אחר ביטחון, אבל המציאות היא ששום מקום אינו בטוח ולנו פשוט אין די אספקה חיונית שתבטיח את הישרדותם של עקורים בקנה מידה כזה.

כפי ששמענו מהמנהלת בפועל [של יוניסף], [קתרין] ראסל, מערכת הבריאות מרוסקת. מטופלים מוטלים על הרצפה ובמסדרונות. כירורגים מנתחים בלי הרדמה. מכלל הנשים ההרות, שמספרן מוערך ב־50 אלף, 5,500 אמורות ללדת בזמן כלשהו ב־30 הימים הבאים. חייהם של 1,000 המטופלים הזקוקים לדיאליזה ו־130 הפגים באינקובטורים תלויים על חוט השערה, מאחר שהגנרטורים לשעת חירום בבתי החולים פועלים על טיפות הדלק האחרונות. כ־9,000 חולי סרטן אינם מקבלים טיפול נאות.

אנו מודאגים מאוד מן ההאשמות בדבר מתקנים צבאיים המצויים בקרבה רבה לבתי החולים ומבקשתן של רשויות ישראליות לפנות בתי חולים, לרבות אל־קודס ושיפא – אין שום מקום בטוח שהמטופלים האלה יכולים ללכת אליו, וקרוב לוודאי שעבור מי שמחוברים למכשור תומך חיים ותינוקות באינקובטורים, מעבר יהיה גזר דין מוות.

אדוני הנשיא,

מתן סיוע הומניטרי הינו מורכב ומאתגר באופן קיצוני, בשל ההפגזות, הרס התשתית, וכן – כפי שאמרנו שוב ושוב – היעדר הדלק. אנו אבלים על מותם של 64 מעמיתינו מאונר״א ואנשי סגל הומניטרי אחרים, שנהרגו באופן טרגי, ומביעים תנחומים מעומק ליבנו למשפחותיהם ולעמיתיהם.

אנו רוחשים הערצה עמוקה לאומץ הלב, האלטרואיזם והמחויבות של עובדים הומניטריים, המושיטים סיוע למי שזקוקים לו בסביבה מסוכנת זו.

אדוני הנשיא,

אנו מברכים על ההסכם שאפשר לנו להכניס לעזה מעט סיוע דרך מעבר הגבול ברפיח. אבל המשלוחים האלה הם טיפה בים לעומת היקף העצום של הצרכים.

הכרחי לאפשר לנו להכניס לעזה אספקה וסיוע הומניטריים בבטחה, באופן אמין, ללא מכשול ובהיקף הנדרש. במיוחד דחוף לאפשר לנו להכניס אספקת דלק, החיונית להפעלת השירותים החיוניים ביותר, לרבות בתי חולים ומתקני התפלת מים, ולהעברת סיוע הומניטרי לתוך עזה.

ואם ברצוננו שלסיוע תהיה השפעה, חיוני שתהיה יותר מנקודת כניסה אחת לעזה – מעבר כרם שלום בין ישראל לעזה הוא המעבר היחיד הבנוי לטיפול מהיר במספר משאית גדול דיו.

ובינתיים, בגדה המערבית נהרגו עשרות אזרחים, מספרן של תקריות אלימות המתנחלים גדל, ועקב כך נעקרו מאות אזרחים מבתיהם. בדומה לכך, האלימות והסגר של המחסומים מונעים גישה לשירותים לחיוניים וחלוקת מזון. ההיתרים המאפשרים לבין 150 ל־175 אלף פלסטינים תושבי הגדה המערבית לעבוד בישראל ובהתנחלויות מושעים כעת. המצב גורם נזק משמעותי לכלכלת הגדה המערבית ולמוסדות פלסטיניים.

אנו חשים פחד ממשי מאוד מפני הבאות. המצב הנוכחי עלול להחוויר בהשוואה למה שעתיד לבוא. קיימת סכנה אמיתית שמלחמה זו תסלים עוד יותר ותגלוש אל האזור הרחב יותר. עלינו לנקוט בדחיפות פעולה קולקטיבית כדי למנוע זאת.

אדוני הנשיא,

לאור כל מה שתואר היום, מה שאנו קוראים לו הוא שכל הצדדים יסכימו להפוגה מטעמים הומניטריים בלחימה. הפוגה כזו תספק את הרוגע והבטיחות שיאפשרו את שחרור בני הערובה, ויאפשרו לאו״ם לחדש את מלאי האספקה, להחליף אנשי סגל מותשים, ולחדש את הסיוע ברחבי עזה, בכל מקום שבו אזרחים זקוקים לו. הפוגה כזו תספק גם לאזרחים החיים בתנאים טראומטיים מעבר לכל דמיון את המנוחה שהם כה זקוקים לה.

אבל עם או בלי הפוגה בלחימה, אני חוזרת ואומרת שעל כל הצדדים – כל הצדדים – לכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. משמע הדבר להתיר הכנסת סיוע, ולהקפיד בעקביות לחוס על אזרחים ועל יעדים אזרחיים, לרבות עובדים, מתקנים ונכסים הומניטריים ורפואיים. והדבר תקף בין אם אזרחים עוברים או נשארים במקומם.

אנו סומכים על האחריות של כל אחת מהמדינות החברות, כאן ובאו״ם כולו, להפעיל את מלוא השפעתן על מנת להבטיח שדיני המלחמה יכובדו וכי מאזרחים יימנע סבל נוסף, ככל שהדבר אפשרי.

תודה לך, אדוני הנשיא.