מאז 2015 פתחה ישראל ב־24 חקירות פליליות של הריגה ופציעה של פלסטינים, ואלה הובילו להגשת כתב אישום אחד

הרבעון האחרון של 2015 התאפיין בעלייה חדה בפיגועי דקירה, דריסה וירי נגד ישראלים, שביצעו פלסטינים שלא היו קשורים לארגון כלשהו, וכן בהפגנות שהתקיימו כמעט מדי יום והיו מלוות בעימותים. כתוצאה מכך היה מספר הנפגעים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2015 (145 הרוגים ו־14 אלף פצועים) הגבוה ביותר מאז שנת 2005, השנה שבה החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות. גם מספר הנפגעים הישראלים בגדה המערבית ובישראל היה הגבוה ביותר מאז 2005 (25 הרוגים ו־300 פצועים). במחצית הראשונה של 2016 ניכרה ירידה בתדירות ההפגנות והעימותים ובעוצמתם, בצד ירידה מתונה יותר במספר המתקפות הפלסטיניות.

תגובתם של כוחות ישראליים בתקריות רבות עוררה חשש בדבר אפשרות של שימוש מופרז בכוח, ואף הוצאות להורג בלא משפט. לדברי משרד היועץ המשפטי לממשלה הישראלי,[i] בין אוקטובר 2015 ליוני 2016 פתחו הרשויות הישראליות בסך הכול ב־24 חקירות פליליות של תקריות שבהן נהרגו או נפצעו פלסטינים בידי כוחות ביטחון ישראליים בגדה המערבית ובישראל. מבין החקירות הללו הובילה אחת להגשת כתב אישום ולהעמדתו של חייל לדין.[ii] 142 תיקים נוספים "נבדקו"; במחציתם (71 מקרים) קבעה הרשות הנוגעת בדבר[iii] כי "לא נדרשו הליכים משפטיים או משמעתיים נוספים". 71 המקרים הנותרים עדיין נבדקים או ממתינים להחלטה בדבר המשך הטיפול בהם. באוקטובר 2015 הרגו כוחות ישראליים תשעה אזרחים פלסטינים ופצעו 237 אזרחים נוספים במהלך עימותים ליד גדר המערכת סביב עזה, אבל אף אחד מהמקרים הללו לא הוביל לפתיחה בחקירה פלילית.


[i] מכתב מ־15 ביולי 2016 למשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

[ii] במקרה זה,  שאירע ב־24 במרס 2016, נהרג מבצע פיגוע דקירה בחברון אחרי שכבר נורה ונפצע, ועל פי דיווחים כבר לא נשקפה ממנו סכנה.

[iii] הפרקליטות הצבאית לחיילים ומשרד היועץ המשפטי לממשלה לשוטרים.