עדכון מצב הומניטרי מס' 276 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. באופן יוצא מן הכלל, הגיליונות הבאים של עדכון המצב ההומניטרי בנושא עזה והגדה המערבית ועדכון המענה ההומניטרי בעזה יתפרסמו ביום חמישי, 3 באפריל.

דגשים עיקריים

• מספר הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית בשנת 2023 עלה ל-99, ו-60% מהם נהרגו בארבעה מקומות יישוב בלבד, לרבות מחנות הפליטים ג'נין ונור שמס.
• המבצעים הישראליים בצפון הגדה המערבית נמשכים, ומותירים עשרות אלפי בני אדם שאינם יכולים לחזור לבתיהם. בעיר טול כרם לבדה, במהלך שבועיים בלבד נאלצו 850 בני אדם לעזוב את בתיהם. עשרה בתי ספר של אונר"א, המשרתים יותר מ-4,400 תלמידים עדיין סגורים.
• מספר בני האדם שנעקרו השנה כתוצאה מהריסת בתים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים הגיע ל-431 – כפליים מהנתון שתועד בזמן המקביל בשנת 2024 (219).
• האו"ם והארגונים השותפים לו ממשיכים לתת מענה לצרכים ההולכים ומעמיקים של משפחות עקורות באזורים הנפגעים בצפון הגדה הערבית, לרבות באספקת מים במכליות, חבילות מזון, ערכות היגיינה ופריטים חיוניים אחרים.

התפתחויות הומניטריות

• בין 18 ל-24 במרס נהרגו ברחבי הגדה המערבית שני פלסטינים, ו-33 בני אדם אחרים נפצעו, בהם ארבעה ילדים. תקריות קטלניות לאחר אותו שבוע מפורטות בהמשך עדכון זה, בפרק "התפתחויות בצפון הגדה המערבית". למידע נוסף על נפגעים ולסיווג נתונים על פי קטגוריות נוספות, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית.
  • ב-18 במרס פשטו כוחות סמויים ישראליים על העיר קלקיליה, כיתרו בית קפה, ירו תחמושת חיה ומכלי גז מדמיע והרגו פלסטיני שגופתו עוכבה לאחר מכן. הכוחות פצעו שלושה פלסטינים אחרים, בהם שניים שנורו בתחמושת חיה ואחד שהותקף והוכה. שני פלסטינים נעצרו. אגודת הסהר האדום הפלסטינית דיווחה שהאמבולנסים שלה לא יכלו להגיע מייד לפצועים בשל ירי עז והגבלות תנועה ישראליות. לדברי הצבא הישראלי, כוחות ירו על פלסטינים שפתחו באש לעברם.
  • ב-19 במרס פעלו כוחות ישראליים, לרבות יחידות סמויות, במשך 14 שעות במחנה הפליטים עין בית אל-מאא', בנפת שכם, הרגו פלסטיני ופצעו שני בני אדם אחרים. הכוחות עיכבו את גופת ההרוג ועצרו פלסטיני אחר. במהלך המבצע אילצו הכוחות משפחות רבות לעזוב את בתיהן והפכו את הבתים לעמדות צבאיות. המשפחות יכלו לחזור לבתיהן לאחר נסיגת הכוחות הישראליים.
• ב-18 במרס מת פלסטיני בבית חולים בבית ג'אלא, בנפת בית לחם, מפצעים שנגרמו לו ב-22 בפברואר 2024, במתקפת ירי שביצע יחד עם שני פלסטינים אחרים במחסום א-זעיים, בנפת ירושלים, שבה הרגו השלושה מתנחל ופצעו לפחות שישה בני אדם אחרים. בשעתו פצעו אותו כוחות ישראליים בזירת האירוע והרגו את שני מבצעי המתקפה הפלסטינים האחרים. האיש נותר בתרדמת ובמשמורת ישראלית בבית חולים עד 27 בפברואר 2025, ואז שוחרר במסגרת עסקת חילופי השבויים בפעימה הראשונה של הפסקת האש בעזה. ב-23 במרס קבעה הוועדה לענייני עצירים ועצירים משוחררים את מותו של פלסטיני אחר, ילד בן 17 מהעיירה סילוואד, בנפת רמאללה, שמת בנסיבות לא ברורות, לאחר שהוחזק במתקן מעצר ישראלי מאז ספטמבר 2024. לדברי האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין (DCIP), ארגון פלסטיני לזכויות אדם, זהו הקטין הפלסטיני הראשון שידוע כי מת בכלא ישראלי.
• בין 18 ל-24 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שבע תקריות במעורבות מתנחלים שפגעו בפלסטינים והובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. שישה פלסטינים ואזרח זר אחד נפצעו, ושלושה מבני מגורים, ארבעה מבנים ששימשו להחזקת בעלי חיים, שני מכלי מים ושלושה כלי רכב הושחתו. בנוסף, בתקרית אחת יידו פלסטינים אבנים על אוטובוס שהסיע מתנחלים ליד הכפר חזמא, בנפת ירושלים, וגרמו לו נזק, אף שאיש לא נפגע. בתקרית ב-24 במרס פשטו מתנחלים חמושים, שמאמינים כי הם מההתנחלות סוסיא, על הקהילה הפלסטינית סוסיא שבקרבת ההתנחלות, בנפת חברון, ועל פי דיווחים ניסו לגנוב כבשים מתוך דיר. כשבמקום פרצה קטטה בינם לבין תושבים, שבה יידו שני הצדדים אבנים זה על זה, הגיעו למקום מתנחלים נוספים, גרמו נזק לשני מכלי מים ולשלושה כלי רכב, ותקפו, היכו ופצעו שישה פלסטינים ואזרח זר אחד. לאחר מכן עצרו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים. בתקרית אחרת, שאירעה בסלפית ב-19 במרס, פשטה קבוצת מתנחלים על אזור אל-מטווי, הציתה ארבעה אוהלים ששימשו להחזקת בעלי חיים, תקפה את הבעלים הפלסטיני והורתה לו להתפנות מהאזור תוך יומיים, דרישה שהאיש סירב לה.
• ב-23 במרס השתלטו מתנחלים על מבנה קומתיים מחוץ לשטח הצבאי הסגור של שכונת תל רומיידה באזור H2 של העיר חברון הנתון לשליטת ישראל. כשהמשפחה החיה בשתי דירות בקומה העליונה יצאה לבקר אצל קרובי משפחה, פרצו מתנחלים אל הבניין, ועקרו הלכה למעשה אדם פלסטיני, את אשתו, שלושת ילדיו ואימו הקשישה מביתם. עם שובה מצאה המשפחה את המתנחלים בביתה, אבל כוחות ישראליים מנעו מבני המשפחה להתקרב לבניין. המתנחלים טענו שרכשו את הנכס, טענה שהבעלים הפלסטינים דוחים מכול וכול. יומיים אחרי ההשתלטות, ב-25 במרס, יכלה משפחת הבן, המונה חמש נפשות, לחזור לדירתה, אך הדירה השנייה, שבה גרה האם, נותרה בידי מתנחלים וכך גם הקומה השנייה, שבנייתה טרם הושלמה. בנוסף, המתנחלים אטמו את הכניסה המקורית המחברת את שתי הדירות יחד ופרצו כניסה חיצונית חדשה. ההתנחלות שזה עתה הוקמה במקום מעוררת חששות מפני הטלת הגבלות תנועה נוספות על פלסטינים, המתמודדים כבר עתה עם הגבלות תנועה חמורות באזור H2 של חברון.
• בין 18 ל-24 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית את הריסתם של 27 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. כל המבנים היו בשטח C למעט אחד בירושלים המזרחית. אף שלא דווח על עקירות, ההריסות הללו פגעו ב-167 בני אדם, בהם 90 ילדים. בתקרית שהתרחשה ב-18 במרס, בכפר ראפאת, בחלקה של נפת ירושלים המצוי בשטח C, הרסו כוחות ישראליים שישה מבנים בשימוש חקלאי, עקרו מאות עצים בוגרים ושתילים, והרסו ציוד חקלאי. באותו יום הרסו הכוחות גם שני דירים לבעלי חיים ושתי מערכות של 18 לוחות סולאריים בקהילה הבדואית אל-מור'רג'את מזרח, בנפת יריחו. מאז תחילת חודש רמדאן, ב-1 במרס, נהרסו ברחבי הגדה המערבית 106 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, לעומת 77 מבנים שנהרסו בכל חודש רמדאן בשנת 2024. יתרה מכך, מספר ההריסות בגין היעדר היתרי בנייה והעקירות בעקבותיהן עבר בהרבה, עד עתה, את מספרן בתקופה המקבילה בשנת 2024 – מספר המבנים שנהרסו גדל ב-30% (363 לעומת 273) ומספר העקורים הוכפל (431 לעומת 219).
• מוערך שביום שישי השלישי ברמדאן, 22 במרס, עברו כ-10,000 פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות במחסומים כדי להגיע למסגד אל-אקצא, בירושלים המזרחית. נתון זה תואם את מספר בני אדם שעברו במחסומים ביום שישי השלישי לחודש הרמדאן בשנת 2024, אבל הוא רק רבע מ-40 אלף בני האדם שמוערך כי הגיעו לירושלים המזרחית ביום שישי השלישי ברמדאן בשנת 2023, לפני 7 באוקטובר. כבשנים קודמות, גם השנה מאפשרות הרשויות הישראליות במהלך הרמדאן גישה למקומות הקדושים, ובמיוחד למסגד אל-אקצא בירושלים המזרחית ולמסגד אל-אבראהימי בחברון, אך הגישה נותרת מוגבלת לימי שישי וכפופה להגבלות על פי קריטריונים של מגדר וגיל. בנוסף, הגישה לירושלים המזרחית מצריכה היתרי גישה ישראליים, שלעיתים קרובות לכמעט שלושה מיליון הפלסטינים המחזיקים בתעודת זהות פלסטינית קשה מאוד להשיגם, ול-2.1 מיליון הפלסטינים בעזה הדבר בלתי אפשרי. על פי צעדים שעליהם הכריזו רשויות ישראליות, גברים בני יותר מ-55 ונשים בנות יותר מ-50, המחזיקים בתעודת זהות מגנטית תקפה ובהיתר כניסה יומי ישראלי, וילדים בני פחות מ-12, מלווים על ידי הורה המצויד בתעודת לידה, זכאים לעבור אל תוך ירושלים המזרחית דרך שני מחסומים בגדר ההפרדה – קלנדייה בצפון וגילה/300 בדרום. הגישה הותרה רק בין 5:00 בבוקר ל-5:00 אחה"צ, ומחייבת רישום במחסום בכניסה וביציאה. באזור H2 של העיר חברון, הנתון להגבלות, מוערך כי ביום שישי השלישי בחודש הרמדאן השתתפו 3,500 פלסטינים בתפילות יום שישי במסגד אל-אברהימי, לעומת כ-7,000 בני אדם ב-2024. כוחות ישראליים התירו לגברים בני יותר מ-50 ולנשים בכל הגילים להיכנס פנימה ללא בדיקה, וגברים בגילים שבין 27 ל-50 נבדקו. ככלל, גברים בני פחות מ-27 לא הורשו להיכנס אלא בליווי בני משפחה. הגישה הותרה רק דרך מחסום הכניסה למסגד אל-אברהימי. מחסומי אבו-ריש וא-סלאיימה (מחסום 160), הפתוחים בדרך כלל במהלך השבוע, נותרו סגורים זה יום שישי השלישי ברציפות, ופגעו בגישה למסגד, במיוחד עבור תושבים המתגוררים מחוץ לאזור H2 הנתון להגבלות, שנאלצו ללכת למרחק רב בדרכים עוקפות כדי להגיע אל המסגד.

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

• זה יותר מתשעה שבועות שכוחות ישראליים מנהלים מבצע רחב היקף בצפון הגדה המערבית, במיוחד במחנה הפליטים ג'נין (מאז 21 בינואר) ובמחנות הפליטים טול כרם ונור שמס (מאז 27 בינואר). כתוצאה מכך, נכון ל-28 בפברואר נעקרו עשרות אלפי בני אדם, בהם כ-16 אלף בני אדם ממחנה ג'נין, 12,100 בני אדם ממחנה טול כרם ו-10,000 בני אדם ממחנה נור שמס. ב-18 במרס פתחו כוחות ישראליים במבצע שנמשך כ-14 שעות במחנה הפליטים עין בית אל-מאא', בנפת שכם, שבו נהרג אדם אחד (ראו לעיל).
• ב-25 במרס כיתרו כוחות סמויים ישראליים חנות בעיר קלקיליה, שבה שהה פלסטיני שהיה מבוקש על ידי כוחות ישראליים. למקום הגיעו כוחות נוספים שהורו לאיש להסגיר את עצמו, ולאחר מכן פרצו עימותים בין הכוחות לבין פלסטינים. על פי דיווחים, כוחות ישראליים הפעילו בתוך החנות רחפן עם חומר נפץ שהרג את האיש, וגופתו מעוכבת בידי הכוחות. פלסטיני נוסף נפצע מתחמושת חיה. ב-26 במרס, בכפר ביתא בנפת שכם, ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 18, שעל פי דיווחים יידה אבנים על כלי רכב של מתנחלים שנסעו בכביש 60. גופתו מעוכבת בידי כוחות ישראליים.
• בסף הכול, מאז תחילת 2025 נהרגו 99 פלסטינים, בהם 17 ילדים ושלוש נשים, מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית, רובם בהקשר של המבצע המתמשך שמנהלים כוחות ישראליים בצפון. מכלל ההרוגים, 60% נהרגו בארבעה מקומות יישוב: מחנה ג'נין (25 הרוגים), העיירה טמון בנפת טובאס (15 הרוגים), העיר ג'נין (12 הרוגים) ומחנה נור שמס בנפת טול כרם (8 הרוגים). בנוסף, שני פלסטינים מתו מפצעים שנגרמו להם בשנת 2024 מידי כוחות ישראליים, לרבות אדם אחד בבית לחם (ראו לעיל) ואדם אחד במחנה הפליטים נור שמס. שבעה ישראלים, בהם חמישה אנשי כוחות ישראליים, נהרגו מאז תחילת השנה מידי פלסטינים בגדה המערבית. מכלל ההרוגים, שלושה נורו למוות ליד הכפר אל-פונדוק, בנפת קלקיליה; ישראלי אחד נהרג במהלך חילופי אש במחנה ג'נין; ישראלי אחד נהרג ממטען נפץ שהתפוצץ ליד כלי רכב צבאי ישראלי בעיירה טמון, בנפת טובאס; ושני ישראלים נורו למוות במחסום תייסיר, בנפת טובאס. בישראל לא נהרגו ישראלים מידי פלסטינים מהגדה המערבית מאז תחילת 2025.
• ב-22 במרס ציין הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזאריני, 60 יום לתחילת מבצע "חומת ברזל" שמנהלים כוחות ישראליים, וכינה אותו "המבצע הממושך וההרסני ביותר בגדה המערבית הכבושה מאז האינתיפאדה השנייה". הנציב הוסיף ואמר שהמבצע "חולל הרס שיטתי של תשתית אזרחית ובתים, במטרה לשנות לצמיתות את אופיים של ערים ומחנות פליטים פלסטיניים, בקנה מידה ששום יומרות למטרות צבאיות או לאכיפת חוק אינן יכולות להצדיק", והזהיר שפלסטינים עקורים מתמודדים עם "אי-ודאות ביחס לסיכוייהם לחזור לבתיהם." אונר"א ממשיכה לספק סיוע חירום, וקוראת לפעולה מידית כדי לאפשר את שיבתן של משפחות עקורות ושיקום שירותים חיוניים, לרבות חינוך ושירותי בריאות.
• מאז פברואר הרסו כוחות ישראליים עשרות בתים ורכיבי תשתית ברחבי צפון הגדה המערבית, שגורמים הומניטריים לא הצליחו לאמוד באופן שיטתי בשל היעדר גישה. במחנה ג'נין, על פי הערכות ראשוניות שביצעו רשויות מקומיות, יותר מ-600 יחידות מגורים ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים, בנוסף על מבני מגורים שמספרם מוערך ב-66 שנידונו להריסה למטרות צבאיות מתוקף פקודה צבאית ישראלית, ואשר הריסתם תפגע ב-280 משפחות. במחנות טול כרם ונור שמס דיווחו מקורות מקומיים על שורה של פיצוצים ופעילות של דחפורים שביצעו כוחות ישראליים, על לפחות 40 בתים שנהרסו או שהם מיועדים להריסה מאז 10 בפברואר, ועל משפחות רבות שנאסר עליהן לשוב לבתיהן. בנוסף, לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, בשבועיים האחרונים סייעו צוותי האגודה לכ-200 משפחות המונות כמעט 850 בני אדם, מן השכונות הצפוניות של העיר טול כרם, להתפנות מבתיהן, לאחר שפקודות מטעם כוחות ישראליים הורו למשפחות לעזוב את בתיהן, לרבות באמצעות הודעות שהועברו דרך משרדי התיאום והקישור הפלסטיניים. רוב העקורים שוהים בבתים של קרובי משפחה, ועל פי דיווחים, ביומיים האחרונים חזרו כ-27 מהם לבתיהם.
• האו"ם והארגונים השותפים לו ממשיכים לתת מענה לצרכים המעמיקים והולכים של משפחות באזורים הנפגעים בצפון הגדה המערבית, לרבות באספקה של מכליות מים, חבילות מזון, ערכות היגיינה ופריטים חיוניים. ב-24 במרס דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי מצבם של עשרות אלפי פלסטינים שנעקרו מבתיהם בשל המבצע שמנהלים כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית "לא יציב במידה קיצונית", ללא מחסה נאות, שירותים חיוניים וגישה לטיפול רפואי. הארגון הדגיש את המשבר הנפשי ההולך ומחריף בקרב בני האדם הנפגעים, שרבים מהם סובלים מעקה (סטרס), חרדה ודיכאון. צוותי Médecins Sans Frontières מספקים שירותים רפואיים ניידים, מחלקים ערכות היגיינה וחבילות מזון ומספקים מים לבית החולים המרכזי בג'נין. הארגון הלא ממשלתי קרא לעצור באופן מידי את העקירה בכפייה של פלסטינים, וציין כי "הצרכים בגדה המערבית רק מחמירים."
• המבצע הישראלי המתמשך בצפון הגדה המערבית גרם לשיבושים חמורים בגישה לחינוך. בתי הספר של אונר"א, המשרתים יותר מ-4,400 תלמידים, עדיין סגורים; בתי ספר אלה כוללים ארבעה בתי ספר במחנה הפליטים ג'נין, שנותרו סגורים מאז שנסגרו בתחילת דצמבר במהלך מבצע שניהלו כוחות פלסטיניים במקום, ארבעה בתי ספר במחנה הפליטים טול כרם, ושני בתי ספר במחנה הפליטים נור שמס. נכון ל-23 בפברואר הפעילה אונר"א למידה מרחוק עבור תלמידיה שנעקרו מבתיהם. יתרה מכך, מאז 21 בפברואר עברו גם כמה בתי ספר ממשלתיים באזורים סביב המחנות ללמידה מרחוק, בשל היעדר ביטחון או משום שהפכו למחסים למשפחות עקורות. לדברי משרד החינוך הפלסטיני, נכון ל-25 במרס, 40 בתי ספר ממשלתיים, בהם 32 בטול כרם ושמונה בג'נין, מיישמים למידה מרחוק. הגבלות תנועה, עקירה בכפייה והרס של מרחבי למידה מגבילים עוד יותר את הגישה לחינוך. אומדן צרכים רב-תחומי שנעשה ב-25 וב-26 בפברואר מצא כי כמעט 12 אלף ילדים עקורים נפגעו – חלקם שוהים במחסים ציבורים ללא גישה למרחבי למידה או לחומרי לימוד, והגבלות גישה מקשות על רבים מהם להגיע לבתי הספר בתחבורה ציבורית. לדברי משרד החינוך, מאז תחילת 2025 ונכון ל-21 במרס דווח על 3,752 תקריות במעורבות כוחות ישראליים שפגעו בבתי ספר ממשלתיים ברחבי הגדה המערבית, לצד 25 תקריות במעורבות מתנחלים, ש-77% מהן אירעו בצפון הגדה המערבית. תקריות אלה כללו התפרצות של כוחות או מתנחלים אל תוך בתי ספר, ירי בנשק חם, מעצר של תלמידים או אנשי סגל של בתי ספר, ועיכובים או הטרדות בדרך לבית הספר. לדברי משרד החינוך, נתונים אלה מהווים עלייה חדה לעומת שנת 2024, שבה תועדו בכל השנה 2,274 תקריות.

מימון

• נכון ל-27 במרס 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-175.4 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (42%). מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש