עדכון מצב הומניטרי מס' 275 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא לגדה המערבית יתפרסם ב-27 במרס. באופן יוצא מן הכלל, הגיליונות הבאים של עדכון המצב ההומניטרי ועדכון המענה ההומניטרי בעזה יתפרסמו ביום חמישי, 3 באפריל.

דגשים עיקריים

• בעזה נמשכים מעשי איבה בעצימות גבוהה, על רקע של תנאים הומניטריים מחרידים.
• מערכת הבריאות בעזה מתקשה להתמודד עם מאות נפגעים, דלדול קשה של המלאי הרפואי והיעדר ציוד, מנות דם ואנשי סגל.
• בשבוע האחרון לבדו נהרגו בעזה שמונה עובדי סיוע, ועם מותם עלה מניין ההרוגים מקרב עובדי הסיוע ל-399.
• בין 18 ל-23 במרס נעקרו יותר מ-142 אלף פלסטינים.
• בשלושת הימים האחרונים אבד הקשר עם נותני מענה ראשוני שנשלחו לרפיח.
• נזק קשה למאמצים ההומניטריים, עם תחילת השבוע הרביעי לאיסור שהטילו רשויות ישראליות על הכנסת כל אספקה שהיא לעזה. רוב הבקשות לתיאום תנועות שהוגשו לרשויות ישראליות נענו בסירוב.

התפתחויות הומניטריות

• מאז שעות הבוקר המוקדמות של 18 במרס הסלימו כוחות ישראליים את התקיפות האוויריות וההפגזות ברחבי רצועת עזה, ואלה הרגו ופצעו מאות בני אדם, לרבות אזרחים – ביניהם עובדים הומניטריים ועיתונאים. תשתית אזרחית ניזוקה ונהרסה, לרבות בתים, בתי ספר ששימשו מחסים, בתי חולים ואוהלי עקורים. ב-20 וב-24 במרס ירו ארגונים פלסטיניים חמושים רקטות לעבר ישראל, בלא שדווח על נפגעים. ב-20 במרס נפרש הצבא הישראלי מחדש לאורך החלק המזרחי והמרכזי של "מסדרון נצרים", והודיע כי התנועה בין צפון עזה לדרומה מותרת רק דרך כביש א-רשיד (כביש החוף). פעילויות צבאיות ופקודות עקירה שפרסם הצבא הישראלי הובילו לגלי עקירה חדשים ברחבי עזה, ומוערך שבין 18 ל-23 במרס נעקרו יותר מ-142 אלף בני אדם. מאז 2 במרס (זה יותר משלושה שבועות) אסרה ממשלת ישראל על הכנסת סיוע הומניטרי וכל אספקה אחרת דרך כל מעברי היבשה אל עזה – סגירת המעברים הארוכה ביותר מסוג זה מאז אוקטובר 2023. הישגים שהושגו בטיפול בשורדים במהלך הפסקת האש נמחקו. ב-24 במרס אמר דובר מזכ"ל האו"ם כי המזכ"ל "קיבל את ההחלטה הקשה לצמצם את טביעת הרגל של הארגון בעזה, על אף הצרכים ההומניטריים הגואים בחדות ולמרות חששותינו הגוברים בנושא ההגנה על אזרחים", והדגיש כי "האו"ם איננו עוזב את עזה" וכי "הארגון מחויב כשהיה להמשיך להגיש סיוע שאזרחים תלויים בו להישרדותם ולהגנתם."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 18 ל-25 במרס, נכון לשעה 12:00, נהרגו בעזה 792 בני אדם ו-1,663 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, גופות רבות עדיין קבורות מתחת לחורבותיהם של בניינים הרוסים. משרד הבריאות דיווח כי מאז 19 בינואר, ונכון ל-25 במרס, חולצו בסך הכול 897 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. משרד הבריאות בעזה דיווח כי מאז 7 באוקטובר 2023 ונכון ל-25 במרס 2025 נהרגו לפחות 50,155 פלסטינים ו-113,704 פלסטינים נפצעו.
• לדברי יוניסף, מספר הילדים שנהרגו ב-18 במרס, על פי דיווחי משרד הבריאות, הינו המספר הגבוה ביותר של ילדים שנהרגו ביום אחד בכל השנה האחרונה. משרד זכויות האדם של האו"ם התייחס לתקיפות האוויריות ולהפגזות הארטילריות הישראליות והדגיש: "קרוב לוודאי שהשימוש בנשק נפיץ בעל טווח הרס נרחב בתוך אזורים מאוכלסים בצפיפות יגרום לפגיעות בלא הבחנה, וסביר להניח שהוא מהווה הפרה של כללי המשפט הומניטרי הבינלאומי העוסקים בניהול מעשי איבה. ניהול מעשי איבה תוך שימוש באמצעים ובשיטות כאלה בתוך אזורים מאוכלסים בצפיפות גורם להרג בקנה מידה המוני של אזרחים, ואינו עולה בקנה אחד עם מחויבויותיה השל ישראל מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות הציות לעקרונות היסוד של הבחנה, מידתיות ונקיטת אמצעי זהירות בעת תקיפה." בקשר לירי רקטות על ידי פלסטינים אמר משרד זכויות האדם כי "ירי על אזרחים או פתיחה במתקפות בלא הבחנה מהווה פשע מלחמה."
• בין 18 ל-25 במרס נהרגו בעזה לפחות שמונה עובדי סיוע, ושני מתקנים הומניטריים נפגעו. ב-18 במרס נהרג איש סגל של אגודת הבריאות והקהילה אל-עוודה. באותו יום נהרג אחד מאנשי הסגל של ארגון Médecins Sans Frontières – העובד העשירי של הארגון שנהרג בעזה מאז תחילת סבב ההסלמה במעשי האיבה. ב-20 במרס אישר משרד האו"ם לשירותי מיזמים כי אחד מאנשי הסגל שלו נהרג בפיצוץ שפגע במגורים של האו"ם בדיר אל-בלח, ב-19 במרס. התקיפות, שעל פי המידע הזמין כעת בוצעו על ידי טנק ישראלי, הותירו עוד שישה בני אדם פצועים קשה, חלקם עם פציעות משנות חיים. שלושה מהפצועים סייעו לסוכנות פינוי המוקשים של האו"ם. מזכ"ל האו"ם ותת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום פלטצ'ר גינו את התקיפות והדגישו כי המתחמים ידועים היטב לצדדים לסכסוך, המחויבים מתוקף המשפט הבינלאומי להגן עליהם ולשמור על חסינותם המוחלטת מפגיעה. תת-המזכ"ל קרא גם לחקירה אמיתית ולמיצוי דין. ב-20 במרס אמרה אונר"א שבמהלך הימים האחרונים נהרגו עוד חמישה מאנשי הסגל שלה, וכי מותם מביא את מספר ההרוגים מקרב עובדי הסוכנות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-284 – בהם מורים, רופאים ואחיות. ב-24 במרס ניזוק משרד הצלב האדום הבינלאומי ברפיח "מפגיעת חימוש קינטי, אף שהיה מסומן באופן ברור ומיקומו היה ידוע לכל הצדדים." הצלב האדום הבינלאומי דיווח כי אף שאיש מאנשי הסגל שלו לא נפגע, למתקפה נודעה השלכה ישירה על יכולתו של הארגון לפעול. בסך הכול, מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו בעזה לפחות 399 עובדי סיוע, בהם 289 אנשי סגל או"ם, 34 אנשי סגל של אגודת הסהר האדום הפלסטינית ולפחות 76 אנשי סגל של ארגונים לא ממשלתיים אחרים.
• הוועד הפלסטיני להגנה על עיתונאים גינה בחריפות את ההרג של שני עיתונאים בעזה, ב-24 במרס, ואמר כי מותם מביא את המספר הכולל של עיתונאים פלסטינים שנהרגו בחודש זה לבדו לשבעה. איגוד העיתונאים הפלסטיני אמר כי "מתקפות אלה הן חלק ממדיניות שיטתית המופנית נגד עיתונאים פלסטינים, שהפכו למטרות ישירות בעודם ממלאים את תפקידם ומדווחים את האמת." לדברי איגוד העיתונאים הפלסטיני, מאז תחילת ההסלמה נהרגו יותר מ-206 עיתונאים, אנשי תקשורת ועובדי תקשורת, בהם 27 עיתונאיות.
• בין 18 ל-24 במרס דווח על תקריות אחרות שהובילו להרוגים ברחבי רצועת עזה, בהן התקריות שלהלן:
  • ב-18 במרס, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים 26 פלסטינים, בהם 15 נשים, בפגיעה בשני בתים שהיו שייכים למשפחה אחת במזרח שכונת א-זייתון, בדרום העיר עזה.
  • ב-18 במרס, בין 2:10 ל-2:45, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים בפגיעה בבית ליד בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח.
  • ב-18 במרס, בשעה 2:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים 16 פלסטינים בני משפחה אחת, בהם לפחות שני ילדים, ועשרות בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה באוהלי עקורים באזור אל-מוואסי, במערב ח'אן יונס.
  • ב-18 במרס, בשעה 2:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, ושמונה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באל-עבסאן אל-כבירה במזרח ח'אן יונס.
  • ב-18 במרס, בשעה 2:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים 17 פלסטינים, בהם לפחות עשר נשים, בפגיעה בבית באזור טאבת זרעי, במזרח רפיח.
  • ב-18 במרס, לפני 4:50, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם לפחות שש נשים וילדה אחת, בפגיעה בבית ברפיח.
  • ב-18 במרס, בשעה 2:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 25 פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית הספר א-תאבעין, המשמש מחסה ייעודי לעקורים, בשכונת א-דרג' במרכז העיר עזה.
  • ב-19 במרס, בשעה 17:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים 24 פלסטינים, בהם לפחות שני ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במהלך הלוויה באזור א-סלאטין במערב בית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-20 במרס, בשעה 18:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות 15 פלסטינים, בהם לפחות שישה ילדים ושתי נשים, בפגיעה בבניין מגורים בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-20 במרס, בשעה 2:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם לפחות ילדה אחת, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בבניין מגורים באל-עבסאן אל-כבירה, בח'אן יונס.
  • ב-20 במרס, בשעה 3:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם שתי נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים באזור מסאבח, בצפון רפיח.
  • ב-20 במרס, בשעה 15:25בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים, בהם גבר, אשתו וכמה מילדיהם, בפגיעה בבניין מגורים בבני סוהיילה, במזרח ח'אן יונס.
  • ב-22 במרס, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני פלסטינים, בהם גבר ובתו, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בקבוצת בני אדם שהתפנו מאזור א-שימא בבית לאהיא, בנפת צפון עזה.
  • ב-23 במרס, בשעה 10:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים שהועסקו על ידי עיריות בנפת ח'אן יונס, בעת מילוי תפקידם, בפגיעה במשאית ביוב של חברת המים של עיריות החוף בעזה בעבסאן אל-כבירה, במערב ח'אן יונס.
  • ב-24 במרס, בשעה 11:54 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם ילד אחד, ו-18 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל שהוקם בחצר של בית הספר א-ראזי, שמפעילה אונר"א במחנה א-נוסייראת 2, בדיר אל-בלח.
• ב-24 במרס פרסם משרד הבריאות בעזה רשימה של 50,021 בני אדם שנהרגו בעזה בין 7 באוקטובר 2023 ל-22 במרס 2025. על פי הרשימה (הזמינה לקריאה גם כאן, בדשבורד המאוחד של כוח המשימה לענייני בריאות), נהרגו 15,613 ילדים (31%), 8,304 נשים (17%), 22,265 גברים (44%) ו-3,839 קשישים (8%). בנוסף דיווח משרד הבריאות כי 33,900 מכלל הפצועים, או 30%, היו ילדים. מכלל הילדים שנהרגו, 825 היו בני פחות מ-12 חודשים, ו-274 ילדים נולדו ונהרגו במהלך סבב ההסלמה, דיווח המשרד. מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר מוניר אל-בורש, אמר ש-7% מכלל האוכלוסייה בעזה נהרגו או נפצעו. כן ציין ד"ר אל-בורש שיותר מ-25 אלף פצועים זקוקים לשיקום ולטיפול ארוך-טווח, וכי מספר קטועי הגפים הגיע ל-4,700, בהם 850 ילדים. משרד הבריאות פרסם את הדיווח הקודם של נפגעים על פי קטגוריות גיל ומגדר ב-20 באוקטובר 2024; מערך הנתונים הקודם כיסה 40,717 מתוך 42,010 הרוגים מאז 7 באוקטובר 2023, שמשרד הבריאות תיעד את פרטיהם במלואם, בהם 13,319 ילדים (33%), 7,216 נשים (18%), 3,447 קשישים (8%) ו-16,735 גברים (1%).
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-25 במרס 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,607 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 407 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,583 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023. נכון ל-25 במרס מוערך ש-59 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• ב-21 במרס הרסו כוחות ישראליים את בית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית באזור אל-מור'רקה, בדרום העיר עזה. בית החולים – היחיד שהתמחה בטיפול בחולי סרטן בעזה - הוצא מכלל תפקוד בנובמבר 2023, לאחר שהדלק בו אזל ונגרם לו נזק משמעותי. לדברי ארגון "סיוע רפואי לפלסטינים", בית החולים הוסמך לטפל מדי שנה בעד 30 אלף מטופלים. ב-23 במרס, בתקיפה על האגף הכירורגי במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס, שנכון לעכשיו הוא בית החולים הגדול ביותר ברצועת עזה, נהרגו שני מטופלים, בהם ילד בן 16, ושמונה מטופלים אחרים נפצעו. לדברי ארגון הבריאות העולמי, האגף הכירורגי יצא מכלל שימוש ו-35 מיטות אשפוז נהרסו. מנהל המרכז הרפואי נאסר, ד"ר עאטף אל-חוט, הודיע לארגון הבריאות העולמי כי מטופלים הועברו למחלקות אחרות, לרבות יחידת שדה שהוקמה לאחרונה. ארגון Médecins Sans Frontières, התומך במחלקות המיון, הילדים והיולדות בנאסר ומנהל בו יחידת כוויות וטראומה, דיווח ששניים מאנשי הסגל שלו תיארו פאניקה בקרב הסגל הרפואי, המטופלים והמטפלים בעת התקרית, וכי אחות אחת של הארגון העובדת במחלקה סמוכה אמרה שהפיצוץ היה קרוב אליהם. לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין אוקטובר 2023 ל-14 במרס 2025 היו 670 מתקפות על תחום הבריאות ברצועת עזה, שפגעו ב-122 מתקני בריאות וב-170 אמבולנסים.
• תת-המזכ"ל ומתאם סיוע החירום פלטצ'ר הביע דאגה עמוקה לנוכח המתקפות המתמשכות, ואמר, "דיווחים מחרידים מעזה מצביעים על כך שעובדי בריאות, אמבולנסים ובתי חולים מהווים יעד לתקיפות בעודם עמלים להציל חיים." הוא אמר שחובה על כולנו לדרוש הגנה חד-משמעית על עובדי רפואה ומתקנים רפואיים. גם הצלב האדום הבינלאומי פרסם הודעה שבה הדגיש: "המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע הגנה מיוחדת עבור אנשי סגל סיוע הומניטרי וסגל רפואי, מתקנים רפואיים ואובייקטים המשמשים לפעולות סיוע הומניטרי. יש לכבדם ולהגן עליהם בכל נסיבות שהן, על מנת להבטיח את רציפות הטיפול. לעולם אין להתקיפם. על הצדדים לעשות כל שלאל ידם להבטיח את בטיחותם, במתן הוראות ברורות ומחמירות לנושאי משק."
• מערכת הבריאות בעזה נתונה תחת לחץ עצום, ומתקשה לספק את טיפול הדרוש למטופלים לנוכח עלייה חדה במספר הנפגעים, צניחה חמורה במלאי הרפואי בשל עצירת הכנסתה של אספקה, והיעדר ציוד רפואי, מנות דם ואנשי סגל מומחים. במהלך הפסקת האש שלחו ארגונים שותפים בתחום הבריאות תרופות ומוצרים רפואיים מצילי-חיים עבור טיפול רפואי ראשוני, טיפול במחלות לא מידבקות, טראומה וכן אספקה כירורגית, לצד האספקה הדרושה לטיפול ברמת בית חולים. אבל עם ההסלמה במעשי האיבה תפחו הצרכים לממדים עצומים. ביותר ממחצית מבתי החולים הקולטים נפגעי טראומה שיעור תפוסת מיטות הוא יותר מ-80%, ונמשכות הקריאות לתרומות דם. במאגרי בנק הדם בעזה יש פחות מ-500 מנות, זאת כאשר לדברי משרד הבריאות, לבתי החולים דרושות מדי חודש 8,000 מנות דם כדי לכסות את צורכיהם של הפצועים ושל חולי תלסמיה. יתרה מכך, המלאי הקיים של תרופות אלחוש – ההכרחיות לניתוחים, ללידות, לניהול כאב ולטיפול ביחידות טיפול נמרץ – הולך ואוזל, וכך גם פריטי אספקה רפואית מרכזיים הדרושים ללידות בטוחות. מכלל החיסונים, מלאי החיסונים נגד נגיף הרוטה אזל כליל, וכעת דרוש בדחיפות אישור הרשויות הישראליות למשלוח מנות חיסון.
• לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, למרות הצורך הדחוף בצוותי רפואת חירום נוספים בעזה, למתן תמיכה במענה המתמשך, כניסתם המתוכננת של צוותי רפואת חירום צומצמה קשות, והרשויות הישראליות אישרו רק ארבעה מתוך שבעת הצוותים הרשומים החדשים. מאז 18 במרס לא הצליח אף צוות רפואת חירום להיכנס לעזה, והסבב הפנימי ב-25 במרס כלל רק שישה אנשי צוותי רפואת חירום, כך ש-34 אנשי צוותי רפואת חירום נותרו ברשימת המתנה לכניסה לעזה. בסך הכול, שיעור הסירוב לצוותי רפואת חירום הנכנסים לעזה, שקודם לכן נע בין 20% ל-30%, זינק בשבועות האחרונים לבין 40% ל-50%, ירידה שפגעה במיוחד במומחים כגון מנתחי כלי דם, ושיבשה קשות את רצף הפעולה של צוותי רפואת החירום בתוך עזה.
• קרן האוכלוסין של האו"ם, שהפעילה שירותי משלוח דחופים ב-14 מרכזי רפואה ראשונית ומוקדים רפואיים עבור נשים הרות שאינן יכולות להגיע לבית חולים, הזהיר שתרופות ותוספים מצילי-חיים נשים הרות ויולדות, כגון חומצה פולית ומולטי-ויטמינים, כמעט אזלו. קרן האוכלוסין הזהירה גם שאינקובטורים ניידים, מכשירי אולטרסאונד ומשאבות חמצן, בין יתר סוגי הציוד החיוני ליילודים הסובלים מסיבוכים, תקועים גם הם בגבול. הקרן הדגישה כי חובה לספק לאזרחים גישה לדברים החיוניים להישרדותם, וציינה כי אחת מכל שתי נשים הרות בעזה מתמודדת עם הריון בסיכון גבוה, כי שיעורי תת-התזונה בקרב נשים הרות ומיניקות גבוהים, וכי בחודש פברואר, לפחות אחד מכל חמישה יילודים נולד כשהוא סובל מסיבוכים, לרבות משקל לידה נמוך. לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, בעזה יש כ-50 אלף נשים הרות, מדי יום יולדות בה כ-130 נשים, שמוערך כי מדי יום יולדות 35 מהן בניתוח קיסרי, על רקע של רמות דחק (סטרס) קיצוניות המגבירות משמעותית את הסיכון למספר גדל והולך של לידות פגים.
• בהתפתחות חיובית, אגודת הסהר האדום הפלסטינית הודיעה על פתיחתו מחדש של בית החולים שלה, אל-קודס, בשכונת תל אל-הווא בעיר עזה, ועל חידוש השירותים ב-21 במרס 2025. בשבועות האחרונים נעשו מאמצים לשקם את בית החולים, למרות קשיים משמעותיים, לרבות חוסרים קשים באספקה ובציוד רפואיים. בבית החולים הוקמו שני חדרי ניתוח, מחלקת רפואה דחופה, מרפאת מטופלי חוץ, יחידת טיפול נמרץ ומחלקות אבחנתיות כגון רדיולוגיה ומעבדות, כדי להבטיח מתן שירותים רפואיים מקיפים. בית החולים אל-קודס הושבת כליל וסביבתו ספגה הפגזות כבדות שגרמו להרס נרחב, לרבות נזק למחלקות רפואה דחופה ולמעבדות. בנוסף, על כך, ב-17 במרס 2025, בית החולים לשיקום ולהתאמת תותבות על שם הוד מעלתו האב הנסיך שייח' חמד בן ח'ליפה א-תאני, שהוקם במימון קרן הפיתוח של קטאר, חידש את מתן השירותים למטופלי החוץ בעזה למרות ההרס שנגרם לתשתית, לציוד ולמחלקות שלו. אף שקיבולתו פחתה לכדי 70%, השירותים שמושיט בית החולים חודשו בשלוש פעימות. מוערך ש-4,500 קטועי גפיים חדשים ברחבי עזה זקוקים לגפיים תותבות, בנוסף על 2,000 המטופלים הקיימים הזקוקים לטיפולי תחזוקה ומעקב, וכ-24 אלף פצועים זקוקים לשירותי שיקום. דווח כי בית החולים חדל לפעול ב-20 במרס. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, 22 בתי חולים וחמישה בתי חולים שדה מתפקדים כעת באופן חלקי, ארבעה בתי חולים שדה מתפקדים באופן מלא, ו-13 בתי חולים וחמישה בתי חולים שדה אינם מתפקדים כלל.
• ב-19 במרס פינו ארגון הבריאות העולמי וארגונים השותפים לו, בתמיכת הנציבות האירופית ובמסגרת מנגנון ההגנה האזרחית של האיחוד האירופי, 22 מטופלים מעזה דרך מעבר כרם שלום, לקבלת טיפול רפואי בצרפת, איטליה, נורבגיה ורומניה. את המטופלים ליוו 49 מטפלים. מאז לא דווח על פינויים רפואיים נוספים. בין 1 בפברואר ל-19 במרס פונו 1,724 מטופלים, בהם 632 ילדים, יחד עם 2,606 מלווים, לקבלת טיפולי מומחים במצרים ובמדינות אחרות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כ-11 אלף עד 13 אלף בני אדם, בהם יותר מ-4,500 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי. "חיים מוטלים על כף המאזניים. אנו קוראים בדחיפות לחידוש המיידי של פינויים רפואיים מדי יום, בכל הנתיבים האפשריים, לרבות חידוש ההפניות לטיפול רפואי בגדה המערבית ובירושלים המזרחית," הוסיף ארגון הבריאות העולמי.
• הגורמים העיקרים לעקירה המתמשכת הם פקודות עקירה, הרס של סוגי תשתית ובתים פרטיים וציבוריים, ופחד רווח מפני מעשי איבה מתמשכים. ב-2024 העריכו האו"ם והארגונים השותפים לו כי בתוך עזה נעקרו לפחות 1.9 מיליון בני אדם, כלומר תשעה מכל עשרה בני אדם כבר נעקרו, רבים מהם שוב ושוב. נכון ל-23 במרס, כוח המשימה לניהול אתרים מעריך שבין 18 ל-23 במרס נעקרו מחדש יותר מ-142 אלף בני אדם. בני אדם רבים, שנמלטו על נפשם כשהם נושאים רק קומץ מחפציהם האישיים, שוהים כעת ברחובות, וזקוקים נואשות למזון, מים לשתייה ופריטי מחסה חיוניים.
• מאז 18 במרס פרסם הצבא הישראלי שש פקודות עקירה, כך שכעת חלות פקודות עקירה פעילות על 55 קמ"ר, או 5% משטח רצועת עזה. מוערך שבשטחים המיועדים לפינוי בנפות רפיח, ח'אן יונס וצפון עזה היו 250 אלף בני אדם, לרבות - לדברי כוח המשימה לניהול אתרים - 50 אלף בני אדם ב-240 אתרי עקורים. בנוסף על הפקודה מ-18 במרס, בין 20 ל-24 במרס פרסם הצבא הישראלי חמש פקודות עקירה נוספות, שבהן הורה לתושבים להתפנות מייד לאזור אל-מוואסי ולמחסים מוכרים, כדלהלן:
  • ב-20 במרס ניתנה פקודת עקירה לחלקים מבני סוהיילה, אל-קרארה ומזרח ח'אן יונס, המכסה כ-12 ק"מ רבוע בחמש שכונות. מוערך שבאזור המיועד לעקירה היו 40 אלף בני אדם, בהם יותר מ-6,600 בני אדם ששהו באתרי עקירה מאולתרים באל-קרארה ובבני סוהיילה. על פי דיווחים, כ-150 משפחות נעקרו מצפון-מזרח בני סוהיילה לדרום בני סוהיילה. בנוסף על כך, בתוך התחום המיועד לעקירה היו שלוש בארות מים, שני מאגרי מים, אתר הטמנת אשפה אחד ומוקד רפואי אחד, ובטווח של 600 מטר ממנו היו שני מרכזי רפואה ראשונית ושלושה מוקדים רפואיים.
  • ב-21 במרס ניתנה פקודת עקירה לחלקים של בית לאהיא וג'באליה, בנפת צפון עזה, המכסה כ-5.6 ק"מ רבוע בארבע שכונות. מוערך שבאזור המיועד לעקירה היו 10,000 בני אדם, בהם יותר מ-3,600 בני אדם ששהו בעשרה אתרי עקורים. המתקנים הנפגעים כוללים מתקן התפלה אחד, מטמנת אשפה אחת, שתי תחנות שאיבת שפכים, באר מים אחת ומאגר מים אחד. בנוסף היו בשטח המיועד לעקירה בית חולים אחד ושני מוקדים רפואיים, ובטווח 1,000 מטר ממנו היו שני בתי חולים, שתי מרפאות רפואה ראשונית, וארבעה מוקדים רפואיים.
  • ב-23 במרס ניתנה פקודת עקירה לחלקים של רפיח, המכסה כתשעה ק"מ רבוע בחמש שכונות. מוערך שבאזור המיועד לעקירה היו 50 אלף עד 60 אלף בני אדם, בהם כ-800 בני אדם ששהו באתר עקורים אחד. המתקנים הנפגעים כוללים 13 בארות מים, שני מתקני התפלה, מטמנת אשפה אחת, תחנת שאיבת שפכים אחת, אגן ניקוז למי גשמים ושני מאגרי מים. בנוסף, בשטח המיועד לעקירה היה מוקד רפואי אחד, ובטווח 1,000 מטר ממנו היו שני בתי חולים שדה, מרפאת רפואה ראשונית אחת וחמישה מוקדי רפואה. יתרה מכך, באזור המיועד לעקירה היו ארבעה אתרי הזנה טיפולית בטיפול חוץ, שבהם טופלו בני אדם שסבלו מתת-תזונה, ועקב הפקודה הופסק הטיפול ב-142 ילדים הסובלים מתת-תזונה חריפה. שני אתרים נוספים להזנה טיפולית בטיפול חוץ נמצאים בקרבת מקום. על פי דיווחים, כ-1,200 בני אדם התפנו מרפיח לאזור אל-מוואסי בח'אן יונס.
  • ב-24 במרס ניתנו שתי פקודות עקירה לחלקים של בית לאהיא, בית חנון וג'באליה בנפת צפון עזה, המכסות כ-8.1 ק"מ רבוע בעשר שכונות. מוערך שבאזור המיועד לעקירה היו 100 אלף עד 120 אלף בני אדם, בהם כ-27,257 בני אדם ששהו ב-47 אתרי עקורים. בתוך האזור היו שני בתי חולים, מרפאת רפואה ראשונית אחת ומוקד רפואי אחד, ובטווח 1,000 מטר ממנו היו בית חולים אחד, שלוש מרפאות רפואה ראשונית ושלושה מוקדים רפואיים.
• ב-23 במרס, זמן קצר לאחר מתן פקודת העקירה שהורתה לבני אדם באזור תל א-סולטאן ברפיח לעזוב ברגל לאזור אל-מוואסי (ראו לעיל), הודיע הצבא הישראלי שהוא פועל באזור וכיתר אותו. הפקודה פגעה גם באזורים אחרים ברפיח – לרבות אל-מוואסי (מזרח), אל מוחרראת, רפח אל-ר'רבייה ותל א-סולטאן (צפון). ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה שיותר מ-50 אלף בני אדם נותרו לכודים באזור, מוקפים בכוחות ישראליים. עיריית רפיח אמרה שבני אדם באזור נותרו בלא מים, מזון או תרופות, תחת הפגזות רצופות וכי הקשר עימם אבד.
• גם כן ב-23 במרס, במענה על תקיפה ישראלית על שכונת אל חשאשין ברפיח, דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית כי אחד מהאמבולנסים שלה, שהיה בדרכו אל האזור כדי לפנות את הפצועים, נקלע תחת אש של כוחות ישראליים, וכי הצוות שבו נפצע. במענה על כך נשלחו שלושה אמבולנסים נוספים לפנות את הפצועים, בהם איש צוות של האגודה שנפצע גם הוא. אלא שכוחות ישראליים כיתרו את האזור ועקב כך אבד הקשר עם צוותי אגודת הסהר האדום הפלסטינית. בערב ה-23 במרס שחררו כוחות ישראליים איש צוות של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, לאחר שלדברי האגודה תקפו והיכו אותו קשות. ב-24 במרס אמרה ההגנה האזרחית הפלסטינית ששישה מאנשי צוות החילוץ שלה נסעו בבוקר ה-23 במרס לאזור אל-חשאשין ברפיח, לאחר שקיבלו קריאות מצוקה בעקבות הפלישה הישראלית. ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה שאנשי הצוות שלה לא חזרו מאז וכי הקשר עימם אבד. ב-25 במרס אמרה אגודת הסהר האדום הפלסטינית ש"זה היום השלישי ברציפות שלא ידוע מה עלה בגורלם של תשעת אנשי צוות האמבולנס של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, לאחר שכותרו," והוסיפה שהצוותים היו יעד לתקיפה מצד כוחות ישראליים. כן אמרה אגודת הסהר האדום הפלסטינית כי רשויות ישראליות ממשיכות לסרב ל"ניסיונות תיאום מצד ארגונים בינלאומיים במטרה לאפשר לצוותי הצלה גישה לאתר." אגודת הסהר האדום הפלסטינית הביעה את חששה לביטחון הצוותים שלה, ואמרה כי היא רואה ברשויות הישראליות אחראיות לגורלם.
• כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח כי גז לבישול עדיין זמין רק בכמויות מוגבלות מאוד ובמחירים מופרזים ביותר. מחסור זה מגביל את יכולתן של משפחות להכין מזון ומגביר את תלותן במטבחים קהילתיים, הוסיף כוח המשימה. בימים האחרונים נצפתה גם עלייה חדה בביקוש ללחם, לנוכח מחיריהם הגואים של הדלק והקמח. לנוכח האספקה הולכת ומצטמצמת, היעדר הביטחון הנרחב וחוסרים קריטיים באספקה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי פועלים להרחיב למקסימום את הייצור של ארוחות מבושלות ברחבי עזה, ולהגדיל את ייצור הלחם במאפיות שעדיין כשירות לפעולה. בין 18 ל-24 במרס נסגרו כעשרה מטבחים ברחבי עזה בשל מעשי איבה ומחסור בדלק. נכון ל-25 במרס, 18 מאפיות בתמיכת כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי עדיין פועלות, ומדי יום מבושלות ומחולקות כ-740 אלף ארוחות בכ-170 מטבחים, לעומת יותר מ-820 אלף ארוחות בכ-180 מטבחים לפני הסבב האחרון של ההסלמה במעשי האיבה. במאמץ להרחיב למקסימום את היכולת ולתת מענה לצרכיהם של עקורים חדשים, הגדילו ארגונים שותפים את ייצור הלחם ביותר מ-20%, מ-160 אלף ל-193 אלף חבילות ביום, והם פועלים להשתמש במלאי הנותר של ארוחות מבושלות ברצועה להרחבת אספקת הארוחות בשבועיים הבאים בלפחות 200 אלף ארוחות ביום. עם זאת, מלאי הקמח הנותר יכול לשמר ייצור מוגבר זה רק לפרק זמן מוגבל.
• מאז הסבב האחרון של ההסלמה במעשי האיבה המשיכו ארגונים שותפי לכוח המשימה לענייני תזונה בבדיקות סקר לילדים, לאיתור תת-תזונה, וחילקו תוספי מזון מוכנים לשימוש ליותר מ-7,000 תינוקות וילדים צעירים. עם זאת, סגירתם של 21 אתרים לטיפולי חוץ תזונתיים, בשל היעדר הביטחון או משום שהאתרים היו ממוקמים באזורים שעליהם הוחלו פקודות עקירה, שיבש את מתן הסיוע מציל-החיים לכ-350 ילדים שסבלו מתת-תזונה חריפה וטופלו באתרים אלה, ופגע באיתור ובטיפול במקרים חדשים. לשם ההשוואה, בשבועיים הראשונים של מרס ערכו ארגונים שותפים בדיקות סקר ליותר מ-29 אלף ילדים בני פחות מחמש ברחבי עזה, וזיהו יותר מ-750 ילדים שלקו בתת-תזונה חריפה, בהם 85 ילדים שסבלו מת-תזונה חריפה חמורה. במקביל, סקר SMART לאבטחת איכות, שתוכנן להתחיל בשבוע שעבר, הוקפא. כוח המשימה לענייני תזונה מזהיר כי עם ההידלדלות של אספקת המזון וההידרדרות בתנאי המים והתברואה קיים חשש כבד לעלייה בתת-התזונה.
• קרן האוכלוסין של האו"ם מזהירה כי מאז קריסתה של הפסקת האש וההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס, תנאי חייהן של נשים וילדות בעזה נעשו מחרידים יותר ויותר. המרחב הבטוח לנשים ולילדות בבית חנון נאלץ להיסגר בשל פקודות עקירה, ומספר שירותי מרחב בטוח לנשים וילדות ברחבי רצועת עזה הוקפאו. המאמצים כעת מתמקדים בעיקר בטיפול במקרים דחופים. סכנת האלימות מבוססת-המגדר החריפה על רקע של עקירה המונית, מחסים לא נאותים וקריסת מערכות ההגנה הבסיסיות, שכולם מותירים נשים וילדות פגיעות במידה גוברת והולכת לאלימות, התעללות וניצול. ההרעה בתנאי החיים – המאופיינים בעוני, צפיפות-יתר, פרטיות מוגבלת, תברואה ירודה וחשיפה מתמשכת לאלימות ולהיעדר ביטחון – יוצרת חסמים משמעותיים המונעים מנשים וילדות לבקש סיוע וגישה לשירותי הגנה קריטיים. בשל המצב הביטחוני הנפיץ, ארגונים שותפים המטפלים באלימות מבוססת-מגדר הקפיאו לאחרונה למשך שבוע את שירותי החלוקה של ערכות כבוד, אבל חידשו את החלוקה באופן מוגבל היכן שהתנאים מאפשרים זאת. עם זאת, מוצרי היגיינה – בשוק המקומי ובמלאי של ארגוני הסיוע – אוזלים במהירות.
• מאז ההסלמה במעשי האיבה, ב-18 במרס, הרחיבו כוחות ישראליים את השטחים בתוך עזה שבהם הם דורשים מארגונים הומניטריים לתאם עימם מראש את תנועותיהם. בין 18 ל-24 במרס, מתוך 49 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה שתואמו מראש עם הרשויות הישראליות, 82% (40) נענו בסירוב, 4% (שתיים) עוכבו ו-14% (שבע) אופשרו. מתוך 26 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות בצפון עזה, שתואמו עם הרשויות הישראליות, אופשרו רק ארבע ו-22 נענו בסירוב. תנועות אלה כוללות 10 משלחות סיוע שהיו צריכות לעבור בין דרום עזה לצפונה בנחל עזה, הנתון לשליטת ישראל; מכלל התנועות האלה אפשרו הרשויות הישראליות ארבע תנועות דרך כביש א-רשיד, וסירבו לאשר שש תנועות. לא היו תנועות הומניטריות בין צפון עזה לדרומה דרך כביש סלאח א-דין מאז שכוחות ישראליים הוצבו מחדש באזור זה. בדרום עזה, מכלל 23 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות אופשרו רק שלוש, 22 נענו בסירוב ושתיים עוכבו.

מימון

• נכון ל-25 במרס 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-175.6 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (42%). מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.