עדכון מצב הומניטרי מס' 274 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-25 במרס.

דגשים עיקריים

• סקר מהיר חדש שערך משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מצא כי בסך הכול מוצבים ברחבי הגדה המערבית 849 מכשולי תנועה. שליש (288) מהמכשולים הם שערי דרך, שרובם סגורים לעיתית תכופות.
• מתנחלים פצעו 23 פלסטינים בשבוע אחד, בעיקר בקהילות רועים ובדואים בשטח C, ופלסטינים פצעו שני מתנחלים, אחד מהם במתקפת ירי.
• החל השבוע התשיעי למבצע שכוחות ישראליים מנהלים בצפון הגדה המערבית. ב-18 וב-19 במרס פשטו כוחות ישראליים על העיר קלקיליה ועל מחנה הפליטים עין בית אל-מאא' בנפת שכם, והרגו שני פלסטינים. בג'נין, יותר מ-600 יחידות מגורים הפכו לא ראויות למגורים, ולדברי מקורות מקומיים 66 מבני מגורים צפויים להיהרס בקרוב.

התפתחויות הומניטריות

• בין 11 ל-17 במרס נהרגו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, חמישה פלסטינים, ו-82 בני אדם אחרים נפצעו, בהם 13 ילדים. למידע ופילוחים נוספים, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית. להלן התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-11 במרס נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם אישה, מידי כוחות ישראליים במהלך מבצע בן עשר שעות בעיר ג'נין, בעיקר בשכונות המזרחיות של העיר, שבמהלכו דווח על עימותים חמושים בין פלסטינים לכוחות ישראליים שעל פי דיווחים השתמשו בטילי כתף. על סמך מידע שמסר משרד התיאום והקישור הישראלי המחוזי, הרשויות הישראליות הודיעו על זהות שלושה הרוגים יום לאחר התקרית. גופתה של האישה בת ה-58 הועברה ב-11 במרס לידי אגודת הסהר האדום הפלסטינית במחסום אל-ג'למה, ואילו גופות שלושת ההרוגים האחרים עדיין מוחזקות בידי כוחות ישראליים. לדברי מקורות בקהילה, כוחות ישראליים עצרו את בנה של האישה, ושני נכדיה (בני שבע ו-12) היו מעוכבים למשך שעות אחדות.
  • ב-12 במרס מת פלסטיני מהגדה המערבית שנפל מהקומה החמישית של בניין כשנמלט מפני כוחות ישראליים, שפשטו על מקום העבודה שלו בירושלים המערבית בחיפוש אחר פלסטינים ללא היתרי עבודה בישראל (מותו לא נספר במניין ההרוגים הכולל). גופתו של האיש עוכבה בידי כוחות ישראליים. לאחרונה הגבירו כוחות ישראליים את המבצעים שהם מנהלים בישראל למעצר של עובדים פלסטינים שאינם מחזיקים בהיתרי העבודה הדרושים – מאות בני אדם כבר נעצרו.
  • ב-14 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה בכפר סאלם, בנפת שכם, שבה יידו פלסטינים אבנים על כוחות ישראליים. אגודת הסהר האדום הפלסטינית העבירה את ההרוג לבית חולים.
• בין 11 ל-17 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 34 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. ב-32 תקריות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים נפצעו 27 פלסטינים ומתנחל אחד, שתי משפחות פלסטיניות נעקרו ולפחות שני בתים, שמונה כלי רכב ו-180 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית הושחתו. מכלל הפצועים הפלסטינים, 23 נפגעו מידי מתנחלים וארבעה מידי כוחות ישראליים. בנוסף, באחת משתי תקריות שביצעו פלסטינים נגד ישראלים נפצע מתנחל מידי אלמוני שמוערך כי הוא פלסטיני. להלן כמה מהתקריות העיקריות במעורבות מתנחלים שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-11 במרס נלקחו לבית חולים חמישה פלסטינים, בהם שתי נשים, שנסעו בכביש 60 ליד העיירה חווארה בנפת שכם, לאחר שמתנחלים יידו אבנים על מכוניתם, אילצו אותם לעצור וריססו אותם בתרסיס פלפל.
  • ב-11 במרס נלקחו שני קשישים פלסטינים לבית חולים לאחר שהותקפו, הוכו ונפצעו על ידי מתנחלים. התוקפים רעו את עדר הכבשים שלהם בקהילה הפלסטינית ח'יבת א-נבי, בדרום נפת חברון, פשטו על בתים ותקפו תושבים באבנים ובמקלות. על פי דיווחים, התוקפים היו חמושים ומוערך שבאו ממאחז שהוקם לאחרונה ליד הקהילה.
  • ב-11 במרס תקפו מתנחלים, מלווים בכוחות ישראליים, רועים פלסטינים שרעו את עדריהם בשטחי המרעה הדרומיים של קהילת הרועים חמאמאת אל-מאלח – אל-מייתא בנפת טובאס, בצפון בקעת הירדן. מתנחלים תקפו שני רועים פלסטינים, היכו אותם קשות במוטות מתכת, והותירו אותם מחוסרי הכרה. לאחר מכן חסמו כוחות ישראליים את האזור, מנעו מפלסטינים להגיע אל הפצועים במשך כשעה ורק לאחר מכן התירו לאמבולנס פלסטיני להעביר את הפצועים לבית החולים בטובאס.
  • ב-12 במרס נורה ונפצע מתנחל בן 18 בעת שנהג בכלי רכב ליד ההתנחלות אריאל, בנפת סלפית. על פי דיווחים, הפצוע נלקח לבית חולים בישראל. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, לפני שפתח באש השתמש התוקף בלייזר כדי לסנוור את הנהג. לאחר התקרית הציבו כוחות ישראליים מחסומים והקימו מחסומי פתע, בחיפוש אחר התוקף. מקורות פלסטיניים מסרו שכל הכניסות לעיר סלפית, ושערי הדרך בכניסות מעברם המזרחי של הכפרים חארס, בורקין, יאסוף וקראוות בני חסן נסגרו. יתרה מכך, מתנחלים שמוערך כי באו ממאחז שהוקם בנובמבר 2024 תקפו והיכו תושבים מהקהילה הבדואית אבו עטייה, בנפת סלפית, תקיפה שבה נפצעו שני פלסטינים. אחד מהפצועים היה קשיש שלקה בדימום מוחי, ולדברי מקורות רפואיים מצבו אנוש. שני פלסטינים אחרים, שנסעו ברכבם ליד הקהילה, נפצעו כשמתנחלים יידו אבנים על כלי הרכב שלהם. ארבעה ימים לאחר מכן, מתנחלים שמוערך כי באו מאותו מאחז ריססו בתרסיס פלפל שלושה פלסטינים, שנזקקו לטיפול רפואי.
  • ב-13 במרס הציתו כ-50 מתנחלים בתים בקהילה הבדואית ח'ירבת אל-מראג'ם, בנפת שכם, ותקפו פלסטינים במקלות ובאבנים, בלא שדווח על פצועים. המתנחלים יידו בקבוק תבערה והציתו חדר שבו שהו באותה עת תינוק ופעוט, שלא נפגעו לאחר שמתנחלים הוציאו אותם והותירו אותם במרחק כ-50 מטר מהבית. בית אחד נשרף כליל, ולבית נוסף נגרם נזק שבעטיו הוא אינו ראוי זמנית למגורים. כתוצאה מכך נעקרו שתי משפחות המונות שבעה בני אדם, בהם שני ילדים. במהלך אותה תקרית נגרם נזק לטרקטור בבעלות פלסטינית, סוס נגנב ו-18 שתילי זיתים הושחתו.
  • ב-16 במרס, רועה פלסטיני בן 18, שרעה את עדר הכבשים שלו ליד הקהילה הבדואית אום א-דרג' בנפת חברון, הוכה עד אובדן הכרה על ידי מתנחלים ורוסס בתרסיס פלפל. מוערך כי התוקפים הם ממאחז שהוקם לא מכבר ליד הקהילה.
• כל ההתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש אינן חוקיות מתוקף משפט ההומניטרי הבינלאומי. הן מעמיקות את הצרכים ההומניטריים משום שהן פוגעות במקורות מחייה, בביטחון התזונתי ובגישה לשירותים חיוניים. באוקטובר 2024 דיווח הארגון הישראלי הלא ממשלתי "שלום עכשיו" כי מאז אוקטובר 2023 הוקמו בגדה המערבית 43 מאחזים חדשים, בעיקר חוות, לעומת ממוצע שנתי של שבעה מאחזים בכמעט שלושה עשורים. מאחזים, שאינם חוקיים גם מתוקף המשפט הישראלי, מקושרים עם מספר גדל והולך של מתקפות על קהילות פלסטיניות בקרבתם, בעיקר קהילות בדואיות וקהילות רועים בשטח C.
• ב-17 במרס הזהיר משרד זכויות האדם של האו"ם כי ההקשר ההומניטרי בגדה המערבית הכבושה "מאופיין בנפיצות מוגברת ובגידול חמור בסיכוני הגנה", וציין את מעורבותם הגוברת של כוחות ישראליים בתקריות של אלימות מתנחלים, שחומרתן ותכיפותן גברה. לדברי משרד זכויות האדם, הדבר "הוביל להתלכדות בין אלימות המדינה ואלימות מתנחלים, במיוחד בשטח C, היכן שאפליה מערכתית, חוקי אִיזור ותכנון מפלים ואלימות נגד קהילות חקלאים ורועים פלסטיניות מחריפים את העקירה והנישול."
• בין 11 ל-17 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית את הריסתם של 12 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. נתון זה כולל מבנה חקלאי באל-עיסאוויה, בירושלים המזרחית, ו-11 מבנים אחרים בשטח C. ההריסות לא הובילו לעקירות, אבל כמאה בני אדם, בהם 61 ילדים, נפגעו באופנים אחרים. בתקרית אחת ב-11 במרס נהרסו שמונה מבנים ששימשו למחייה בסורדה (נפת רמאללה). המבנים שנהרסו כללו משרדים, אולם תצוגה של מכוניות, מתקני מים, תברואה והיגיינה ושירותים. מחייתן של 11 משפחות, המונות 83 בני אדם, נפגעה.
• ב-12 במרס, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה מבנה מגורים בן ארבע קומות בעיר קלקיליה. המבנה היה שייך למשפחתו של פלסטיני שהואשם על ידי הרשויות הישראליות שביוני 2024 ירה למוות במתנחל. החשוד בירי נהרג בתקיפה אווירית ישראלית באוגוסט 2024. כתוצאה מההריסה נעקרו שני משקי בית, המונים שבעה בני אדם, בהם שתי נשים ושלושה ילדים.
• מוערך שביום שישי השני בחודש הרמדאן, 14 במרס, עברו פחות מ-10,000 פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות במחסומים כדי להגיע למסגד אל-אקצא, בירושלים המזרחית. נתון זה קרוב למספר בני אדם שעברו במחסומים במרס 2024, אבל הוא קטן פי עשרה לעומת 100 אלף בני אדם, שמוערך שעברו במעברים לירושלים המזרחית ביום שישי השני של הרמדאן במרס 2023, לפני 7 באוקטובר 2023. בדומה לשנים קודמות, גם השנה מאפשרות הרשויות הישראליות במהלך הרמדאן גישה למקומות הקדושים, ובמיוחד למסגד אל-אקצא בירושלים המזרחית ולמסגד אל-אברהימי בחברון, אך הגישה נותרת מוגבלת לימי שישי ומבוססת על קריטריונים של מגדר וגיל. זאת בנוסף לדרישה שהבאים יהיו בעלי היתרי גישה ישראליים לירושלים המזרחית, שלעיתים קרובות קשה להשיגם, דרישה החלה כל השנה על כמעט שלושה מיליון פלסטינים בעלי תעודות זהות פלסטיניות. על פי צעדים שעליהם הכריזו רשויות ישראליות, גברים בני יותר מ-55 ונשים בנות יותר מ-50, המחזיקים בכרטיס מגנטי תקף ובהיתר כניסה יומי ישראלי, וילדים בני פחות מ-12, זכאים לעבור בשניים מתוך 13 המחסומים לאורך גדר ההפרדה, הממשיכה להפריד את ירושלים מזרחית מיתר הגדה המערבת – מחסום קלנדיה בצפון ומחסום גילה בדרום. על פי הצעדים שעליהם הודיעו רשויות ישראליות, הגישה למסגד אל-אבראהימי בחברון הוגבלה לגברים בגילים שבין 27 ל-50, לאחר בדיקה, ולגברים בני יותר מ-50 ונשים בכל הגילים ללא בדיקה, דרך מחסום אחד מתוך שלושה שיועד לגישה למסגד. מוערך שביום שישי השני לחודש הרמדאן נכנסו כ-3,500 פלסטינים לאזור המוגבל H2 בחברון והתפללו במסגד אל-אבראהימי.
• לדברי צוותי מעקב מטעם האו"ם, רשויות ישראליות קבעו נהלים נוספים והציבו מכשולי תנועה נוספים כדי לשלוט בגישה לירושלים המזרחית בימי שישי במהלך חודש הרמדאן. לצורך כניסה ויציאה במחסומים בזמני הגישה שנקבעו לימי שישי, בין 5:00 ל-17:00, נדרשת לקיחת טביעות אצבעות. יתרה מכך, בימי שישי, כל כבישי הנסיעה הראשיים המובילים לעיר העתיקה של ירושלים חסומים ברובם בסרטי סימון משטרתיים ובמחסומי פתע, ובני אדם מאולצים ללכת במסלולים צרים המסומנים במחסומי מתכת ניידים, המובילים לשערי העיר העתיקה, היכן שכוחות ישראליים מציבים מחסומים ניידים נוספים שבהם הם בודקים תעודות זהות. צוותי המעקב צפו בעשרות בני אדם שהושבו לאחור בלא שהורשו להיכנס עוד לפני שהגיעו אל שערי מסגד אל-אקצא.
• נכון לעכשיו קיימים 849 מכשולי תנועה החולשים באופן קבוע או זמני על תנועת פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית ואזור H2 של העיר חברון, מגבילים או מנטרים אותה. סקר מהיר שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ביצע בינואר ובפברואר 2025 מצא שבשלושת החודשים האחרונים הוצבו 36 מכשולי תנועה חדשים, רובם לאחר ההודעה על הפסקת האש בעזה באמצע ינואר 2025. המכשולים הללו פוגעים עוד יותר בגישתם של פלסטינים לשירותים חיוניים ולמקומות עבודה. תועדו גם אמצעי סגירה אחרים, שמוערך כי הוצבו ב-2024. יש לציין כי בסך הכול הותקנו ברחבי הגדה המערבית 29 שערים חדשים, כאמצעי סגירה חדשים העומדים בפני עצמם או כתוספת למחסומים חלקיים קיימים – ובכך הביאו את המספר הכולל של שערי דרך פתוחים או סגורים ברחבי הגדה המערבית ל-288, שהם כשליש מכלל מכשולי התנועה. מבין אלה, כ-60% (172 מתוך 288) סגורים לעיתים תכופות. בד בבד עם הגידול במספר המכשולים שהותקנו, ההחמרה בהגבלות התנועה מובילה לעיכובים ממושכים במחסומים, לסגירה לסירוגין של נקודות גישה מרכזיות המחברות בין מרכזי אוכלוסייה ברחבי הגדה המערבית, ולגידול במספר אמצעי הסגירה הנותרים סגורים לעיתים תכופות. בסך הכול, המכשולים המתועדים כוללים: 94 מחסומים המאוישים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע; 153 מחסומים חלקיים (מאוישים לסירוגין) (שב-45 מהם השערים נותרים סגורים לעיתים תכופות); 205 שערי דרך (ש-127 מתוכם סגורים לעיתים תכופות); 101 אמצע סגירה ליניאריים (כגון סוללות עפר ותעלות); 180 תלוליות עפר; ו-116 חסמי דרכים. המחסומים על הקו הירוק אינם נכללים בנתונים אלה, וכך גם הגבלות נוספות – כמו סגירת מחנה הפליטים ג'נין בפני תושבים המנסים לחזור אליו, או ההכרזה על "שטחים צבאיים סגורים" – שאינם נאכפות בהכרח באמצעים פיזיים בשטח.
• לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין ינואר ל-28 בפברואר 2025 תועדו ברחבי הגדה המערבית 64 מתקפות על עובדי ומתקני בריאות. מתקפות אלה הובילו לארבעה הרוגים ול-11 פצועים, ופגעו בשבעה מתקני בריאות וב-43 אמבולנסים. יתרה מכך, לפחות 14 אנשי סגל רפואי נעצרו או עוכבו בעת מילוי תפקידם. על רוב המתקפות (78%) דווח בנפות טול כרם וג'נין.

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

• ב-18 במרס פשטו כוחות ישראלים סמויים על העיר קלקיליה, כיתרו בית קפה, ירו מכלי גז מדמיע ותחמושת חיה, הרגו פלסטיני, פצעו שלושה בני אדם אחרים ועצרו שני פלסטינים. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, הגבלות גישה ישראליות וירי מנעו מאמבולנסים להגיע לפצועים ולטפל בהם.
• ב-19 במרס פרסם הצבא הישראלי צו המודיע על הריסתם הקרובה, למטרות צבאיות, של עשרות בתים במחנה הפליטים ג'נין. הצו הקצה לתושבים 24 שעות לבקש לפנות את חפציהם האישיים מבתיהם המיועדים להריסה. לדברי מקורות מקומיים, הצו פוגע ב-66 מבני מגורים, שמוערך כי התגוררו בהם 280 משפחות. הוועדה העממית במחנה, בתיאום עם משרד התיאום והקישור האזורי הפלסטיני, פועלת לסייע לתושבים הנפגעים לפנות חלק ממטלטליהם. בג'נין, על פי אומדן ראשוני שביצעו רשויות מקומיות, נותרו יותר מ-600 יחידות דיור לא ראויות למגורים בשל הריסת או פיצוצים.
• מבצעים שניהלו כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית גרמו נזק קשה לתשתית מים, תברואה וכבישים, שיבשו שירותים חיוניים ועוררו חששות לבריאות הציבור. במחנה הפליטים ג'נין ובאזורים אחרים, דומה שההריסות המתמשכות של מבני מגורים מכוונות בעיקר להרחבת כבישים. עיריית ג'נין מדווחת שמאז תחילת המבצע, ב-21 בינואר, נהרסו בדחפורים כבישים באורך כ-15.63 ק"מ, ונהרסו רשתות מים באורך כמעט 21 ק"מ. עיריית ג'נין דיווחה על מחסור קשה במים בשכונות המערביות של העיר ג'נין, הפוגע בכמעט 15 אלף בני אדם. הגורם העיקרי לשיבושים הינה הריסה חוזרת ונשנית, בדחפורים, של תשתית, במיוחד צנרת המובילה מים ממאגר "סעדה", ועקב כך נאלצים התושבים להיעזר במים מובלים במכליות. במענה על כך תיקנה העירייה, בתמיכת ארגון לא ממשלתי, את המערכת העירונית להובלת מים מבאר אל-סעדה, ובכך חידשה את השירותים לכ-5,000 בני אדם. בנוסף, בטול כרם ובג'נין מספקים ארגונים הומניטריים מים במכליות. יתרה מכך, חולקו יותר מ-2,000 ערכות היגיינה, מתוכננת חלוקתן של יותר מ-2,000 ערכות נוספות, וכן חולקו יותר מ-200 מכלי מים לתמיכה בקהילות הנפגעות.
• המבצע שמנהלים כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית נמשך זה השבוע התשיעי. בעיר טול כרם ובשני מחנות הפליטים שלה (טול כרם ונור שמס) נמשך המבצע זה חודש. עד עתה נעקרו עשרות אלפי בני אדם ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס, שהתרוקנו כמעט לחלוטין. בנור שמס דווח על הריסות ב-19במרס , שבמהלכן הרסו כוחות ישראליים לפחות שישה מבני מגורים, הריסות שפגעו בלפחות 30 משקי בית.
• ב-18 במרס הודיעו מקורות ישראליים רשמיים כי החלו לפעול בשכם, כחלק מהמבצע המתמשך רחב ההיקף בצפון הגדה המערבית. ב-19 במרס פשטו יחידות ישראליות סמויות, ובעקבותיהן כוחות ישראליים אחרים, על מחנה הפליטים עין בית אל-מאא' בנפת שכם, במבצע מתמשך שהוביל להרג של פלסטיני, שעל פי דיווחים גופתו מעוכבת, ולפציעתם של שני בני אדם נוספים. כוחות ישראליים הורו לחמש משפחות בעין בית אל-מאא' לעזוב את בתיהן, שהפכו לעמדות צבאיות. בסך הכול, על פי דיווחים, כמעט 80 משפחות אולצו לעזוב את בתיהן, רובן לאחר שכוחות ישראליים הורו להן לעזוב, והיתר נמלטו מבתיהן מחשש שהמבצע יימשך כמה ימים, אבל כולן חזרו לאחר נסיגת הכוחות הישראליים.

מימון

• נכון ל-20 במרס 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-175.6 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (42%). מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.