עדכון מצב הומניטרי מס' 272 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-18 במרס.

דגשים עיקריים

• המבצע הישראלי המתמשך בג'נין התעצם. ב-10 וב-11 במרס הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים, ויותר מ-500 בני אדם נעקרו ממזרח העיר ג'נין.
• ב-10 במרס ירו כוחות פלסטיניים למוות בילד פלסטיני בן 16 בעיר ג'נין.
• במתקפות מתנחלים נגנבו או נהרגו יותר מ-1,400 כבשים ועיזים, והושחתו יותר מ-380 עצי זית ועצי פרי.
• בין 4 ל-10 במרס פשטו כוחות ישראליים על לפחות עשרה מסגדים, גרמו נזק למסגד אחד והחרימו ציוד בשניים אחרים, ומתנחלים השחיתו ציוד אלקטרוני במסגד נוסף.
• עלייה חדה בהרס מבנים בבעלות פלסטינית בעשרת הימים הראשונים של חודש הרמדאן, לעומת השנים הקודמות.

התפתחויות הומניטריות (10-4 במרס)

• בין 4 ל-10 במרס הרגו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ארבעה פלסטינים ופצעו 62 בני אדם אחרים, בהם 12 ילדים. באותה תקופה ירו כוחות פלסטיניים למוות בילד פלסטיני אחד בג'נין. למידע על נפגעים ולפילוחים נוספים, ראו תמונת המצב החודשית לגדה המערבית. להלן התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-4 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 18 ליד מחסום חומש, בין נפות שכם לג'נין, ועיכבו את גופתו. לדברי משרד הקישור האזורי הפלסטיני, האיש נורה כשעל פי דיווחים התקרב אל המחסום ובידו סכין.
  • ב-4 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים בעיר ג'נין, כחלק מהמבצעים המתמשכים באזור. אחד ההרוגים ניסה, על פי דיווחים, לחזור לביתו והשני ניהל על פי דיווחים חילופי אש עם כוחות ישראליים, שעיכבו את גופתו.
  • ב-10 במרס פגע רכב משוריין צבאי ישראלי בפלסטיני שנסע על אופנוע בעיר ג'נין, והרג אותו. בצילומים ממצלמות מעקב נראה כלי הרכב הצבאי פוגע באיש בצומת.
  • ב-10 במרס ירו כוחות פלסטיניים למוות בילד פלסטיני בן 16 במרכז ג'נין. הכוחות רדפו אחריו בכלי רכב אזרחיים, ירו בראשו ובחזהו ועצרו אותו. אחר כך לקחו אותו לבית חולים סמוך שם נקבע מותו. לדברי כוחות פלסטיניים, הילד ירה לעברם תחמושת חיה, והם הגיבו בירי. לדברי עדי ראייה, הילד לא ירה לעבר הכוחות במהלך המרדף.
• בין 4 ל-10 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 16 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. בתקריות אלה נפצעו שני פלסטינים, יותר מ-1,400 כבשים ועיזים נגנבו או נהרגו, ויותר מ-380 עצי זית ועצי פרי הושחתו. בתקרית אחת שבה התוקפים היו פלסטינים נפצעה תינוקת ישראלית. להלן כמה מהתקריות העיקריות שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-6 במרס רעו מתנחלים בעלי חיים על אדמה חקלאית ליד הכפר רנתיס (נפת רמאללה). פלסטינים הגיעו למקום, גירשו אות המתנחלים מהאדמה ובחנו את הנזק. לדברי הקהילה, לאחר מכן הגיעו למקום כוחות ישראליים, ואלה ירו באחד הפלסטינים ברגלו.
  • ב-7 במרס, בקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'ה (נפת יריחו), עשרות מתנחלים, חלקם חמושים, תחת הגנתם של כוחות ישראליים, תקפו תושבים פלסטינים. לדברי עדי ראייה, מתנחלים תקפו, היכו ופצעו פלסטיני, גנבו כ-1,400 חיות משק, הרגו 12 עיזים וגרמו נזק ללפחות שלושה בתים ולכמה לוחות סולאריים. בנוסף, כמה מתנחלים פרצו אל אזור המגורים המערבי בקהילה וניסו לערב את הכבשים שלהם עם בעלי חיים השייכים לפלסטינים. הפלסטיני שנפצע בתקרית ניסה לעצור את המתנחלים, וכוחות ישראליים החזיקו בו בעוד מתנחלים מכים אותו. האיש נעצר והואשם בגניבה של 50 כבשים בבעלות מתנחלים. כעבור יומיים שוחרר, והועבר לבית חולים לקבלת טיפול רפואי. תושבים, במיוחד נשים וילדים, הסתגרו בבתיהם מחשש למעשי אלימות נוספים.
  • ב-9 במרס, מתנחלים חמושים שמוערך כי באו מההתנחלות איתמר, לבושים במה שנראה כמדי צבא, תקפו מתפללים פלסטינים שהתפללו במסגד בח'ירבת טאנא, בנפת שכם. לדברי מועצת הכפר ועדי ראייה, המתנחלים תקפו את תושבי הכפר במהלך התפילה ודרשו מהם להציג את תעודות הזהות שלהם לבדיקה. אחר כך אילצו את המתפללים לצאת מהמסגד והשחיתו את מערכת החשמל במסגד.
  • ב-9 במרס, אנשים שמוערך כי הם מתנחלים מהרחבה של ההתנחלות איתמר השחיתו לפחות 300 עצי זית על אדמה חקלאית בחלקו המזרחי של הכפר רוג'ייב (נפת שכם). לדברי ראש מועצת הכפר והנפגעים בתקרית, מתנחלים כרתו את העצים במסור חשמלי. אחד הנפגעים דיווח כי איבד לפחות 35 עצי זית, שהיו בני כ-70 שנה. תושב נוסף שנפגע בהתקרית דיווח שבנוסף על 200 עצי זית שנכרתו והושחתו, מתנחלים גם זרקו אבנים ועפר לתוך באר. במהלך מתקפה זו גרמו מתנחלים נזק לקיר אבן באורך כ-30 מטר. ראש מועצת הכפר ציין שמתקפות מתנחלים אלו גברו בשלושת החודשים האחרונים, במקביל להקמת מאחז חדש באזור.
  • ב-10 במרס, אנשים שמוערך כי הם פלסטינים יידו אבנים על רכב שנסע ליד עודלא (נפת שכם) ופצעו תינוקת ישראלית שנסעה ברכב. לדברי הצבא הישראלי, התינוקת טופלה על ידי צוותי רפואה ישראליים במקום האירוע.
• מאז ינואר 2024 חוותה הקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'ה הסלמה חדה באלימות מתנחלים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בה יותר מ-110 תקריות, שב-45 מהן היו נפגעים או נגרם נזק לרכוש. נתון זה מהווה עלייה חדה לעומת חמש התקריות, ששתיים מהן הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, שתועדו בעשור הקודם כולו. הקהילה, המוקפת בהתנחלויות רבות, סבלה מהפחדה ומהתקפות על רועים; אלה אילצו את תושביה לצמצם את המרעה ולהסתייע במספוא יקר. מתנחלים גם פשטו שוב ושוב על הקהילה, ובמקרים אחדים הציתו מבנים, ניתקו צינורות מים והתירו לבעלי החיים שלהם לאכול מספוא בבעלות פלסטינית. תושבים שביקשו להגיע למעיין אל-עוג'ה הותקפו והוכו, מתקפות שהגבילו עוד יותר את יכולתם לקיים את עדריהם ולשמר את מחייתם. המתקפות התעצמו במיוחד לאחר שבמאי 2024 הוקם מאחז חדש בקרבת הקהילה. תנאים אלה פוגעים ביכולתה של הקהילה לשמר מקורות מחייה מסורתיים, מגבירים את סכנת העקירה, ותורמים ללחצים הרחבים יותר המופעלים על קהילות רועים פלסטיניות בשטח C.
• בין 4 ל-10 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית את הריסתם של 51 מבנים בבעלות פלסטינית (לרבות 17 מבנים שנבנו במימון תורמים) בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. נתון זה כולל שמונה מבנים בירושלים המזרחית (שבעה מהם בתי מגורים) ו-43 מבני מגורים בשטח C. בסך הכול נעקרו בתקריות אלה 44 בני אדם, בהם 22 ילדים, ו-2,000 בני אדם נפגעו באופנים אחרים. כמעט מחצית (21) מהמבנים שנהרסו בשטח C נהרסו בתקרית יחידה בקהילת הרועים תל אל-ח'שבה (נפת שכם). בתקרית נעקרו ארבע משפחות (19 בני אדם, בהם 11 ילדים) שביתה של כל אחת מהן נהרס. בנוסף ניזוקו 12 מבנים ששימשו לאחזקת בעלי חיים, ארבעה בתי שימוש ורשת החשמל של הקהילה. 44% מתוך 25 המשפחות החיות בקהילה נפגעו מהריסות אלה.
• ב-4 במרס הרשויות הישראליות הרסו לשם ענישה שלושה בתים בבעלות פלסטינית, הריסות שהביאו לעקירתם של עשרה בני אדם, בהם שני ילדים. המבנים שנהרסו כללו מבנה בראפאת (נפת ירושלים) שהיה שייך למשפחתו של פלסטיני שדרס בכלי רכבו חיילים במחסום בית אל בספטמבר 2024, ושני בתים בחברון שהיו שייכים למשפחותיהם של שני פלסטינים שירו למוות בשבעה בני אדם ביפו (ישראל), באוקטובר 2024.
• מספר המבנים שנהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים או שנהרסו לשם ענישה בעשרת הימים הראשונים של חודש רמדאן בשנת 2025 (71) עולה על מספר ההריסות בחודש רמדאן כולו בשנת 2024 (69 מבנים) ובשלושת חודשי הרמדאן שקדמו לכך בין שנת 2021 ל-2023 יחדיו (32 מבנים). בעבר נהגו הרשויות הישראליות לצמצם את מספר ההריסות בחודש רמדאן, אבל מאז 2024 נצפתה עלייה חדה במספר ההריסות בתקופה זו.
• ב-7 במרס, יום שישי הראשון לחודש רמדאן, מנעו הגבלות גישה שהטילו רשויות ישראליות מאלפי מתפללים פלסטינים להגיע למקומות הקדושים. הרשויות הישראליות התירו אמנם לפלסטינים להגיע לירושלים המזרחית ולאזור H2 של העיר חברון, אך הטילו הגבלות על בסיס גיל ומגדר, והתנו את הכניסה לירושלים המזרחית בהחזקת היתרי כניסה ישראליים. כן הציבו רשויות ישראליות מאות מחסומי מתכת כדי לשלוט באופן הדוק בתנועות האנשים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הציב צוותים שיעקבו אחר תנועת בני אדם במחסומים, כדי לזהות סיכוני הגנה פוטנציאליים ואמצעים אפשריים עבור פלסטינים המבקשים לעבור בהם, תוך שימת לב מיוחדת לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר, כמו ילדים, נשים הרות וקשישים. מידע ראשוני מצביע על כך שלעומת ימי שישי בשנת 2024 עברו השנה פחות בני אדם במחסומים, ופחות מחסומים נפתחו. בעיר העתיקה של ירושלים הוצבו כוחות ישראליים ברחובות ובשערים המובילים אל העיר. כוחות ישראליים בדקו תעודות זהות וערכו חיפושים על גופם של פלסטינים בכניסה למסגד אל-אקצא, ומנעו את כניסתם של מאות בני אדם. גברים צעירים עוכבו באופן שיטתי, וחלקם לא הורשו להיכנס למסגד אל-אקצא בלא שניתנו סיבות ברורות לסירוב. בחברון תועלה הכניסה למסגד אל-אברהימי דרך אחד משלושה מחסומים – גברים בני 27 עד 50 הורשו להיכנס לאחר בדיקה, וגברים בני יותר מחמישים ונשים בכל הגילים הורשו להיכנס ללא בדיקה. חסם הדרכים בשכונת אל-מוחתסב נסגר זו השנה השנייה ברציפות, ויצר גודש במחסומים אחרים. בשנים קודמות היה חסם הדרכים נפתח כדי לאפשר לגברים לעבור בו בדרכם לתפילות יום שישי בחודש הרמדאן ובמועדים מיוחדים אחרים.
• בין 4 ל-9 במרס פשטו כוחות ישראליים על לפחות עשרה מסגדים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ב-4 במרס פשטו כוחות ישראליים על מסגד בכפר ברוקין (נפת סלפית) והחרימו צילומים ממצלמות אבטחה. ב-7 במרס, לדברי משרד ההקדשים הפלסטיני, פשטו כוחות ישראליים על שמונה מסגדים בעיר שכם. במסגד א-נאסר, בעיר העתיקה של שכם, דווח על שריפה לאחר שכוחות ישראליים עזבו את המקום. כבאים לא הורשו להגיע למקום במשך כמעט שעה, עד לנסיגת הכוחות, ועד אז כבר היה המסגד כולו אפוף להבות. ב-9 במרס פשטו כוחות ישראליים על מסגד אל-אקצא, בעיר העתיקה של ירושלים, והחרימו שני רמקולים באולם התפילה אל-מרוואני; החרמת הרמקולים שיבשה את הקריאה לתפילה.
• נמשכות המתקפות על מתקני בריאות ברחבי הגדה המערבית: ב-8 במרס פשטו כוחות ישראליים על בית החולים אל-אהלי בעיר חברון, עצרו זמנית כמה מהמאבטחים בבית החולים, עצרו את ראש יחידת האבטחה והחרימו את ציוד המעקב בבית החולים. מ-1 בינואר 2025 עד 28 בפברואר 2025 אימת ארגון הבריאות העולמי 64 תקריות שבהן הותקפו מתקני ועובדי בריאות. מתקפות אלה פגעו בשבעה מתקני בריאות, בהם בתי חולים, וב-43 אמבולנסים. מכלל התקריות, 48 כללו מניעת מתן טיפול רפואי, 37 מתקפות כללו שימוש בכוח, 12 מתקפות כללו חיפושים על גופם של עובדים, מתקנים או כלי רכב מתחום הבריאות ו-14 מתקפות כללו מאסר או מעצר של אנשי סגל רפואי או מטופלים.
• ב-11 במרס פשטו כוחות ישראליים על חנות הספרים Educational Bookshop בירושלים המזרחית, זו הפעם השנייה תוך מעט יותר מחודש. הכוחות ערכו בחנות חיפוש, החרימו עשרות ספרים ועצרו את אחד הבעלים. בין 4 ל-9 בפברואר פשטו כוחות ישראליים על שתי חנויות ספרים ואטמו ספרייה בירושלים המזרחית; כבר אז נערכה פשיטה על Educational Bookshop, שבה נעצרו שני הבעלים ונתפסו ספרים.

התפתחויות בצפון הגדה המערבית

• המבצע הישראלי בצפון הגדה המערבית, שהחל בג'נין ב-21 בינואר, נמשך זה השבוע השמיני והפך בכך למבצע הממושך ביותר בגדה המערבית מאז תחילת שנות האלפיים. בעיר טול כרם ובשני מחנות הפליטים שלה (טול כרם ונור שמס) נמשך המבצע זה חודש. עד עתה נעקרו עשרות אלפי בני אדם ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס, שהתרוקנו כמעט לחלוטין. ב-12 במרס חזר המבצע לקבאטיה (נפת גנין) למשך יום אחד, לאחר מבצעים קודמים שנוהלו במקום בין 23 ל-25 בפברואר. העירייה מדווחת שבעקבות הריסה של מבנים ותשתית בדחפורים נותקו המים בעיירה כולה למשך עשר שעות. באותו יום הרחיבו כוחות ישראליים את המבצעים לעראבה (נפת ג'נין), למשך 12 שעות, והעירייה במקום מדווחת שלפחות 70 בני אדם נעצרו ונחקרו.
• מקורות מקומיים בעיר טול כרם דיווחו כי שמעו שורה של פיצוצים וראו פעילות של דחפורים צבאיים ישראליים במחנות. גורמים הומניטריים לא הצליחו לאמת הריסות במחנות הפליטים, משום שלא ניתנה להם גישה אליהם. דיווחים אלה באים לאחר שכוחות ישראליים הודיעו על ההריסה, מאז 18 בפברואר, של לפחות 41 מבני מגורים. עשרות משפחות דיווחו שניסו לחזור לבתיהן בתוך המחנות, אבל או שלא הורשו להגיע אליהם או שכוחות ישראליים אילצו אותם לעזוב שוב.
• מאז 10 במרס הועצמו המבצעים המתמשכים בעיר ג'נין. לדברי העירייה, כוחות ישראליים הרגו חמישה פלסטינים, בהם אישה, ויותר ממאה משפחות, המונות יותר מ-500 בני אדם, נעקרו בכפייה משלוש שכונות בחלקה המזרחי של העיר. בנוסף על התקריות שנמנו לעיל, ב-11 במרס (מחוץ לתקופה הנסקרת) ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה גברים ובאישה במהלך חילופי אש בכמה חלקים של העיר. באחת השכונות המזרחיות כיתרו כוחות ישראליים בניין, ניהלו חילופי אש עם חמושים פלסטינים, הרגו שני בני אדם ועיכבו את גופותיהם. בשכונה מזרחית אחרת בג'נין כיתרו כוחות ישראליים בניין, ירו טילי כתף ותחמושת חיה לעבר הבניין, הרגו פלסטיני שהיה בתוכו ועיכבו את גופתו. ליד אזור תעשייה במזרח ג'נין כיתרו כוחות ישראליים חממה ומבנה מגורים, ירו לעברם טילי כתף והרגו פלסטינית בת 58 שנפגעה מרסיסי הטיל. כמו כן עצרו הכוחות את בנה של ההרוגה ואת שני בניו (בני 12 ושבע) ושחררו את הילדים רק כעבור כמה שעות. כוחות ישראליים לקחו את גופת האישה ומאוחר יותר העבירו אותה לידי אגודת הסהר האדום הפלסטיני במחסום אל-ג'למה.
• מאז 21 בינואר תועדו 74 פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים, 61 מהם בנפות ג'נין, טול כרם וטובאס, בהם שמונה ילדים (6 בנים ושתי בנות) ושתי נשים, רובם בהקשר של המבצע המתמשך שמנהלים כוחות ישראליים. שלושה חיילים ישראלים נהרגו מידי חמושים פלסטינים, אחד במהלך חילופי אש בג'נין ושניים במתקפת ירי שביצע חמוש פלסטיני במחסום תייסיר (נפת טובאס).
• ב-7 במרס פרסם משרד זכויות האדם של האו"ם הודעה בדבר מעשי ההרג במבצע המתמשך, שבה אמר כי "ההרג ממחיש יותר ויותר זלזול מדאיג בחיי פלסטינים, לנוכח השכיחות הגבוהה של מעשי הרג לא חוקיים. הואיל ובגדה המערבית אין מעשי איבה, חלות עליה אמות המידה שקובע משפט זכויות האדם הבינלאומי בדבר השימוש בכוח במבצעים לאכיפת חוק. במקום זאת ישראל מפעילה כעת באופן שגרתי טקטיקות וכלי נשק שפותחו לשימוש בלחימה בשדה קרב, לרבות תקיפות אוויריות והצבת טנקים." ב-12 במרס אמר משרד זכויות האדם כי הרשות הפלסטינית המשיכה לעשות שימוש לא חוקי בכוח נגד פלסטינים בגדה המערבית במהלך הפגנות ובמצבי אכיפת חוק אחרים. משרד זכויות האדם קרא לרשות למנוע, לרסן ולהעניש כל הפרה ועוולה כנגד משפט זכויות האדם הבינלאומי.
• הגישה למים, במיוחד בעיר ג'נין, עדיין אינה יציבה בשל הנזק הנרחב שנגרם לתשתית מים במהלך המבצע המתמשך שמנהלים כוחות ישראליים. לדברי עיריית ג'נין, המים ב-30% מהשכונות המזרחיות (כ-3,000 בני אדם) נותקו למשך שבוע, במקביל לניסיונות לתקן את הנזק לרשתות המים. יתרה מכך, העירייה דיווחה שבשכונות המערביות היו הפסקות לסירוגין באספקת המים, וכי להערכתה 15 אלף בני אדם הגרים בהן מסתייעים כעת במים מובלים במכליות.
• במהלך חודש פברואר המשיכו ארגונים שותפים בתחום ההגנה לספק התערבויות חיוניות למניעה ולמתן מענה בתחום הגנת הילד בצפון הגדה המערבית. שירותים אלה כוללים עזרה ראשונה פסיכו-חברתית, ניהול מקרה, תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, פגישות להגברת מודעות בתחום הגנת הילד, הפניות למומחים, פעילויות פנאי עבור ילדים ושירותים משפטיים ליותר מ-2,400 ילדים ו-2,300 מטפלים. ההשלכות הפסיכולוגיות של ההסלמה והעקירה יצרו בקרב ילדים ומטפלים צרכים גבוהים ביותר בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית. רבות מהמשפחות העקורות מתקשות לכסות את צרכיהן הבסיסיים – לרבות מזון, מחסה, מים ובגדים – מצב המגביר את הסיכונים בתחום הגנת הילד, לרבות עבודת ילדים ונישואי ילדים. בשל הצרכים המרובים והגבוהים, דרושה הרחבה של שירותי ניהול המקרים, כדי לספק תמיכה נוספת למשפחות ולילדים. עם זאת, ארגונים שותפים נתקלים בקשיים במתן שירותים אלה, בשל היעדר גישה לקהילות והיעדר מידע שיאפשר לאתר קהילות עקורות, הפזורות במקומות שונים במחסים קולקטיביים, בדירות שכורות ואצל משפחות מארחות.
• הגישה לשירותי בריאות ולתרופות באזורים שבהם מתנהלים מבצעים מתמשכים עדיין מוגבלת, וארגון הבריאות העולמי מדווח שהגבלות אלו ממשיכות לפגוע בתנועת אמבולנסים ועובדי רפואה. בנוסף על כך דווח על נזק שנגרם ל-20 מוקדי רפואה לא מתפקדים ולתשתית חיונית אחרת, ואשר מוביל לזיהום מים בשפכים ולמחסור במים באזורים מסוימים. יתרה מכך, החסר המתמיד בחשמל ובמים במתקני בריאות בג'נין, טול כרם וטובאס שיבש מתן מענה רפואי ופוגע בשרשרת הקירור של אחסון תרופות. ארגונים שותפים בתחום הבריאות זיהו צרכי בריאות דחופים באזורים אלה, לרבות בתרופות חיוניות, ביכולות מקומיות ובאספקה לטיפול בטראומה, בגישה לשירותי רפואת מין, פוריות ויולדות ובטיפול במחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן ומחלות דרכי הנשימה.

מימון

• נכון ל-13 במרס 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-174.8 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (4.3%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר. מיזמים אלה נועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (88%) ובגדה המערבית (12%). המיזמים מוקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה, וכן תיאום מחנות וניהול מחנות. מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.