ג'באליה, פברואר 2025. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / אולגה צ'רבקו
ג'באליה, פברואר 2025. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים / אולגה צ'רבקו

עדכון מצב הומניטרי מס' 269 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא לגדה המערבית יתפרסם ב-6 במרס.

דגשים עיקריים

  • ב-2 במרס הודיעו רשויות ישראליות על עצירת הסיוע ההומניטרי המוכנס אל עזה, עצירה המסכנת את ההתקדמות שנעשתה במשלוח סיוע חיוני ומציל-חיים מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר, ועד עתה.
  • בפברואר נמצא שיפור קל במגוון התזונתי, ומאז תחילתה של הפסקת האש הופנו יותר מ-3,000 ילדים ואלף נשים הרות או מיניקות לטיפול בשל תת-תזונה חריפה.
  • יותר מ-150 אלף תלמידים נרשמו ב-165 בתי ספר מאז פתח משרד החינוך את שנת הלימודים החדשה והמקוצרת, ב-23 בפברואר, ועימה את החזרה, זו הפעם הראשונה מאז אוקטובר 2023, לסוג כלשהו של למידה פנים אל פנים בבתי ספר.
  • חודשיים מאז תחילת 2025 הושגו פחות מ-4% מהמימון בסך 4 מיליארד הדולרים הדרוש למתן מענה עבור הצרכים ההומניטריים הבסיסיים ביותר של בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד בעזה.

התפתחויות הומניטריות

  • ב-26 בפברואר החזירו ארגונים פלסטיניים חמושים לישראל, באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, את גופותיהם של ארבעה בני ערובה ישראלים. ב-26 וב-27 בפברואר שחררו הרשויות הישראליות בסך הכול 642 עצירים פלסטינים, כולל 491 שעל פי דיווחים נעצרו מרצועת עזה לאחר 7 באוקטובר, בהם 44 ילדים, ו-151 בני אדם אחרים. בסך הכול, על פי דיווחים, 97 עצירים שוחררו למצרים. בסך הכול, מאז 19 בינואר שוחרו 25 בני ערובה ישראלים וחמישה בני ערובה תאילנדים, גופותיהם של שמונה בני ערובה ישראלים, שניים מהם ילדים, ו-1,777 עצירים פלסטינים.
  • נכון ל-25 בפברואר מוערך ש-59 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
  • ב-24 וב-26 בפברואר 2025 הודיעה האגודה הפלסטינית למען האסיר על מותם של שני עצירים מעזה בעת שהיו במשמורת ישראלית – מותם מעלה ל-40 את מספר העצירים מעזה שעל פי דיווחים מתו במעצר מאז אוקטובר 2023. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר לארגון זכויות האדם הישראלי הלא ממשלתי "המוקד להגנת הפרט", נכון למרס 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 9,406 פלסטינים, בהם 1,486 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,960 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,405 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו- 1,555 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים". נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו מאז 7 באוקטובר 2023 ועדיין מוחזקים על ידי הצבא הישראלי.
  • בין שעות אחר הצהריים של 25 בפברואר ו-4 במרס דיווח משרד הבריאות בעזה כי 57 פלסטינים נהרגו ו-74 בני אדם אחרים נפצעו; נתון זה כולל 49 גופות נוספות שחולצו. משרד הבריאות דיווח כי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, ב-19 בינואר, ונכון ל-4 במרס, חולצו בסך הכול 771 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. נכון ל-4 במרס 2025 דיווח משרד הבריאות כי מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 48,405 פלסטינים ו-111,835 בני אדם אחרים נפצעו.
  • בין 26 בפברואר ל-2 במרס דווח על מספר תקריות שבהן נהרגו בני אדם ברחבי רצועת עזה. ב-26 בפברואר נהרג על פי דיווחים פלסטיני בן 18 ברפיח, וילד נהרג על פי דיווחים בנפת צפון עזה. ב-2 במרס נהרג על פי דיווחים גבר פלסטיני צעיר, בעת שהיה על גג ביתו במרכז רפיח, ובח'אן יונס נהרגה על פ דיווחים אישה ובני אדם אחרים נפצעו. יתרה מכך, הנוכחות הנרחבת של נפלי תחמושת ממשיכה להוות סיכון לחיי בני אדם בעזה. ב-26 וב-27 בפברואר, על פי דיווחים, נהרגו שני בני אדם וחמישה בני אדם אחרים נפצעו מנפלי תחמושת בנפות צפון עזה ורפיח, על פי דיווחים כאשר בני אדם חפרו בקרקע כדי להקים אוהלים.
  • בין 7 באוקטובר 2023 ל-3 במרס 2025, לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו יותר מ-1,607 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 407 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,582 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023.
  • בין 1 בפברואר ל-2 במרס 2025 תמך הבריאות העולמי בפינוי הרפואי מעזה של 1,136 מטופלים, בהם 451 ילדים, ו-1,720 מלווים, לקבלת טיפולי מומחים במצרים ובמדינות אחרות. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, כ-12 עד 14 אלף בני אדם, בהם יותר מ-4,500 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי.
  • ב-26 בפברואר הסתיים מסע החיסון נגד נגיף הפוליו, שבו חוסנו 602,795 ילדים בני פחות מעשר. עם המחוסנים נמנו 101,777 ילדים בנפת צפון עזה, 210,279 בנפת עזה, 100,279 בנפת דיר אל-בלח, 143,931 בנפת ח'אן יונס ו-46,529 בנפת רפיח. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, ציין כי "הפסקת האש אפשרה לעובדי בריאות להגיע לילדים רבים יותר מאשר בסבבי חיסונים קודמים", והדגיש כי הכחדת "נגיף הפוליו תלויה בחיסון מלא של כל הילדים, עד האחרון שבהם, והבטחת גישה בלא הפרעה למים נקיים, תברואה והיגיינה, ולתזונה נאותה."
  • מאז 23 בפברואר השיק משרד החינוך את שנת הלימודים החדשה והמקוצרת 2025-2024, שפתיחתה מציינת את החזרה, זו הפעם הראשונה מאז ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר 2023, לסוג כלשהו של לימודים פנים אל פנים בבתי ספר. נכון ל-3 במרס, לדברי משרד החינוך, נרשמו יותר מ-150 אלף תלמידים ב-165 בתי ספר ממשלתיים ברחבי עזה, שיותר ממחציתם פועלים במתכונת של שלוש משמרות ביום, ויותר מ-7,000 מורים גויסו לתמוך בהוראה. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, 30 מבתי הספר האלה נמצאים בנפת עזה, 52 בנפת דיר אל-בלח, 57 בנפת ח'אן יונס ו-26 בנפת רפיח. כוח המשימה הוסיף כי רוב בתי הספר ניזוקו קשות בשל מעשי איבה ו/או בשל הבלאי שנגרם להם כששימשו כמחסים לעקורים, וציין שיש לבנות מחדש או לערוך שיפוצים נרחבים בלפחות 88% ממבני בתי הספר. עם זאת, המחסור בחומרי בניין מונע את ביצועם של תיקונים חיוניים, והיעדר היכולת לפנות נפלי תחמושת אינו מאפשר להשתמש במבנים מסוימים שניזוקו ומגביר את הצורך במרחבי למידה זמניים. בה בעת, בין 19 בינואר, כשהפסקת האש נכנסה לתוקף, ל-1 במרס הוכנסו לעזה רק 100 מתוך 600 האוהלים המיוחדים הדרושים, על פי הערכות, להקמת מרחבי למידה זמניים, והכנסת חומרי לימוד עדיין מוגבלת – כל זה מקשה להקים מחדש סביבת לימודים יעילה ומצוידת בכל הציוד והחומרים הדרושים, במיוחד בנפת צפון עזה, שבה רמת הנזק גבוהות במיוחד.
  • ב-2 במרס הודיעו רשויות ישראליות על עצירת הסיוע ההומניטרי המוכנס אל עזה, לרבות דלק. תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר, תיאר את ההחלטה הישראלית לעצור את הכנסת הסיוע לעזה כ"מדאיגה" ואמר: "המשפט ההומניטרי הבינלאומי ברור: יש להתיר לנו גישה לשם משלוח שלסיוע מציל-חיים חיוני. איננו יכולים להסיג לאחור את ההתקדמות שנעשתה ב-42 הימים האחרונים. עלינו להכניס פנימה סיוע ולהוציא החוצה בני ערובה. הפסקת האש חייבת להחזיק מעמד." גם יוניסף הזהיר שלעצירת משלוחי הסיוע אל תוך עזה יהיו עד מהרה השלכות הורסניות על ילדים ומשפחות הנאבקים על מנת לשרוד.
  • לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, המלאי בלפחות 80 מטבחים קהילתיים עלול לאזול בקרוב אם השיבוש בהכנסת הסיוע יימשך. חלק מהמטבחים שעדיין כשירים לפעולה ייאלצו לערוך התאמות בתוכן הארוחות או לצמצם את מספר הארוחות שהם מכינים, כדי להתמודד עם החוסרים הצפויים. החלוקה של חבילות המזון שכבר הובאו קודם לכן עדיין נמשכת אמנם, אבל האספקה הנותרת הזו, שתשמש לתמוך ב-500 אלף בני אדם, עתידה לאזול בקרוב. יתרה מכך, יהיה צריך לעצור את חלוקת הקמח ברמת משק הבית כדי לתת קדימות לשימוש במלאי הקמח הקיים להמשך פעולתן של מאפיות.
  • מעבר לצורך הקריטי להבטיח את המשך הזרמת סיוע במזון, בהתאם לפניית הבזק לשנת 2025 לשטח הפלסטיני הכבוש, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי תומכים בשיקום של מערכות ייצור מזון מקומיות ושל החקלאות כמקור מחייה בעזה. מאמצים אלה מבקשים להשלים את החלוקות הכלליות של מזון ולחם, ושל ארוחות מבושלות בריאות. באמצעות מתן המשאבים הדרושים לחקלאים זעירים, מגדלי חיות משק וגורמים אחרים בתחום חקלאות המזון, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי שואפים להרחיב את הגישה לתזונה מגוונת ומזינה, לרבות חלב, בשר וירקות טריים. כך למשל, מאז 19 בינואר חילקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי יותר מאלף טונה מזון לבעלי חיים לכ-3,000 מגדלים של חיות משק בעיר עזה, בדיר אל-בלח ובח'אן יונס, ויותר מ-3,000 ערכות של זרעי ירקות לתמיכה בגינון ביתי וקהילתי ברפיח, ח'אן יונס ודיר אל-בלח. 7,000 ערכות זרעי הירקות הנותרות שכבר הוכנסו לרצועת עזה מחולקות כעת. עם זאת, לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, חידוש הפעילויות החקלאיות נתקל בקשיים עוד לפני עצירת ההכנסה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בשל ההגבלות המוטלות על הכנסת רוב התשומות החקלאיות, כגון ערכות זרעים, דשנים אורגניים ויריעות ניילון להקמת חממות, בערוצים הומניטריים ופרטיים כאחד. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש שפריטים הומניטריים אלה הכרחיים לתמיכה במקורות מחייה בעת חירום, להגדלת המגוון התזונתי ולצמצום פערי המזון בעזה.
  • בנוסף על כך מדגיש כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי כי כדי לחדש את הפעילויות החקלאיות ולשקם את שרשרת אספקת המזון, חיוני לתת לחקלאים, מגדלים ודייגים גישה בטוחה לאדמותיהם, לבעלי החיים שלהם ולים. עם זאת, מוערך שברחבי עזה מפוזרים עיי חורבות במשקל 50 מיליון טונה, שטחים גדולים של אדמות חקלאיות ניזוקו, ונמשכות תקריות ירי על דייגים העוסקים בדיג במרחק מטרים ספורים מהחוף. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש שכדי שיהיה אפשר לחדש בבטחה עיסוקים חקלאיים ופעילויות דיג, יש לחדש יבוא של תשומות וכלים עבור ייצור חקלאי וגידול דגים, להמשיך בפינוי חומרים מסוכנים, לרבות נפלי תחמושת, ויש להבטיח לדייגים גישה בטוחה לשטחי דיג, בלא חשש שייפגעו. לדברי אומדן הביניים המהיר של נזקים וצרכים שפרסמו הבנק העולמי, האיחוד האירופי והאו"ם ב-18 בפברואר, שווי ההפסדים הכלכליים בסקטור החקלאות מוערך ב-1.3 מיליארד דולר, ודרושים 1.06 מיליארד דולר לטיפול בצרכים בתחומי מערכות החקלאות והמזון בטווח המיידי והקצר (עד שלוש שנים), תוך התמקדות בייצוב תשתית וצרכים בסיסיים כדי להביא נכסים קריטיים לרמת תפקוד של 70% בשנה הראשונה, ולהגדיל את ייצור המזון המקומי ב-40%.
  • נתונים שאסף כוח המשימה לענייני תזונה בפברואר מראים שיפור קל במספר הילדים והנשים ההרות והמיניקות הצורכים את המינימום הנדרש של קבוצות מזון – כ-8% מהילדים צורכים ארבע קבוצת מזון או יותר – ועל עלייה מורגשת בצריכת פירות, ירקות, ביצים ומוצרי חלב, שאותה ניתן לייחס לזמינותן המוגברת, באותו פרק זמן, של סחורות בשוק המקומי. בהקשר זה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה ממשיכים לתמוך בהרחבה של בדיקות סקר בקרב ילדים ונשים הרות ומיניקות, המיועדות לזיהוי מקרים של תת-תזונה שיש להפנות לתוכניות טיפוליות. בסך הכול, מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף ב-19 בינואר אובחנו ברצועת עזה יותר מ-3,000 ילדים ואלף נשים הרות ומיניקות שלקו בתת-תזונה חריפה והופנו לקבלת טיפול. נכון ל-1 במרס סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה שירותים בארבעה מרכזי ייצוב באשפוז המטפלים בתת-תזונה חריפה קשה מלווה בסיבוכים רפואיים, ונכון לעכשיו 135 אתרים מספקים טיפול ללא אשפוז בתת-תזונה חריפה, לעומת 120 אתרים לפני הפסקת האש. כדי לחזק אמצעים מניעתיים, הגדילו ארגונים שותפים את החלוקה הרחבה יותר של תוספי תזונה, שחולקו מאז 19 בינואר לכמעט 230 אלף ילדים ו-90 אלף נשים הרות ומיניקות, ובנוסף סיפקו ליותר מ-19 אלף ילדים מזונות משלימים מוכנים (צנצנות של פירות מעורבים). כרגע, כ-180 אתרים ברחבי עזה מספקים תוספי מזון, לעומת 151 אתרים לפני הפסקת האש, ויותר מ-230 אתרים מספקים שירותי הזנה לפעוטות ולילדים צעירים, לעומת 160 לפני הפסקת האש.
  • ב-4 במרס הזהיר ארגון הבריאות העולמי כי "היעדר מים ותברואה מאיים על בריאותן, כבודן והישרדותן של נשים וילדות בעזה... [משום] שהיעדר היכולת לשמור על היגיינה מגביר את החרדה והדחק (סטרס), ומעמיק את המשבר הנפשי בקרב עקורות." רופאה שנעקרה מנפת צפון עזה ורואיינה על ידי ארגון הבריאות העולמי ספרה ראתה נשים גוזרות את בגדיהן כדי לספק לבנותיהן תחבושות היגייניות מאולתרות באתרי עקורים, והדגישה ש"רק אישה יכולה להבין באמת את הסבל הזה – היעדר פריטים נחוצים, בגדים תחתונים, פדים והיגיינה." במענה על צרכים היגייניים נואשים, מאז כניסת הפסקת האש לתוקף חילקו ארגונים שותפים הפועלים בתחום האלימות מבוססת-המגדר 90 אלף ערכות כבוד, לעומת 2,388 ערכות שחולקו לפני הפסקת האש, וארגון הבריאות העולמי סיפק מוצרי היגיינה ותברואה שיספיקו למתן מענה על צרכיהן של יותר מ-77 אלף נשים ונערות.
  • במאמץ להסב תשומת לב להשלכות הנפשיות ההרסניות הצפויות אם הפסקת האש לא תחזיק מעמד, אמר פסיכולוג ילדים ומנהל פעילויות בריאות מטעם ארגון Médecins Sans Frontières: "בריאותם הנפשת של ילדים ומבוגרים כאחד בעזה נפגעה קשות. הם חוו טראומה עצומה, כשבמשך יותר משנה חששו לחייהם. אנו רואים תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים וילדים... מפני שהם אינם יכולים לשאת זאת יותר... הפסקת האש צריכה להחזיק מעמד משום שבלעדיה, הילדים האלה יילכדו שוב בהלך-רוח הישרדותי קיצוני... חוסר הוודאות, הפחד והטראומה נמשכו זמן רב יותר מכפי שאדם כלשהו יוכל לשאת."

מימון

  • נכון ל-27 בפברואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-156.4מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.8%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך פברואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.6 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 50 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 25 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 37 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.
  • * כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.