עדכון מצב הומניטרי מס' 261 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. השבוע, עדכון המצב ההומניטרי ועדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסמים באופן יוצא מן הכלל ביום רביעי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-6 בפברואר.

דגשים עיקריים

• גורמי סיוע מעריכים שמאז 27 בינואר חזרו לצפון עזה יותר מ-560 אלף בני אדם.
• בין 1 ל-3 בפברואר פונו 105 מטופלים חולים ופצועים, כמעט כולם תינוקות וילדים, בפינוי רפואי למצרים.
• מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף קיבלו יותר ממיליון בני אדם סיוע במזון.
• במאמץ להקל על אנשים לגשת לסיוע, השיקו משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים והארגונים השותפים לו גרסה פומבית של מדריך השירותים ההומניטריים המקוון.

התפתחויות הומניטריות

• במהלך השבוע האחרון התבצעו, באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, שלבי השחרור השלישי והרביעי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר. ב-30 בינואר הועברו שלושה בני ערובה ישראלים וחמישה בני ערובה תאילנדים מעזה לידי הרשויות הישראליות, ו-110 עצירים פלסטינים, בהם 30 ילדים, שוחררו ממתקני כליאה ישראליים. העצירים הפלסטינים כללו 20 אסירים מהגדה המערבית ששוחררו לרצועת עזה. ב-1 בפברואר הועברו שלושה בני ערובה ישראליים מעזה לישראל, ו-183 עצירים פלסטינים שוחררו ממרכזי מעצר ישראליים. העצירים הפלסטינים כללו 111 בני אדם שנעצרו ברצועת עזה אחרי 7 באוקטובר, ושבעה עצירים ששוחררו למצרים. בסך הכול, מאז 19בינואר אפשר הצלב האדום הבינלאומי את החזרתם של 18 בני ערובה ו-583 עצירים פלסטינים. הצלב האדום הבינלאומי הזכיר לצדדים כי באחריותם להבטיח שההעברות יתבצעו באופן בטוח ומכבד. נכון ל-5 בפברואר מוערך ש-79 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שנקבע מותם ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר הישראלי (שב"ס) מסר לארגון זכויות האדם הישראלי "המוקד להגנת הפרט", נכון לינואר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 9,846 פלסטינים, בהם 1,734 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,941 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,369 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,802 "לוחמים בלתי חוקיים". נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023.
• בין שעות אחר הצהריים של 28 בינואר ו-4 בפברואר דיווח משרד הבריאות בעזה כי עוד 123 פלסטינים נהרגו ועוד 47 בני אדם אחרים נפצעו; נתון זה כולל 113 גופות שחולצו. משרד הבריאות דיווח כי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקפה, ב-19 בינואר, ונכון ל-4 בפברואר, חולצו בסך הכול 467 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. נכון ל-4 בפברואר 2025 דיווח משרד הבריאות כי מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו לפחות 47,540 פלסטינים ו-111,618 פלסטינים נפצעו.
• במהלך השבוע האחרון דווח ברחבי רצועת עזה על מספר תקריות שהובילו להרג של בני אדם, בהן:
  • ב-30 בינואר, על פי דיווחים, נורה ילד פלסטיני למוות במזרחה של שכונת א-שג'אעייה, במזרח העיר עזה.
  • ב-31 בינואר, על פי דיווחים, נורה דייג פלסטיני בן 19 למוות מול חופו של מחנה הפליטים א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח.
  • ב-2 בפברואר, על פי דיווחים, נהרג פלסטיני באזור א-שוקא במזרח רפיח.
  • ב-2 בפברואר, על פי דיווחים, נהרג ילד פלסטיני וארבעה בני אדם אחרים נפצעו בפגיעה במכונית בכביש א-רשיד.
• בין שעות אחר הצהריים של 28 בינואר ו-4 בפברואר, לדברי כוחות ישראליים, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-19 בינואר 2025 נהרגו יותר מ-1,605 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 405 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,572 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023.
• ב-1 בפברואר החלו פינויים רפואיים למצרים דרך מעבר רפיח. בין 1 ל-3 בפברואר יצאו למצרים 105 מטופלים חולים ופצועים, בהם 100 ילדים, ו-176 מלווים. המפונים כללו: 37 מטופלים ו-39 מלווים שפונו ב-1 בפברואר; 34 מטופלים ו-63 מלווים שפונו ב-2 בפברואר; ו-33 מטופלים ו-70 מלווים שפונו ב-3 בפברואר. ב-2 בפברואר בירך ארגון הבריאות העולמי על הפינוי הרפואי של מטופלים, ומסר כי להערכתו 12 עד 14 אלף בני אדם עדיין זקוקים לפינוי רפואי אל מחוץ לעזה.
• תנועות אוכלוסייה ברחבי רצועת עזה נמשכו מאז 27 בינואר, וזה היום התשיעי ברציפות, אף שהואטו ברובן. קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים מדווחת שנכון ל-3 בפברואר נצפו יותר מ-565,082 בני אדם שעברו מדרום עזה לצפונה, רובם ב-27 וב-28 בינואר. נתון זה כולל 60% גברים, 20% נשים ו-20% ילדים. הקבוצות של בני אדם פגיעים וחלשים שנצפו כוללות נשים הרות או מיניקות, קשישים, בני אדם עם מוגבלויות, חולים במחלות כרוניות או בני אדם הזקוקים לטיפול רפואי דחוף וילדים ללא ליווי מבוגר. עובדי סיוע שהוצבו לאורך כבישים אלה ממשיכים לספק תמיכה לטיפול בצרכים דחופים. כך למשל, כוח המשימה לענייני הגנה דיווח שארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים חילקו יותר מ-30 אלף צמידי זיהוי לילדים בני פחות מארבע, כדי למנוע את הפרדתם ממשפחותיהם במהלך המסע צפונה. זו התערבות קריטית, משום שארגונים שותפים דיווחו שסייעו ליותר מ-250 ילדים רכים שהופרדו מהמבוגרים שטיפלו בהם במהלך המעבר לצפון. זאת בנוסף להצבתם של 30 אמבולנסים ולהקמת שלושה מוקדים רפואיים למתן טיפול חירום לבני האדם הנעים בדרכים.
• מאז 30 בינואר הבחינה קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים ביותר מ-45,678 בני אדם שנעו דרומה. כוח המשימה לענייני הגנה מציין שהדבר נובע ממחסור בשירותים ומן ההרס העצום של בתים וקהילות בצפון, המותיר בני אדם בלא אפשרויות מחסה ישימות. הואיל ומוערך כי יותר מחצי מיליון עקורים כבר חזרו לנפות עזה וצפון עזה, הצורך במזון, מים, אוהלים וחומרי מחסה באזור זה נותר קריטי. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף הוכנסה אמנם לעזה אספקה בנפח גדול, אבל במהלך השבועיים הראשונים ניתנה קדימות למזון, העדפה שהגבילה משמעותית את הכנסת הסיוע בתחום המחסה. אגודת הסהר האדום הפלסטינית, שהרחיבה את תמיכתה לבני אדם בנפות עזה וצפון עזה, דיווחה שב-3 בפברואר הכניסה אל צפון עזה לפחות 3,000 אוהלים, והוסיפה שבימים הקרובים צפויים להגיע 7,000 אוהלים נוספים.
• בסך הכול, העלייה החדה בכמות האספקה המוכנסת לעזה מדי יום מאז כניסת הפסקת האש לתוקף, ב-19 בינואר – דרך מעברי ארז וזיקים בצפון ומעבר כרם שלום בדרום – ותנאי הגישה המשופרים אפשרו לארגונים הומניטריים שותפים להרחיב משמעותית משלוח של סיוע ושירותים מצילי-חיים בכל רחבי רצועת עזה. כעת אין יותר צורך לתאם משלחות סיוע הומניטרי עם הרשויות הישראליות, למעט בעיקר לצורך הכניסה לאזורי חיץ. כתוצאה מכך ארגונים הומניטריים שותפים מתאימים את המענה שלהם בהתאם לתנועות אוכלוסייה, לרבות בהרחבת הנוכחות והשירותים התפעוליים שלהם באזורים שקודם לכן היה קשה או בלתי אפשרי להגיע אליהם, כמו נפות רפיח, עזה וצפון עזה. נכון ל-4 בפברואר פועלים ברחבי רצועת עזה 25 צוותי רפואת חירום, בהם 22 במרכז עזה ודרומה, שניים בעיר עזה ואחד בנפת צפון עזה. יתרה מכך, בשבועיים האחרונים מסרה תוכנית המזון העולמית בעזה יותר מ-10 מיליון טונה מזון, ויחד עם אונר"א וארגונים שותפים הגיעו לכמיליון בני אדם באמצעות חלוקה של חבילות מזון ברמת משק הבית.* זאת בנוסף להרחבה של משלוחי לחם במאפיות ובמטבחים קהילתיים, פתיחה מחדש של מטבח קהילתי בנפת צפון עזה ב-24 בינואר, ומסירה, ב-30 בינואר, של דלק שאפשר לחמש המאפיות בנפת עזה הפועלות בתמיכת תוכנית המזון העולמית להגדיל את נפח הייצור שלהן ב-40%, כדי לתת מענה לביקוש הגובר.
• על פי מעקב שוק שביצעה לאחרונה תוכנית המזון העולמית, מחיריהם של פריטי מזון ופריטים שאינם מזון כאחד החלו לרדת, אף שהם עדיין גבוהים משמעותית מרמתם לפני אוקטובר 2023, זאת בשל הזמינות הלא יציבה של מוצרים והיעדר מגזר מסחרי מתפקד במלואו. אף שמחירים מסוימים ירדו בין דצמבר 2024 לינואר 2025, מחירים רבים נותרו גבוהים ב-1,200% ויותר מרמותיהם לפני פרוץ המשבר. שליש ממשקי הבית שהשתתפו בסקר דיווחו על שיפור בגישה למזון, אך הצריכה נותרת נמוכה יחסית, וכך גם המגוון, ורבים עדיין ניזונים בעיקר מדגנים וקטניות. בנוסף, חנויות מתמודדות עם מחסור בכסף מזמן וחוסרים במלאי, בנוסף על קשיי תובלה, בעיקר בשל נזק לתשתית ושיקולי בטיחות. לדברי תוכנית המזון העולמית, כדי לשקם את התפקודיות של השוק ולשפר גישת בני אדם לסחורות ברחבי רצועת עזה, הכרחי לטפל בקשיים לוגיסטיים ופיננסיים ובקשיים בשרשרת האספקה.
• ברחבי הרצועה, ארגונים שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה מרחיבים הובלת מים במכליות, כדי להרחיב את הגישה למים ולתת מענה לרמות הצרכים העצומות, לנוכח הנזק הכבד שנגרם למתקני מים, או הימצאם במיקומים שאינם נגישים כרגע, באזורי החיץ. כמו כן, מספר ארגונים שותפים שואבים מים מבארות שעדיין מתפקדות ונגישות, בסבב מתחלף, כדי לסייע לשפר את השוויון בחלוקה. בין 25 ל-31 בינואר 2025 דיווחו רשות המים הפלסטינית וחברת המים של עיריות החוף בעזה כי מדי יום הופקו בממוצע ברחבי רצועת עזה 97,167 מטר מעוקב מים. נתון זה כולל 43,151 מטר מעוקב מי שתייה שהופקו משני מתקני ההתפלה הכשירים לפעולה, או סופקו מישראל באמצעות שני קווי המים של חברת "מקורות", ו-51,016 מטר מעוקב שהופקו מבארות מי תהום עירוניות. קו המים השלישי של חברת מקורות מישראל, קו בני סעיד בנפת דיר אל-בלח, מושבת זה יותר מעשרה ימים לאחר שניזוק במהלך פעילויות צבאיות באזור החיץ, פגיעה שצמצמה לאפס את אספקת המים הצפויה – 14 אלף מטר מעוקב. יתרה מכך, יוניסף סיפק לרשות המים הפלסטינית/חברת המים של עיריות החוף בעזה דלק להרחבת התפקוד והאספקה של שירותי מים, תברואה והיגיינה, לרבות להפעלת בארות מי תהום, יחידות טיהור מים, הובלת מים במכליות, שאיבת ביוב ותיקונים. בדרום עזה, מתקן ההתפלה של דרום עזה שב לתפקד בתפוקה מלאה, לאחר שהושבת לארבעה ימים בשל נזק לקו החשמל; המתקן הגביר את ייצור המים ל-15 אלף מטר מעוקב ביום ומשרת כעת אזורים בנפות דיר אל-בלח, ח'אן יונס ורפיח.
• ארגונים הומניטריים שותפים בעזה מדווחים כי נמשכים הקשיים בהכנסה של אספקה הומניטרית חיונית לעזה. כך למשל, כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי דיווח כי נאסרה כניסתן של רוב התשומות החקלאיות החיוניות לחידוש פעילויות חקלאיות, כמו ערכות זרעים, דשנים אורגניים ויריעות ניילון לחממות; איסור זה מונע מהם להתקדם בשיפור המגוון התזונתי ובטיפול בפערי מזון. בדומה לכך, הגבלות על יבוא ציוד תקשורת ממשיכות להגביל את השירותים החיוניים של כוח המשימה לתקשורת חירום. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, בנפת צפון עזה, ההרס העצום, אספקת הדלק הלא יציבה והיעדר החומרים והציוד הדרושים לביצוע תיקונים (כגון חלפים, מלט וצינורות) מגבילים את יכולתם של ארגוני סיוע לבצע את התיקונים הדרושים ולספק שירותי חירום, לרבות חיבור מחדש של מבנים שניזוקו לרשתות ביוב, והקמת מרחבים נאותים עבור בתי שימוש. יתרה מכך, לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, הכנסת אספקה בתחום החינוך, לרבות חומרי לימוד וערכות לתלמידים, עדיין מוגבלת, משום שפריטים אלה אינם נחשבים לפריטים הומניטריים, מצב המותיר ילדים רבים בלא גישה להזדמנויות חיוניות ללמידה ומחריף את הקשיים של לימודים במרחבי למידה זמניים לא הולמים.
• ככל שאזורים שעמדו בחודשים של מעשי איבה נעשים נגישים לאזרחים, לרבות עובדי סיוע, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים וארגונים שותפים בתחום פינוי מוקשים מתריעים על חשיפה מוגברת לסכנה של נפלי תחמושת. נכון לעכשיו, גורמים הומניטריים בתחום פינוי מוקשים אינם יכולים לבצע פעולות פינוי; כשנפל תחמושת מאותר, מסמנים את מיקומו בהודעות אזהרה. בכדי למצמם סיכונים ולאפשר את הרחבת המענה ההומניטרי, ארגונים שותפים בתחום פינוי מוקשים מבצעים אומדנים של סיכוני חומרי נפץ, מלווים שיירות הומניטריות לאורך דרכי גישה קריטיות, מנהלים מפגשי הגברת מודעות ומחלקים עלונים ובהם מידע על התנהלות בטוחה. עד עתה חולקו 135 אלף פריטי מידע מודפסים בנקודות מעקב ובאמצעות גורמים שאינם עוסקים בפינוי מוקשים. יתרה מכך, בכדי לתמוך בתיאום, תחום האחריות לענייני פינוי מוקשים מטעם כוח המשימה לענייני הגנה פיתח מפה אינטראקטיבית הכוללת את כל מוקדי המעקב והחלוקה, ומאפשרת לצוותי הפצת מידע על סיכוני נפלי תחמושת לתאם וליישם בבטחה פעילויות הגברת מודעות; בה בעת, צוותים ניידים פועלים לאורך כבישי סלאח א-דין וא-רשיד, ובאזורים אחרים שדרכם חוזרים אזרחים לצפון. אומדנים של סכנת חומרי נפץ נערכים גם באזורים בקדימות גבוהה, החיוניים לפעילויות הומניטריות.
• על פי האומדנים הגיאו-מרחביים האחרונים שביצע ארגון המזון והחקלאות, בשיתוף פעולה עם מרכז הלוויינים של האו"ם ומכון האו"ם להכשרה ולמחקר, נכון ל-31 בדצמבר 2024 75% מהשדות ברצועת עזה ששימשו בעבר לגידול יבולים – וכן מטעי זיתים - ניזוקו או נהרסו. יתרה מכך, יותר ממחצית מהחממות וכ-67% מבארות המים ניזוקו (רובן בנפת עזה). האובדן בתחום של גידול בעלי החיים הגיע ל-96%, רק אחוז אחד מהעופות עדיין בחיים וענף הדיג מצוי על סף קריסה. על פי האומדן של ארגון המזון והחקלאות, עיקר הנזק נגרם למשקים ביתיים, לולים ולמשקי גידול כבשים, והנזק הנרחב ביותר לתשתית חקלאית היה בנפת ח'אן יונס. ארגון המזון והחקלאות של האו"ם אומר שהוא עמל על שיקום הייצור המקומי של מזון בעזה באמצעות הרחבה של משלוחי תשומות חקלאיות חיוניות. בנוסף, ארגון המזון של והחקלאות של האו"ם מתמקד גם בשיקום של תשתית חקלאית לייצור מזון, כגון חממות, בארות ומערכות סולאריות. עם זאת, הסוכנות מציינת ש"שיקום ענף החקלאות בעזה יהיה יקר ביותר ויימשך שנים, אם לא עשרות שנים."
• כדי לסייע לבני אדם להגיע לסיוע על סמך צורכיהם ומקום הימצאם, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, בשיתוף פעולה עם כוחות משימה וקבוצות עבודה נושאיות, השיק גרסה ציבורית של מדריך השירותים ההומניטריים, המפרט שירותי סיוע, קווי חירום ומסרים. המדריך זמין לציבור באמצעות קישור וקוד QR, ומקדם עוד יותר את אחריותה של הקהילה ההומניטרית כלפי בני האדם הנפגעים. ב-29 בינואר הופץ הקישור באמצעות חברות התקשורת הלאומיות, ג'וואל ואורידו, למשתמשים שלהן בעזה, בעיקר כדי לתמוך בעקורים השבים לבתיהם. מדריך השירותים ההומניטריים הושק תחילה בנובמבר 2024, כדי לסייע למפעילי קווי חירום וארגונים הומניטריים שותפים אחרים.

מימון

• נכון ל-4 בפברואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-145.6מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.6%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ינואר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 101 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 72.4 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 55 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 33 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 68 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 41 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.