עקורים חוזרים לצפון עזה. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 27 בינואר 2025
עקורים חוזרים לצפון עזה. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 27 בינואר 2025

עדכון מצב הומניטרי מס' 259 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-30 בינואר.

דגשים עיקריים

  • מוערך שיותר מ-376 אלף בני אדם חזרו למקומות מגוריהם המקוריים בצפון עזה, בעקבות נסיגת כוחות ישראליים משני הכבישים העיקריים לאורך מסדרון נצרים.
  • עלייה חדה בכמות האספקה ותנאי גישה משופרים אפשרו לארגונים הומניטריים שותפים להרחיב באופן משמעותי את המשלוח של סיוע ושירותים מצילי-חיים ברחבי רצועת עזה, לרבות באזורים שקודם לכן לא היה אפשרי להגיע אליהם.
  • אומדני שטח מגלים רמות עצומות של הרס לתשתית מים ותברואה, במיוחד בצפון עזה, המדגישות את הצורך הקריטי להגביר את מאמצי השיקום והתיקונים כדי לתת מענה על צרכים אנושיים בסיסיים.
  • להערכת האו"ם, ייתכן שיידרשו עד 20 שנה כדי לפנות את עיי החורבות במשקל של יותר מ-50 מיליון טונה, זאת כאשר נמשכים המאמצים להרחיב את אומדני נפלי התחמושת.

התפתחויות הומניטריות

  • ב-25 בינואר 2025, התבצע, באמצעות הצלב האדום הבינלאומי, סבב השחרורים השני במסגרת השלב הראשון בן 42 הימים של הסכם הפסקת האש בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים בעזה, שנכנס לתוקפו ב-19 בינואר. ארבע בנות ערובה ישראליות הועברו מעזה לידי הרשויות הישראליות ו-200 עצירים פלסטינים שוחררו מבתי כלא ישראליים. נתון זה כולל 128 עצירים פלסטינים ששוחררו לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ולרצועת עזה, ו-72 עצירים ששוחררו למצרים. נכון ל-28 בינואר מוערך ש-90 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בעזה, בהם בני ערובה שנקבע מותם ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר לארגון זכויות האדם הישראלי "המוקד להגנת הפרט", נכון לינואר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 10,221 פלסטינים, בהם 2,025 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 2,934 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,376 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו- 1,886 "לוחמים בלתי חוקיים". נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים מעזה שנעצרו על ידי הצבא הישראלי מאז 7 באוקטובר 2023.
  • בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-28 בינואר דיווח משרד הבריאות בעזה כי 193 פלסטינים נהרגו ו-397 פלסטינים נפצעו. נתון זה כולל 171 גופות שחולצו ברחבי רצועת עזה. משרד הבריאות דיווח כי מאז שהפסקת האש נכנסה לתוקפה ב-19 בינואר, ונכון ל-28 בינואר, חולצו בסך הכול 354 גופות מאזורים שקודם לכן לא ניתן היה להגיע אליהם. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-28 בינואר 2025 נהרגו לפחות 47,354 פלסטינים ו-111,563 פלסטינים נפצעו.
  • ההרוגים הפלסטינים במהלך התקופה הנסקרת כוללים מקרים בהם פתחו כוחות ישראליים באש על פלסטינים, לרבות באזורים בתוך אזורי חיץ מזוהים מתוקף הסכם הפסקת האש או בקרבתם, וכן בשל פיצוץ של נפלי תחמושת. כך למשל, ב-27 בינואר, על פי דיווחים, נהרגה ילדה ובני אדם אחרים נפצעו, כשעגלה רתומה לבעלי חיים נפגעה בכביש א-ראשיד, מצפון-מערב למחנה הפליטים א-נוסייראת, בדרכה חזרה לצפון. באותו יום נהרג על פי דיווחים אדם אחד, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בדחפור באזור א-נוויירי, מצפון-מערב לא-נוסייראת. מוקדם יותר, ב-22 בינואר, נהרג על פי דיווחים פלסטיני אחד ושני בני אדם אחרים נפצעו מנפל מלחמה באזור א-תוואם, ממערב לג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-28 בינואר, לדברי כוחות ישראליים, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-19 בינואר 2025 נהרגו יותר מ-1,605 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 405 חיילים שנהרגו, בנוסף על 2,570 חיילים שנפצעו, בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי באוקטובר 2023.
  • מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, עלייה חדה בכמות האספקה המוכנסת מדי יום לעזה דרך מעברי ארז וזיקים בצפון וכרם שלום בדרום ותנאי הגישה המשופרים אפשרו לארגונים הומניטריים שותפים להרחיב משמעותית משלוח של סיוע ושירותים מצילי-חיים בכל רחבי רצועת עזה. אף שנכון לעכשיו עיקר האספקה המוכנסת לעזה הינה של פריטי מזון, מתוכנן להגדיל את האספקה של פריטי מחסה, אספקה רפואית, מים, תברואה וסוגים אחרים של אספקה חיונית שתוכנס לעזה. תוכנית המזון העולמית אמרה שבארבעת הימים הראשונים של הפסקת האש הביאה לבני האדם בעזה יותר מזון משיכלה קודם לכן לשנע בחודש ממוצע. ב-28 בינואר, בעקבות אומדנים שניהלו ארגונים שותפים והכנסת כמות מספקת של קמח, החלו 13 המאפיות הנתמכות על ידי תוכנית המזון עולמית – שמונה מהן בדיר אל-בלח וחמש בח'אן יונס – לפעול במלוא תפוקתן; נתון זה כולל שמונה מאפיות שנסגרו קודם לכן בשל מחסור בקמח, וחמש מאפיות חדשות. חודשה חלוקת לחם בחינם במטבחים קהילתיים, בנוסף על לחם שהוצע למכירה בחמישה בתי עסק קמעונאיים. יתרה מכך, בכדי לסייע למשפחות לחזור ולהתייצב לאחר חודשים של מחסור במזון, תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מספקים לכל משפחה שתי חבילות מזון ושק קמח במשקל 25 ק"ג, ואונר"א מספקת לכל משפחה הזכאית לסיוע שתי חבילות מזון המספיקות לחודש וחצי.
  • ב-22 בינואר, בפעם הראשונה מאז החלה הפסקת האש, סופקו לצפון עזה 274,350 ליטר דלק שאפשרו להפעיל את הגנרטורים לשעת חירום הדרושים לחידוש הפעולה של מתקנים ושירותים הומניטריים חיוניים, אף שבתקופה הבאה תידרש הזרמה של כמויות דלק נוספות, לרבות גז לבישול, כדי להימנע משיבוש השירותים. ב-23 בינואר פתחו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מטבח בנפת צפון עזה, כדי לתמוך בתושבים החוזרים אליה, וחמש המאפיות בעיר עזה המשיכו לפעול בתפוקה מלאה. בדומה לכך, ארגון הבריאות העולמי - כחלק מהמענה המורחב שלו – מסר 70 אלף ליטר דלק לעיר עזה, כדי לשמר את פעולתם של 20 מתקני בריאות המתפקדים באופן חלקי ושל אמבולנסים. בנוסף, 10,000 ליטר דלק שנמסרו באמצעות יוניסף אפשרו לרשות המים הפלסטינית לתמוך בפעולתן של משאבות שפכים ו-13 בארות מים בצפון עזה, בפעם הראשונה זה יותר משלושה חודשים, לרבות חמש בארות בעיר עזה ושמונה בנפת צפון עזה (שלוש בבית חנון וחמש בבית לאהיא). הפעלתן צפויה לחולל שיפור באספקת המים, לאור קריסתה המוחלטת של מערכת אספקת המים בצפון עזה. בסך הכול, ב-22 בינואר דיווח משרד האו"ם לשירותי מיזמים כי כבר הביא ליעדם כמעט שלושה מיליון ליטר דלק שישמשו לטיפול בצרכים הומניטריים בעזה, וציין כי "נכון לעכשיו, נפחי הדלק היומיים מייצגים גידול של יותר מפי עשרה" לעומת התקופה שקדמה להפסקת האש, כאשר "הוערך שכמות הדלק המינימלית הדרושה להפעלת הצרכים הקריטיים ביותר בלבד הינה 100 אלף ליטר ביום".
  • מאז תחילתה של הפסקת האש יכלה אונר"א, עמוד התווך של המפעל ההומניטרי ברצועת עזה, להרחיב באופן משמעותי את פעולותיה. סביבת הפעולה המשופרת התירה לאונר"א לספק, תוך תשעה ימים, חבילות מזון ל-550 אלף בני אדם. זאת בניגוד לאוקטובר 2024, למשל, שבו כמעט לא היו חלוקות של חבילות מזון במרכז עזה ובדרומה בשל מחסור משמעותי באספקה. כמעט 370 משטחים של תרופות חיוניות – לרבות מזרקי אינסולין שיספיקו ליותר מ-17 אלף חולי סוכרת למשך שמונה חודשים - וכן אספקה של חומרי מעבדה וחומרים דנטליים שונעו גם הם למתקני בריאות שמפעילה אונר"א, לרבות בדיר אל-בלח, בנוסייראת, וכן באל-מוואסי ובמרכז הבריאות א-שאטי בנפת עזה, שחידשו השבוע מתן שירותים. במרכזים אלה, וכן במרפאות זמניות ובמוקדים רפואיים, טיפלו יותר מאלף אנשי סגל של אונר"א ב-25 בינואר לבדו ב-13,768 מטופלים שפנו אליהם. יתרה מכך, צוותים של אונר"א, בשיתוף פעולה עם רשות המים של עיריות החוף בעזה ומועצת השירותים המשותפים, תמכו בהרחבת מאמצי האיסוף של פסולת מוצקה על ידי העיריות בעזה, דיר אל-בלח, ח'אן יונס ורפיח, ובנוסף חילקו למאות משפחות ברחבי עזה פריטי היגיינה, מים לשתייה ולשימוש ביתי ופריטי מחסה, כגון יריעות ברזנט ושמיכות; כ-220 אלף אוהלים כבר נרכשו ומוכנים להכנסה אל הרצועה. צוותים של אונר"א ממשיכים לספק שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית – בין 20 ל-26 בינואר התקיימו כ-12,500 פגישות ייעוץ ופעילויות. כמו כן, יותר מ-5,500 ילדים, בהם כ-200 ילדים עם מוגבלויות, השתתפו בין 20 ל-26 בינואר בפעילויות של אוריינות בסיסית, חשיבה כמותית ופעילויות פנאי, כחלק מתוכנית החזרה ללימודים של אונר"א, שהגיעה ליותר מ-18 אלף ילדים.
  • מ-24 בינואר ואילך מסר ארגון הבריאות העולמי אספקה רפואית חיונית לשישה בתי חולים ומוקדים רפואיים ול-21 צוותי רפואת חירום בצפון עזה ובדרומה. אספקה זו "תתמוך ב-50 אלף מטופלים הזקוקים לטיפול לאחר לידה, טיפול בתת-תזונה, בטראומה, במחלות לא מידבקות... [וכן] תשפר מניעת זיהומים במתקני בריאות." בדומה לכך, יוניסף האיץ חלוקה של אספקה ושירותים, ודיווח שארגונים שותפים מחלקים למשפחות נזקקות את תכולתן של משאיות עמוסות במים, ערכות היגיינה, אמצעי טיפול בתת-תזונה, בגדים חמים, ברזנט וסוגים אחרים של סיוע הומניטרי קריטי. בנוסף, צוותים של יוניסף מגבירים מתן שירותים קריטיים, כגון פעילויות להשלמת חיסונים כדי למנוע התפרצות של מחלות, הרחבה של בדיקות סקר לגילוי תת-תזונה וטיפול בתת-תזונה, והרחבה של שירותי הגנה על ילדים, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, "במיוחד באזורים שלפני הפסקת האש לא ניתן היה להגיע אליהם בשל קשיים תפעוליים או הגבלות." מנכ"לית יוניסף, קתרין ראסל, הדגישה את האתגרים הכבירים הממתינים בעזה, ואמרה: "צוותי יוניסף ממשיכים לפגוש בילדים עם צרכים נואשים. הפסקת האש הביאה אמנם הקלה מסוימת, אבל משפחות חוזרות לאזורים שנהרסו עד היסוד. הצלקות הפיזיות והרגשיות עמוקות." מוקדם יותר, ב-23 בינואר, תדרך תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר, את מועצת הביטחון בנושא מצוקתם של ילדים, המהווים כמעט מחצית מאוכלוסייתה של רצועת עזה. "דור שלם מוכה טראומה," אמר המתאם, וציין כי מיליון ילדים זקוקים לשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית.
  • אחרי חצות ב-27 בינואר הודיע הצבא הישראלי על שורה של הוראות לתושבי רצועת עזה, לרבות העובדה שתושבים יורשו לחזור ברגל דרך כביש א-ראשיד משעה 7:00, או ברכב דרך כביש סלאח א-דין החל משעה 9:00, והדגיש שהסעה של לוחמים או כלי נשק לצפון עזה דרך כבישים אלה תיחשב להפרה של הסכם הפסקת האש. בנוסף הזהיר הצבא הישראלי תושבים שלא להתקרב לכל האזורים שבהם מוצבים כוחות ישראליים, לאזור מעבר רפיח, למסדרון פילדלפי, לאזור החיץ או לאזור הימי.
  • בבוקר ה-27 בינואר, כחלק מהסכם הפסקת האש והמגעים הנמשכים באמצעות מתווכות, נסוגו כוחות ישראליים מחלקים של מסדרון נצרים, ואפשרו לעשרות אלפי עקורים פלסטינים לחזור לבתיהם ולהתאחד עם משפחותיהם בצפון עזה. בני אדם חזרו הן ברגל, דרך כביש א-ראשיד, והן ברכב, לאחר שעברו בידוק ביטחוני על ידי קונסורציום בינלאומי של חברות אבטחה פרטיות במחסום בכביש סלאח א-דין, כמותנה בהסכם הפסקת האש. החל מ-25 בינואר, כשבני אדם החלו להתאסף ולהמתין בתור בציפייה לפתיחתו מחדש של המסדרון, הקימו גורמים הומניטריים עמדות שירות הומניטריות, בעיקר לאורך כביש א-ראשיד, כדי לעקוב אחר תנועות אוכלוסייה, לספק שירותי רפואת חירום ולחלק ביסקוויטים עתירי אנרגיה, לחם וארוחות חמות. כן נכחו לאורך הכביש יותר מ-200 מתנדבים מ-20 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה, שסיפקו לבני אדם עזרה ראשונה פסיכולוגית וחומרי מידע על נפלי מלחמה. בנוסף, אגודת הסהר האדום הפלסטינית, משרד הבריאות, ההגנה האזרחית הפלסטינית, אגודת אל-עוודה והסיוע הציבורי הציבו 25 אמבולנסים, עשרה מהם בצפון ו-15 בדרום. נכון לשעה 12:00 ב-28 בינואר דיווחה קבוצת העבודה לניהול אתרים כי ב-27 בינואר ובין 6:00 ל-12:00 ב-28 בינואר נצפו יותר מ-376 אלף בני אדם שעברו צפונה; מכלל השבים, כמחצית היו גברים, רבע היו נשים ורבע – ילדים. לדברי קבוצת העבודה לניהול אתרים, עם הקבוצות העיקריות של בני אדם פגיעים וחלשים נמנו נשים הרות או מיניקות, קשישים, בני אדם עם מוגבלויות, חולים במחלות כרוניות או בני אדם שנזקקו לטיפול רפואי דחוף וילדים ללא ליווי מבוגר, שנצפו בקרב השבים העושים את הדרך המפרכת ברגל. דיווחים באמצעי התקשורת שציטטו מקורות רפואיים מצביעים על כך ש-250 עקורים אושפזו בבית חולים בשל תשישות בדרכם חזרה צפונה, וכי על פי דיווחים, קשיש פלסטיני מת במסע – הכולל הליכה ברגל על פני לפחות שבעה ק"מ רק כדי לחצות את מסדרון נצרים עצמו.
  • מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף לא נדרש יותר תיאום עם רשויות ישראליות עבור משלחות סיוע הומניטרי, למעט בעיקר לשם כניסה לאזורי החיץ. ארגונים הומניטריים שותפים וסיוע מגיעים כעת לאזורים שקודם לכן היה קשה או בלתי אפשרי להגיע אליהם, כמו נפת צפון עזה, אזורים בדרום העיר עזה, אזורי אל-פוח'ארי ועבסאן בח'אן יונס, ומזרח רפיח. כדי לחזק את תכנון המענה לצורך הטיפול בצורכיהם של השבים בתוך מרכז עזה ודרומה, ביקר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ב-26 בינואר באזור אל-פוח'ארי, שבו נמצאים כ-10,000 בני אדם, ובאזור עבסאן, שבו נמצאים כ-45 אלף בני אדם, שניהם במזרח ח'אן יונס. בעבסאן שהו בני אדם בבתי ספר ובמחסים מאותרים, בשל הנזק שנגרם לבתיהם. באותו פרק זמן ערכו מועצת הפליטים הנורבגית ואונר"א אומדנים שכיסו 133,752 בני אדם באתרים מאולתרים ובמרכזים קולקטיביים בח'אן יונס, דיר אל-בלח ועזה. האומדנים הצביעו ברובם על כך שהצרכים שלהם ייחסו בני האדם הנפגעים קדימות מרבית היו אוהלים, יריעות ברזנט, מים ובתי שימוש, בנוסף על הגדלה של חלוקות המזון.
  • על פי אומדן שטח שניהלה רשות המים הפלסטינית ביומיים הראשונים של הפסקת האש, עד 70% ממתקני המים, התברואה וההיגיינה בנפת צפון עזה ניזוקו, כך שזמינות המים בנפה הינה שלושה ליטר לנפש ליום בלבד. בעיר עזה דיווחה רשות המים הפלסטינית על נזק כבד – בשיעור של יותר מ-90% – למתקן התפלת המים, המתקן היחיד מסוגו מצפון לנחל עזה, שבעבר סיפק מים לשכונות הצפוניות והמערביות של העיר. הנזק למתקן יצר פער קריטי באספקת המים, ומוערך ששיקומו יעלה 5 מיליון דולר ויימשך כשנה.
  • במונחים של שירותים ופעילויות מוניציפליים, פינוי הריסות, פתיחה מחדש של כבישים ותיקונים ברשתות המים והביוב נותרים בקדימות גבוהה, לנוכח הרמות הגבוהות של נזק לתשתית, וכדי לאפשר לבני אדם לשוב לבתיהם. ראשי העיריות של ח'אן יונס ורפיח הדגישו זאת השבוע, כשאלפי עקורים עשו את דרכם לעבר בתיהם, או מה שנשאר מבתיהם, ברפיח ובח'אן יונס. לפני אוקטובר 2023 התגוררו ברפיח כ-275 אלף בני אדם, אבל לתשתית בעיר נגרם נזק ברמות עצומות, במיוחד מאז תחילתו של המבצע הקרקעי הישראלי בנפה, במאי 2024. לדברי ארגון Médecins Sans Frontières, השיבה של בני אדם לבתיהם ברפיח מאתגרת משום ששכונות רבות שונו לבלי הכר בשל ההרס העצום. שירותי בריאות ושירותים בסיסיים אחרים אינם זמינים ברובם, ואזורים רבים מסוכנים מכדי שניתן יהיה לחזור אליהם, בשל השכיחות של נפלי תחמושת ופצצות שלא התפוצצו.
  • על פי אומדן כימות הריסות ראשוני שניהלו ארגון UN-Habitat והתוכנית הסביבתית של האו"ם, עד 1 בדצמבר 2024 הגיעה כמות ההריסות שיצרה המלחמה ברצועת עזה לכ-50,773,496 טונה, כמות גדולה פי 17 מכל ההריסות שיצרו כל הסבבים האחרים של מעשי האיבה בעזה יחדיו מאז 2008. בממוצע, בכל ק"מ רבוע קיימים עיי חורבות במשקל של יותר מ-365 ק"ג. בנובמבר 2024, על סמך אומדנים של צילומי לוויין שביצע מרכז הלוויינים של האו"ם בספטמבר 2024, העריכה התוכנית הסביבתית של האו"ם שהפינוי של כ-47 מיליון טונה של הריסות, בלי מיחזור ובאמצעות 105 משאיות, צפוי להימשך עד 20 שנה ולעלות כמעט 909 מיליון דולר.
  • הפינוי של כמויות עצומות של עיי חורבות בעזה עדיין מסוכן ביותר. ראש תוכנית הפיתוח של האו"ם, אכים שטיינר, אומר כי "רמת ההרס ברצועת עזה היא חסרת תקדים", ומדגיש כי "אנו מתמודדים, פשוטו כמשמעו, עם מצב שבו רוב תושבי עזה יחזרו או למבנה שנגרם לו נזק כבד ושלא יוכלו לשוב ולהתגורר בו, או פשוט לערימת הריסות... אבל ההריסות האלה עדיין מסוכנות. לא זו בלבד שייתכן שיש בהן עדיין גופות שמעולם לא פונו משם, אלא שיש בהן גם נפלי תחמושת ומוקשים. זו סביבה רעילה ביותר." ובהקשר זה עדיין חיוני לבצע בעזה התערבויות שיקום מיידיות לתיקון תשתית חיונית, טיפול בהריסות, חילוץ גופות וטיפול בזיהום בנפלי תחמושת, במטרה לאפשר לאוכלוסייה לנוע בבטחה, להרחיב את הסיוע ההומניטרי ולשקם שירותים חיוניים. כך למשל, ב-27 בינואר דיווחה סוכנות פינוי המוקשים של האו"ם כי ניהלה אומדנים של סכנות חומרי נפץ בבסיס הלוגיסטי, המחסן ומרפאת א-שבורה ברפיח, כדי להבטיח שהמקום אכן נבדק ואומת כאזור ברמת סיכון נמוכה לזיהום בחומרי נפץ, והחלה בתהליך השיקום בו.
  • ב-28 בינואר הודיעה הרשות המוניטרית הפלסטינית כי המערכת הבנקאית בעזה חידשה את פעולתה. השלב הראשון כולל את פתיחתם של שלושה סניפי בנק לפחות בדיר א-בלח ובא-נוסייראת, ואחריה הגדלת מספר הסניפים בצפון עזה ובדרומה. הרשות המוניטרית הפלסטינית אמרה שבני אדם יכולים להשתמש בשירותי בנקאות מקוונים חינמיים, עד שכסף מזומן יועמד לרשות תושבי הרצועה.
  • מחקר שפרסם כתב העת הרפואי The Lancet מעריך שמאז שהחלה המלחמה באוקטובר 2023 קוצצה תוחלת החיים ברצועת עזה כמעט כדי מחצית (46.3%-). המחקר מצא שתוחלת החיים צנחה מממוצע של 75.5 שנה לפני המלחמה ל-40.5 בתקופה שבין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024. הירידה בתוחלת החיים הייתה גבוהה יותר אצל גברים (-51.6%), שבקרבם צנחה מ-73.6 שנה לפני המלחמה ל-35.6 שנה, מאשר אצל נשים (-38.6%), שם צנחה מ-77.4 שנה לפני המלחמה ל-47.5 שנה. לסיום אומרים המחברים שבמאמר זה ננקטה גישה שמרנית להערכת אובדני תוחלת חיים, משום שהוא אינו מביא בחשבון את ההשפעות העקיפות של המלחמה על תמותה, כמו היעדר גישה לטיפול רפואי ותת-תזונה. אף שהמאמר מציין כי קרוב לוודאי שהאומדנים הממשיים גבוהים יותר, הוא מצביע על כך שב-12 החודשים הראשונים של המלחמה יצרה המלחמה אובדן תוחלת חיים של יותר מ-30 שנה. פרטים נוספים על המתודולוגיה וממצאים נוספים ניתן לקרוא בדוח עצמו.

מימון

  • נכון ל-28 בינואר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-145.3 מיליון דולר מתוך 4.07 מיליארד הדולר (3.6%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 90% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ורק מעט יותר מ-10% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך דצמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 82.2 מיליון דולר, שנועדו לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים, 64 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 34 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 46 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הכספי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.