עדכון מצב הומניטרי מס' 233 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-31 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• בשבוע אחרון דווח על לפחות שבע תקריות מרובות נפגעים בעזה, ארבע מהן בנפת צפון עזה.
• משרד הבריאות קורא להציב באופן מיידי צוותי רפואה, אמבולנסים וכלי רכב של ההגנה האזרחית כדי להציל חיים בנפת צפון עזה, מאחר שבבית החולים כמאל עדואן, הכורע תחת עומס הפונים, נותרו רק שני רופאים.
• ילדים בעזה אינם מתים רק מפצצות, קליעים ופגזים, אלא גם מפני שמאלה מהם ששורדים נשללת האפשרות לעזוב את עזה כדי לקבל טיפול מציל-חיים. לדברי יוניסף, מאז מאי הורשו רק 127 ילדים במצב קריטי לעזוב את הרצועה.
• נמשכת הפגיעה בבתי ספר, בהם כאלה המשמשים מחסים לעקורים, בשל ההסלמה במעשי האיבה, לרבות בתקיפות אוויריות, פינויים בכפייה, הפגזות והצתות; בין 13 ל-26 באוקטובר תיעד כוח המשימה לענייני חינוך 31 תקריות כאלה, בהן 20 בנפת צפון עזה.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. בנפת צפון עזה הצבא הישראלי מנהל מאז 6 באוקטובר מתקפה קרקעית, והטיל מצור הדוק במיוחד סביב אזור מחנה הפליטים ג'באליה, שבמסגרתו לא מוכנס לאזור שום סיוע הומניטרי כמעט, ושיבושים קשים פוגעים בתקשורת וברשת האינטרנט. המאמצים להושיט סיוע מציל-חיים לקהילות ולמשפחות באזורים בסיכון גבוה נפגעים. בין 6 ל-28 באוקטובר סירבו הרשויות הישראליות לאשר את בקשות הגישה עבור 36 בקשות לתיאום משלחות סיוע קריטי שיעדיהן היו ג'באליה, בית חנון ובית לאהיא (כולם בנפת צפון עזה), 14 בקשות נתקלו בעיכובים ו-23 אופשרו.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-29 באוקטובר נהרגו בעזה 343 פלסטינים, ו-914 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-29 באוקטובר 2024 נהרגו בעזה לפחות 43,061 פלסטינים, ו-101,223 פלסטינים נפצעו. כן דיווח משרד הבריאות שנתונים אלה אינם כוללים את התקרית מרובת הנפגעים בבית לאהיא ב-בוקר ה-29 באוקטובר, ולא את הנפגעים בנפת צפון עזה ב-25 וב-26 באוקטובר (ראו להלן).
• בין שעות אחר הצהריים של 22 ו-29 באוקטובר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה על פי דיווחים תשעה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-29 באוקטובר 2024 נהרגו יותר מ-1,565 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 365 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,373 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
• על פי ההערכות העדכניות ביותר של האו"ם וארגונים שותפים לו, בשבוע האחרון נעקרו יותר מ-71 אלף בני אדם מנפת צפון עזה לעיר עזה, ובנפת צפון עזה נותרו כ-100 אלף בני אדם. ב-25 באוקטובר הודיעה ההגנה האזרחית הפלסטינית שנאלצה לעצור את פעילויותיה בנפת צפון עזה, צעד שהותיר את האזור ללא שירותי הגנה מצילי-חיים, לרבות כבאות, איתור והצלה, וסיוע חירום רפואי. לדבריה ההגנה האזרחית הפלסטינית, כמה מאנשיה נעצרו, לרבות שניים בבית החולים כמאל עדואן, שלושה אחרים נפצעו והכבאית האחרונה שנותרה בנפת צפון עזה נפגעה ונהרסה. את המשבר ההומניטרי בג'באליה מחריפים עוד יותר החוסרים הקשים במזון, מים ואספקה רפואית. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, נכון ל-26 באוקטובר, שתי המאפיות בנפת צפון עזה נותרו סגורות בשל ההסלמה במעשי האיבה, וכל שמונת המטבחים שהיו כשירים לפעולה נכון לסוף ספטמבר הקפיאו את פעולתם, או נעשו בלתי נגישים.
• ב-26 באוקטובר אמרה ג'ויס מסויה, תת-מזכ"ל האום לענייני הומניטריים והמתאמת של סיוע החירום בפועל: "אסור לאפשר למה שכוחות ישראליים עושים בצפון עזה הנצורה להימשך. בתי חולים נפגעו ועובדי בריאות נעצרו. מחסים רוקנו ונשרפו. נחסמה בפני נותני מענה ראשוני האפשרות להציל בני אדם שנלכדו מתחת להריסות. משפחות הופרדו וגברים ונערים נלקחו בהמוניהם. על פי דיווחים, מאות פלסטינים נהרגו. עשרות אלפים נאלצו שוב לנוס על נפשם. סכנת מוות מרחפת מעל אוכלוסיית צפון עזה כולה". למחרת הביע מזכ"ל האו"ם את זעזועו לנוכח "ההיקף המחריד של מוות, פציעות והרס בצפון, שבו אזרחים לכודים תחת הריסות, חולים ופצועים אינם זוכים לקבל טיפול רפואי מציל-חיים, ומשפחות חסרות מזון ומחסה, על רקע דיווחים על משפחות שחבריהן מופרדים ועל מעצרם של רבים", והזהיר כי "ההרס הנרחב והמחסור... הופכים את תנאי החיים לבלתי נסבלים עבור האוכלוסייה הפלסטינית באזורים אלה".
• בין 22 ו-29 באוקטובר דווח על לפחות שבע תקריות רבות נפגעים ברחבי עזה, ארבע מהן בנפת צפון עזה. ב-24 באוקטובר נהרגו על פי דיווחים בין 150 ל-200 בני אדם, בפגיעה בבלוק של 11 בנייני מגורים במחנה הפליטים ג'באליה. ב-24 באוקטובר נפגע בית הספר א-שהאדייה במחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח, ועל פי דיווחים פרצה בו שריפה; לדברי משרד התקשורת הממשלתי, בבית הספר נהרגו 17 פלסטינים, בהם תשעה ילדים, ויותר מ-52 בני אדם אחרים נפצעו. ב-25 באוקטובר נהרגו על פי דיווחים 25 בני אדם בפגיעה בשני בתים באזור פרויקט בית לאהיא (משרוע בית לאהיא). ב-24 וב-25 באוקטובר דיווח משרד הבריאות כי 38 פלסטינים נהרגו ועשרות בני אדם אחרים, רובם ילדים ונשים, נפצעו כשמספר בנייני מגורים נהרסו במהלך מבצע צבאי באזורי כיזאן א-נג'אר ואל-מנארה בח'אן יונס. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית, כ-20 בני אדם עדיין נעדרים. ב-26 באוקטובר נהרגו על פי דיווחים לפחות 30 בני אדם ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבלוק מגורים ליד הצומת המזרחי בבית לאהיא; מספר בני אדם נתרו מתחת להריסות בשל השעיית שירותי ההגנה האזרחית הפלסטינית בנפת צפון עזה. ב-27 באוקטובר נהרגו על פי דיווחים 11 פלסטינים, בהם ילדה וארבע נשים, בפגיעה בבית הספר אסמאא שמנהלת אונר"א, המשמש מחסה לעקורים, במחנה הפליטים א-שאטי בעיר עזה. לדברי משרד הבריאות, ב-29 באוקטובר, על פי דיווחים, 93 פלסטינים נהרגו או עדיין נעדרים מתחת להריסות לאחר תקיפה אווירית ישראלית נגד בניין מגורים בבית לאהיא.
• להלן כמה תקריות קטלניות נוספות שעליהן דווח בין 21 ל-27 באוקטובר:
  • ב-21 באוקטובר, בסביבות השעה 12:35, נהרגו על פי תשעה בני משפחה פלסטינית בפגיעה בבית באזור א-זרקא, מצפון-מזרח לעיר עזה.
  • ב-22 באוקטובר, בסביבות השעה 9:20, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, בהם לפחות חמישה גברים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת פלסטינים בשכונת א-זייתון, מדרום-מזרח לעיר עזה.
  • ב-23 באוקטובר, בסביבות השעה 16:30, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים בפגיעה בבית שבו שהו עקורים בג'באליה אל-בלד, בנפת צפון עזה.
  • ב-27 באוקטובר, בסביבות השעה 1:00, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית שבו שהו עקורים בפרויקט בית לאהיא, בנפת צפון עזה.
• הפיכתם המתמשכת של בתי ספר ליעד לתקיפות פוגעת במענה החירום בתחום החינוך בכל רחבי עזה. בין 13 ל-26 באוקטובר דווח על 31 תקריות שפגעו ב-22 בתי ספר שמפעיל האו"ם ובשמונה שאותם מנהלת הרשות הפלסטינית; חלק מבתי הספר נפגעו פעמים אחדות. מכלל התקריות, 20 התרחשו בנפת צפון עזה. בסך הכול תועדו בין 1 ל-26 באוקטובר 57 תקריות שבהן נפגעו בתי ספר, לרבות תקיפות אוויריות, פינויים בכפייה, הפגזות והצתה. תקריות אלה ממשיכות את להרוס עוד יותר את תשתית החינוך, גורמות לאובדן חיים וזורעות פחד בלב הורים וילדים.
• מצב שירותי הבריאות בנפת צפון עזה עדיין קריטי, ו"מבצעים צבאיים אינטנסיביים המתנהלים סביב ובתוך מתקני בריאות ומחסור קריטי באספקה רפואית, שהגבלה קיצונית של הגישה מחריפה אותו עוד יותר, מונעים מבני אדם טיפול מציל-חיים," הזהיר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, ב-26 באוקטובר. מחמשת בתי החולים המתפקדים שפעלו בנפת צפון עזה לפני אוקטובר 2023, שניים בלבד (כמאל עדואן ואל-עוודה) עדיין כשירים חלקית לפעולה, לאחר שבית החולים האינדונזי הוצא מכלל פעולה ואינו מספק שירותים.
• ב-26 באוקטובר הודיע משרד הבריאות לארגון הבריאות העולמי כי המצור על בית החולים כמאל עדואן הסתיים. ב-25 באוקטובר נכנסו על פי דיווחים חיילים ישראלים לבית החולים, שבו נכחו בעת ההיא 600 בני אדם בהם 195 מטופלים נפגעי טראומה ומטופלים אחרים; לדברי משרד הבריאות, ב-25 וב-26 באוקטובר נפצעו שלוש אחיות ומנקה, ושלושה אמבולנסים, רכב תובלה, ומערכת הלוחות הסולאריים לייצור חשמל נהרסו. מתוך 70 אנשי הצוות בבית החולים עצר הצבא הישראלי 44 גברים אנשי סגל; 30 מתוכם עדיין עצורים ואחרים אולצו לעבור דרומה. בהודעה לעיתונות ב-29 באוקטובר תיאר משרד הבריאות את המצב המחריד בבית החולים כמאל עדואן, שנאלץ להתמודד באותו בוקר עם המוני נפגעי טראומה חדשים כאשר רק מנהל בית החולים ורופא ילדים אחד נאבקים לטפל ב-150 פצועים, ללא מנתחים, הרדמה או צוותי טיפול נמרץ. משרד הבריאות קראה להציב בדחיפות צוותים רפואיים, במיוחד צוותים כירורגיים, וכן אמבולנסים וכלי רכב אזרחיים, כדי להציל חיי אדם.
• ב-24 באוקטובר, שעות ספורות לפני הפשיטה על כמאל עדואן, הצליחו ארגון הבריאות העולמי, יחד עם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים, ארגון CADUS ואגודת הסהר האדום הפלסטינית, להגיע לבית החולים ולמסור משלוח של 10,000 ליטר דלק, 180 מנות דם, תרופות שיספיקו לכיסוי צורכיהם של 5,000 מטופלים, וכן אספקת כוהל וחומרים לניתוחי טראומה שיספיקו ל-1,600 התערבויות כירורגיות. כן העבירה המשלחת 23 מטופלים במצב קריטי, יחד עם 26 מטפלים, לבית החולים א-שיפא בנפת עזה, וסיפקה לבית החולים א-שיפא חומרי מעבדה ותרופות שיספיקו לכיסוי צורכיהם של 6,000 בני אדם. בתדרוך לעיתונות בג'נבה על המשלחת דיווח נציג האו"ם לשטח הפלסטיני הכבוש, ד"ר ריצ'רד פפרקורן, כי במחסום ליד כמאל עדואן ראה הצוות "אלפי נשים וילדים עוזבים את האזור, אוחזים במיטלטליהם המועטים ומתקדמים בהליכה או בצליעה לעבר [כביש] סלאח א-דין והעיר עזה". פפרקורן הוסיף שבכמאל עדואן עצמו ראה צוות המשלחת "תוהו ובוהו וכאוס", מחלקת רפואת חירום גדושה ב"נפגעי טראומה עם פגיעות מחרידות", סגל רפואי הכורע תחת העומס, ללא די ציוד להתמודד עם אירוע רב נפגעים, ומאות בני אדם המנסים למצוא מחסה בכל פינה של המתקן.
• בבית החולים האינדונזי הבחין ארגון הבריאות העולמי, במהלך הביקור של המשלחת שלו במקום ב-24 באוקטובר, כי הקיר התוחם את המתקן נהרס, וכוח המשימה לענייני בריאות דיווח ב-26 באוקטובר כי בבית החולים אין מזון או מים עבור המטופלים, הסגל הרפואי והעקורים, שבין 20 ל-26 באוקטובר מתו ארבעה מטופלים, וכי הרשויות הישראליות סירבו לאשר משלחת בהובלת ארגון הבריאות העולמי שנועדה להביא לבית החולים מזון, מים ואספקה רפואית. כמו כן, לבית החולים א-עוודה לא ניתן להגיע בשל הנזק לכבישים; לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, נכון ל-26 באוקטובר נותרו במתקן 151 בני אדם, בהם 65 עובדים, 43 מטופלים, 36 מלווים ושבעה ילדים. בבית החולים אין מים ראויים לשתייה והשוהים בו נאלצים להשתמש בעיקר במי באר לא מטוהרים. הנזק שנגרם לצינורות מים מרכזיים מגביל את זמינות המים לשעתיים ביום.
• "ההסלמה באלימות, הפגזות אינטנסיביות, פקודות עקירה המוניות והיעדר הפוגות הומניטריות שהובטחו ברחבי מרבית צפון עזה" אילצו את הוועדה הטכנית לענייני פוליו בעזה, המורכבת מנציגי משרד הבריאות הפלסטיני, ארגון הבריאות העולמי, יוניסף, אונר"א וארגונים שותפים, לעכב את השלב השלישי והאחרון של מסע החירום לחיסון נגד פוליו, שבמסגרתו היו 119,279 ילדים בנפות הצפוניות אמורים לקבל את המנה השנייה של חיסון נגד נגיף פוליו מסוג 2 (nOPV2). בהודעה שמסרו הסבירו ארגון הבריאות העולמי ויוניסף כי "התנאים הנוכחיים, לרבות מתקפות מתמשכות נגד תשתית אזרחית, ממשיכים לסכן את בטיחותם ותנועתם של בני אדם בצפון עזה, כך שלמשפחות בלתי אפשרי להביא את ילדיהן בבטחה לקבלת חיסון, ולעובדי בריאות בלתי אפשרי לפעול." לאחר משא ומתן ממושך הושגה כעת הסכמה עם הצדדים, לקיים את מסע החיסון בנפת עזה בין 2 ל-4 בנובמבר. יוניסף וארגון הבריאות העולמי הזהירו שכדי להבטיח את עצירת ההעברה של נגיף הפוליו בעזה ולמנוע סכנת שיתוק של ילדים נוספים, הכרחי להשלים את השלב השלישי ולהבטיח שלפחות 90% מכלל הילדים בכל קהילה ושכונה מחוסנים.
• מתקפות שנעשו לאחרונה נגד אנשי סגל ומתקנים בתחום המים, התברואה וההיגיינה, אספקה מקוטעת של דלק ומבצעים צבאיים פגעו באופן משמעותי בגישה למים נקיים. ב-19 באוקטובר נפגעו על פי דיווחים ארבעה מהנדסים של רשות עיריות החוף בעזה, בעת שנסעו ברכב שסומן באופן ברור במסגרת משלחת שאושרה בבוקר ההוא על ידי הרשויות הישראליות. עקב כך הקפיאה רשות המים של עיריות החוף את מרבית פעולותיה באזור המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות. יתר על כן, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, בתקיפה נגד מתחם הבארות ספא בעיר עזה ב-24 באוקטובר נהרגו שני עובדי עירייה שהפעילו את הבארות, ונגרם נזק למקור מים חיוני זה, שכל אחת מארבע הבארות בו מפיקה 500 מטר מעוקב מים בשעה. אף שטרם נערך אומדן של המצב באתר, סביר להניח שהנזק יפגע באספקת המים בעיר עזה, שמשאבי מי התהום בה מוגבלים והעקורים מג'באליה ממשיכים להגיע אליה. גישה מקוטעת לדלק אילצה לאחרונה שמונה ספקי מים מן המגזר הפרטי להפסיק את פעולתם בעיר עזה, והגבילה משמעותית את רמת ההפקה של הבארות המוניציפליות. בנפת צפון עזה, היעדר משלוחי דלק למתקני מים, תברואה והיגיינה מאז 1 באוקטובר אילץ צוותים של העירייה לקצוב את הפקת המים או לעצור אותה כליל. ברחבי רצועת עזה חשף אומדן שביצע לאחרונה כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מחסור מדאיג במים – כמעט שני שלישים ממשקי הבית , או כ-1.4 מיליון בני אדם, צורכים פחות מהכמות המומלצת של שישה ליטר לאדם ליום לשתייה ולבישול, ולכמעט מחצית מהאוכלוסייה אין את כמות המינימום של 15 ליטר מים לאדם ביום לשתייה, בישול והיגיינה.
• "ילדים בעזה מתים, לא רק מהפצצות, הקליעים והפגזים הפוגעים בהם", אלא גם מפני שאם הם שורדים, "נשללת מהם האפשרות לעזוב את עזה כדי לקבל את הטיפול הדחוף שיציל את חייהם," הדגיש דובר יוניסף, ג'יימס אלדר, ב-25 באוקטובר. מאז סגירתו של מעבר רפיח ב-7 במאי הורשו רק 127 ילדים – שרבים מהם סבלו מפגיעות ראש קשות, קטיעות גפיים, כוויות, סרטן ותת-תזונה קשה – להתפנות בפינוי רפואי אל מחוץ לעזה. לפני סגירת המעבר, בין 1 בינואר ל-7 במאי, פונו 296 ילדים בפינוי רפואי לחו"ל. יוניסף, שנחרד לנוכח העובדה ש"הנתונים לא הועילו לדרבן את מי שהכוח בידם לפעול", שיתף את סיפוריהם של שלושה מהילדים הרבים הלכודים בעזה: ילדה בת 12 הזקוקה לניתוחי שיקום עצמות בעקבות פגיעות קשות בפניה (בקשות לפינוי רפואי עבורה נענו בסירוב ארבע פעמים); תינוק בן שישה חודשים הסובל מסרטן בשריר ותת-תזונה קשה, שלכלייתו הוחדרה צינורית, הממתין זה חודשיים באוהל לפינוי; וילדה בת ארבע שאיבדה רגל ואת אצבעותיה, סבלה כוויות מדרגה רביעית, וללא פינוי רפואי היא בסכנת כריתות נוספות של ידה ושל רגלה השנייה. המקרה האחרון אושר לפינוי רפואי רק בשלהי אוקטובר, בלא שנקבע מועד לעזיבתה, לאחר שאימה, שבקשת הפינוי הרפואי עבורה נענתה בשלילה, מתה ב-23 באוקטובר מכוויות בדרגה רביעית ומאלח דם קשה. בסך הכול, ארגון הבריאות העולמי מעריך ש-14 אלף מטופלים זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי אל מחוץ לעזה, בעוד שמאז אוקטובר 2023 אישרו הרשויות הישראליות רק 39% מכלל הבקשות לפינוי רפואי, ורק 33% מהמטופלים אכן יצאו מרצועת עזה. מאז סגירת מעבר רפיח פונו באופן חריג רק 229 מטופלים, יחד עם 316 מלווים, בשש הזדמנויות, בעוד ארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא להחזיר מייד לפעולה את המסדרונות הרפואיים לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, וכן למצרים ולירדן, שמהן ניתן להעביר מטופלים הלאה, ככל שיידרש.
• עובדי סיוע ונותני מענה חירום ממשיכים להתמודד עם קשיים קיצוניים במתן סיוע לבני אדם ברחבי רצועת עזה, לעיתים קרובות תוך סיכון עצום לבטיחות האישית שלהם עצמם. מאז 3 באוקטובר 2024 נהרגו ברחבי עזה לפחות 14 עובדי סיוע וארבעה עובדי בריאות, ועובדים אחרים נפצעו, חלקם שלא בעת מילוי תפקידם. בין ההרוגים שבעה אנשי סגל אונר"א ושבעה אנשי סגל של ארגונים מקומיים ובין לאומיים לא ממשלתיים. מאז אוקטובר 2023 נהרגו לפחות 322 עובדי סיוע, בהם 315 פלסטינים ושבעה אזרחים זרים; נתון זה כולל 237 אנשי סגל או"ם (233 מתוכם אנשי סגל אונר"א), 33 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ולפחות 52 עובדי סיוע אחרים של ארגונים מקומיים ובינלאומיים לא ממשלתיים.
• ב-26 באוקטובר הודיע הצבא הישראלי על הרחבת השטח באל-מוואסי שאליו פקד על פלסטינים לעבור; הפקודה מבטלת הודעות פינוי קודמות שחלו על 11 ק"מ רבוע בנפות ח'אן יונס ודיר אל-בלח, ולפיכך היא מרחיבה את השטח לכדי 68 ק"מ רבוע, או כ-19% מכלל שטחה של עזה. בסך הכול, מאז אוקטובר 2023 ונכון ל-29 באוקטובר 2024, פרסם הצבא הישראלי יותר מ-65 פקודות פינוי, לרבות ארבע שבוטלו לאחר מכן. נכון לעכשיו חלות פקודות פינוי פעילות על כ-80% משטח עזה.
• בין 1 ל-28 באוקטובר, מתוך 580 תנועות סיוע מתוכננות ברחבי רצועת עזה המצריכות תיאום עם הרשויות הישראליות, נענו בשלילה בקשות התיאום עבור 44% (254), 36% (212) אופשרו, 16% (92) עוכבו ו-4% (22) בוטלו משיקולים לוגיסטיים או ביטחוניים. נתונים אלה כוללים 93 תנועות סיוע מתואמות שנועדו לספק סיוע הומניטרי בנפות צפון עזה ועזה דרך מחסום א-רשיד, שהרשויות הישראליות אפשרו רק 8% (שבע) מהן.
• אומדן משותף חדש של תוכנית הפיתוח של האו"ם והוועדה הכלכלית והחברתית של האו"ם למערב אסיה מדגיש שעד לסוף 2024 יצנח מדד הפיתוח האנושי בעזה ל-0.408 – רמה שהוערכה לשנת 1955, נסיגה המוחקת 69 שנות התקדמות. בגדה המערבית מדד הפיתוח האנושי צפוי לרדת ל-0.676, צפי המשקף אובדן של 16 שנים ועלול להחריף עוד יותר אם החדירות הצבאיות יתרחבו; מוערך שמדד הפיתוח האנושי הכולל בשטח הפלסטיני הכבוש נסוג ב-24 שנים. שיעור העוני ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש צפוי לעלות בשנת 2024 ל-74.3%, לעומת 38.8% ב-2023, עלייה העתידה לפגוע ב-4.1 מיליון בני אדם, בהם 2.61 מיליון עניים חדשים. האומדן מדגיש שב-2024 גדל מספר בני האדם החיים בעוני רב-ממדי פי שניים ויותר לעומת 2017, מ-24.1% ל-55.4% בכל השטח הפלסטיני הכבוש; העליות הגדולות ביותר בשיעורי המחסור נצפו במדדים הבאים של מדד העוני הרב-ממדי: חופש התנועה, משאבים כספיים, אבטלה, גישה לשירותי בריאות ורישום לבתי ספר. כן מראה הניתוח שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) התכווץ השנה ב-35.1% לעומת תרחיש נטול מלחמה, וכי שיעור האבטלה עלה ל-49.9%. "התחזיות באומדן חדש זה מאשרות שבד בבד עם הסבל ואובדן החיים הנורא המיידיים מתחולל גם משבר פיתוח חמור – חמור דיו לסכן את עתידם של הפלסטינים למשך דורות לעתיד לבוא," הדגיש מנהל תוכנית הפיתוח של האו"ם, אכים שטיינר, שהוסיף, "גם אם מדי שנה בשנה יינתן סיוע הומניטרי, ייתכן שלכלכלה ייקח עשור ויותר לחזור לרמתה שלפני המשבר", במיוחד ללא התאוששות מוקדמת, או בתרחיש של התאוששות מוקדמת מוגבלת.

מימון

• נכון ל-94 באוקטובר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (60%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 87 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 77.5 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (90%) ובגדה המערבית (10%). המיזמים ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 27 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-31 מתוך 60 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. יתר על כן, בנוסף על ארבע הקצאות רזרביות אחרות לשנת 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מגבשת כעת את ההקצאה הסטנדרטית הראשונה שלה, הקריטית והתחומה בזמן, בסך 30 מיליון דולר, המתואמת עם פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2024, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע כדי לתת מענה לצרכים המיידיים של בני אדם נפגעים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ההקצאה כוללת 16 מיזמים מזורזים, המתעדפים מוכנות קריטית לעונת החורף ומטפלים בצרכים דחופים בתחומי המחסה, מים, תברואה והיגיינה וצורכי חירום אחרים של עקורים ושל קבוצות חלשות ופגיעות אחרות בעזה. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.