עדכון מצב הומניטרי מס' 232 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. עדכון המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-29 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• משרד זכויות האדם מדווח כי בנפת ג'נין הרגו כוחות ישראליים פלסטינית, אם לשבעה, בעת שעסקה במסיק זיתים ליד גדר ההפרדה, יחד עם מוסקים אחרים שלא נשקפה מהם סכנה כלשהי לכוחות.
• מאז תחילת אוקטובר 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כ-180 מתקפות במעורבות מתנחלים בכמעט 90 קהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית, ש-60% מהן היו קשורות לעונת מסיק הזיתים. מכלל התקריות, 104 הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש.
• כמה קהילות בגדה המערבית חוו עלייה חדה במתקפות ובהגבלות הגישה לאדמותיהם בעקבות ההקמה של מאחזים ישראליים בקרבתם; "שלום עכשיו" מדווח כי מאז אוקטובר 2023 הוקמו 43 מאחזים חדשים.
• שמונה המשפחות האחרונות שנותרו בקהילת הרועים ג'ורת אל-ח'יל שבנפת חברון נעקרו על רקע של מתקפות מתנחלים מתמשכות. זו הקהילה ה-11 שנעקרה במלואה בגדה המערבית, על רקע התקפות מתנחלים והגבלות גישה.

עדכון מהרגע האחרון (אחרי 21 באוקטובר)

• ב-22 באוקטובר, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בעיר שכם, ירו כוחות ישראליים בילד פלסטיני בן 11 בחזהו והרגו אותו, בעת שעל פי דיווחים יידה אבנים יחד עם ילדים אחרים, לעבר כלי רכב משוריינים ישראליים.

התפתחויות הומניטריות (21-15 באוקטובר)

• במהלך התקופה הנסקרת הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שלושה פלסטינים ופצעו 59 פלסטינים אחרים. שניים מההרוגים נהרגו במהלך פשיטות של כוחות ישראליים בנפות ג'נין וטול כרם. ב-15 באוקטובר הרגו כוחות ישראליים פלסטיני בן 20 במחנה הפליטים ג'נין ועיכבו את גופתו, במשך מבצע שנמשך שלוש שעות ובמהלכו צרו על ביתו ושני הצדדים ניהלו חילופי אש. במבצע ההוא נפצעו שבעה פלסטינים אחרים, בהם ארבע נשים, מידי כוחות ישראליים. ב-20 באוקטובר, במהלך פשיטה בעיירה ענבתא, רדף ג'יפ צבאי ישראלי אחרי פלסטיני בן 20 שרכב על אופנוע ודרס אותו. האיש מת מאוחר יותר בבית חולים.
• ההרוגה השלישית במהלך התקופה הנסקרת הייתה פלסטינית בת 59, אם לשבעה, שנורתה למוות על ידי כוחות ישראליים בכפר פקועה שבנפת ג'נין, בעת שעסקה במסיק זיתים יחד עם כמה משפחות פלסטיניות על אדמתן שבעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, החקלאים "לא היוו שום איום בעת שכוחות ביטחון ישראליים ירו לעברם קליעים מרובים, בלא התרעה". משרד זכויות האדם ציין שתקרית זו "התרחשה בהקשר של מתקפות מתגברות ומאורגנות של מתנחלים נגד צוותי מסיק פלסטיניים, במטרה לחבל במסיק הזיתים, לצד שימוש שעושים כוחות ביטחון ישראליים בכוח כדי לחסום את גישתם של פלסטינים לאדמותיהם, ככל הנראה באופן שרירותי", והדגיש כי "הגבלת הגישה לאדמה ואלימות בלתי מרוסנת הינם מאפיינים מרכזיים של סביבה כופה, המאלצת יותר ויותר פלסטינים לעזוב את אדמתם". משרד זכויות האדם קרא לרשויות הישראליות לחקור תקרית זו ותקריות אלימות דומות שביצעו מתנחלים וכוחות ישראליים נגד פלסטינים, וקרא להעמיד לדין את מבצעי המתקפות ולספק לקורבנות סעד יעיל.
• במהלך התקופה הנסקרת תועדו שני הרוגים פלסטינים נוספים. פלסטיני בן 18 מת מפצעים שנגרמו לו כשנורה בראשו בתחמושת חיה על ידי כוחות ישראליים במהלך פשיטה בעיר ג'נין, ב-4 ביולי 2024. בנוסף, ב-19 באוקטובר מת פלסטיני בן 27 אחרי שעל פי דיווחים התנגש בג'יפ של כוח ישראלי ליד ההתנחלות עופרה, בכביש 60, בנפת רמאללה (ההרוג לא נכלל במניין הכולל של ההרוגים הפלסטינים מאז אוקטובר 2023, להלן). לכוחות הישראליים לא היו נפגעים.
• במהלך התקופה הנסקרת ביצעו מתנחלים 41 מתקפות נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד; שבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, נפצעו. יותר ממחצית מהתקריות האלה (24 תקריות) התרחשו בהקשר של עונת המסיק, והובילו לפציעתם של שישה פלסטינים ולהשחתה או לגניבת היבול של כ-670 עצים. מאז תחילת אוקטובר 2024 תועדו כ-180 תקריות במעורבות מתנחלים שפגעו בכ-90 קהילות, ואשר כ-60% מהן היו קשורות לעונת מסיק הזיתים. מכלל התקריות, 104 הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. להלן כמה ממתקפות המתנחלים העיקריות שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת.
  • ב-18 באוקטובר מתנחלים תקפו, היכו ופצעו ילד פלסטיני עם לקות שמיעה, בעת שעבד בחווה חקלאית בוואדי קאנא, ליד העיירה דיר אסתייא שבנפת סלפית. המתנחלים גרמו נזק ל-40 שקי מספוא וגנבו גנרטור חשמלי ומכונת חליבה.
  • ב-18 באוקטובר, שלוש קבוצות של כ-200 מתנחלים תקפו פלסטינים שמסקו זיתים בכפר יתמא, מדרום לשכם. המתנחלים, חלקם חמושים ועל פי דיווחים מההתנחלות רחלים והמאחז אביתר, ירו קליעים ויידו אבנים לעבר חקלאים בחלקים שונים של הכפר. כוחות ישראליים שהגיעו למקום ירו באוויר מכלי גז מדמיע וקליעים ופינו את החקלאים הפלסטינים, מבלי שהתירו להם לאסוף את היבול ואת כלי עבודתם. כתוצאה מכך נפצע פלסטיני מאבן שיידו מתנחלים, ואדם נוסף נפגע משאיפת גז מדמיע. כשחזרו לאדמתם בשעות אחר הצהריים, גיל החקלאים שלפחות אלף ק"ג זיתים שנקטפו, 18 סולמות ו-50 מזרנים נגנבו. בתקרית נפגעו עשר משפחות פלסטיניות.
  • ב-20 באוקטובר, קבוצת מתנחלים שמוערך כי באו מההתנחלות אספר פשטה על קהילת ג'ורת אל-ח'יל, בנפת חברון, והשחיתה קרוואנים ששימשו למגורים ורכוש אחר. שמונה משפחות, המונות 41 בני אדם, בהם 13 ילדים, נאלצו להימלט, ומצאו מקלט יחד עם עדרי הכבשים שלהן בעמק סמוך. כששבו לבדוק את רכושן גילו המשפחות שארבעה קרוואנים ושישה לוחות סולאריים הושחתו. המתנחלים חזרו למקום מאוחר יותר ואיימו על המשפחות, כדי שיעזבו. ב-21 באוקטובר הקימו מתנחלים שני אוהלים בשטח הקהילה, ונכון להיום נעקרו המשפחות לעיירה סעיר. שמונה המשפחות העקורות הן המשפחות האחרונות שנותרו בקהילה, לאחר שמשפחות אחרות נעקרו בהדרגה מהקהילה בשנים האחרונות; משפחות אלה נעקרו בעיקר בשל שילוב של מתקפות מתנחלים והליכי תכנון מפלים, שהסביבה הכופה שהם יוצרים מפעילה על בני אדם לחץ לעזוב. קהילה זו היא ה-11 במספר בגדה המערבית שנעקרה במלואה, בנימוק של מתקפות מתנחלים והגבלות גישה.
  • ב-19 באוקטובר 2024, עשרות מתנחלים, חלקם חמושים ועל פי דיווחים מגוש ההתנחלות שילה, פשטו ותקפו פלסטינים מדרום-מזרח לכפר ג'אלוד, בנפת שכם. המתנחלים הציתו אדמה בשטח של כ-40 דונם שעליה היו נטועים כ-50 עצי זית, וגרמו נזק ליבול הזיתים, לכלים המשמשים למסיק, למזרנים ולציוד. בנוסף, מתנחלים השליכו חומרים דליקים על שלושה בתים ומכוניות, וגרמו לנזק ניכר. באחד הבתים, שבו גרה אישה בת 65 עם נכדה בן ה-14, נגרם נזק כבד למטבח ולשני חדרים, ועקב כך נכון לעכשיו הוא אינו ראוי למגורים. כמו כן נורו ונהרגו שלוש כבשים, ושני פלסטינים נפצעו מאבנים.
• הגבלות שהטילו כוחות ישראליים החריפו עוד יותר את הקשיים שעימם מתמודדים חקלאים פלסטינים בעונת המסיק. מאז 1 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 25 תקריות שבהן תקפו כוחות ישראליים פלסטינים והגבילו את גישתם לאדמות חקלאיות, תקיפות שפגעו בכ-700 בני אדם. תקריות אלה כללו מניעה, באופנים שונים, של גישה לאדמות חקלאיות. כך למשל, בסבסטיה ובדיר שרף (שניהם בנפת שכם), גורשו חקלאים בעת שמסקו זיתים, וכוחות ישראליים מנעו מהם לקחת את היבול שכבר נקטף. ביתמא (נפת שכם) החרימו כוחות ישראליים כלי עבודה חקלאיים ואיימו לנקוט צעדים נוספים אם החקלאים יחזרו למקום. בתורמוסעיא (נפת רמאללה) ובסאלם (נפת שכם) נעשה שימוש בגז מדמיע כדי להדוף חקלאים ולגרשם מאדמותיהם. בנוסף, בכפר א-דיכ (נפת סלפית) נחסמו כבישים בתלוליות עפר ובסלעים, שמנעו מחקלאים להגיע לאדמותיהם בכלי רכב ושיבשו את ההובלה של כלי עבודה ויבול הזיתים שנמסק.
• בדוח חדש דיווח הארגון הישראלי הלא ממשלתי "שלום עכשיו" כי מאז אוקטובר 2023 הוקמו בגדה המערבית 43 מאחזים חדשים, לעומת ממוצע שנתי של שבעה מאחזים בכמעט שלושת העשורים הקודמים. אף במסגרת המשפט ישראלי המאחזים אינם חוקיים, הדגיש "שלום עכשיו" שבשנת 2023 מימנה ממשלת ישראל מאחזים ב-28 מיליון ש"ח, ובשנת 2024 הקצתה להם 75 מיליון ש"ח. בנוסף על אישור של מימון עבור 70 מאחזים, רשויות ישראליות "הכשירו" בדיעבד שמונה מאחזים (שחמישה מהם יוקמו כהתנחלויות חדשות), והקצו 7 מיליארד ש"ח לתשתית כביש שתשרת התנחלויות, הוסיף הארגון. כל ההתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש אינן חוקיות מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בנוסף, הן מעמיקות את הצרכים ההומניטריים משום שהן פוגעות במחייה, בביטחון התזונתי ובגישה לשירותים חיוניים.
• מאז אוקטובר 2023 ניכרה עלייה חדה במתקפות מתנחלים נגד קהילות פלסטיניות בגדה המערבית, במיוחד באזורים הממוקמים ליד מאחזים ותיקים או חדשים, כפי שימחישו ארבע הדוגמאות להלן:
  • בנפת בית לחם, הבחינו תושבי הכפר ח'לת א-לוזה בהסלמה במתקפות מתנחלים מאז אוגוסט 2024, בעקבות הצבתו של קרוואן חדש על אדמה פלסטינית במאחז גבעת עיטם. בשבעת החודשים הראשונים של השנה תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים חמש מתקפות מתנחלים בקהילה, לעומת שמונה מתקפות בשלושת החודשים האחרונים, בהן חמש במהלך עונת המסיק הנוכחית. עשר מתוך 13 התקריות בשנת 2024 הובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. התקריות באוקטובר כללו תקיפה על ידי מתנחלים שהיכו חקלאי ואת משפחתו, הצתה של 40 עצי זית בני יותר מ-50 שנה, איום על חקלאים שלא להגיע אל אדמותיהם, ותקיפה חמורה של שני חקלאים קשישים, שהותירה אותם עם שברים בגפיהם.
  • בנפת רמאללה, הכפר בורקא מוקף על ידי המאחזים עוז ציון, גבעת אסף, רמת מגרון וצור הראל, שהאחרון בהם הוקם מחדש ביולי 2024. תושבי הכפר בורקא הבחינו בעלייה במספר מתקפות המתנחלים מאז אוקטובר 2023 – משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בפרק זמן זה 36 תקריות במעורבות מתנחלים, לעומת שלוש תקריות בתשעת החודשים הראשונים של 2023. שליש מהתקריות בשעה האחרונה (12 מתוך 36) התרחשו מאז יולי 2024, בהן עשר שהובילו לנפגעים ולנזק לרכוש, ושתיים שכללו הטרדה, הפחדה והגבלת גישה לאדמה חקלאית.
  • בנפת יריחו הבחינו תושבי הקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'ה בעלייה במתקפות המתנחלים נגדם מאז תחילת 2024, במיוחד לאחר הקמת מאחז חדש ליד הקהילה, במאי 2024. מאז תחילת 2024, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד בקהילה 67 תקריות במעורבות מתנחלים, בהן 25 שהובילו לנפגעים ולנזק לרכוש, לעומת שתי תקריות בכל שנת 2023. רוב התקריות בשנת 2024 (52) התרחשו בין 1 במאי ל-21 באוקטובר 2024.
  • בירושלים, לאחר שבשלהי אוגוסט 2024 הוקם מאחז במרחק 150 מטר בלבד מהקהילה הבדואית ח'אן אל-אחמר, הגבילו מתקפות יומיומיות קשות את התנועה והגישה של פלסטינים באזור. מתנחלים החנו כלי רכב בכניסות לקהילה כדי לחסום כבישים, ערכו חיפושים בכלי רכב, בדקו תעודות זהות, איימו על תושבים, השחיתו כלי רכב פלסטיניים שחנו ליד הקהילה וחסמו גישת רועים לאדמות מרעה.
• במהלך התקופה הנסקרת, רשויות ישראליות הרסו או כפו את הריסתם של 24 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, כולם בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם, לרבות תשעה מבנים בירושלים המזרחית ו-15 מבנים בשטח C. מחצית מהמבנים היו בתי מגורים, שהריסתם הביא לעקירה של 23 בני אדם, בהם שמונה ילדים. שבעה מתשעת המבנים שנהרסו בירושלים המזרחית נהרסו על ידי בעליהם; אחד המבנים האלה היה בית עסק שסיפק חמצן לבתי חולים בירושלים המזרחית, ופעל מאז 1957.
• ב-16 באוקטובר הוציאה עיריית ירושלים התרעה סופית בדבר ההריסה של בניין קומתיים באזור אל-בוסתאן בסילואן, בירושלים המזרחית. הבניין הוא משכנה של עמותת אל-בוסתאן וכן יש בו דירה שבה מתגוררת משפחה בת שלוש נפשות. הבניין כבר קיבל הודעת הריסה סופית ביולי 2024, וכעת הוא בסכנת הריסה מיידית. עמותת אל-בוסתאן משרתת יותר מאלף חברי קהילה, מציעה תוכניות חינוכיות לנוער, סדנאות משפטיות ופעילויות צופים, וכן תומכת בקבוצות ספורט, בקבוצות תרבות ובקבוצות נשים. מאז תחילת אוקטובר הוציאה עיריית ירושלים 14 צווי הריסה באזור אל-בוסתאן, שבהם דרשה מעשר משפחות להתפנות מבתיהן ולפנות מהם את כל מטלטליהן תוך עשרה ימים. בסך הכול מרחפת כעת סכנת עקירה מיידית מעל 87 בני אדם. ההתרעות וצווי ההריסה הסופיים הם חלק מתוכנית לבנייה ולהרחבה של מיזם התנחלות ישראלי, באמצעות הקמה של מרחבים ציבוריים המיועדים לישראלים. לדברי מועצת הפליטים הנורווגית, המעניקה ייצוג משפטי ב-85 תיקי הריסה בקהילה, "אל-בוסתאן, שבה מתגוררים כ-1,550 פלסטינים ויש בה 150 יחידות דיור... קרובה לרובע היהודי בעיר העתיקה. מיקום זה הניע את הרשויות הישראליות להתמקד בהגדלת הנוכחות היהודית ובעקירת פלסטינים. נכון לעכשיו כל המבנים באל-בוסתאן אינם מוגנים ומצויים בסכנת הריסה".

נתונים מרכזיים, 7 באוקטובר 2023 – 21 באוקטובר 2024

• בסך הכול נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 732 פלסטינים, בנוסף על שני בני אדם שמתו מפצעים שנגרמו להם לפני 7 באוקטובר 2023. מכלל ההרוגים, 715 פלסטינים נהרגו מידי כוחות ישראליים, 12 מידי מתנחלים ובשבעה מקרים לא ידוע האם נהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. במהלך אותה תקופה נהרגו 23 ישראלים, בהם 16 אנשי כוחות ישראליים ושישה מתנחלים, מידי פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בישראל נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית 16 ישראלים, וכן שמונה מבצעי מתקפות פלסטינים.
• משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד כ-1,536 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ש-152 מתוכן הובילו לנפגעים פלסטינים, 1,226 מתוכן הובילו לנזק לרכוש פלסטיני, ו-158 הובילו לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו 285 משקי בית פלסטיניים המונים 1,669 בני אדם, בהם 807 ילדים, מקהילות בדואים ורועים ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בנימוק של מתקפות מתנחלים והגבלות גישה.
• רשויות ישראליות הרסו, תפסו, אטמו או אילצו להרוס 1,829 מבנים פלסטיניים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובכך הביאו לעקירתם של יותר מ-4,611 פלסטינים, בהם כ-1,939 ילדים. מכלל העקורים, יותר מ-2,800 פלסטינים, בהם יותר מ-1,100 ילדים, נעקרו לאחר שבתיהם נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים.
• לפילוח נוסף של נתוני הנפגעים, העקירה ואלימות המתנחלים בין ינואר 2023 לספטמבר 2024, ראו תמונת מצב – הגדה המערבית, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-24 באוקטובר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-2.1 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (60%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• נכון לעכשיו הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 87 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 77.5 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (90%) ובגדה המערבית (10%). המיזמים ממוקדים אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 27 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-31 מתוך 60 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. יתר על כן, בנוסף על ארבע הקצאות רזרביות אחרות לשנת 2024, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מגבשת כעת את ההקצאה הסטנדרטית הראשונה שלה, הקריטית והתחומה בזמן, בסך 30 מיליון דולר, המתואמת עם פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2024, במטרה להרחיב במהירות את מאמצי הסיוע כדי לתת מענה לצרכים המיידיים של בני אדם נפגעים ברצועת עזה ובגדה המערבית. ההקצאה כוללת 16 מיזמים מזורזים, המתעדפים מוכנות קריטית לעונת החורף ומטפלים בצרכים דחופים בתחומי המחסה, מים, תברואה והיגיינה וצורכי חירום אחרים של עקורים ושל קבוצות חלשות ופגיעות אחרות בעזה. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים על פי שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.