עדכון מצב הומניטרי מס' 229 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פעמיים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שלישי, והגדה המערבית נסקרת בימי חמישי. משבוע זה ואילך מתפרסם עדכון המענה ההומניטרי בעזה ביום שלישי מדי שבועיים. עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסם ב-17 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• הצבא הישראלי הכביד את המצור על צפון עזה, למעט מקרים חריגים, ובאזורים במרכז עזה היו ביום ראשון ושני לפחות שתי תקריות מרובות נפגעים.
• כוח המשימה לענייני בריאות מדווח ששלושת בתי החולים היחידים במחוז צפון עזה פועלים בקיבולת מינימום, ואף אחד ממרכזי הרפואה הראשונית אינו כשיר לפעולה.
• במשך 12 ימים לא הוכנס לצפון עזה כל סיוע במזון, לבני אדם לא נותרו דרכים להתמודד עם המצב, מערכות המזון קרסו וסכנת הערב ההמוני ממשית, מזהירה תוכנית המזון העולמית.
• את ההכנות של כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה לקראת העונה הגשומה מגבילים מחסור בדלק, מכשולי גישה, היעדר אספקה ומשאבים ונזק נרחב.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס של תשתית אזרחית. ב-6 באוקטובר הודיע הצבא הישראלי כי לילה קודם לכן החל מבצע צבאי בג'באליה, ומאז 1 באוקטובר הידק את המצור על צפון עזה. נמשכים גם הדיווחים על לחימה כבדה בתוך ג'באליה וסביבה, וכן על ירי רקטות לעבר ישראל על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים.
• "בשבועיים האחרונים נעקרו יותר מ-50 אלף בני אדם מאזור ג'באליה, המנותק מסביבתו, ובני אדם אחרים נותרו לכודים בבתיהם בעיצומן של הפגזות ולחימה גוברות. מצור צבאי השולל מאזרחים אמצעי הישרדות חיוניים אינו קביל", הדגיש המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, ב-13 באוקטובר. מר האדי הזהיר כי "אין לאלץ אזרחים לבחור בין עקירה לבין ייסורי רעב", וכי חובה שיהיה להם "מקום בטוח לעבור אליו, ובו מחסה, מזון, תרופות ומים", וקרא לפתוח שורה של נתיבי כניסה כדי לאפשר לאספקה קריטית, ולמאמצים לתת מענה בטוח לצרכים הומניטריים, להגיע לבני האדם הזקוקים להם, וכן הדגיש כי יש להגן על אזרחים ולתת מענה לצורכיהם הבסיסיים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצוהריים של 8 ו-15 באוקטובר נהרגו בעזה 379 פלסטינים, ו-1,423 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 באוקטובר 2024 נהרגו בעזה לפחות 42,344 פלסטינים, ו-99,013 פלסטינים נפצעו.
• ב-13 וב-14 באוקטובר התרחשו בנפת דיר אל-בלח לפחות שתי תקריות מרובות נפגעים. לדברי משרד התקשורת הממשלתי, ב-13 באוקטובר, בשעה 21:30 בערך, נהרגו 22 פלסטינים, בהם 15 ילדים ו-80 בני אדם אחרים נפצעו, בהפגזה על בית הספר אל-מופתי שמפעילה אונר"א במחנה הפליטים א-נוסייראת, ואשר שימש מחסה ליותר מ-6,200 עקורים. לדברי אונר"א, למחרת היום עמד בית הספר לשמש אתר חיסון נגד פוליו. ב-14 באוקטובר, בשעה 1:20 בערך, פגעה תקיפה אווירית ישראלית בחצר של מסגד אל-אקצא בדיר אל-בלח, שבו מצאו עקורים מחסה. לדברי משרד הבריאות, לפחות ארבעה בני אדם נשרפו למוות ולפחות 40 בני אדם אחרים, בהם נשים וילדים, נפצעו. ארגון Médecins Sans Frontières דיווח כי בבית החולים אל-אקצא טופלו 40 מטופלים, בהם עשרה ילדים ושמונה נשים, שרבים מהם סבלו מכוויות קשות, וכי 25 מטופלים אחרים הופנו בלית ברירה למתקני רפואה אחרים, משום שבבית החולים אל-אקצא, ששעות אחדות קודם לכן כבר קלט עשרות פצועים מן התקיפה נגד בית הספר אל-מופתי, לא ניתן היה לקלוט אותם. על פי אומדן שביצעו סוכנויות או"ם, מתוך מאות המשפחות העקורות שמצאו מחסה בחצר נפגעו כ-40 משפחות, שמחציתן איבדו בשריפה את המחסה שלהן ומטלטלים אחרים. ג'ויס מסויה, תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים והמתאמת של סיוע החירום בפועל, אמרה על תקריות אלה: "דומה שאין קץ לזוועות שפלסטינים בעזה נאלצים לשאת... בעזה באמת אין שום מקום בטוח שאליו יוכלו בני אדם ללכת. הלחימה בצפון מתעצמת ופריטי אספקה חיוניים להישרדות אוזלים והולכים... יש לשים קץ למעשי הזוועה האלה. חובה להגן על אזרחים ועל תשתית אזרחית בכל עת."
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות האחרות שעליהן דווח בין 6 ל-14 באוקטובר:
  • ב-6 באוקטובר, לדברי Médecins Sans Frontières, אחרי תקיפות שפגעו במסגד ובבית ספר בדיר אל-בלח, קלט בית החולים אל-אקצא 53 מטופלים פצועים ו-22 הרוגים. מטופלים רבים סבלו מפגיעות ראש ומפגיעות בבית החזה ובבטן, ובשל המחסור במיטות טופלו כמה מהם על הרצפה.
• ב-7 באוקטובר, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם ליד תחנת הדלק אבו-קמר, במחנה הפליטים ג'באליה בנפת צפון עזה.
  • ב-7 באוקטובר, בשעה 22:10, נהרגו על פי דיווחים 19 פלסטינים, בהם תשע נשים ומספר לא ידוע של ילדים, בפגיעה בבית בגוש 10 במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-7 באוקטובר, בשעה 14:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים, בהם ארבע נשים ושלושה ילדים, בפגיעה בבית בשכונת אל-עטאטרה באזור א-נאסר שבצפון-מזרח רפיח.
  • ב-9 באוקטובר, בשעה 1:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-שג'עייה במזרח העיר עזה.
  • ב-9 באוקטובר, לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, נהרגו על פי דיווחים 17 בני אדם בתקיפה נגד בית החולים אל-ימן א-סעיד, ששימש מחסה לעקורים.
  • ב-10 באוקטובר, בשעה 12 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבני אדם שניסו להתפנות ממחנה הפליטים ג'באליה דרך כיכר התנועה אבו שראח' ונורו מן האוויר.
  • ב-10 באוקטובר, בשעה 11:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים 28 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ויותר מ-54 ובני אדם אחרים נפצעו, בהם חמישה ילדים שנפצעו קשה, בפגיעה בבית הספר רופיידה ששימש מחסה לעקורים, ממערב לדיר אל בלח.
  • ב-11 באוקטובר, בשעה 21:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 22 פלסטינים, בהם נשים וילדים, ו-90 ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במספר בתים בגוש בנייני מגורים בג'באליה אל-בלד, בצפון עזה.
  • ב-12 באוקטובר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ברחוב אל-יפאווי במחנה הפליטים ג'באליה, בנפת צפון עזה.
  • ב-12 באוקטובר, בשעה 22:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-13 באוקטובר, בשעה 16:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה ילדים פלסטינים וילדים אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת ילדים פלסטינים ששיחקו מול גן ילדים במחנה א-שאטי, ממערב לעיר עזה.
  • ב-14 באוקטובר, בשעה 10:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים וכ-40 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם מחוץ למרכז חלוקה של אונר"א במחנה הפליטים ג'באליה. לדברי אונר"א, הדבר קרה כשבני אדם ניסו לקבל מהמרכז מזון וקמח.
• בין שעות אחר הצהריים של 8 ו-15 באוקטובר, לדברי הצבא הישראלי, נהרגו בעזה על פי דיווחים חמישה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר 2023 ל-15 באוקטובר 2024 נהרגו יותר מ-1,553 ישראלים ואזרחים זרים, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נתון זה כולל 353 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך דווח על 2,345 חיילים ישראלים שנפצעו מאז תחילת המבצע הקרקעי.
• לדברי הוועד להגנה על עיתונאים, במהלך המחצית הראשונה של אוקטובר נהרגו בעזה שני עיתונאים ושלושה עיתונאים נוספים נפצעו. הוועד להגנה על עיתונאים דיווח שב-6 באוקטובר נהרגו עיתונאי פלסטיני וצלם עצמאי מטיל שנורה מרחפן ישראלי, וב-9 באוקטובר נהרג עיתונאי אחר ועיתונאי נוסף נפצע כשרחפן ישראלי פתח בירי בסמוך לצוות טלוויזיה שסיקר פעולות של כוחות ישראליים במחנה הפליטים ג'באליה, בצפון עזה. לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית, בין 7 באוקטובר 2023 ל-10 באוקטובר 2024 נהרגו ברצועת עזה 168 עיתונאים ועובדים באמצעי תקשורת, בהם 17 נשים, 360 עיתונאים ועובדי תקשורת נפצעו, ו-60 נעצרו.
• פקודות פינוי ממשיכות לפגוע קשות במאות אלפי בני אדם ברחבי עזה, להוביל לגלי עקירה חוזרים ונשנים, ולהגביל את הגישה לשירותים חיוניים. מאז 7 באוקטובר 2023 פרסם הצבא הישראלי יותר מ-65 פקודות פינוי, בהן חמש מאז 1 באוקטובר 2024. כתוצאה מכך, נכון לעכשיו חלות פקודות פינוי, למעט אלה שבוטלו, על כ-84% מרצועת עזה. הפקודות שניתנו החודש חלות על שטח בגודל כ-70 קמ"ר, שהם 19% מרצועת עזה, וכוללות שטחים שתושביהם כבר צוו בפעמים קודמות להתפנות. על פי אומדנים ראשוניים של האו"ם וארגונים שותפים לו, בעשרת הימים האחרונים נעקרו לפחות 75 אלף בני אדם, רובם בתוך הצפון; כמאה בני אדם עברו מצפון עזה דרומה דרך כביש סלאח א-דין או כביש א-רשיד; והפקודות שניתנו החודש חלות על עשרות מתקני שירותים חיוניים, בהם 16 מתקני רפואה, עשרות מתקני מים, תברואה והיגיינה, 28 בתי ספר המשמשים מחסים לעקורים, ומאפייה אחת.
• כוח המשימה לענייני בריאות מדווח שכל שלושת בתי החולים בנפת צפון עזה – כמאל עדואן, אל-עוודה ובית החולים האינדונזי – פועלים בקיבולת מינימלית על רקע של מחסור חמור בדלק, מנות דם, פריטים מתכלים לטיפול בנפגעי טראומה, תרופות לחולים במחלות לא מידבקות והפעילות הצבאית המתמשכת בקרבתם. בסך הכול נותרו במתקנים אלה 285 מטופלים, בהם שמונה ילדים וחמישה מבוגרים מונשמים ביחידות טיפול נמרץ, ו-161 מטופלים בחדרי מיון. מטופלים רבים זקוקים בדחיפות להליכים רפואיים מתקדמים, כגון נוירוכירורגיה וניתוחי כלי דם, שבתנאים הנוכחיים לא ניתן לבצעם. לאחר כישלונם של שלושה ניסיונות רצופים להגיע לבתי חולים אלה, ב-8, ב-9 וב-10 באוקטובר, שלא צלחו בשל עיכובים ממושכים במחסומים צבאיים ישראליים ולחימה עזה באזור ג'באליה, ב-12 באוקטובר הצליחו סוף סוף שתי משלחות, בהובלת ארגון הבריאות העולמי יחד עם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים וארגונים שותפים אחרים, להעביר 19 מטופלים במצב קריטי מבית חולים כמאל עדואן לבית החולים א-שיפא בעיר עזה, ולמסור 15 אלף ליטר דלק לבית החולים כמאל עדואן ו-5,000 ליטר לבית החולים אל-עוודה.
• ארגון הבריאות העולמי מדווח שאף שהפינוי, לאחרונה, של מטופלים מבית החולים כמאל עדואן נועד להקל את הלחץ על משאביו המוגבלים של בית החולים, המתקן עדיין מתקשה לעמוד בעומס, וקולט מדי יום לפחות 70-50 פצועים חדשים. בתי החולים כמאל עדואן ואל-עוודה ממשיכים אמנם לספק טיפול מיילדותי חירום, אבל "חיי היילודים באינקובטורים ונשים הסובלות מסיבוכי הריון תלויים על חוט השערה," אומרת קרן האוכלוסין של האו"ם, המדגישה שפקודות הפינוי האחרונות אילצו יותר מ-9,000 נשים הרות לעבור שוב. ובינתיים, לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, אף אחד מ-25 מרכזי הרפואה הראשונית בנפת צפון עזה אינו מתפקד, ורק חמישה מהמוקדים הרפואיים שפעלו בחודשים האחרונים ממשיכים לספק שירותים בסיסיים.
• גם בנפת עזה המצב מעורר חששות כבדים. ב-12 באוקטובר הצליח ארגון הבריאות העולמי למסור לבית החולים א-סחאבה 800 מנות דם, תרופות ואספקה חיוניות, ו-23 אלף ליטר דלק, זאת לאחר מספר ניסיונות כושלים. אף שנכון לעכשיו עדיין פועלים בנפה שבעה בתי חולים, 10 מרכזי רפואה ראשונית ו-23 מוקדים רפואיים, כוח המשימה לענייני בריאות מזהיר כי כולם קרובים מאוד לסגירה בשל מחסור קשה בדלק. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, הדגיש ב-14 באוקטובר כי לנוכח הצורך המתמשך לחדש את האספקה למתקני בריאות כדי לאפשר להם להמשיך לתפקד, "לא די במשלחות חד-פעמיות", וחזר על קריאתו "לאפשר באופן מתמשך משלחות הומניטריות."
• ב-14 באוקטובר החל במרכז עזה הסבב השני של מסע החירום לחיסון נגד פוליו, וב-19 באוקטובר הוא צפוי לעבור דרומה ולאחר מכן להמשיך לצפון הרצועה. כמו בסבב הראשון, שיושם בין 1 ל-12 בספטמבר, גם סבב שני זה מתבצע בשלושה שלבים, שכל אחד מהם נמשך ארבעה ימים בכל אזור. על סמך דיווחים ראשוניים מארגון הבריאות העולמי, ביום הראשון קיבלו 92,821 ילדים את החיסון ו-76,394 ילדים קיבלו תוספי ויטמין A. המטרה היא לתת מנה שנייה של חיסון נגיף פוליו מסוג 2 (nOPV2) לילדים בני פחות מעשר, שמספרם מוערך ב-591,700, ובנוסף לתת תוספי ויטמין A לחיזוק החסינות הכללית של ילדים בגילים שבני שנתיים לתשע. ארגון הבריאות העולמי ויוניסף (קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים) קוראים לכל הצדדים לסכסוך ליישם את ההפוגות ההומניטריות הדרושות כדי להבטיח את בטיחותם של ילדים ומשפחותיהם, צוותי החיסון ומתקני בריאות. הדבר קריטי במיוחד בצפון, היכן שפקודות פינוי "מסכנות גישה לביתי חולים ואת ההגנה על מתקני בריאות, עובדי רפואה ועובדים קהילתיים," הדגישו שתי סוכנויות האו"ם.
• מאז 2 באוקטובר, ונכון ל-12 באוקטובר, לא הוכנס לצפון עזה סיוע הומניטרי במזון משום שכל המעברים נסגרו, ומטבחים שלמים, מאפיות ונקודות חלוקת מזון בנפת צפון עזה נאלצו להיסגר בשל תקיפות אוויריות, פעילויות קרקעיות צבאיות ופקודות פינוי, הזהירו תוכנית המזון העולמית וכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי. לאלימות המסלימה ולניתוק כל חבלי ההצלה הקריטיים של סיוע במזון נודעות השלכות הרסניות על הביטחון התזונתי בחלקה הצפוני של הרצועה, שבו לפחות שלושה רבעים מהאוכלוסייה נזקקו לסיוע במזון כדי לשרוד. בנוסף, מזונות חיוניים אינם זמינים ברובם בשווקים, והמזונות שעדיין זמינים נמכרים במחיר גבוה להחריד. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדגיש כי בלא מנגנוני התמודדות אחרים, משפחות נאלצות למכור את יתרת רכושן ולחפש כסף ומזון בין ההריסות.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי פועלים, לעיתים קרובות תוך סיכון חיים, להקל את הסבל באמצעות חלוקת כל אספקת סיוע שעדיין זמינה. בין 11 ל-13 באוקטובר חילקו ארגונים שותפים יותר מ-1,500 חבילות מזון ו-1,500 שקי חיטה לעקורים שנלכדו או מצאו מחסה בתוך וליד בתי ספר בבית חנון ובבית לאהיא, בנפת צפון עזה. בעיר עזה, עשרה מטבחים מחלקים מדי יום יותר מ-110 אלף ארוחות, לרבות מטבח חדש שהוקם ב-9 באוקטובר במחנה הפליטים א-שאטי כדי לתמוך בהמוני העקורים הזורמים אליו מנפת צפון עזה. ב-10 באוקטובר עברה תוכנית המזון העולמית מדרום לצפון עזה כדי להביא דלק לארבע המאפיות הנותרות בנפת עזה, ובכך התאפשרה חלוקת לחם בחינם לצד ארוחות מבושלות במרבית במטבחים וכן בכמה מחסים. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שלא נותרו כמעט חבילות מזון לחלוקה, וכי מאפיות יושבתו תוך כמה ימים אם לא יגיעו משלוחי דלק נוספים.
• ההידרדרות המהירה בתנאי הביטחון התזונתי בצפון חלה בעת שכלל הסיוע המוכנס לעזה מצוי ברמתו הנמוכה ביותר זה חודשים, וזרזיף דק של סחורות מסחריות מגיע אך בקושי. גם במרכז ובדרום עזה הגיע המצב לנקודת השבר בשל חוסר הביטחון, ביזה, חסמי גישה וחוסרי אספקה. ב-13 באוקטובר נאלצו חמש מאפיות בדיר אל-בלח ובח'אן יונס להיסגר בשל מחסור בקמח. כבר בספטמבר לא קיבלו כ-1.4 מיליון בני אדם – כמעט 70% מכלל האוכלוסייה – את הקצבות המזון החודשיות שלהם, הכוללות פסטה, אורז, שמן ושימורי בשר, ומהוות חבל הצלה עבור מאות אלפי משפחות. אם לא תחודש מייד הזרמת הסיוע, באוקטובר יאבדו כמעט שני מיליון בני אדם סיוע מציל-חיים זה. לדברי תוכנית המזון העולמית, אף שביוני וביולי התייצבה במידת מה הגישה למוצרי מזון בסיסיים ברצועה, כעת התהפכה כל מגמת ההתקדמות, ו"לבני אדם אזלו הדרכים להתמודד עם המצב, מערכות המזון קרסו וסכנת הרעב ההמוני ממשית."
• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, התיאום לאסטרטגיית הכנה לחורף, הכוללת הכנות לקראת העונה הגשומה, נמשך למרות קשיים תפעוליים משמעותיים. באזורים מרכזיים המועדים להצפות, כמו בריכת אמל, אגן הניקוז אמל, אל-ברכה, שייח' רדואן ואבו-רשיד הושלמו אומדנים שביצעו כלל כוחות המשימה בשיתוף פעולה עם רשות המים של עיריות החוף בעזה, רשות המים הפלסטינית, אוקספאם ויוניסף. הפעילויות המתוכננות כוללות: פינוי הצטברויות של אדמה ואבנים; יוזמות לטיפול בפסולת מוצקה, כמו פינוי פסולת מנחלים; רכישת ציוד למניעת הצפות, לרבות ביוביות, גנרטורים ומשאבות בוצה; ועבודות תחזוקה לשיפור רשת הביוב באמצעות שאיבת בוצה, פינוי הצפות ביוב, ובדיקה ותחזוקה של פירי ביוב עמוקים, מערכות ניקוז מי גשמים ותעלות ניקוז כבישים, כדי למנוע חסימות. עם זאת, ההתקדמות ביישום פעילויות אלה מוגבלת, ורק קומץ מהן הושלמו במקומות ספציפיים (כמו ואדי א-סלקה בדיר אל-בלח; שייח' רדואן בעיר עזה) בשל מחסור מתמשך בדלק, הניתוק זה שנה של אספקת החשמל הן מישראל והן מתחנת הכוח היחידה בעזה, חסמי גישה, היעדר אספקה ומשאבים חיוניים, ונזק נרחב למתקני מים, תברואה והיגיינה. רשות המים הפלסטינית מדווחת שנכון לעכשיו עד 85% ממתקני המים והתברואה מושבתים, וכי השבתתם הובילה לצמצום דרסטי באספקת המים, להזרמה של שפכים לא מטוהרים אל הים, ולדליפות ביוב אל אזורים מאוכלסים.
• בין 1 ל-14 באוקטובר, מתוך 285 תנועות הומניטריות שתואמו עם הרשויות הישראליות ברחבי עזה, נענו בשלילה בקשות הגישה עבור 49% (141), 30% (85) אופשרו, 17% (49) עוכבו (ולכן יושמו לעיתים קרובות באופן חלקי בלבד או בוטלו) ו-4% (עשר) בוטלו משיקולים לוגיסטיים או ביטחוניים. נתונים אלה כוללים 54 תנועות מתואמות לצפון דרך מחסום א-רשיד, שמהן אופשרה רק אחת, 85% (46) נענו בשלילה, 9% (חמש) עוכבו ו-4% (שתיים) בוטלו. בחודש ספטמבר, לעומת זאת, מתוך 667 התנועות ההומניטריות המתוכננות בתוך עזה שהצריכו תיאום עם רשויות ישראליות אופשרו 46% (305), 21% (138) נענו בשלילה,27% (179) עוכבו, ו-7% (45) בוטלו. נתונים אלה כוללים 91 תנועות הומניטריות מתוכננות בין צפון לדרום עזה דרך מחסומים בשליטת הצבא הישראלי, שתואמו עם הרשויות הישראליות בספטמבר, ואשר 82% מתוכן (75 תנועות) עוכבו או נענו בשלילה.
• ארגונים הומניטריים שותפים בעזה ביצעו תרגיל עדכון של נתוני אוכלוסיית עזה על פי נפה, על סמך נתונים מהסבב הראשון של מסע החיסון נגד פוליו, שהתקיים בספטמבר. נכון ל-1 באוקטובר נמצא כי 175 אלף בני אדם נמצאים בנפת צפון עזה, 256 אלף נמצאים בנפת עזה, 749 אלף בני אדם נמצאים בנפת דיר אל-בלח, 916 אלף בני אדם נמצאים בנפת ח'אן יונס ו-44 אלף בני אדם נמצאים בנפת רפיח.

מימון

• נכון ל-15 באוקטובר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.89 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (55%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (הנתון *2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת פרסום פניית הבזק באפריל 2024. נכון ליולי 2024 האו"ם מעריך כי ברצועת עזה נותרו כ-2.1 מיליון בני אדם, ונתון מעודכן זה משמש כעת לתכנון תוכניות הסיוע).
• במהלך ספטמבר 2024 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 87 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 77.5 מיליון דולר. מיזמים אלה מיועדים לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (90%) ובגדה המערבית (10%). המיזמים מוקדו אסטרטגית בחינוך, ביטחון תזונתי, בריאות, הגנה, מחסה חירום ופריטים שאינם מזון, מים, תברואה והיגיינה, שירותי תיאום ותמיכה, סיוע רב-תכליתי במזומן ותזונה. מכלל המיזמים, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 27 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-12 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-31 מתוך 60 מיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. עדכונים חודשיים, דוחות שנתיים ורשימה של כל המיזמים הממומנים בכל שנה זמינים לקריאה מקוונת במדור הפיננסי של דף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.