עדכון מצב הומניטרי מס' 187 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, והגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-8 ביולי.

דגשים עיקריים

• להערכת האו"ם, נכון לעכשיו, תשעה מתוך כל עשרה בני אדם בעזה עקורים.
• מוערך כי כ-250 אלף בני אדם חיים באזורים במזרח נפת ח'אן יונס ובנפת רפיח שהרשויות הישראליות החילו עליהם לאחרונה פקודות פינוי; בית החולים האירופי בעזה ריק כעת ואינו מתפקד.
• גורמים הומניטריים מדווחים שהיעדר דלק פוגע במידה גדלה והולכת בשירותי בריאות מצילי-חיים ובהפעלה של תשתית מים ותברואה חיונית.
• משלחת אומדן בין-סוכנותית מוצאת כי עקורים במחנה הפליטים ג'באליה מתמודדים עם תנאי חיים מחרידים במידה קיצונית, לרבות מחסור קריטי במים, מחסים לא בטיחותיים, ומידה בלתי מספקת של סיוע במזון.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 1 ו-4 ביולי נהרגו בעזה 111 פלסטינים ו-385 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-4 ביולי 2024 נהרגו בעזה לפחות 38,011 פלסטינים, ו-87,445 פלסטינים נפצעו. נתוני הנפגעים בפרק הזמן שעד ל-5 ביולי אינם זמינים בעת כתיבת עדכון זה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 2 ל-3 ביולי:
• ב-2 ביולי, בשעה 15:20, נהרגו על פי דיווחים 12 פלסטינים, בהם חמש נשים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אבו עורייף בנפת דיר אל-בלח. על פי דיווחים, ראש מחלקת הכוויות והניתוחים הפלסטיים במרכז הרפואי נאסר, ד"ר חסן חמדאן, ובני משפחתו זוהו בין ההרוגים.
  • ב-2 ביולי, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-שייח' רדואן בעיר עזה.
  • ב-3 ביולי, בשעה 9:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ו-17 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבני אדם שניסו לחזור לשכונת א-שג'אעיה בעיר עזה.
  • ב-3 ביולי, בשעה 21:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם אישה ושלושה ילדים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה בדירה באזור אל-משאחרה בשכונת א-תופאח שממזרח לעיר עזה.
  • ב-3 ביולי, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בצומת א-סאמר במרכז העיר עזה.
• בין שעות אחר הצהריים של 1 ו-5 ביולי נהרגו בעזה, לדברי הצבא הישראלי, שישה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי ומקורות רשמיים ישראליים שצוטטו באמצעי התקשורת, בין 7 באוקטובר ל-5 ביולי נהרגו יותר מ-1,523 ישראלים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נתון זה כולל 327 חיילים שנהרגו בעזה או לאורך הגבול בישראל מאז תחילת המבצע הקרקעי. בנוסף על כך, דווח כי מאז תחילת המבצע הקרקעי נפצעו 2,069 חיילים. נכון ל-5 ביולי מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• האו"ם, לאחר התייעצויות עם ארגונים שותפים ולצורך תכנון סבב הסיוע ההומניטרי, מעריך כי נכון לעכשיו האוכלוסייה הנמצאת בעזה מונה כ-2.1 מיליון בני אדם, נתון נמוך מהנתון שהלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מסרה תחילה בתחזיות ל-2024, שעמד על 2.3 מיליון בני אדם. לדברי רשות הגבולות, כ-110 אלף פלסטינים יצאו את עזה דרך מצרים, ולדברי משרד הבריאות יותר מ-38 אלף נהרגו במעשי האיבה. כלל האוכלוסייה, בכל המגזרים, נחשבת כזקוקה לסיוע הומניטרי. יתרה מכך, להערכת האו"ם והארגונים השותפים לו, מספר העקורים בתוך עזה עלה מ-1.7 ל-1.9 מיליון בני אדם. במלים אחרות, נכון לעכשיו מוערך שתשעה מכל עשרה בני אדם בעזה עקורים, רבים מהם פעמים אחדות. הגורמים העיקריים לעקירות ההמוניות היו פקודות פינוי מטעם הצבא הישראלי, הרס נרחב של תשתית פרטית וציבורית כאחד, הגבלות על הגישה לשירותים חיוניים והפחד המתמיד מפני מעשי האיבה המתמשכים.
• בפקודת הפינוי השנייה בהיקפה מאז אוקטובר 2023, שניתנה ב-1 ביולי, הורה הצבא הישראלי לתושביהם של 71 גושי בנייני מגורים במזרח נפת ח'אן יונס ובנפת רפיח להתפנות מייד מערבה, למה שהצבא מגדיר "אזור הומניטרי" באל-מוואסי. השטח המפונה כולל מתקני שירותים חיוניים, בהם 92 בתי ספר, ארבעה מוקדים רפואיים, שני מרכזי רפואה ראשונית, 14 מטבחים המספקים מזון חם לעקורים, מטמנת אשפה מרכזית, מתקן אחד לטיהור שפכים ובית חולים אחד (לפרטים נוספים ראו להלן). להערכת האו"ם והארגונים השותפים לו, ייתכן שבעת מתן פקודת הפינוי התגוררו באזור הפינוי כ-250 אלף בני אדם. עקורים נעו לעבר מערב נפת ח'אן יונס ונפת דיר אל-בלח, שכבר כעת שוררת בהן צפיפות יתר ואין בהן שירותים בסיסיים, תשתית חיונית, חומרים לבניית מחסים ומרחב שיוכל לקלוט את זרם העקורים החדשים. יתרה מכך, עקורים בכל רחבי עזה ממשיכים לחשוש לבטיחותם. ב-3 ביולי נהרג על פי דיווחים לפחות פלסטיני אחד, ועשרה בני אדם אחרים נפצעו, כשבניין בן חמש קומות ליד המרכז הרפואי נאסר נפגע בתקיפה אווירית שגרמה נזק גם לאוהלי עקורים שמצאו מקלט בבית ספר של אונר"א בקרבת מקום.
• ב-2 ביולי, כשהרשויות הישראליות הבהירו שפקודת הפינוי מ-1 ביולי אינה חלה על בית החולים האירופי בעזה, כבר נמלטו בחופזה רוב אנשי הסגל הרפואי והמטופלים, לרבות מטופלים רתוקים למיטותיהם ומחוברים לעירויים, משום שפחדו, על סמך ניסיון העבר בבתי חולים שהיו ממוקמים באזורים שיועדו לפינוי, שבית החולים יחדל עד מהרה לתפקד. עד לערב ה-2 ביולי כבר היה בית החולים האירופי בעזה ריק לחלוטין, וכל 320 המטופלים ואנשי הסגל הרפואי עזבו אותו. רוב המטופלים הופנו למרכז הרפואי נאסר, שהגיע לתפוסה מלאה וכעת מאושפזים בו 350 מטופלים, זאת על רקע של מחסור בתרופות ובאספקה לניתוחים. נכון ל-4 ביולי הועברו למרכז הרפואי נאסר, בסיוע ארגון הבריאות העולמי ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ציוד רפואי מרכזי מבית החולים האירופי בעזה, לרבות מיטות, ציוד חדרי ניתוח, מכונות הרדמה, מנשמים, מוניטורים רפואיים ומכשירי אקמו (חמצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה), במענה לצרכים הגדלים במרכז הרפואי נאסר. הצלב האדום הבינלאומי, שהציב בבית החולים האירופי בעזה צוות רפואי-כירורגי שכלל רופאים, אחיות ופיזיותרפיסטים, נאלץ גם הוא להעביר את אנשי הסגל והמטופלים שלו לבית חולים השדה של הצלב האדום באזור אל-מוואסי ברפיח. בית החולים אל-אמל בח'אן יונס נפגע באופן דומה, כשקיבל זרם של פצועים שהמרכז הרפואי נאסר כבר לא היה מסוגל לקלוט.
• פינויו של בית החולים האירופי בעזה, מתקן רפואי ובו 650 מיטות, צמצם עוד יותר את קיבולת המיטות הזמינות בדרום עזה, האזור שנכון לעכשיו מתרכזת בו מרבית אוכלוסיית עזה. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, קיבולת המיטות המצטברת בששת בתי החולים המתפקדים באופן חלקי בדרום עזה – לרבות שלושה בדיר אל-בלח ושלושה בח'אן יונס – היא כעת 1,334 מיטות. כרגע, רק 15 מ-36 בתי החולים בעזה עדיין מתפקדים, אף כי באופן חלקי, ורובם נגישים למטופלים רק באופן חלקי בשל חוסר הביטחון, מגבלות הגישה והנזק שנגרם למתקנים. בנוסף, מתוך 103 מרכזי רפואה ראשונית, רק 43 (42%) ממשיכים לפעול, גם אם באופן חלקי, ומתוך עשרה בתי חולים שדה, כולם בדרום עזה, רק ארבעה מתפקדים באופן מלא, ארבעה מתפקדים באופן חלקי ושניים אינם מתפקדים כלל.
• היעדר דלק ממשיך לפגוע קשות במתן סיוע הומניטרי חיוני, לרבות שירותי בריאות מצילי-חיים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, הפסקות חשמל ביחידות יילודים, דיאליזה וטיפול נמרץ מסכנות חיים כבר עתה, ו"פצועים מתים מפני שאמבולנסים מתעכבים בשל המחסור בדלק." חנאן בלח'י, המנהלת האזורית למזרח הים התיכון מטעם ארגון הבריאות העולמי, ציינה שרק על מנת לשמר פעילויות חיוניות דרושים לכוח המשימה לענייני בריאות לבדו 80 אלף ליטר דלק ביום, ולכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דרושים 70 אלף ליטר דלק ביום, ולמרות זאת בין 25 ל-27 ביוני הוכנסו לרצועת עזה מעט יותר מ-195 אלף ליטר דלק. ב-5 ביולי אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, כי האו"ם והארגונים השותפים לו נאלצים "לקבל על עצמם בחירות בלתי אפשריות" ולמיין את הצרכים הקריטיים ביותר, משום שאספקת הדלק המוגבלת מופנית כעת לבתי חולים מרכזיים כמו המרכז הרפואי נאסר, בית החולים אל-אמל ובית החולים הכווייתי בח'אן יונס, וכן ל-21 האמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית.
• למחסור בדלק ממשיכות להיות השלכות קשות על תשתית המים והתברואה ועל תנאי החיים ברחבי עזה. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, בין 22 ל-28 ביוני קיבלו ארגונים שותפים רק 51,490 ליטר דלק להפעלת מתקני מים ושפכים קריטיים. אף שכמות זו גדולה מהכמות שהתקבלה שבוע קודם לכן, היא מספיקה לכיסוי 10% בלבד מכמות הדלק היומית הדרושה לצורכי מים, תברואה והיגיינה (כ-7,350 מתוך 70 אלף ליטר). כתוצאה מכך, לפחות 50% מבארות המים שעדיין מתפקדות ברחבי עזה חדלו באופן זמני לשאוב מים, צעד שקיצץ את תפוקת המים של כלל בארות המים במחצית, וכ-106 מכליות להובלת מים חדלו לפעול. בנוסף, ב-30 ביוני וב-1 ביוני הפסיקו שני מתקני התפלה במרכז ובדרום עזה את פעולתם בשל מחסור בדלק. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח כי הנזק שנגרם לצינור המים אל-מונטאר בעיר עזה, אחד משלושת קווי המים המגיעים מישראל, הוביל בשבוע שעבר להשבתתו, וזו צמצמה עוד יותר את אספקת המים הכוללת ברצועת עזה, מ-112 אלף מטר מעוקב ביום בממוצע ב-26 ביוני, לכמות המוערכת ב-66,200 מטר מעוקב ביום מאז 30 ביוני. ב-4 ביולי הזהירה ועדת החירום של עיריית ח'אן יונס שהמחסור בדלק גרם להשבתת מערכות השפכים והחמיר את הצפות הביוב באזורים מאוכלסים בדרום עזה, ובשל כך גוברים הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.
• ב-19 ביוני 2024 ביצע צוות בין-סוכנותי אומדן במחנה הפליטים ג'באליה שבצפון עזה, על מנת לזהות צרכים בקדימות לאחר הנסיגה של כוחות ישראליים מהאזור ב-30 במאי. האומדן כיסה שלושה אתרי עקירה, לרבות בית חולים שאינו מתפקד ובית ספר של אונר"א המשמש אתר מחסה חירום, שבהם שוהים בסך הכול 17,600 בני אדם. להלן הממצאים העיקריים של האומדן:
  • קיים מחסור קריטי במים בטוחים לשתייה. הפלישה הצבאית פגעה קשות באספקת המים במחנה, ורק חלק מזערי מבארות המים עדיין מתפקד. תנאי התברואה מחרידים; הביוב עולה על גדותיו ודולף ליד אזורים המשמשים לשינה, פסולת מוצקה מצטברת. ואין בנמצא חומרי ניקיון זמינים. נצפתה עלייה במספר החולים בדלקת כבד נגיפית A, מחלות עור, במיוחד בקרב ילדים, ומחלות בדרכי הנשימה, ואלה מחריפות בהיעדר די מתקנים רפואיים ואספקה רפואית.
  • הסיוע במזון אינו מספיק, ובני אדם נאלצים להסתמך על לחם ושימורי מזון כשאלה זמינים להם. מחסור חמור בירקות ופירות טריים ובמקורות לחלבון, כגון בשר וחלב, תורם לבעיות בריאותיות, לרבות אנמיה בקרב ילדים בשל מחסור בברזל. על פי דיווחים, זה כמעט חודשיים ששום אספקת מזון מסחרי לא הגיעה לאזור, והמוצרים המועטים שעדיין זמינים בשוק המקומי נמכרים במחירים גבוהים להחריד. נכון לעכשיו לא נעשות בשלושת האתרים בדיקות סקר לאיתור תת-תזונה, ובשבועיים שקדמו לאומדן לא סופקה בהם תוספת תזונה לקבוצות בסיכון.
  • היעדר תמיכה מובנית ואבזרי עזר לבני אדם עם מוגבלויות פוגע בתנועתם ובגישתם לשירותים חיוניים. על פי דיווחים, בני אדם עם ליקויי שמיעה נמצאו מתים, ככל הנראה משום שלא יכלו לשמוע התרעות של כוחות ישראליים.
  • לילדים בגיל בית הספר אין גישה לחינוך בשום צורה שהיא, והם חשופים לסיכונים חמורים, לרבות עבודת ילדים. במיוחד פגיעים לכך עשרות ילדם שאינם מלווים על ידי בני משפחה או שהופרדו מהוריהם.
  • במחנה נמצאים בני אדם פגיעים במספר משמעותי, לרבות ילדים שאינם מלווים על ידי מבוגר או שהופרדו מהוריהם, בני אדם עם מוגבלויות, ונשים המתמודדות עם רמות אלימות גדלות והולכות. מנגנוני ההגנה אינם מספיקים, ויש דיווחים על התעללות, עבודת ילדים והידרדרות בריאות הנפש בקרב התושבים.
  • אלפי בני אדם חיים במבנים שנגרם להם נזק כבד ולכן אינם בטיחותיים, היכן שערימות של הריסות חוסמות מתן סיוע וגישה של ספקי שירותי חירום, והשכיחות של נפלי תחמושת ממשיכה להוות סיכונים משמעותיים לבני אדם ברחבי ג'באליה. גם התקשורת מאתגרת מאוד ופוגעת ביכולתם של בני אדם לבקש סיוע.
• מעשי האיבה המתמשכים והגבלות הגישה ממשיכים לפגוע קשות במשלוח סיוע מציל-חיים ברחבי רצועת עזה. בין 1 ל-4 ביולי אופשרה משלחת אחת מתוך 13 משלחות סיוע הומניטרי מתוכננות שתואמו עם הרשויות הישראליות לצפון עזה, תשע משלחות (69%%) עוכבו, בקשת הגישה עבור משלחת אחת (8%) נענתה בשלילה ושתי משלחות (15%) בוטלו משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. בנוסף, רשויות ישראליות אפשרו 43 (78%) מתוך 55 תנועות סיוע הומניטרי מתואמות לאזורים בדרום עזה, שש משלחות (11%) עוכבו, בקשת הגישה עבור משלחת אחת (2%) נענתה בשלילה, וחמש משלחות (9%) בוטלו. משלחות הומניטריות לצפון עזה ממשיכות להתמודד עם עיכובים ממושכים, נהלים לא עקביים וצווארי בקבוק; אף שכוחות ישראליים חולשים על התנועה בין צפון עזה לדרומה באמצעות שני מחסומים, משלחות מנותבות דרך מחסום יחיד בכל יום נתון, והמחסום בדרך סלאח א-דין סגור מאז 27 ביוני. שיירות סיוע עדיין נאלצות להמתין במשך שעות בנקודות המתנה חשופות לפני שהן מורשות להתקדם לעבר המחסום, נוהל המציב סגל הומניטרי בסיכון בטיחותי וביטחוני. גם תנועות אל מעבר כרם שלום וממנו מלוות בסיכונים ביטחוניים, לאחרונה בשל מתן פקודת פינוי לאזורים במזרח ח'אן יונס, הכוללים חלקים מדרך סלאח א-דין, עורק תנועה חיוני למעבר סחורות ואנשי סגל הומניטריים.

מימון

• נכון ל-5 ביולי העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.24 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (36%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון* בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק. (*הנתון 2.3 מיליון משקף את הצפי לגודל אוכלוסייתה של רצועת עזה בעת השקת פניית הבזק באפריל 2024. האו"ם מעריך כי נכון ליולי 2024 נותרו ברצועת עזה כ-2.1 מיליון בני אדם, וישתמש בנתון מעודכן זה לצורכי תכנון תוכניות הסיוע).
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 109 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 78.9 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים האלה, 69 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 26 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.