עדכון מצב הומניטרי מס' 180 | רצועת עזה והגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. בשל חג הקורבן (עיד אל אדחא), העדכון הנוכחי מכסה את רצועת עזה והגדה המערבית גם יחד. העדכון הבא יתפרסם ב-21 ביוני.

דגשים עיקריים

• משלחות או"ם לביצוע אומדנים מוצאות כי מאות אלפי עקורים בדרום עזה סובלים מגישה ירודה למחסה, שירותי בריאות, מזון ותברואה.
• להערכת ארגון המזון והחקלאות ומכון הלוויינים של האו"ם, כ-57% מהקרקע החקלאית בעזה ניזוקו.
• ארגון העבודה העולמי מדווח כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) האמיתי בעזה צנח ביותר מ-83%.
• בגדה המערבית ביצעו מתנחלים כ-12 מתקפות אשר גרמו לפציעה של 24 פלסטינים, לנזק לרכוש ולעקירתה של משפחה פלסטינית.

התפתחויות הומניטריות – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה ברחבי עזה, לרבות בבית חנון, מדרום לעיר עזה, במזרח נפת דיר אל-בלח, בצפון מזרח נפת ח'אן יונס וכן במרכז ובדרום נפת רפיח.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 14 ו-19 ביוני נהרגו בעזה 130 פלסטינים ו-421 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-19 ביוני 2024 נהרגו בעזה לפחות 37,396 פלסטינים, ו-85,523 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 16 ל-18 ביוני:
  • ב-16 ביוני, בשעות הערב, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם שישה ילדים, ו-11 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בקרבת כיכר התנועה אבו רסאס במחנה הפליטים אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-17 ביוני, בשעה 19:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים בפגיעה בקבוצת בני אדם שחיכו למשאיות סיוע בדרך סלאח א-דין, ממזרח לרפיח.
  • ב-18 ביוני, בשעה 1:20, נהרגו על פי דיווחים עשרה פלסטינים , בהם לפחות ילד אחד ואישה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה הראשון במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-18 ביוני , בשעה 2:40, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית במחנה החמישי במחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
• בין שעות אחר הצהריים של 14 ו-19 ביוני נהרגו בעזה, על פי דיווחים, 12 חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-19 ביוני נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 310 חיילים, ו-1,947 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-19 ביוני מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• שרשרת אספקת המזון בעזה שובשה קשות, ובחודש מאי דווח על נזק משמעותי שנגרם לאדמות חקלאיות, לחממות ולמבנים בשימוש חקלאי. להערכת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, אדמות חקלאיות המשמשות לגידול יבולי שדה, ירקות ובוסתנים ועצים אחרים מכסות כ-41% מכלל שטחה של רצועת עזה (כ-150 ק"מ רבוע). עם זאת, אומדן שביצעו לאחרונה ארגון המזון והחקלאות ומכון הלוויינים של האו"ם מצביע על ירידה משמעותית בבריאות ובצפיפות היבולים ברחבי הרצועה, בשל השמדה, תנועת כלי רכב כבדים, הפצצות, הפגזות ופעולות אחרות הקשורות לסכסוך. הממצאים מדגישים את "הצורך הדחוף לספק תמיכת חירום כדי לאתחל את היצור המקומי של מזון טרי ומתכלה." מעריכים כי נכון למאי 2024, כ-57% מהאדמה החקלאית בעזה ניזוקו, לעומת יותר מ-40% באמצע פברואר 2024. השטח הגדול ביותר של אדמות חקלאיות שניזוקו נמצא בנפת ח'אן יונס, ואילו שטח האדמה החקלאית שניזוקה בנפת רפיח גדל פי שניים ויותר לעומת פברואר, מ-4.51 ל-9.22 ק"מ רבוע. כן מעריך ארגון המזון והחקלאות כי נכון ל-23 באפריל, כשליש משטח החממות ברצועת עזה ניזוק, כאשר הנזק המשמעותי ביותר נצפה בנפות עזה וצפון עזה, שיותר מ-80% מהחממות בהן ניזוקו. כן מצא האומדן של ארגון המזון והחקלאות כי נכון ל-20 במאי ניזוקו גם מאות מבנים בשימוש חקלאי, לרבות 537 אסמים ביתיים, 484 לולי עופות, 397 משקים לגידול כבשים, ו-256 מחסנים חקלאיים, בנוסף על כ-46% מהבארות החקלאיות בעזה (1,049 מתוך 2,261 בארות).
• ב-14 ביוני, לאחר ביקור בן יומיים בעזה, הדגיש סגן המנכ"לית של תוכנית המזון העולמית, קרל סקאו, כי המצב בדרום עזה מידרדר במהירות, כאשר בני אדם נאלצים להצטופף ב"שטח גדוש ודחוס לאורך החוף, בחום הקיץ הלוהט," וסכסוך פעיל והיעדר חוק וסדר הופכים את מתן המענה לצרכים הגואים על ידי תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה ל"כמעט בלתי אפשרי". ביחס צפון עזה, ציין הסמנכ"ל כי אף שבמשלוחי המזון חל שיפור, בני אדם זקוקים למזון מגוון ומזין יותר. סקאו הסביר שעובדים הומניטריים מתקשים יותר ויותר לבצע את עבודתם: "אנשי סגל מבלים מדי יום חמש עד שמונה שעות בהמתנה במחסומים. טילים פוגעים במתקנים שלנו, אף שנתוניהם נמסרו כדי למנוע פגיעה בהם. קריסת החוק והסדר משמעה שאנו נאלצים להתמודד גם עם ביזה ואלימות, על רקע של ריק ביטחוני נרחב." בדבריו תיאר סמנכ"ל תוכנית המזון העולמית תמונות של הרס רחב היקף, נהרות של ביוב, ובני אדם מוכי טראומה ומותשים "מן הדרום ועד לקצה הצפוני ביותר של הרצועה", והדגיש כי כדי להגיע למצב של ביטחון תזונתי יציב ברחבי עזה יש להרחיב באופן מתמשך את אספקת המזון הטרי, הגישה למים נקיים ולשירותי בריאות, והדלק עבור מאפיות, וכי "מעל לכל בני אדם רוצים שהמלחמה הזו תיגמר, וכך גם אנחנו." סקאו הדגיש כי תוכנית המזון העולמית בוחנת כעת דרכים להגדלת התמיכה במאפיות ובשווקים המתפקדים, באופנים שיסייעו לבני אדם להתחיל בתהליך השיקום של חייהם מעבר להישרדות גרידא.
• קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים מדווחת כי מאז תחילת המבצע הקרקעי של הכוחות הישראליים ברפיח, ב-7 במאי, אולצו יותר ממיליון בני אדם לעזוב את רפיח, ומעריכים כי נכון ל-17 במאי נשארו באזור אל-מוואסי ברפיח בין 60 ל-75 אלף בני אדם, ובעיר רפיח עצמה נשארו כ-750 בני אדם. על פי אומדן שביצעו לאחרונה, בין 7 ל-14 ביוני, כוחות משימה של האו"ם, בהנהגת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, באתרי עקירה העקורים חיים במחסים מאולתרים ובאוהלים שבהם שוררת צפיפות-יתר, הזקוקים נואשות לתיקונים ואינם מגינים עליהם מפני החום הקיצוני. האומדנים כיסו ארבעה אתרי עקירה לא רשמיים בנפת דיר אל-בלח, שניים בנפת ח'אן יונס ושניים באזור אל-מוואסי ברפיח, שכלל אוכלוסייתם מונה יותר מ-130 אלף בני אדם. ממצאים מרכזיים נוספים מאומדנים אלה כוללים:
  • בני אדם מדווחים על מחסור קריטי בטיפול טרום-לידתי ובתר-לידתי, גישה מוגבלת לטיפולים עבור בני אדם הסובלים ממחלות כרוניות, והיעדר אבזרי עזר עבור בני אדם עם מוגבלויות וקשישים. בכמה אתרי עקירה קיימים מוקדים רפואיים הפועלים רק במשך שעות אחדות ביום ומתמודדים עם מחסור בתרופות. תחבורה במחירים שאינם בני-השגה והיעדר שירותי אמבולנסים פוגעים בגישה לבתי החולים המתפקדים באופן חלקי, והתקבלו דיווחים על לידות חירום באוהלים, ללא סיוע רפואי, בשעות לילה מאוחרות. למרות סימנים נראים לעין של דלדול רקמות שריר בקרב ילדים, בשל היכולות המוגבלות לא נערכו בדיקות סקר לאומדן של היקף תת-התזונה ולטיפול במי שזוהו כלוקים בתת-תזונה.
  • הגישה למים נמוכה באופן קריטי, ובני אדם נאלצים לחכות שעות ארוכות בתור כדי להשיגם ונאלצים להשתמש במי ים לשימוש ביתי, לרבות – באחד האתרים – עבור יילודים. בני אדם משתמשים בבורות רדודים כבתי שימוש, ומחלות מידבקות מתפשטות ללא הרף על רקע של הצפות ביוב, התרבות מהירה של חרקים, מכרסמים ונחשים, והיעדר כמעט מוחלט של פריטי היגיינה ומתקני תברואה.
  • ילדים עוסקים במלאכות קשות ומסוכנות, כמו איסוף מים ומזון, שבמהלכן הם נחשפים לאלימות בנקודות חלוקה בשל התחרות על משאבים דלים, ולסיכון של נפלי תחמושת השכיחים בכל מקום. כן מתרבים הדיווחים על אלימות מבוססת-מגדר, במיוחד אלימות במשפחה ונישואין מוקדמים, המחריפים עוד יותר את הקשיים שעימם מתמודדים נשים וילדים.
  • רק לשיעור קטן מבין העקורים גישה סדירה לארוחות חמות, מאחר שבזמן האחרון לא התקיימו חלוקות קמח או חבילות מזון, ופריטי המזון הבסיסיים בשווקים נמכרים ברובם במחיר שאינו בר-השגה. כן קיים מחסור קריטי בחלב ובתערובת מזון לתינוקות, ובתוספי תזונה לילדים ולנשים הרות ומיניקות. בהיעדר דלק, בני אדם נאלצים להשתמש בפלסטיק מן האשפה או בעצים כדי להבעיר אש לבישול מזון. משקי בית רבים מדווחים שהם אוכלים רק ארוחה אחת ביום, וחלקם אף ניזונים מארוחה אחת מדי יומיים או שלושה, ונאלצים להסתמך בעיקר על לחם, על מזון שמשפחות אחרות חולקות עימם, ועל קיצוב מאגרי המזון שלהם.
• מגבלות גישה ממשיכות לפגוע קשות במשלוח של סיוע ושירותים הומניטריים חיוניים ברחבי עזה, לרבות משלוח של סיוע במזון ובתזונה, טיפול רפואי, תמיכה בתחומי ההגנה והמחסה, ושירותי מים, תברואה והיגיינה למאות אלפי בני אדם. בין 1 ל-18 ביוני אפשרו הרשויות הישראליות 28 (46%) מתוך 61 משלחות הסיוע ההומניטרי המתואמות לצפון עזה, בקשות הגישה של שמונה משלחות (13%) נענו בשלילה, 16 משלחות (26%) עוכבו ושבע משלחות (16%) בוטלו משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. כן אפשרו הרשויות הישראליות 134 (70%) מתוך 192 משלחות הסיוע ההומניטרי המתואמות לאזורים בדרום עזה, בקשות הגישה עבור 12 משלחות (6%) נענו בשלילה, 26 משלחות (14%) עוכבו ו-20 משלחות (10%) בוטלו. המשלחות שבקשות הגישה עבורן נענו בשלילה במהלך תקופה זו כללו ארבע משלחות להעברת אשפה מוצקה למטמנות, משלוחי מים לשורה של בתי ספר ואתרים אחרים בצפון עזה, והעברת ערכות היגיינה, גם היא לצפון עזה. יתרה מכך, חוסר הביטחון בשל הפעולות הצבאיות המתמשכות וקריסת הסדר האזרחי עדיין נפוץ, והתקבלו דיווחים רבים על תקריות גניבה של אספקת סיוע ותקריות ירי, שהציבו את אוכלוסיית העובדים ההומניטריים בסיכונים משמעותיים.
• על פי ניתוח שנעשה לאחרונה, ופורסם ב-7 ביוני על ידי ארגון העבודה הבינלאומי והלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, התעצמות מעשי האיבה חוללה "הרס חסר תקדים בשוק העבודה הפלסטיני ובכלכלה הרחבה יותר." בין אוקטובר 2023 למאי 2024 צנח התמ"ג בעזה בשיעור עצום של 83.5%, לעומת התקופה המקבילה לפני המלחמה, והכלכלה התכווצה לכדי 4.1% בלבד מן הכלכלה הפלסטינית, לעומת כמעט 17% קודם לכן. גם שיעור האבטלה בעזה נסק ליותר מ-79%, על רקע של אובדן עצום של חיים ומקורות מחייה, עקירה חוזרת ונשנית והרס של תשתית. לחצים אינפלציוניים גבוהים החמירו החריפו עוד יותר את הסבל, ושחקו את כוח הקנייה של בני אדם ואת יכולתם למצוא מענה לצרכים ולו הבסיסיים ביותר, לאחר שבאפריל 2024 זינקה האינפלציה השנתית ברצועה ליותר מ-153%. בגדה המערבית פחת התמ"ג האמיתי בכמעט 23% ושיעור האבטלה גדל לכ-32%. בקרב העובדים שעדיין מועסקים בגדה המערבית, 51% התמודדו עם צמצום שעות העבודה ושכרם של כמעט 63% מתוכם הופחת. יש לציין שכל בתי העסק בסקטור הפרטי בעזה ו-29% מבתי העסק בסקטור הפרטי בגדה המערבית הפסיקו את פעולתם או צמצמו את הייצור, צעדים שמעריכים כי משמעם הפסד כולל בשווי 2.3 מיליארד דולר בערך ייצור (לא כולל הפסדים בנכסים קבועים), לרבות 1.5 מיליארד דולר בגדה המערבית ו-810 מיליון דולר ברצועת עזה.

התפתחויות הומניטריות – הגדה המערבית

• בשל חג הקורבן (עיד אל-אדחא), כמה מההתפתחויות שאירעו בגדה המערבית במהלך התקופה הנסקרת טרם אומתו, ולכן עדכון זה עשוי שלא לכלול נתונים כוללים למדדים מרכזיים שאחריהם עוקב משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
• בין 11 ל-18 ביוני הרגו כוחות ישראליים 11 פלסטינים, בהם שני ילדים, בגדה המערבית, תשעה מהם בנפת ג'נין, אדם אחד בנפת שכם ואדם אחד בנפת בית לחם (ראו פרטים להלן).
  • ב-11 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בשישה פלסטינים, בהם נער בן 17, במהלך מבצע בכפר כפר דאן, מצפון-מערב לג'נין. שלושה מההרוגים נהרגו כשיחידת מסתערבים, ובעקבותיה תגבורת של כוחות צבא, כיתרה בניין מגורים, ירתה עליו טילים וניהלה חילופי אש עם פלסטינים ששהו בתוכו. כן נעקרה משפחה בת חמש נפשות, בהן שני ילדים. כמו כן, בעימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים שיידו אבנים ומטעני נפץ נהרגו שלושה פלסטינים אגודת הסהר האדום הפלסטינית דיווחה כי בתחילה מנעו כוחות ישראליים מהאמבולנס של האגודה להעביר את ההרוגים, ופתחו בירי לעבר אנשיה. לדברי הצבא הישראלי, כמות שצוטטו באמצעי תקשורת, במבצע נהרגו שישה חמושים פלסטינים.
  • ב-13 ביוני, כוח מסתערבים ישראלי ואחריו תגבורות של כוחות צבא כיתרו מבנה בבנייה בקבטייה (נפת ג'נין) וניהלו חילופי אש עם שני פלסטינים ששהו בתוכו. לאחר מכן פגעו בבית מספר טילים. בצילומי וידיאו נראה דחפור ישראלי מרים את גופותיהם של שני הרוגים פלסטינים, יחד עם הריסות מתוך הבית. פלסטיני שלישי נורה למוות לאחר מכן, במהלך עימות בין כוחות ישראליים שירו תחמושת חיה לפלסטינים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר הכוחות בעיירה.
  • ב-15 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בילד בן 15 ופצעו שני בני אדם אחרים בתחמושת חיה, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בכפר בית פוריכ (נפת שכם).
  • ב-18 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 39, שניסה לכאורה לדקור חיילים ישראלים בכניסה לעיירה בית פג'ר (נפת בית לחם), ועיכבו את גופתו.
• ב-14 ביוני פצעו כוחות צבאיים ישראליים 16 פלסטינים במהלך פשיטה בעיר אל-בירה ובסביבתה. שישה פלסטינים, בהם שני ילדים, נפצעו מקליעים חיים, אחד נורה בקליע גומי ותשעה נפגעו משאיפת גז מדמיע. בנוסף, פלסטיני אחד נעצר.
• בין 11 ל-18 ביוני ביצעו מתנחלים לפחות 11 מתקפות שבהן נפצעו 24 פלסטינים ונגרם נזק לרכוש פלסטיני, לרבות השחתת עצים, שתילים ויבולים. להלן מספר תקריות מרכזיות שהתרחשו במהלך תקופה זו:
  • ב-12 ביוני ירו מתנחלים בבעל חנות פלסטיני, פצעו אותו וכן תקפו, היכו ופצעו בעל חנות נוסף בעיר העתיקה של ירושלים. על פי דיווחים, המתנחלים צעדו ברחבי העיר העתיקה, השמיעו סיסמאות אנטי-פלסטיניות ותקפו מספר חנויות.
  • ב-17 ביוני, מתנחלים חמושים שהקימו לא מכבר הרחבה של ההתנחלות גבעת אסף בשוליים המזרחיים של הכפר דיר דיבוואן תקפו את קהילת הרועים ח'לת אל-מר'ארה (נפת רמאללה). בעת שפינו את הקהילה יחד עם עדרי הכבשים שלהם, הותקפו הפלסטינים על ידי קבוצה אחרת של מתנחלים חמושים, ממזרח לכפר דיר דיבוואן. המתנחלים פתחו באש לעבר הפלסטינים, היכו אותם ותקפו אותם באלות. כתוצאה מכך נפצעו 15 פלסטינים, בהם חמישה ילדים, שסבלו משברים, חבלות ופציעות מרסיסי זכוכית. כל הפצועים הועברו לטיפול במרכז רפואי בכפר. בנוסף השחיתו מתנחלים אמבולנס אחד ועשרה כלי רכב אחרים. בשל מתקפה זו ואירועים תכופים של הפחדה ומתקפות של מתנחלים נגד קהילות רועים זו, נעקרה משפחה בת ארבעה בני אדם, בהם ילד. המשפחה נאלצה להותיר מאחור שני מחסים ששימשו למגורים, שלושה מחסים לבעלי חיים, שני דירים ואת כל חפציה האישיים. בקהילה עדיין מתגוררים עשרה משקי בית המונים יותר מ-50 בני אדם, אבל כולם עברו באופן זמני למקומות אחרים כחלק מנדודיהם העונתיים, למעט המשפחה שנעקרה זה עתה.
  • ב-18 ביוני, כ-20 מתנחלים, על פי דיווחים מההתנחלות יצהר, תקפו את הכפר בורין (נפת שכם) בעת שניסו להצית כלי רכב על הנהג שנמצא בתוכו. כשהבעלים של קיוסק בקרבת מקום, גבר ואשתו, חילצו את הנהג מן המכונית, תקפו אותם המתנחלים ויידו לעברם אבנים. הזוג נפצע, לקיוסק נגרם נזק חלקי וכלי הרכב הוצת בסופו של דבר. מאוחר יותר הציתו מתנחלים אדמות בשטח הכפר ויידו אבנים על תושבים; על פי מידע ראשוני, ליותר מ-200 עצי זית נגרם נזק. על פי דיווחים, בעקבות התקרית פשטו חיילים ישראלים על הכפר וערכו בו מבצע חיפוש.
• בין 11 ל-18 ביוני, רשויות ישראליות הרסו או אילצו בעלים פלסטינים להרוס שמונה מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, הריסות שהביאו לעקירתם של 21 בני אדם, בהם 14 ילדים. כל המבנים שנהרסו היו בשטח C של הגדה המערבית וכללו שני אוהלים, מחסה לבעלי חיים ומטבח בכפר ברדלא (נפת טובאס), בית מגורים בכפר אום קוסא (נפת חברון) וחדר בשימוש חקלאי, מחסן וגדר בכפר ח'רבתא אל-מסבאח (נפת רמאללה).
• ב-13 ביוני, במהלך מבצע בן עשר שעות במחנה הפליטים ג'נין ובחלקים של העיר ג'נין, גרמו דחפורים צבאיים נזק לארבעה מחסים ששימשו למגורים, ועקב כך נעקרו 11 משפחות המונות 48 בני אדם, בהם 17 ילדים, וכן נגרם למספר קטעי כביש נזק שהביא להפסקות חשמל. דווח על חילופי ירי, ומקורות מקומיים בקהילה מסרו שג'יפים צבאיים ישראליים כיתרו את סביבת בית החולים הממשלתי בג'נין וביצעו חיפושים נרחבים באמבולנסים שנסעו אל בית החולים וממנו. לדברי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, כוחות ישראליים מנעו מאמבולנס של אגודת הסהר האדום הפלסטינית לפנות פצוע פלסטיני, עצרו אותו וכן תקפו, היכו ופצעו פרמדיק פלסטיני.
• ב-14 ביוני הביע ארגון הבריאות העולמי חשש לנוכח ההסלמה, מאז 7 באוקטובר, במשבר הבריאות בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בין 7 באוקטובר ל-28 במאי תיעד ארגון הבריאות העולמי 480 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, רובן (59%) בערים טול כרם, ג'נין ושכם. ארגון Médecins Sans Frontières שיקף אף הוא חששות דומים, כשמסר ב-19 ביוני כי "אנשי סגל רפואי ופרמדיקים [בגדה המערבית] מותקפים באופן חוזר ונשנה, מוטרדים, נחסמים בדרכם ומעוכבים בעודם מנסים לטפל בפצועים." לדברי ארגון הבריאות העולמי, את הגישה לשירותי בריאות מגבילה שורה של מכשולים, לרבות סגירת מחסומים, מעצר של עובדי בריאות, וכן כיתור וסגר המוטלים על עיירות שלמות. יתרה מכך, מתוך 29,292 בקשות להיתרי גישה אל מתקנים רפואיים בירושלים המזרחית ובישראל, שהוגשו בין אוקטובר 2023 למאי 2024, 44% נענו בשלילה או עדיין תלויות ועומדות, נתון המראה על ירידה של 56% במספר הבקשות שהוגשו וירידה של 22% במספר אישורי הבקשות, לעומת התקופה שבין אוקטובר 2022 ל-מאי 2023. כן הדגיש ארגון הבריאות העולמי את ההשלכות של המשבר הכספי שעימו מתמודדת הרשות הפלסטינית על מערכת הבריאות, "כשזה כמעט שנה שעובדי רפואה מקבלים רק מחצית ממשכורתם, ו-45% מהתרופות החיוניות אזלו מן המלאי." בנוסף, רוב האזורים בגדה המערבית סובלים משירותים מוגבלים, מאחר ש"מרפאות רפואה ראשונית ומרפאות מומחים למטופלי חוץ פועלות כעת יומיים בשבוע, ובתי חולים פועלים בכ-70% מקיבולתם."

מימון

• נכון ל-14 ביוני העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.06 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (31%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 109 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 78.9 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (45%). מכלל המיזמים האלה, 69 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 26 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין ש-43 מתוך 83 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים והאו"ם מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים יותר מ-100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.