עדכון מצב הומניטרי מס' 179 | רצועת עזה

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה מכוסה בימי שני ושישי, והגדה המערבית מכוסה בימי רביעי. בשל חג הקורבן (עיד אל אדחא) הקרב, העדכון הבא, שיכסה הן את הגדה המערבית והן את רצועת עזה, יתפרסם ב-19 ביוני.

דגשים עיקריים

• סוכנויות או"ם מזהירות כי רק שתי נקודות ייצוב עבור ילדים הסובלים מתת-תזונה חמורה עדיין פועלות ברחבי רצועת עזה, אף שרעב קטסטרופלי מכה בחלק משמעותי מאוכלוסיית עזה.
• על פי אומדנים הומניטריים שנעשו לאחרונה, משפחות עקורות מתמודדות עם קשיים משמעותיים בגישה לשירותים בסיסיים, שמתוכם הגישה למים נמוכה באופן קריטי.
• ירדן, מצרים וארה"ב מארגנות יחד כנס "קריאה לפעולה" על מנת לחזק בדחיפות את המענה ההומניטרי בעזה, בעוד מחסור בדלק ומגבלות גישה ממשיכים לשבש קשות משלוח של סיוע מציל-חיים.

התפתחויות הומניטריות

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. כן נמשכים דיווחים על פלישות קרקעיות ולחימה כבדה ברחבי עזה, לרבות בבית חנון, מדרום לעיר עזה, במזרח נפת דיר אל-בלח, בצפון מערב נפת ח'אן יונס וכן במזרח, מרכז ומערב נפת רפיח.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 10 ו-14 ביוני נהרגו בעזה 142 פלסטינים ו-396 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 ל-14 ביוני 2024 נהרגו בעזה לפחות 37,266 פלסטינים, ו-85,102 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 10 ל-12 ביוני:
  • ב-10 ביוני, בשעה 12:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים, ו-30 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במספר בנייני מגורים באל-קרארה, מצפון לעיר ח'אן יונס.
  • ב-10 ביוני, בשעה 13:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, בהם ארבע נשים וגבר אחד, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-פוח'ארי, מדרום מזרח לעיר ח'אן יונס.
  • ב-11ביוני, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-דרג' בעיר העתיקה של עזה.
  • ב-12 ביוני , בשעה 1:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-שג'עייה, ממזרח לעיר עזה.
  • ב-12 ביוני, בשעה 2:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים, לרבות ילדים שמספרם טרם זוהה, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-דרג' ,בעיר העתיקה של עזה.
  • ב-12 ביוני, בשעות הבוקר, נהרגו על פי דיווחים לפחות ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים בשכונת א-זייתון, בדרום העיר עזה.
  • ב-12 ביוני, בשעה 23:55 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם גבר, אישה ושני ילדיהם, ולפחות שישה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית באזור אל-חסיינה במערב מחנה הפליטים א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
• בין שעות אחר הצהריים של 10 ו-14 ביוני נהרגו בעזה, על פי דיווחים, ארבעה חיילים ישראלים. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-14 ביוני נהרגו מאז תחילת המבצע הקרקעי, בעזה או לאורך הגבול בישראל, 299 חיילים, ו-1,940 חיילים נפצעו. בנוסף, לדברי אמצעי תקשורת ישראליים שציטטו מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-14 ביוני מעריכים כי 120 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, לרבות הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• מאז תחילת מאי ועד עתה גרמו פקודות פינוי ומבצעים צבאיים ישראליים לעקירה בכפייה של כמיליון בני אדם מרפיח, ושל יותר מ-100 אלף בני אדם בצפון עזה. אומדנים שביצעו ארגונים הומניטריים במהלך החודש האחרון הדגישו את התנאים האיומים שעימם מתמודדות משפחות עקורות, שקשיים משמעותיים פוגעים ביכולתן להגיע לשירותים בסיסיים.
  • בין 14 ו-16 במאי, אומדן מהיר לאיסוף מידע בסיסי שערכה קבוצת העבודה לענייני ניהול אתרים מצא שיותר ממחצית (51%) מ-47 האתרים שנבחנו באומדן בכל חמש הנפות בעזה דיווחו כי בני אדם נעקרו אל אתרי עקירה חדשים, 31% עקורים באתרים קיימים, ו-16% חזרו לבתים הרוסים. רוב העקורים מרפיח ביקשו מקלט בנפות ח'אן יונס ודיר אל-בלח, שמלכתחילה סבלו מצפיפות יתר ומדלדול של משאביהן. משיבים מרכזיים שרואיינו הדגישו את העובדה שעם בואם, מתמודדים העקורים החדשים עם שורה של קשיים בגישה לשירותים בסיסיים, זיהו מזון כקדימות הראשונה שלהם, ואחריו מים ותברואה, וכן שירותי בריאות. המחסומים העיקריים שעליהם דיווחו בגישה לשירותי מים ובריאות כללו היעדר נקודות מים במספר מספיק, המרחק הרב לנקודות מים ולמתקני בריאות זמינים, צפיפות-יתר השוררת במתקני בריאות, והיעדר מכלי מים, מכלי אחסון, תרופות ותחבורה.
  • ב-7 ביוני נערכו בשני אתרי עקירה לא רשמיים בדיר אל-בלח שני אומדנים משותפים למספר כוחות משימה, בהובלת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. הן באתר העקירה אבו דלאל, שבו נמצאים 3,000 עקורים, והן באתר ארד אל-ר'וסיין, שבו נמצאים 7,000 עקורים, דיווחו משפחות על חלוקות מזון לא סדירות, מחסים רעועים שבהם שוררת צפיפות-יתר, כאשר בכל אחד מהם שוהים בממוצע שמונה עד עשרה בני אדם, היעדר תשתית תברואה, ושורה של בעיות בריאותיות כגון מחלות עור, דלקת כבד נגיפית A, דלקת מעי ומחלות בדרכי הנשימה. יתרה מכך, הודגשה השכיחות הגבוהה של אלימות במשפחה ובעיות נפשיות, כאשר לילדים אין גישה למרחבים ידידותיים לילדים או לפעילויות חינוכיות. גם גישה מועטה עד כדי סכנה למים דווחה כגורם מרכזי לדאגה; זמינות המים הממוצעת לנפש ליום הייתה פחות משני ליטר באתר העקירה אבו דלאל, ורק 0.7 ליטר באתר העקירה ארד אל-ר'וסיין. כמות זו פחותה מדרישת המינימום הבינלאומית המוכרת להישרדות, שהיא שלושה ליטר ביום, ונמוכה משמעותית מכמות המינימום - 15 ליטר ביום - הדרושה בעת חירום לשתייה, רחצה ובישול.
• תשתית המים והתברואה בעזה ממשיכה לספוג נזקים משמעותיים. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ההתעצמות שחלה לאחרונה בפעולות הצבאיות הביאה לאובדן נוסף של נכסי מים ותברואה חיוניים, לרבות חמש בארות להפקת מים בג'באליה, ושתי בארות מים, קו האספקה ממתקן התפלה במצרים ושני מתקני התפלה, כולם ברפיח. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מעריכים כי בשמונת החודשים שעברו, 67% מהתשתית והמתקנים בתחום המים והתברואה נהרסו או ניזוקו כתוצאה מפעילויות הקשורות לסכסוך, בעוד שהנזק לנכסים ניידים טרם נאמד. המתקנים שניזוקו כוללים 194 בארות להפקת מים, 40 מאגרי מים בנפח גבוה, 55 תחנות שאיבת שפכים, 76 מתקני התפלה מוניציפליים, ארבעה מתקני טיהור שפכים ותשעה מחסנים. מתקנים רבים נוספים הוצאו מכלל פעולה בשל שורה של קשיים, לרבות ביטחון, מגבלות גישה, היעדר אספקת חשמל ודלק להפעלת גנרטורים, וזמינות מוגבלת או היעדר זמינות של חלפים, מוצרים, חומרי בניין וציוד בסיסיים. כתוצאה מכך, אף שהפקת המים באמצעות רשות המים של עיריות חוף עזה / רשות המים הפלסטינית וספקי שירותים עירוניים גדלה ל-108-95 אלף מטר מעוקב ביום ברחבי רצועת עזה, נתון זה מייצג רק 28% מתפוקת המים קודם לאוקטובר 2023, והמים מתחלקים באופן לא שווה על פני נקודות ההפקה השונות. כן מציין כוח המשימה כי בשל היקפו הגדול של הנזק, 50% מהמים אובדים בעת ההזרמה ברשת, אובדן המגביל את זמינותם הממשית של המים. משפחות באתרי עקירה לא רשמיים מתמודדות עם קשיים נוספים, בשל היעדר תשתית שאותה יש להתקין מחדש כדי להבטיח מתן שירותים. בני אדם ממצים כמעט עד כלות את מנגנוני ההתמודדות; החלשים והפגיעים ביותר אוספים מים ממקורות לא אמינים, במכלים לא נאותים, ואין להם פריטי היגיינה כמו סבון או מתקנים לשטיפת ידיים ולשמירה על הרגלי היגיינה בסיסיים. יחדיו, הגורמים הללו תרמו לרמות מוגברות של שלשול חריף, מחלות עור והתפרצות של דלקת כבד נגיפית A.
• ארגון הבריאות העולמי דיווח שבשל היעדר ביטחון, נכון לעכשיו לא מוצבים ברפיח או בצפון עזה שום צוותי רפואת חירום בינלאומיים כלשהם. פינוי רפואי של מטופלים במצב קריטי אל מחוץ לעזה גם הוא מוקפא, והמחסור המתמיד בדלק ממשיך לסכן את התפקוד של תשתית וציוד רפואיים חיוניים. יתרה מכך, אף ש-17 מתוך 36 בתי החולים בעזה מתפקדים באופן חלקי, הגישה ל-14 מהם היא חלקית בלבד בשל חוסר ביטחון ומחסומים פיזיים, כגון נזק שנגרם לכניסות מטופלים ואמבולנסים ולכבישים סביב בתי החולים. ברפיח, שנכון לעכשיו אין בה אף בית חולים מתפקד, בית חולים השדה של הצלב האדום הבינלאומי מהווה חבל הצלה עבור האוכלוסייה, ואילו בית חולים השדה של איחוד האמירויות הערביות מתפקד באופן חלקי בלבד בשל קשיי גישה חמורים. בהתפתחות חיובית, בית החולים אל-ח'ייר בחאן יונס חזר לתפקד באופן חלקי, ולמתחם הרפואי נאסר סופקו, בתמיכת הבנק העולמי, 15 מכשירי דיאליזה שישרתו 250 מטופלים. עם זאת, מכשיר ה-CT במתחם הרפואי נאסר עדיין מושבת, השבתה שצמצמה באופן קשה את היכולת האבחנתית בבית החולים. בצפון עזה, לאחר נסיגת הכוחות הישראליים ב-31 במאי, הושבה חלקית הגישה לבתי החולים אל-עוודה, כמאל עדואן ובית החולים האינדונזי; בית החולים האינדונזי מציע כעת רק שירותי חירום בסיסיים, בעוד שבבתי החולים כמאל עדואן (144 מיטות) ואל-עוודה (40 מיטות) חודשו שירותי האשפוז, לרבות טיפול מיילדותי קריטי הניתן כעת בבית החולים אל-עוודה. ב-9 ביוני הגיעו ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו לשני המתקנים, ומסרו בהם 24 אלף ליטר דלק ואספקה רפואית שמעריכים כי תספיק לתמוך ב-2,000 מטופלים. כן נמסרו לבית החולים אל-עוודה שני אוהלים שירחיבו את תחומי המתקן.
• אי-היכולת להגיע בבטחה לשירותי בריאות, יחד עם היעדר מים נקיים ותברואה, מחריפים את סיכוני תת-התזונה בעזה. ב-12 ביוני הדגיש מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס, כי "לשיעור משמעותי מאוכלוסיית עזה נשקפים כעת רעב קטסטרופלי ותנאים קרובים מאוד לרעב המוני." כוח המשימה לענייני תזונה מסביר שאף שיותר מ-8,000 ילדים בני פחות מחמש כבר אובחנו כלוקים בתת-תזונה חריפה, חוסר הביטחון, מגבלות הגישה והעקירה רחבת ההיקף המתמשכים ממשיכים להפריע להרחבה החיונית של מאמצי הזיהוי, ברמת הקהילה, של ילדים הלוקים בתת-תזונה. יתר על כן, ב-11 ביוני הזהיר יוניסף שבשל עקירה והצמצום ביכולות הטיפול, כמעט 3,000 ילדים בדרום, שקודם להסלמה הצבאית ברפיח טופלו בשל תת-תזונה חריפה, נותקו כעת משירותים מצילי-חיים; בעזה מתפקדים כעת רק שני מרכזי ייצוב לילדים הסובלים מתת-תזונה חריפה, אחד בנפת צפון עזה והשני בנפת דיר אל-בלח. "האזהרות שלנו בדבר העלייה במוות של ילדים כתוצאה משילוב בר-מניעה של תת-תזונה, התייבשות ומחלה היו צריכות להוביל לפעולה מיידית להצלת חיי ילדים, ואף על פי כן, החורבן הזה נמשך," אמרה אדל ח'ודר, המנהלת האזורית של יוניסף במזרח התיכון וצפון אפריקה. ב-14 ביוני דיווח מנהל בית החולים כמאל עדואן לאמצעי התקשורת כי לאחרונה תיעדו יותר מ-200 ילדים שנצפתה אצלם שורה של סימנים לתת-תזונה.
• אומדן חדש שביצע כוח המשימה לענייני חינוך, על סמך צילומי לוויין שנאספו ב-3 ו-7 במאי, חושף גידול נוסף בהיקף הנזק וההרס של בתי ספר ברצועת עזה, לעומת הניתוח מ-1 באפריל. האומדן קובע כעת כי יותר מ-76% מבתי הספר בעזה זקוקים לשיקום מלא או לשיפוצים נרחבים כדי שיוכלו לשוב ולתפקד, לעומת 73% באומדן הקודם. כן מדגיש האומדן "זינוק מתמשך בהפיכת בתי ספר ליעדים ישירים לתקיפות," כאשר 23 מתקנים שכבר סווגו באומדן הקודם בקטגוריית מתקנים ש"ניזוקו" ספגו באפריל פגיעות ישירות נוספות. בקרב בתי ספר ששימשו כמחסים לעקורים, 69% ספגו פגיעות ישירות או ניזוקו, לעומת 65% במרס. בסך הכול, כ-54% ממבני בתי הספר (307 מתוך 563) ספגו "פגיעה ישירה", 22% (123) ממבני בתי הספר "ניזוקו" ו-15% (86) מסווגים כמבנים ש"סביר או ייתכן שניזוקו". יש לציין שיותר מ-96% (296) מכלל בתי הספר שספגו פגיעות ישירות נמצאים באזורים שעליהם חלות פקודות פינוי מטעם רשויות ישראליות. יתרה מכך, מכלל בתי הספר שניזוקו, 61 נהרסו כליל ו-39 איבדו לפחות מחצית ממבניהם. הפגיעה הקשה ביותר הייתה בנפות צפון עזה ועזה, שכ-90% מבנייני בתי הספר בהן ספגו פגיעה ישירה ו-89% מהם ניזוקו.
• במאי, הגישה ההומניטרית בעזה נפגעה קשות בשל פעילות צבאית אינטנסיבית, סגירת מעברים, תנאי ביטחון נפיצים, נפלי תחמושת, נהלים מורכבים ולא עקביים ליידוע ותיאום של תנועה, כבישים הרוסים וצפופים ונהלים לא עקביים במחסומים. קשיים אלה נותרו בעינם גם ביוני; בין 1 ל-13 ביוני אפשרו הרשויות הישראליות 23 (52%) מתוך 44 משלחות סיוע הומניטרי מתואמות מתוכננות לצפון עזה, בקשות הגישה של ארבע משלחות (9%) נענו בשלילה, עשר משלחות (23%) עוכבו ושבע משלחות (16%) בוטלו משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. בנוסף, הרשויות הישראליות אפשרו 108 (71%) מתוך 151 משלחות סיוע הומניטרי מתואמות לאזורים בדרום עזה, בקשות הגישה עבור שבע משלחות (5%) נענו בשלילה, 24 משלחות (16%) עוכבו ו-12 משלחות (8%) בוטלו. משלחות רבות שסווגו ככאלה ש"עוכבו" נתקלו בעיכובים ממושכים שהטיל הצבא הישראלי. במהלך אותה תקופה עוכבה שיירה הומניטרית למשך יותר מתשע שעות, במחסום לא מאובטח המוביל לצפון עזה, עיכוב שמנע מהארגון למסור תרופות ומוצרי תזונה חיוניים עבור יותר מ-10,000 ילדים. משלחת הומניטרית אחרת לצפון עזה, שנועדה למסור אספקה רפואית קריטית לבתי חולים ולהעביר מטופל אחד, עוכבה למשך יותר מחמש שעות במחסום, עיכוב שפגע בפעילויות רפואיות חיוניות אלה.
• ב-11 ביוני הדגישה תוכנית המזון העולמית שאף שבחודש שעבר הצליחה להגיע ליותר ממיליון בני אדם ברצועת עזה, ההסלמה בלחימה פגעה קשות במפעלי הסיוע והם זקוקים בדחיפות "לגישה סדירה, ליכולת להעביר סיוע בבטחה, ולהפסקת הלחימה." באותו יום נקטה תוכנית המזון העולמית זהירות ועצרה באופן זמני את פעילותה במזח הצף, עד לביצוע אומדן ביטחוני יסודי הדרוש להבטיח את בטיחותם וביטחונם של אנשי סגל ואנשי ארגונים שותפים. ב-12 ביוני דיווח ארגון Humanity and Inclusion שהצבא הישראלי הרס בדחפורים את המחסן של הארגון ברפיח, "שבו אוחסנו כמעט 200 משטחים של ציוד הומניטרי," וציין כי מיקום המחסן ותפקידו דווחו לרשויות הישראליות.
• ב-11 ביוני התקיים בירדן כנס רם דרג בשם "קריאה לפעולה: מענה הומניטרי דחוף עבור עזה". מטרת הכנס, שאורגן על ידי ירדן, מצרים והאו"ם, הייתה זיהוי אמצעים לחיזוק המענה ההומניטרי בעזה, לרבות התנאים התפעוליים, הלוגיסטיים, ההגנתיים ויתר התנאים הדרושים להקמת מערכת בת-קיימא למשלוח מיידי של סיוע בכמות מספקת. כן דן הכנס בהכנות להתאוששות מוקדמת ואסף התחייבויות למענה קולקטיבי מתואם. בכנס נכחו ראשי מדינות ונציגים של ממשלות וארגונים בינלאומיים, לרבות מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום מרטין גריפית'ס, והמתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש מוהנד האדי. בדבריו בכנס הצדיע גוטרש "לעובדים ההומניטריים האמיצים בעזה, העמלים בתנאים מסויטים על מנת לשרש את הסבל," קרא למיצוי דין מלא בגין מותם של 193 אנשי סגל של אונר"א, וחזר ואישש כי אונר"א היא עמוד השדרה של המענה ההומניטרי. כן אמר מזכ"ל האו"ם, "משלוחים מצריכים דרכים בטוחות ומנגנונים יעילים להוצאתם מכלל הסכסוך ולהבטחת ביטחונם. כן דרושה להם גישה ללא מכשול לציוד ביטחון ותקשורת, בשיעור המתאים לסיכוני העבודה באזור מלחמה. דרושים להם מאמצים מיידיים לפינוי הדרכים זרועות המוקשים ונפלי התחמושת בתוך עזה. יש להתיר לאזרחים להגיע למקום מבטחים. ולעולם אין לעשות באזרחים ובתשתית שלה הם זקוקים שימוש צבאי, או להפוך אותם ליעדי תקיפה." נכון ל-12 ביוני נהרגו בעזה לפחות 273 עובדי סיוע, בהם 197 אנשי סגל של האו"ם, 33 אנשי סגל ומתנדבים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית, ו-43 עובדי סיוע אחרים. לדברי משרד הבריאות וההגנה האזרחית הפלסטינית נהרגו גם 498 עובדי רפואה ו-70 אנשי סגל של ההגנה האזרחית.

מימון

• נכון ל-13 ביוני העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.06 מיליארד דולר מתוך 3.4 מיליארד הדולר (31%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 109 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 78.9 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (86%) ובגדה המערבית (14%). מכלל המיזמים האלה, 69 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 26 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים, ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי 43 מתוך 83 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.