עדכון מצב הומניטרי מס' 175 | הגדה המערבית

עדכון המצב ההומניטרי מתפרסם על ידי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש שלוש פעמים בשבוע. רצועת עזה נסקרת בימי שני ושישי, ואילו הגדה המערבית נסקרת בימי רביעי. הכותרת "עדכון המצב ההומניטרי" מחליפה את "עדכון בזק". עדכון המצב ההומניטרי הבא יתפרסםב-7 ביוני, ואילו עדכון המענה ההומניטרי הבא יתפרסם ב-12 ביוני.

דגשים עיקריים

• יותר מ-500 פלסטינים ו-12 ישראלים נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז 7 באוקטובר.
• במהלך התקופה הנסקרת, פרק זמן של שבוע, השחיתו מתנחלים כ-280 עצי זית ו-580 גפנים בשבע קהילות ברחבי הגדה המערבית.
• סכנה מיידית של עקירה בכפייה מרחפת מעל משפחה פלסטינית באזור ראס אל-הווא בסילוואן, בירושלים המזרחית, לאחר שבג"ץ הישראלי דחה את עתירתה נגד גירושה מביתה.
• מחסום מת"ק, אחת הכניסות הראשיות לערים רמאללה ואל-בירה, נפתח מחדש זו הפעם הראשונה מזה שמונה חודשים.

עדכונים אחרונים (אחרי 3 ביוני)

• ב-5 ביוני 2024 השתתפו עשר משלחות דיפלומטיות, בראשות המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, מוהנד האדי, בביקור במרכז הגדה המערבית. הקבוצה ביקרה קהילות רועים וקהילות בדואים פלסטיניות, שבהן שיתפו עימה אנשי הקהילות וארגונים התומכים בהם את חששותיהם בדבר ההשלכות ההומניטריות של האלימות הגוברת, פעילויות מתנחלים, הגבלות גישה, הריסות, וסוגים אחרים של רכיבי מדיניות ונהגים כופים. במהלך הביקור אמר האדי: "כל העיניים נשואות אמנם אל עזה, אך יש לתמוך גם בבני האדם בגדה המערבית ולהגן עליהם. המצב כאן נפיץ. איננו יכולים לחכות שהגדה המרבית תהפוך לעזה שנייה."
• ב-4 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים ליד שער צבאי הממוקם בגדר ההפרדה ממערב לעיר טול כרם, לאחר שעל פי דיווחים השניים פתחו בירי לעברם. גופותיהם מעוכבות בידי כוחות ישראליים.

התפתחויות הומניטריות (28 במאי – 3 ביוני)

• במהלך התקופה הנסקרת ירו כוחות ישראליים למוות בשישה פלסטינים, ופלסטיני דרס שני חיילים ישראלים בגדה המערבית (ראו תיאורים מפורטים להלן). בנוסף, 38 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים, רובם (37) במהלך מבצעי חיפוש ומעצר, ופלסטיני מת מחנק (מותו אינו נכלל במניין ההרוגים לעיל) בשריפה שפרצה במטמנת האשפה שבה עבד, ואשר ניצתה על פי דיווחים כתוצאה מרימוני גז מדמיע, בקבוקי תבערה או רימוני הלם, במהלך עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים בעיר אל-בירה.
  • ב-29 במאי דרס פלסטיני שנהג ברכב מסחרי שני חיילים ישראלים (שניהם בני 20) בצומת שכם-עוורתא, החולש על הגישה אל ומתוך העיר שכם ממזרח. האיש נמלט מהאזור והסגיר את עצמו לרשויות הפלסטיניות, ועל פי דיווחים ציין כי תקרית הדריסה הייתה תאונה. שני החיילים מתו מפצעיהם עד לבוקר ה-30 במאי. במשך שעות אחדות לאחר התקרית הגבילו כוחות ישראליים עוד יותר את הגישה לעיר שכם ולמחנה הפליטים בלאטה, ניהלו מבצעי חיפוש והחרימו רכב ששימש לכאורה במתקפה לכאורה.
  • ב-30 במאי ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 21, ופצעו ארבעה בני אדם אחרים בתחמושת חיה, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בערים רמאללה ואל-בירה. במהלך המבצע פשטו כוחות ישראליים על חנות של חלפן כספים, השליכו רימוני גז מדמיע ורימוני הלם לעבר פלסטינים שיידו אבנים, וגרמו לשריפה נרחבת בשוק הירקות הראשי בשתי הערים. עשרות חנויות וסחורות נהרסו או ניזוקו, ועקב כך נפגעה מחייתן של עשרות משפחות.
  • ב-1 ביוני ירו כוחות ישראליים למוות בשני ילדים פלסטינים (בני 16 ו-17) ליד מחנה הפליטים עקבת ג'אבר בנפת יריחו. נסיבות התקרית עדיין אינן ברורות. על פי תיעוד שאסף ארגון Defense for Children International – Palestine, הילדים "נשאו אבנים ועשו את דרכם למגרש חנייה למכוניות שהוחרמו מפלסטינים, וגילו כי מאחורי המכוניות נמצאו כוחות ישראליים, שבעת שנורו היו במרחק 50 עד 80 מטר מהם." אחד הילדים מת במקום, ועל פי דיווחים השני נפצע ונלקח על ידי כוחות ישראליים לבית חולים ישראלי, שבו נקבע מותו.
  • ב-3 ביוני פשטו כוחות מסתערבים ישראליים על אולם חתונות בעיר שכם, שם ירו למוות באחיה של הכלה (בן 22) שניסה להימלט. גופתו מעוכבת בידי כוחות ישראליים. לאחר מכן פשטו כוחות ישראליים על העיר שכם, פשיטה שבמהלכה פרצו חילופי ירי בינם לבין פלסטינים חמושים; שני פלסטינים לא מעורבים (בני 28 ו-30) נורו למוות על ידי כוחות ישראליים, ותשעה פלסטינים נפצעו מתחמןשת חיה. אגודת הסהר האדום הפלסטינית דיווחה כי כוחות ישראליים מנעו גישה מאמבולנסים שניסו לפנות את הפצועים. 13% מהפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית מאז 7 באוקטובר 2023 (63 מתוך 491) נהרגו בנפת שכם.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-3 ביוני 2024 נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 508 פלסטינים, בהם 124 ילדים; 491 מההרוגים נהרגו מידי כוחות ישראליים, עשרה מידי מתנחלים, ולגבי שבעה לא ידוע עדיין האם נהרגו מידי חיילים ישראליים או מתנחלים. בנוסף, יותר מ-5,150 פלסטינים, בהם כ-800 ילדים, נפצעו, למעלה משליש מהם מתחמושת חיה. במהלך אותה תקופה נהרגו מידי פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 12 ישראלים, בהם שבעה חיילים וחמישה מתנחלים, ולפחות 105 ישראלים, בהם 70 חיילים, נפצעו. בנוסף על כך, במתקפות שפלסטינים מהגדה המערבית ביצעו בישראל נהרגו שמונה ישראלים וארבעה מבצעי מתקפות פלסטינים.
• ב-4 ביוני גינה נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טורק, את מעשי ההרג היומיומיים בגדה המערבית, וציין כי שליש מההרוגים הפלסטינים (164) נהרגו בהקשר של "מבצעים צבאיים שכללו תקיפות אוויריות על ידי כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) או מטוסים, וירי טילי קרקע-קרקע על מחנות פליטים ואזורים מאוכלסים בצפיפות אחרים." טורק אמר כי כוחות ישראליים "השתמשו לעיתים קרובות בכוח קטלני כמוצא ראשון... במקרים שבהם היה ברור כי הנורים לא היוו סכנת חיים מיידית," והוסיף כי קיים "דפוס של מניעת סיוע רפואי מהפצועים." כן אמר הנציב לזכויות האדם כי "כבר זמן רב מדי שפטור גורף מעונש בגין פשעים אלה הוא עניין שבשגרה בגדה המערבית הכבושה ... ויצר סביבה מאפשרת לעוד ועוד מעשי הרג בלתי חוקיים" על ידי כוחות ישראליים, והדגיש שיש לכבד ולאכוף את המשפט הבינלאומי, ולהבטיח מיצוי דין.
• במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 17 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים ורכושם, לרבות השחתה של כ-860 עצים ושתילים. בשבע תקריות השחיתו מתנחלים עצים ורכוש אחר ביישובים: דומא (110 עצי זית), קוסרה (25 עצי זית ושטח בגודל 40 דונם) ובורין (30 שתילי זיתים) בנפת שכם; כפר א-דיכ (17 עצי זית) בנפת סלפית; בורקה (17 עצי זית ו-45 עמודי גידור ממתכת) בנפת רמאללה; ראמין (80 עצי תאנה) בנפת טול כרם; ואל-ח'דר (580 גפנים) בנפת בית לחם. יתרה מכך, מתנחלים הציתו שני מבני מגורים ושני מחסים לבעלי חיים בקהילת הרועים ח'לת אל-מר'ארה (נפת רמאללה); הציתו סוללות של פנלים סולריים וגנבו כ-350 עמודי גידור ממתכת בח'רבת א-נחלה (נפת בית לחם); והציתו שני מבנים בשימוש חקלאי ושטח בגודל 50 דונם בקהילת הרועים א-טייבה (נפת חברון). גם כן בנפת חברון, מתנחלים המשיכו לרעות את עדריהם על אדמה פלסטינית בקהילת ח'רבת א-תבאן באזור מסאפר יטא, ובפרק זמן של חודשיים גרמו נזק לשטח בגודל כולל של 100 דונם. כן תועדו עשרים מתקפות נוספות שבהן לא נפצעו בני אדם ולא נגרם נזק לרכוש, שכמעט מחציתן היו פשיטות על הקהילות הבדואיות אל-מוערג'ת (נפת רמאללה) וראס עין אל-עוג'א (נפת יריחו).
• מאז 7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 943 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, ואשר הובילו לנפגעים פלסטינים (96 תקריות), לנזק לרכוש פלסטיני (748 תקריות) או לנפגעים ולנזק כאחד (99 תקריות); במהלך מתקפות אלה הרגו מתנחלים עשרה פלסטינים, פצעו 231 בני אדם אחרים והרסו או השמידו יותר מ-43 אלף עצים ושתילים בבעלות פלסטינית.
• ב-3 ביוני פתחו פלסטינים באש על אוטובוס ישראלי ועל כלי רכב של מתנחל, שנסעו ליד צומת קלקס, מדרום לעיר חברון. לשני כלי הרכב נגרם נזק; לא דווח על פצועים. כוחות ישראליים פתחו במבצע חיפושים נרחב באזור וסגרו למשך יומיים את כל הכניסות לעיר חברון, סגר ששיבש את תנועתם של כ-850 אלף תושבי נפת חברון. יתרה מכך, ב-3 וב-4 ביוני סגרו כוחות ישראליים את כל הכניסות לעיר יריחו, מלבד אחת, בנימוק של שיקולים ביטחוניים, גרמו לגודש תנועה כבד ושיבשו את הגישה לעיר. על תנועת בני אדם בגדה המערבית חולשים לפחות 790 מכשולי תנועה, לרבות מחסומים, חסמי דרכים, שערי דרך ותלוליות עפר. בהתפתחות חיובית, ב-3 ביוני, בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר 2023, פתחו רשויות ישראליות מחדש את מחסום מת"ק, אחת מנקודות הכניסה והיציאה הראשית אל ומתוך הערים רמאללה ואל-בירה. המחסום אמור להיפתח כעת מדי יום בין 8:00 ל-15:00, בעוד שלפני 7 באוקטובר היה פתוח 24 שעות ביממה. בעקבות ההודעה התאספו מתנחלים על כביש 60 ויידו אבנים על כלי רכב פלסטיניים.
• במהלך התקופה הנסקרת, רשויות ישראליות הרסו או אילצו בעלים להרוס 15 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. המבנים שנהרסו כללו שבעה בתי מגורים מאוכלסים באל-עיסאוויה (1),ראס אל-עמוד (1), סילוואן (1) ואל-וולג'ה (1) בירושלים המזרחית, וכן ג'לבון (2) ויריחו (1) בשטח C. כתוצאה מההריסות נעקרו שבעה משקי בית המונים 36 בני אדם, בהם 14 ילדים. שמונה מבנים אחרים נהרסו בירושלים המזרחית ובשטח C של הגדה המערבית, לרבות חמישה מבנים שבנייתם טרם הושלמה ושלושה מבנים בשימוש חקלאי, הריסות שפגעו ב-28 בני אדם, בהם 11 ילדים.
• מאז 7 באוקטובר ועד 3 ביוני הרשויות הישראליות הרסו, הפקיעו או אילצו את הבעלים להרוס 904 מבנים פלסטיניים, ש-39% מהם (350 מבנים) היו בתי מגורים מאוכלסים. כתוצאה מכך נעקרו 2,038 בני אדם, בהם 890 ילדים. מכלל העקורים, 1,082 בני אדם (53%) נעקרו בעקבות הריסת בתים במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים, במיוחד במחנות פליטים בתוך ובקרבת הערים טול כרם וג'נין; 797 בני אדם (39%) נעקרו בעקבות הריסות בגין היעדר היתרי בנייה; ו-159 בני אדם (8%) נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה.
• מעל שתי משפחות פלסטיניות באזורי סילוואן ושייח' ג'ראח בירושלים המזרחית מרחפת סכנה קרובה של עקירה מבתיהן, לאחר קבלת צווי פינוי סופיים מבתי משפט ישראליים, שפסקו לטובת עמותות מתנחלים. באזור כרם אל-ג'עוני בשייח' ג'ראח, ב-14 באפריל 2024 נתן בית משפט השלום צו פינוי סופי נגד משפחת דיאב ודרש מן המשפחה לפנות את ביתה עד 15 ביולי ולשלם קנס בסך 80 אלף ₪ הוצאות משפט לעמותת המתנחלים נחלת שמעון. באזור בטן אל-הווא בסילוואן דחה בג"ץ הישראלי עתירה שהגישה משפחת שחאדה, שערערה על פסיקה בערכאה קודמת שהורתה להם לפנות את ביתם בן ארבע הקומות עד ל-1 ביוני, ופסק לטובת עמותת המתנחלים עטרת כוהנים. עם פסיקה זו מיצתה משפחת שחאדה, המונה חמישה משקי בית ו-35 נפשות, את כל ההליכים המשפטיים המקומיים וכעת מרחפת עליה סכנה קרובה של עקירה בכפייה, העלולה להתרחש בכל רגע. נכון לעכשיו קיימות בבתי משפט ישראליים תביעות לפינוי נגד 218 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית, שרובן הוגשו על ידי עמותות מתנחלים, ואשר מציבות לפחות 970 בני אדם, בהם 424 ילדים, בסכנת עקירה.

מימון

• נכון ל-5 ביוני העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.05 מיליארד דולר מתוך 3.42 מיליארד הדולר (31%) הדרושים למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בין ינואר לדצמבר 2024. לניתוח המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). הקרן ההומניטרית הקצתה 22 מיליון דולר נוספים לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימונה בעזה. לאחרונה אושרו 14 מיזמים בשווי כולל של 5 מיליון דולר במסגרת ההקצאה הרזרבית השלישית, הנושאת את השם "סיוע הומניטרי קריטי לעזה על רקע של סכסוך ועקירה מסלימים והולכים (שלב 3)". בעקבות העלייה התלולה בעקירה מרפיח לח'אן יונס ולדיר אל-בלח, ובניסיון להפיק תועלת מנוכחותם התפעולית של ארגונים שותפים מקומיים, ייושמו מיזמים אלה על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים (12 מיזמים), או באמצעות שותפות בין ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים לארגונים מקומיים לא ממשלתיים (שני מיזמים). מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך יותר מ-100 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במאי 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.