פורסם ביום 3 אוגוסט 2018

ההשלכות ההומניטריות של הגבלת הגישה לאדמות ליד גדר המערכת ברצועת עזה

עובדות

  • מאז ספטמבר 2000 החמירה ישראל בנימוקי ביטחון את ההגבלות על גישת פלסטינים לאדמות הממוקמות לאורך גדר המערכת בעזה. במהלך הזמן חלו תנודות בהגבלות אלה.
  • השטח שהגישה אליו מוגבלת כלל בשיאו "שטח אסור בכניסה", שרוחבו הגיע עד 500 מטר בעברה העזתי של הגדר, ו"שטח בסיכון גבוה". זה האחרון השתרע מגבול "השטח האסור בכניסה" עד למרחק של 1,500 מטר מהגדר לכל היותר, כפי שנקבע על סמך האופן שבו פלסטינים תפסו את הסיכון הכרוך בכניסה אליו.
  • מאז אמצע 2015, דומה כי גבול "השטח האסור בכניסה" נתחם על ידי דרך סיור שרשויות חמאס סללו במרחק של 300-200 מטר מהגדר.
  • בשנים האחרונות גברה הפעילות החקלאית הפלסטינית במה שהיה בעבר "שטח בסיכון גבוה", אף שחקלאים עדיין חוששים לביטחונם האישי ודואגים שתיפגע השקעתם במחייה.
  • מאז 2014 ביצע הצבא הישראלי ריסוס תקופתי של קוטלי צמחייה מהאוויר, נוהג שנודעו לו השלכות על עברה העזתי של הגדר. בינואר 2018 פגע ריסוס האדמות החקלאיות בשטח של כ־2,200 דונם בבעלותם של 212 חקלאים, ועל פי הערכות גרם לאובדן הכנסה בשווי 1.3 מיליון דולר (משרד החקלאות).
  • מאז סוף מעשי האיבה ב־2014 נהרגו שני חקלאים בקרבת הגדר, ולפחות 26 חקלאים נוספים נפצעו שלא במסגרת הפגנות ועימותים.
  • בין 30 במרס ו־31 ביולי 2018 נהרגו 164 פלסטינים ויותר מ־17 אלף נפצעו מידי כוחות ישראליים ליד גדר המערכת בהקשר של הפגנות "צעדת השיבה הגדולה", מעשי איבה ותקריות אחרות; חייל ישראלי נהרג על ידי פלסטינים ותשעה ישראלים אחרים נפצעו.
  • במהלך תקופה זו, התכנסויות המוניות של פלסטינים ליד גדר המערכת פגעו באדמות בשטח של יותר מ־1,200 דונם, ובעקבות זאת נפגעה פרנסתם של 295 חקלאים; עפיפוני ובלוני תבערה שהופרחו מעזה לעבר ישראל הסבו נזקים נרחבים לשדות וחורשות בדרום ישראל.


הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית