תדרוך לעיתונאים מאת המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס

תדרוך מקוון לכתבים לענייני האו״ם המדווחים מג׳נבה

מאת המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, המתאמת התושבת מטעם האו״ם וסגנית המתאם המיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון, הגב׳ לין הייסטינגס

דברי פתיחה

המתאמת ההומניטרית לין הייסטינגס: תודה רבה. ותודה לכל משתתפי הפגישה המקוונת. רציתי להתחיל בכמה הערות רחבות יותר. ראשית, כמובן, שאנו זקוקים באופן מוחלט להפסקת אש. זו האפשרות היחידה להתקדם. כרגע, מה שקורה בשטח לא יביא שלום וביטחון, לא לפלסטינים ולא לישראלים, לעוד שנים רבות מאוד, אם לא לעוד דורות. ולכן, כרגע, הפסקת אש היא לטובת כולם.

אני גם רוצה להדגיש את העובדה שעל ישראל, ככוח הכובש, מוטלת האחריות להגן על האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. פירושו של דבר שעליהם לדאוג לצרכים הבסיסיים. עליהם להבטיח גישה הומניטרית ללא מכשול לנזקקים. וזה לא משהו שרק האומות המאוחדות צריכות לעשות. לא מספיק להתיר למשאיות להגיע לגבול בין מצרים לעזה. עליהם להבטיח שבתוך עזה יתקיימו תנאים שיאפשרו לנו לספק סיוע לכל מי שנזקק לכך.

אנו רואים כעת מעצרים וכליאה של פלסטינים מסוימים. ככל שאנו יודעים, זה נעשה בלי שום משפט שהוא. מובן שבעיני האומות המאוחדות זה מדאיג. ובנוסף, כמובן, אנו עדיין מודאגים מאוד בעניין שחרור בני הערובה, וזה יוכל לקרות אם תהיה הפסקת אש.

בינתיים, כל מי שמצוי בסוג כלשהו של מעצר או [מוחזק] כבן ערובה וכו׳, יש לאפשר גישה אליהם, לוודא שהם מוחזקים בתנאים נאותים. ביחס למצב בשטח, אנו כבר חודשיים מתחילת המשבר, וכמובן שלא נראה שתהיה רגיעה.

רק ביומיים האחרונים, בין 9 ל־10 [בדצמבר], נהרגו 297 פלסטינים; ב־10 וב־11 [בדצמבר], נהרגו 208 פלסטינים; ובין ה־11 ל־12 [בדצמבר], אתמול, נהרגו 217 פלסטינים. כך שמובן שמספר ההרוגים והפצועים הפלסטינים גדל משמעותית מדי יום ביומו.

כולנו יודעים גם שמערכת הבריאות קורסת או כבר קרסה. קיבלנו נוסחה קלאסית למגיפות ולאסון בתחום בריאות הציבור. בחלקו, כמובן, זה משום שהמחסים חרגו זה מכבר מהקיבולת המלאה שלהם, ואנשים עומדים בתור שעות רק כדי להגיע לבית שימוש. בית שימוש אחד עומד לרשות מאות בני אדם. אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה תנאים תברואתיים נוצרים ככה.

כמעט מחצית מאוכלוסיית עזה נמצאת עכשיו ברפיח, שהיא חלקה הקטן של עזה, בפינתה הדרום־מזרחית. ושוב, גם זה אינו מוביל לשום דבר חוץ מאשר משבר בריאות. ורק שליש מבתי החולים פועלים. ומובן שגם אלה שפועלים, מתפקדים רק באופן חלקי.

אנו רואים התפרצויות של מחלות מידבקות. ואני חושבת שלהערכת ארגון הבריאות העולמי, יש כ־360 אלף [מקרים של מחלות מידבקות] – הרשו לי לבדוק שוב בדיוק מהן – דלקת קרום המוח, צהבת, אבעבועות רוח, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. כולן תועדו. וכמובן שכבר הזכרנו את ההתפרצות של שלשולים, במיוחד אצל ילדים, שבהיבט העולמי הם הגורם מספר אחד למוות אצל ילדים בני פחות מחמש במצבים כאלה.

החורף מגיע כעת – בירושלים המזרחית יורד גשם ממש עכשיו, כך שסביר להניח שגם בעזה גשום – בלי שלרשות בני אדם יהיה מחסה נאות.

וספציפית לגבי ביטחון תזונתי, תוכנית המזון העולמית ניצלה את ההפוגה לערוך סקר על חוסר ביטחון תזונתי. הם תיעדו צריכת מזון בכמות לא מספקת אצל 97% ממשקי הבית בצפון ו־83% ממשקי הבית בדרום. זאת אומרת אולי ארוחה אחת ביום, אולי ארוחה אחת ביומיים. בצפון, כמעט 50% ממשקי הבית חוו רמות רעב חמורות. ובדרום אני חושבת שזה שליש.

בצפון יש לבני אדם גישה לכ־1.8 ליטר מים נקיים ביום. התקן העולמי הוא 15 ליטר ליום. זה כולל מים לרחצה. כך שזה מים עבור תברואה, היגיינה, אבל גם כדי שאפשר יהיה לבשל, ואחר כך כמובן גם מי שתייה נקיים. כך שבצפון זה 1.8 ליטר של מים נקיים לאדם ליום, לעומת התקן העולמי העומד על 15. ובדרום זה כ־1.5 ליטר מים לאדם ליום. וגם בדרום שליש ממשקי הבית דיווחו על רמות רעב קשות.

אני חושבת שכולנו ראינו את ההפצצה של בית הספר של אונר״א בבית חנון. ואולי זה בעצם לא הפצצה. אני לא אמורה להשתמש במילה הזו מפני שאלה לא היו תקיפות אוויריות. זה היה בעצם פשוט הריסה, שימוש בחומרי נפץ בשטח במיוחד כדי להרוס בית ספר של אונר״א, תשתית אזרחית, בלי שום הצדקה לעשות זאת, או לפחות שום הצדקה שאנחנו ראינו.

הגענו כעת ל־1.9 מיליון פלסטינים עקורים. כפי שאמרתי, רובם היו תחילה מהצפון, משם לח׳אן יונס ועכשיו לרפיח. מובן שזה מעורר בכולנו חששות בנוגע למתן סיוע, ולא רק בגלל התפרצות המחלות הנגרמת מכך, אלא גם משום שהרחובות מלאים בבני אדם שאו שהקימו מחסים זמניים ברחובות או פשוט מפני שבני אדם מתגודדים ברחובות וזה מקשה מאוד מאוד על המשאיות שלנו לפלס דרך.

קשיים ספציפיים נוספים, כמובן, הלחימה המתמשכת בח׳אן יונס היא בעצימות גבוהה מאוד. הזכרתי את מספר הפלסטינים שנהרגו ביומיים האחרונים, והלחימה נמשכת בצפון, בעוד הישראלים מכתרים יותר ויותר את העיר עזה ואת ג׳באליה.

סוגייה אחת שעלי להדגיש, ושוב, זה עולה בקנה אחד עם המחויבויות המוטלות על ממשלת ישראל ככוח הכובש, אבל גם כצד לוחם במלחמה זו, נוגעת לתיאום מהלכים לשם מניעת עימות, ולהודעות מוקדמות. איני בטוחה כמה מכם מודעים לכך, אבל צדדים לוחמים בסכסוך מכל סוג שהוא מחויבים להקפיד על מה שאנו מכנים תיאום מהלכים למניעת עימות, ועל הודעה מוקדמת. ולכן, ראשית, אנו אומרים לצדדים הלוחמים היכן נמצאת תשתית אזרחית ובמיוחד היכן נמצאים מתקנים של האו״ם, ואנו עושים זאת שוב ושוב כלפי ממשלת ישראל.

גם אם המצב לא השתנה, אנו מזכירים להם היכן נמצאים המבנים שלנו. ולמרות זאת תיעדנו מאז 7 באוקטובר 130 תקריות שפגעו במתקני האו״ם שלגביהם נעשה תיאום למניעת עימות, וב־62 מהתקריות האלה היו נפגעים. ב־92 מהתקריות נגרם נזק פיזי למתקנים. ומה שחשוב עוד יותר, להערכת אונר״א, לפחות 283 עקורים שביקשו מקלט במחסים של הסוכנות נהרגו.

שוב, אני רק מזכירה לכם שאלו מתקנים של האו״ם שלגביהם נעשה תיאום למניעת עימות, ואשר אין לפגוע בהם או לגרום להם כל נזק במהלך סכסוך. בנוסף, 974 בני אדם [שביקשו מקלט במבנים של האו״ם] נפצעו. המספר אינו סופי. אנו צופים שעוד יגדל. אבל זה המספר שיש בידינו נכון לעכשיו.

ואז כמובן ישנה גם השאלה של הודעה מוקדמת ¬– כשאנו רוצים להיות מסוגלים לעבור לאזור מסוים, ואנו מודיעים לממשלת ישראל שאנו מתכננים לשלוח סיוע באזור מסוים. נניח למשל מחר מהשעה 9:00 ועד 14:00, ושוב, הצדדים הלוחמים מחויבים להבטיח שנהיה מסוגלים לספק סיוע למקום שזיהינו שקיים בו צורך.

ולכן ביקשנו מממשלת ישראל לעבוד איתנו באופן צמוד יותר כדי שנוכל להגיע לכל האוכלוסיות הנזקקות ברחבי עזה.

בשבועות האחרונים חזרתי גם מספר פעמים על כך שאנו צריכים לראות מתן גישה למגזרים העסקיים כדי להכניס דברים לתוך עזה. כן, ארגון האומות המאוחדות מכניס את המינימום הדרוש. חטיפי אנרגיה. כרגע, קמח הוא הצורך מספר אחד בשטח, שימורי טונה, דברים כאלה. אבל אנו צריכים שהשווקים ייפתחו לירקות טריים כדי שנוכל להימנע ממשבר תת־תזונה. אנו מברכים על כך שכרם שלום זוהה והופעל אתמול לבדיקת משאיות של האו״ם בכרם שלום, כדי שיוכלו להגיע מהר יותר למעבר רפיח.

אבל שוב, מה שדרוש לנו זה פתיחה של כרם שלום כדי שניתן יהיה לפרוק סחורות בכרם שלום ולהכניסן לעזה, כדי שניתן יהיה לחלק אותן. וכמו שאני אומרת, כדי שנוכל לעבוד צד בצד עם המגזר המסחרי, עם המגזרים הציבוריים, כמו שאנו עושים בכל מקום אחר בעולם. ארגון האומות המאוחדות אינו יכול לכלכל אוכלוסייה של 2.2 מיליון בני אדם על סיוע הומניטרי, זה בבחינת פלסטר. בשום מקום אחר בעולם איננו פועלים בלי לעבוד שכם אל שכם עם עם מגזרים אחרים, במיוחד המגזר המסחרי והמגזרים הציבוריים.

דלק: הכמויות עולות לאיטן. אני מבינה שייתכן שנתחיל לראות הכנסה של 180 אלף ליטר. זה יאפשר לנו להשתמש בדלק לא רק לפעילויות שלנו, אלא גם לאלה של חלק מקהילת הארגונים הלא ממשלתיים, כמה מבתי החולים, מתקני התפלה. אבל מובן שזה אפילו לא קרוב למה שיידרש לכל סוג של חזרה לחיים נורמליים, ובמיוחד להפעלת שירותים בסיסיים כמו בתי חולים, מתקני טיהור שפכים, מתקני התפלה וכו׳.

ברצוני להתייחס גם לסוגיה של – אנו רואים דיווחים רבים על האפשרות של הצפת המנהרות. איננו יודעים אם זה מאומת או אם למעשה זה כבר קורה, אבל ברצוננו להתריע על כך שאם זה אכן יתרחש, צופים שייגרם נזק קשה לתשתית המים והביוב השברירית מלכתחילה בעזה, ועלול לפגוע בעוד דורות שלמים בעתיד, זה יהפוך את האקוויפר, שהוא מקור חיוני למים לשתייה – מרגע שיותפל עבור בני אדם בעזה, זה עלול סכן את המערכת האקולוגית השברירית מלכתחילה של עזה, ואז יש אפילו סכנה שמבנים וכבישים יקרסו בגלל הלחץ המוגבר וחלחול של מי ים לתוך עזה. כך ששוב, אין בידינו אימות לכך שזה עומד לקרות, אבל אם כן, זו תהיה עוד סוגיה בנוגע לגישתם של תושבי עזה למים נקיים.

ומובן שאיננו יכולים לשכוח את הגדה המערבית. רק כמה מספרים עליה. 464 פלסטינים נהרגו. כולנו יודעים שזה נתון שיא מאז 2005. אם כך, 464 פלסטינים הרוגים, בהם 109 ילדים. ואז, מאז 7 באוקטובר זה 271 הרוגים ו־69 מהם ילדים. כך שיותר ממחצית מהפלסטינים שנהרגו מאז 7 באוקטובר, סליחה, שנהרגו בכל שנת 2023, נהרג מאז 7 באוקטובר.

להערכתנו, כ־3,000 פלסטינים בגדה המערבית נעצרו ואיננו יודעים היכן הפלסטינים האלה נמצאים והאם יזכו למשפט או שיוחזקו במעצר מנהלי. ביחס לתקריות במעורבות מתנחלים, מאז 7 באוקטובר תיעדנו 336 תקריות כאלה. זה חמש תקריות ביום בממוצע, בעוד בשנה שעברה הממוצע היה שתי תקריות ביום.

ולבסוף, המצב הכלכלי, אני חושבת שרובנו, המשתתפים בשיחה, זו ראו שההיתרים לעובדים מהגדה המערבית המועסקים בתוך ישראל ובהתנחלויות, ההיתרים שלהם הושעו. מובן שאין סחר עם ישראל ואין סחר בתוך הגדה המערבית, בין נפות בתוך תחומי הגדה המערבית בשל הסגרים הרבים שיושמו מאז 7 באוקטובר.

ואי־העברה של מיסים מעוררת חשש חמור. פלסטינים העובדים במגזר הציבורי לא קיבלו 100% ממשכורותיהם זה יותר משנה. כך בזאת אעצור.

[הגרסה המקורית של תמליל זה, בשפה האנגלית, כוללת שאלות ותשובות.]