מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 7

נקודות עיקריות

• בחצות בקירוב, יום חמישי, הורה צה"ל לכ-1.1 מיליון בני אדם בחלקה הצפוני של רצועת עזה להתפנות דרומה תוך 24 שעות, לקראת מבצעים צבאיים. נכון לשעה 21:00 מעריכים כי עשרות אלפים נמלטו מבתיהם. עוד קודם למתן ההוראה נעקרו יותר מ-400 אלף פלסטינים מבתיהם בשל מעשי האיבה.
• לרוב בני האדם בעזה אין גישה למי שתייה נקיים, לאחר שהאספקה ברשת המים ופעולתם של מתקני התפלה / טיהור הופסקה. כמוצא אחרון בני אדם צורכים מים מליחים מבארות חקלאיות, נוהג המעורר חששות כבדים מהתפשטות של מחלות המועברות במים.

• הפגזות ישראליות מן האוויר, הים והיבשה נמשכו והתעצמו ברחבי רצועת עזה זה היום השביעי ברציפות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 18:30 ביום חמישי ל-14:00 ביום שישי נהרגו בעזה 382 בני אדם ו-1,120 בני אדם נוספים נפצעו. בסך הכול נהרגו בעזה מאז 7 באוקטובר 1,799 בני אדם, ו-7,388 בני אדם אחרים נפצעו. ארגוני זכויות אדם הביעו חששות בנוגע לתקריות שבהן היוו ככל הנראה אזרחים ומטרות אזרחיות יעדים ישירים של תקיפות אוויריות ישראליות.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים. נכון לשעה 21:00 לא דווח על הרוגים ישראלים חדשים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז 7 באוקטובר נהרגו בישראל לפחות 1,300 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 3,436 בני אדם נפצעו, רוב רובם במהלך המתקפה הראשונית שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים.
• לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, ב-48 השעות הקרובות תפונה העיירה שדרות כולה, ועל פי דיווחים תושבים רבים עזבו את אשקלון וערים ישראליות אחרות. קודם לכן התרחשה העקירה ההמונית בדרום ישראל בעיקר ביישובים קטנים בקרבתה המיידית של עזה. הרשויות הישראליות מספקות מענה לצורכיהם של עקורים פנימיים אלה (הערה: עדכון בזק זה מתמקד בצרכים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש).
• מאז 11 באוקטובר בשעה 14:00 שרויה עזה בהאפלה מוחלטת, שהביאה שירותי בריאות, מים ותברואה חיוניים לסף קריסה והחריפה את חוסר הביטחון התזונתי.
• בין 130 ל-150 ישראלים, בהם חיילים ואזרחים, חלקם נשים וילדים, וכן מספר נתינים זרים, נשבו ונלקחו בכפייה לתוך עזה. ביום רביעי קרא מזכ"ל האו"ם ל"שחרורם המיידי של כל בני הערובה הישראלים". המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על לקיחת בני ערובה.
• ב-24 השעות האחרונות, כוחות ישראליים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ירו למוות ב-13 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים ואישה אחת, נתון המביא את מספר ההרוגים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר ל-43.
• אתמול השיק ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים הומניטריים שותפים, כדי לטפל בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

הפגזות ישראליות כבדות מן האוויר, הים והיבשה נמשכו כמעט ללא הפסקה. ב-24 השעות האחרונות הותקפו ונהרסו מבני מגורים רבים באזורים מאוכלסים בצפיפות. צה"ל טען כי תקף 12 מבנים רבי-קומות בדקה אחת. לדברי אמצעי תקשורת פלסטיניים, מספר מבני מגורים היו יעד לתקיפות אוויריות, לרבות תקיפה במחנה ג'באליה שבצפון עזה, שבה נהרגו 25 בני אדם ועשרות בני אדם אחרים נפצעו, תקיפה במחנה הפליטים אל-בוריג', במרכז עזה, שבה נהרגו 17 בני אדם, ותקיפה בבני סוהיילה שממזרח לח'אן יונס, שבה נהרגו 13 בני אדם ו-15 בני אדם אחרים נפצעו.

לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, בתקיפות נפגעו כלי רכב של בני אדם שהתפנו מצפון עזה, יותר מ-40 בני אדם נהרגו ו-150 בני אדם אחרים נפצעו. תקריות אלה הניעו בני אדם לזנוח את תוכניותיהם להתפנות, ולשוב לבתיהם.

נפגעים רבים עדיין לכודים מתחת להריסות, וצוותי הגנה אזרחית ורפואה פלסטיניים אינם מסוגלים להגיע לאזורים משיקולי בטיחות, מחסור בציוד והנזק הכבד שנגרם לרחובות.

לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה, 1,324 מבני מגורים ומבנים שלא שימשו למגורים, שהכילו 5,540 יחידות דיור, נהרסו. 3,743 יחידות דיור נוספות ניזוקו ללא תקנה ואינן ראויות למגורים.

נכון ל-12 באוקטובר, מבנים נוספים שנפגעו וניזוקו כוללים לפחות 90 מתקני חינוך, בהם 20 בתי ספר של אונר"א ששניים מהם שימשו מחסי חירום לעקורים, ו-70 בתי ספר של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם נהרס. 11 מסגדים הותקפו ונהרסו, ולשבע כנסיות ומסגדים נגרם נזק.

התקיפות האוויריות פגעו גם במתקני מים ותברואה. מאז תחילת מעשי האיבה ניזוקו בתקיפות אוויריות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה ששירת 1,100,00 בני אדם.

עקירה

בעקבות הפקודה הישראלית שניתנה לאחרונה לפנות את צפון עזה, מסרה אונר"א כי אינה יכולה עוד להניח כי מתקניה בצפון עזה ובעיר עזה מוגנים, או יישארו מוגנים. תחילה לא ניתנו לבני אדם מסדרונות בטוחים שיאפשרו להם לציית בבטחה להוראה לנוע דרומה. מאות בני אדם, לרבות משפחות, נאלצו להימלט ברגל. קיימים חששות בדבר הביטחון התזונתי של העקורים החדשים וגישתם למים, מחסה וטיפול רפואי.

דובר מזכ"ל האו"ם, סטפן דז'ריק, אמר: "האו"ם סבור כי בלתי אפשרי שתנועה כזו תתרחש בלא שיהיו לה השלכות הומניטריות הורסניות. האו"ם קורא בתוקף לבטל כל פקודה כזו, אם תאומת, ובכך להימנע ממה שעלול להפוך דבר-מה שכבר עתה הוא טרגדיה למצב אסון." ארגון הגג של גופי הסיוע של האו"ם פרסם הודעה הקוראת לממשלת ישראל לבטל את הודעתה, ומציינת כי המשפט הבינלאומי דורש מישראל לנקוט במתקפות עתידיות אמצעי זהירות שיגבילו כל נזק לאזרחים ולמטרות אזרחיות.

הרס על פי קטגוריה

נכון לעכשיו ההיקף המדויק של העקורים ברצועת עזה אינו ידוע. ב-12 באוקטובר בשעה 23:00 הגיע מספרם המצטבר של העקורים ל-423,378, שכ-64% מהם שוהים במבנים של אונר"א הפועלים כמחסי חירום ייעודיים. נתון זה כולל 33,054 עקורים שמצאו מקלט ב-36 בתי ספר של הרשות הפלסטינית. יותר מ-153 אלף עקורים שבתיהם נהרסו או ניזוקו, או שעזבו את בתיהם מחשש לחייהם, שוהים בבתי קרובים ושכנים, וכן במתקנים ציבוריים אחרים.

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

מאז 11 באוקטובר בשעה 14:00 שוררת בעזה האפלה מלאה, לאחר שב-7 באוקטובר עצרה ישראל את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה. צעד זה הוביל להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה שעתודות הדלק שלה אזלו. בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה.

שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקת החשמל, הדלק והמים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים. ב-11 באוקטובר הדגיש מזכ"ל האו"ם כי "יש להתיר כניסה של אספקה מצילת-חיים, לרבות דלק, מזון ומים, אל עזה."

תשתית שירותים חיוניים פועלת כרגע באמצעות גנרטורים לשעת חירום, שהדלק המשמש להפעלתם אוזל במהירות. נכון ל-12 באוקטובר, ארבעה מתוך חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה הושבתו בשל היעדר חשמל, ו-53 מתוך 65 תחנות שאיבת השפכים אינן תפקודיות, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. בשכונות מסוימות מצטברים כעת ברחובות מי ביוב ואשפה מוצקה המהווים סכנה בריאותית וסביבתית.

כל שלושת מתקני התפלת המים, שעד עתה יצרו 21 מיליון מ"ק מי שתייה ביום, הושבתו כליל. גם אספקת מי השתייה מישראל נותקה מאז ערב ה-9 באוקטובר, ניתוק שגרם למחסור חמור במים לשתייה עבור יותר מ-650 אלף בני אדם. נכון ל-12 באוקטובר לרוב תושבי רצועת עזה אין יותר גישה למי שתייה מספקי שירותים, או למים לצריכה ביתית מרשת המים.

להיעדר החשמל נודעות השלכות שליליות גם על הביטחון התזונתי. הוא משבש מכשירי קירור, השקיה ומדגרות, ופוגע קשות במקורות המחייה החקלאיים (עופות, בקר, דגים ותוצרים אחרים). במשאבים הקיימים לא די להתמודד עם מספרם הגדל של העקורים, כך שמשפחות חלשות ופגיעות רבות נותרות בלא גישה למזון. יש מחסור במצרכי מזון בסיסיים, כמו קמח חיטה. שרשרת הערך של המזון נקטעה, מצב המגביר את הסיכון לחוסר ביטחון תזונתי.

כל 13 בתי החולים ברצועת עזה כשירים חלקית לפעולה וממשיכים לספק טיפול לפצועים. עם זאת, הם מסתייעים בגנרטורים לשעת חירום שעתודות הדלק להפעלתם נמוכות עד כדי סכנה. בתי החולים מתמודדים גם עם מחסור חמור באספקה רפואית, ועם נזק מתקיפות אוויריות. בתי חולים בצפון רצועת עזה מתמודדים עם האתגר הקשה של פינוי מטופלים שאינם מסוגלים לשרוד ללא תמיכה חיונית, או שפיזית אינם מסוגלים לנוע. קיימים גם חששות לבטיחות אנשי הסגל והמטופלים, מאחר שבלשב הבא של מעשי האיבה אזורי בתי החולים עלולים להיות בסכנת פגיעה.

תנועה וגישה

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים סגורים בשל מעשי האיבה. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם מרצועת עזה לצורך הגעה לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל. עזתים העובדים בישראל לא יכלו לחזור לעזה.

מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור לתנועת בני אדם וסחורות זה היום השלישי ברציפות. ב-9 וב-10 באוקטובר ביצעו כוחות ישראליים מספר תקיפות אוויריות בקרבת עברו הפלסטיני של מעבר רפיח, ואלה הביאו לסגירת המעבר.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. כוחות ישראליים עדיין אוסרים על גישה למרחק של פחות מאלף מטר מגדר המערכת הישראלית, איסור הפוגע בגישתם של חקלאים פלסטינים לשטחים חקלאיים גדולים, ומגביר את הסכנה לחוסר ביטחון תזונתי.

פעולות הומניטריות

ביום חמישי השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים פניית בזק לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בשטח הפלסטיני הכבוש. הסכום המבוקש מאגד את הדרישות התכנון והמימון של הקהילה ההומניטרית, לרבות 13 סוכנויות או"ם, 29 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 35 ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ואגודת הסהר האדום הפלסטיני. פנייה זו הושקה עוד לפני שצה"ל קרא לפינוי צפון רצועת עזה, ולפיכך אינה מטפלת בצרכים ההומניטריים הנובעים מכך.

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה לבני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו לפחות 23 אנשי סגל הומניטרי, בהם 11 עובדי רפואה ו-12 עובדים של אונר"א. פעולות ההומניטריות נפגעו גם בשל הגבלות גישה, האיסור על יבוא, ומחסור בחשמל, בדלק, במים ובחומרים חיוניים אחרים. חלוקת הסיוע לעקורים שאינם שוהים במחסים של אונר"א מורכבת במיוחד.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח ולטיפול בעקורים השוהים בבתי הספר של אונר"א, שם ניתנת להם תמיכה על מנת לשמר את כבודם ושביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, והשקת מסע תקשורת המונים להעלאת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת. ללא הפוגה הומניטרית, פתיחה של המעברים וגיוס מימון משמעתי, יישאר הטווח של פעולות אלה מוגבל.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, נמשכו זה היום השביעי ברציפות עימותים בין פלסטינים לכוחות ישראליים. מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 43 פלסטינים, בהם שמונה ילדים. חמישה מההרוגים נהרגו על ידי מתנחלים -38 על ידי כוחות ישראליים.

יותר מ-700 פלסטינים, בהם 92 ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים. מרבית הפצועים (יותר מ-600) דווחו במהלך הפגנות שונות.

מאז אתמול בערב, כוחות ישראליים ירו למוות ב-13 פלסטינים, בהם ארבעה ילדים ואישה אחת. רוב ההרוגים (10) דווחו במהלך עימותים שפרצות בהפגנות ובצעדות הזדהות עם תושבי רצועת עזה. אישה אחת נהרגה ובנה נפצע ליד סילוואד (נפת רמאללה), וילד אחר, בן 16 נהרג ושלושה בני אדם נפצעו ליד א-נבי אליאס (נפת רמאללה), כשמסיבה לא ידועה פתחו כוחות ישראליים בירי לעבר המכוניות שבהן נסעו. בירושלים המזרחית, פלסטיני ירה ופצע שני שוטרים ישראליים בלאחר מכן נורה ונהרג.

אלימות במעורבות מתנחלים

בגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תועדו בסך הכול 63 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של תשע תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה.

נראה כי ב-24 השעות האחרונות חלה עלייה באלימות מתנחלים, שהתמקדה במיוחד בקהילות רועים ובקהילות פלסטיניות אחרות, המצויות מלכתחילה בסכנת העברה בכפייה. ב-12באוקטובר תקפו מתנחלים לפחות שלוש קהילות כאלה ליד רמאללה, בדרום הר חברון, ובבקעת הירדן, והציבו בפני תושביהן אולטימטום לעזוב. כתוצאה מכך עזבו מספר משפחות את בתיהן.

ביום שישי, במהלך מתקפת מתנחלים בכפר א-תוואני (נפת חברון), נראה בצילומי וידאו שהפיץ ארגון זכויות אדם מתנחל יורה בפלסטיני מטווח אפס. ופוצע אותו קשה. ברקע, ליד המתנחל, עמד חייל ישראלי.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 42 מתקפות בגדה המערבית, שב-28 מהן נמנע מתן טיפול רפואי, צעד שפגע ב-20 אמבולנסים; 20 כללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; ב-11 נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ובשבע מהן ערך צבא חיפושים במתקני בריאות.

צרכים, סוגי מענה ומגבלות הומניטריים

הגנה

צרכים בקדימות

• שירותי עזרה ראשונה פסיכולוגית, שירותי ייעוץ פסיכולוגי וערכות פסיכו-חברתיות/ פנאי/ 5,000 ערכות כבוד.
• צורך להגדיל את התיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• מכשירי ואבזרי עזר, כגון קביים, כיסאות גלגלים, אוזניות, משקפיים וכו', ותרופות לקשישים ולבני אדם עם מוגבלויות.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה בבריאות הנפש ותמיכה פסיכו-חברתית הרחיבו את יכולתם של קווי החירום, את התמיכה הפסיכו-חברתית מרחוק והפנייה של ילדים ומטפליהם לשירותים אחרים. אלה כוללים מתן עזרה ראשונה פסיכולוגית וייעוץ פסיכו-חברתי מרחוק (באמצעות קווי חירום, טלפונים ניידים ו-ואטסאפ).
• סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים פתחה במסע חירום באמצעי תקשורת המונים, באמצעות שורה של פלטפורמות, לרבות רשתות חברתיות ותחנות רדיו, למשלוח מסרים בדבר סכנת נפלי תחמושת ומוכנות והגנה בעת סכסוך, לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר.
• מתן שירותי פגישות משפחתיות לילדים באמצעות שיחות ועידה.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית במענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים ממשיכים ככל האפשר במתן מענה בתחום בריאת הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית, ורכזי התיאום של בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמת הנפות מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן תמיכה במחסה, בדמות פריטים שאינם מזון ותחזוקת הבית, לעקורים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן למחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-3,000 משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• 270 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 162 מארזי פריטים שאינם מזון למשפחות עקורות בסביבה עירונית, חלוקה שנותרה מוגבלת בשל הגבלות התנועה.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול במחסור באספקה רפואית, הפוגע בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים עומד לאזול.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה ממקורות חיצוניים בשל הדלדול הקיצוני בשוק המקומי.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי על מנת לתמוך בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים כדי לשמר שווקי מזון פנימיים.
• המלאי בחנויות רבות יספיק לפחות משבוע, מצב המגביר את הדחיפות במתן סיוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית סיפקה ל-175,486 עקורים עזתים השוהים במקלטים של אונר"א לחם טרי שרכשה ממאפיות מקומיות.
• החל תהליך אומדן להערכת ההשלכות של סבב ההסלמה על נשים העוסקות ביזמות חקלאית עירונית ועל חקלאים העומדים בראש משקים משפחתיים.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.
• היעדר החשמל מקשה על הפעלת למידה מרחוק בעזה.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• דרושה התערבות מיידית לאספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• אספקת מקור כוח חלופי ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, כדי לשמר את פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת הכלור למתקני טיהור מים.
• דרושה תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות ניהול הטיפול באשפה מוצקה ופעולות תברואה, ככל שמבקשות העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה עד עתה

• 76 אלף ליטר דלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום הוקצו לחלוקה בין מתקני מים, תברואה והיגיינה מרכזיים.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.