הכנה של אספקה חיונית למשלוח אל עזה. צילום: אגודת הסהר האדום המצרי.
הכנה של אספקה חיונית למשלוח אל עזה. צילום: אגודת הסהר האדום המצרי.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 55

דגשים עיקריים

  • ב-30 בנובמבר נכנסה ההפוגה ההומניטרית ליומה השביעי ברציפות. ההפוגה אפשרה להגדיל מאוד את העברתה של אספקה בסיסית אל וברחבי עזה, בעיקר על ידי אגודות הסהר האדום המצרי והפלסטיני וסוכנויות או"ם. אבל כפי שהדגיש מזכ"ל האו"ם ב-29 בנובמבר, רמת הסיוע עדיין בלתי מספקת לחלוטין למתן מענה לצרכים.
  • שיירות הסיוע לאזורים מצפון לנחל עזה (להלן: הצפון), שקודם להפוגה לא קיבלו כמעט אספקה כלשהי, נמשכו ב-30 בנובמבר. מאז תחילת ההפוגה ועד ה-29 בנובמבר נמסרו למחסים של אונר"א, בתי חולים ומחסנים בצפון כ-4,850 טונה מזון (בעיקר קמח, אורזר ושימורי מזון), 1,700 טונה שמיכות ומזרנים, 1,110 טונה מים בבקבוקים, 148 טונה אספקה רפואית ו-29,500 ליטר דלק. כ-88% מסיוע זה הועברו על ידי אגודת הסהר האדום הפלסטיני, בתיאום עם האו"ם, והיתר על ידי סוכנויות או"ם.
  • גם מדרום לנחל עזה (להלן: הדרום), האזור בו שוהים מרבית העקורים, נמשכה ב-30 בנובמבר חלוקת סיוע מורחבת, לרבות דלק לבתי חולים, מתקני מים ותברואה ומחסים. בין ה-24 ל-29 בנובמבר חולקו 630 טונה קמח ל-224 אלף בני אדם בדרום, וכן 63 אלף שמיכות ומזרנים. במהלך תקופה זו הוכנס לדרום מדי יום גז לבישול ממצרים, והוא זמין בשוק במרכז חלוקה אחד בדרום, אף כי בכמויות נמוכות בהרבה מן הביקוש.
  • ב-29 בנובמבר, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי הביע שוב את חששו בדבר הסיכון הגבוה למחלות מידבקות במחסי העקורים, שאותו ייחס לצפיפות היתר הקשה ולשיבוש של מערכות הבריאות, המים והתברואה. הוא ציין כי מאז תחילת המשבר תועדו יותר מ-111 אלף מקרים של זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, 36 אלף מקרי שלשול בקרב ילדים בני פחות מחמש, ו-24 אלף מקרים של פריחות עוריות.
  • ב-30 בנובמבר שוחררו שמונה ישראלים שהוחזקו כבני ערובה בעזה, ו-30 עצירים פלסטינים שהוחזקו בבתי כלא בישראל. בני הערובה ששוחררו כללו שש נשים, נערה אחת וגבר אחד. עם העצירים הפלסטינים נמנו שבע נשים ו-23 ילדים. על פי דיווחים, מאז תחילת ההפוגה שוחררו 240 פלסטינים, 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • אף שההפוגה ההומניטרית שהחלה ב-24 בנובמבר החזיקה מעמד ברובה, דווח במהלכה על תקריות פזורות. על פי דיווחים, ב-29 בנובמבר, בשעה 18:00 בערך, פתחו כוחות ישראליים באש לעבר פלסטינים בצפון העיר עזה והרגו שניים מהם; הנסיבות עדיין אינן ברורות. ב-30 בנובמבר דווחו בעיר עזה תקריות ירי נוספות, וכן הפגזות של חיל הים הישראלי לעבר חוף עזה בדרום, שבאף אחת מהן לא היו נפגעים.
  • לדברי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, ב-27 וב-28 בנובמבר חולצו 160 גופות מן ההריסות. כן אמר המשרד כי מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו בעזה יותר מ-15 אלף פלסטינים, בהם כ-6,150 ילדים וכ-4,000 נשים. משרד התקשורת הממשלתי, הכפוף לרשויות בפועל בעזה, מדווח על הרוגים מאז שב-11 בנובמבר חדל משרד הבריאות בעזה לעשות זאת, לאחר קריסת השירותים והתקשורת בבתי החולים בצפון.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, מנין ההרוגים מאז ה-7 בנובמבר כולל לפחות 198 אנשי רפואה פלסטינים; 112 אנשי סגל של האו"ם; 70 עיתונאים ועובדי אמצעי התקשורת, לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית; ולפחות 15 אנשי הגנה אזרחית, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
  • לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה 75 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

  • תנועת בני אדם מהצפון לדרום פחתה מאז תחילת ההפוגה ב-24 בנובמבר, ופסקה כמעט לחלוטין ב-29 וב-30 בנובמבר. בשבועות קודמים צה"ל קרא ולחץ על תושבי הצפון להתפנות דרומה דרך "מסדרון" שפעל לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין.
  • מעריכים כי עד 1.8 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. עם זאת קשה להגיע לנתון מדויק; זאת בין היתר בשל הקושי לאתר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, ולגרוע את מי שחזרו לבתיהם במהלך ההפוגה אבל עדיין רשומים במחסים של אונר"א ובמחסים אחרים.
  • כמעט 1.1 מיליון עקורים רשומים ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה, מתוכם כ-86% (946 אלף) הרשומים ב-99 מחסים של אונר"א בדרום. מעריכים כי 191 אלף עקורים נוספים שוהים ב-124 בתי ספר ובתי חולים ציבוריים, וכן במקומות אחרים כמו אולמי חתונות, משרדים ומרכזים קהילתיים. היתר שוהים אצל משפחות מארחות.
  • בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א ניכר גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, לרבות דלקת כבד נגיפית.
  • הועלו חששות בדבר קבוצות של בני אדם פגיעים וחלשים המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. קבוצות אלה כוללות בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשם שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

  • כבימים קודמים, גם ב-30 בנובמבר הוכנסו לעזה ממצרים שיירות במספר גדול משמעותית מאשר לפני ההפוגה. השיירות הכילו אספקה הומניטרית מסוגים שונים, דלק וגז לבישול.
  • מעבר הגבול המצרי ברפיח נפתח גם על מנת לאפשר את פינויים של פצועים וחולים, וכן את כניסתם של תושבי עזה שנותרו תקועים מחוץ לעזה; בעת כתיבת דוח זה אין נתונים זמינים על מספרם.

חשמל

  • מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • על פי דיווחים באמצעי התקשורת, ב-29 בנובמבר התגלו במחלקת הילדים בבית החולים א-נאסר בעיר עזה גופותיהם של חמישה פגים, שהיו בשלבי ריקבון. על פי דיווחים, ב-10 בנובמבר פונה מתקן זה בכפייה על ידי כוחות ישראליים. נסיבות המקרה עדיין אינן ברורות.
  • ב-29 בנובמבר החל לפעול בית חולים שדה ירדני, שהוקם לאחרונה ליד בית החולים א-נאסר בח'אן יונס. בבית החולים נערכים ניתוחים וניתנים שירותי מיילדות. שני בתי החולים הקימו מנגנון להפניות הדדיות.
  • מאז תחילת ההפוגה, מספרם של בתי החולים הפועלים בצפון ומקבלים מטופלים לאשפוז גדל לשישה (מתוך 24), אף כי הם מספקים שירותים מוגבלים. ב-29 בנובמבר חילקו סוכנויות או"ם לשני בתי חולים בעיר עזה, אל-אהלי וא-סחאבה, תרופות מצילות-חיים ואספקה כירורגית (בנוסף על דלק) שמעריכים כי יספיקו לתת מענה לצורכי הבריאות הדחופים של 100 מטופלים בכל מתקן.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • למרות ההפוגה, בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי כמעט לא חל שיפור, מאחר שמרבית המתקנים להפקת מים עדיין סגורים בשל חוסר דלק, וחלקם בשל הנזק שנגרם להם. מים זמינים בעיקר מבארות פרטיות קטנות ומבארות של אונר"א. חששות בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם.
  • ב-30 בנובמבר המשיכו אונר"א ויוניצף את משלוח הדלק לחברת המים הראשית בעזה, שחילקה בתורה את הדלק למתקני מים ותברואה בדרום: שני מתקנים להתפלת מי ים, 79 בארות מים, 15 תחנות שאיבת מים, 18 תחנות שאיבת שפכים ומתקן טיהור שפכים אחד. אספקת מים ראויים לשתייה בדרום, דרך שני קווי מים מישראל, נמשכה.
  • גם כן בדרום, אונר"א ממשיכה להפעיל שמונה בארות מים המספקות למחסי עקורים מים לשתייה ולשימוש ביתי, במקביל לחלוקת מים במשאיות. כן נמשכים איסוף פסולת מוצקה ממחנות וממחסי חירום והעברתה למטמנות, פעילות המצמצמת את רמת הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

ביטחון תזונתי

  • ב-29 בנובמבר העבירו יוניסף ותוכנית המזון העולמית לעקורים ב-13 מחסים בצפון ביסקוויטים מועשרים, מים בבקבוקים וסוגים נוספים של אספקה חיונית.
  • ב-28 בנובמבר הודיעה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה כי עזה סובלת מדי יום הפסדים בסך 1.6 מיליון דולר בייצור חקלאי. להערכת המוסד, סביר להניח כי ההפסדים גדולים עוד יותר, כשמביאים בחשבון את ההרס של ציוד חקלאי ואדמות חקלאיות, ואת הנזק שנגרם לאלפי עצים, ובמיוחד עצי זית. הלשכה אמרה כי גם ההשלכות הכלכליות משמעותיות, לנוכח העובדה שבעבר נמכרו 55% מהתוצרים החקלאיים בעזה מחוץ למובלעת החוף.
  • כמות הגז לבישול שהוכנסה על פי דיווחים לעזה ממצרים מאז תחילת ההפוגה (כ-85 טונה ביום) הינה שליש מהממוצע היומי המקביל שהוכנס לעזה בין ינואר לאוגוסט 2023. על פי דיווחים, התורים בתחנת המילוי בח'אן יונס השתרכו לאורך כשני ק"מ, ואנשים המתינו בהם כל הלילה.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ב-28 בנובמבר, זה היום השביעי ברציפות, לא דווח על ירי של רקטות לעבר ישראל. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
  • לדברי מקורות ישראליים, לאחר שחרורם של 102 בני ערובה מאז ה-24 בנובמבר נותרו בשבי בעזה 137 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים. בנוסף, ב-28 בנובמבר הוכרז על מותם של אזרח ישראלי ושלושה חיילים, שתחילה נאמר כי הם נעדרים. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (בגדה המערבית וסביבה)

  • ב-30 בנובמבר פתחו שני פלסטינים מירושלים המזרחית באש על תחנת אוטובוס בירושלים המערבית והרגו שלושה ישראלים, בהם קשיש ושתי נשים, שעל פי דיווחים אחת מהן הייתה בהריון. התוקפים נורו למוות בידי אזרח ישראלי ושני חיילים שלא בתפקיד. בנוסף על כך, אמצעי תקשורת ישראליים מדווחים כי ישראלי רביעי נהרג גם הוא, לאחר שזוהה בשוגג כאחד התוקפים. על פי דיווחים, חמאס קיבל אחריות למתקפה.
  • ב-30 בנובמבר נורו שני פלסטינים למוות בידי כוחות ישראליים. אחד מהם נהרג במהלך עימותים עם פלסטינים שהתאספו כדי לקבל את פניהם של עצירים משוחררים ליד בית הסוהר הישראלי עופר בנפת רמאללה. הפלסטיני השני נהרג לאחר שדרס ופצע שני חיילים ישראלים ליד טובאס.
  • מעקב של משרד האו"ם לזכויות האדם מצביע על כך ששני הילדים הפלסטינים, בן השמונה ובן ה-15, שנהרגו על ידי כוחות ישראליים ב-29 בנובמבר במהלך מבצע במחנה הפליטים ג'נין (ראו עדכון בזק מספר 54) לא היוו סכנה מוחשית לכוחות הישראליים בעת שנורו.
  • בין ה-7 באוקטובר ל-30 בנובמבר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 241 פלסטינים, בהם 63 ילדים. בנוסף על כך נהרגו בישראל שני פלסטינים מן הגדה המערבית, האחד בידי כוחות ישראליים והשני בידי אזרח ישראלי (ראו לעיל). מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 231 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואחד מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים במשך שבעה שבועות אלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
  • שני שלישים מכלל ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,187 פלסטינים, בהם לפחות 509 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 78 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
  • ב-30 בנובמבר פתחו מתנחלים וכוחות ישראליים באש וירו רימוני גז מדמיע ורימוני הלם לעבר חקלאים פלסטינים שמסקו עצי זיתים על אדמתם בכפר כפר א-דיכ, ממערב לסלפית; עשרה עצי זית הושחתו.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 299 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (33 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (226 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (40 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של חמש תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 220 פלסטינים, בהם 114 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-63 פלסטינים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

  • נכון ל-29 בנובמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 352.6 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-29% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.