צוות הגנה אזרחית פועל לחלץ שורדים ולפנות גופות מתחת להריסות בשכונת מגורים בעזה. דווח על כ-2,700 נעדרים, בהם כ-1,500 ילדים. על פי דיווחים, מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 18 אנשי סגל של ההגנה האזרחית הפלסטינית. צילום: ההגנה האזרחית, 2 בנובמבר 2023.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 35

10 בנובמבר 2023

דגשים עיקריים

מעריכים כי ב-10 בנובמבר נמלטו כ-30 אלף בני אדם נוספים מאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) דרומה דרך "מסדרון" שפתח צה"ל. על פי דיווחים ראשוניים, בשעה 15:00 בקירוב תועדו ב"מסדרון" זה מספר פיצוצים שגרמו להרוגים ולנפגעים מקרב הנמלטים.
ב10 בנובמבר הוגברו ההפגזות הישראליות סביב בתי חולים בעיר עזה ובנפת צפון עזה, וכמה מבתי החולים ספגו פגיעות ישירות. על פי דיווחים, עד 12:00 בצהריים השלימו כוחות קרקע ישראליים את כיתורם של ארבעה בת חולים בשכונת א-נאסר בעיר עזה. אחד מהם, בית חולים לילדים, חדל לפעול ב-9 בנובמבר לאחר שנגרם לו נזק משמעותי. נתון זה מביא את מספר בתי החולים ברחבי עזה שאינם פועלים יותר ל-20 (מתוך 36).
ראש תת-משלחת הצלב האדום הבינלאומי בעזה אמר היום כי "ההרס בבתי החולים בעזה נעשה בלתי נסבל וחייבים לעצור אותו. חייהם של אלפי אזרחים, מטופלים ואנשי סגל רפואי מצויים בסכנה."
ב-10 בנובמבר הדגיש מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, בעקבות דיווחים על מתקפות נגד בית החולים שיפא, כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב להגן על בתי חולים" והוסיף כי "יש לשים קץ לפעולות מלחמה במקומות של חסד."
מאות אלפי בני האדם שנשארו בצפון מתקשים לשרוד. צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים מעוררת חששות חמורים בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים. תוכנית המזון העולמית הביעה חשש בדבר תת-תזונה והרעבה.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בקרב ההרוגים שדווחו מאז ה-7 באוקטובר יש לפחות 192 אנשי סגל רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 16 מתוכם נהרגו בעת מילוי תפקידם. כן כוללים ההרוגים 101 אנשי סגל של אונר"א; זהו המספר הגדול ביותר בתולדות האו"ם של עובדי או"ם שנהרגו בעת סכסוך. כן נהרגו 18 אנשי סגל של ההגנה האזרחית הפלסטינית ו-44 עיתונאים פלסטינים.
בגדה המערבית נעקרו 51 פלסטינים מקהילת רועים בנפת חברון, בגין אלימות ואיומים שיטתיים מצד מתנחלים. נתון זה מביא את מספר בני האדם שנעקרו בהקשר זה מאז ה-7 באוקטובר ל-1,149. 18 בני אדם נוספים נעקרו ב-9 וב-10 בנובמבר לאחר הריסה לשם ענישה של בתים בחברון ובירושלים המזרחית; הבתים שייכים למשפחות שכמה מבניהן הורשעו בהריגת ישראלים.
ב-10 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים ילד פלסטיני בגדה המערבית. מותו מביא את המספר הכולל של ילדים פלסטינים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ל-47.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

ב-10 בנובמבר דווח על עימותים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך וסביב העיר עזה, בכמה אזורים בנפת צפון עזה ובמידה פחותה במרכז עזה. במקביל נמשכו הפגזות ישראליות אינטנסיביות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, וארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי רקטות לעבר ישראל. כוחות קרקע ישראליים ניתקו למעשה את צפון רצועת עזה מדרומה.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-9 בנובמבר (14:00) ל-10 בנובמבר (14:00) נהרגו בעזה 260 פלסטינים. על פי מידע ראשוני, ב-9 בנובמבר בשעה 16:20 בקירוב פגעה תקיפה אווירית בבניין מגורים ברפיח שבדרום עזה, הרגה 26 בני אדם ופצעה 15; ב-10 בנובמבר, בשתי תקיפות אוויריות נפרדות, נפגעו בניינים במחנה הפליטים ג'באליה ובצפון עזה, שעל פי דיווחים נהרגו בהם 11 בני אדם וכמה בני אדם נוספים נפצעו.
מספר ההרוגים עליו מדווח משרד הבריאות בעזה מאז תחילתם של מעשי האיבה הינו 11,078, שנאמר כי 4,056 מתוכם הם ילדים ו-3,027 נשים. דווח על כך שכ-2,700 בני אדם נוספים, בהם כ-1,500 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים לתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם. על פי דיווחים, 27,490 פלסטינים נפצעו.
נכון ל-10 בנובמבר, 66 עקורים ששהו במחסי אונר"א נהרגו, ו-458 נפצעו. שליש מההרוגים האלה ורוב הפצועים (לפחות 400) נפגעו במתקנים בדרום.
על פי דיווחים, ב-24 השעות האחרונות נהרג בעזה לפחות חייל ישראלי אחד, וחייל נוסף מת מפצעים שנגרמו לו קודם לכן, נתון שלדברי מקורות ישראליים רשמיים מביא את מספרם הכולל של החיילים שנהרגו מאז תחילת הפעילות הקרקעית ל-42.
לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה

עקירה (רצועת עזה)

ב-10 בנובמבר, זה היום השביעי ברציפות, פתח צה"ל - שקרא לתושבי הצפון לעזוב דרומה – "מסדרון" שפעל בין 9:00 ל-16:00 לאורך עורק התנועה הראשי, כביש סלאח א-דין. מעריכים כי יותר מ-30 אלף בני אדם התפנו.
עקורים אלה הגיעו לצומת הראשי ליד נחל עזה ברגל או בעגלות רתומות לחמורים, מאחר שעל פי דיווחים צה"ל עצר כלי רכב במרחק 5-4 ק"מ מנקודה זו. רוב הבאים הצליחו לקחת עמם רק מספר חפצים אישיים. רוב העקורים הגיעו מותשים וצמאים. משקיפים מטעם האו"ם ואנשי ארגונים לא ממשלתיים חילקו מים וביסקוויטים ליד הצומת.
"הגענו מעזה; הדרך הייתה מבעיתה. הם [חיילים ישראליים] עיכבו את אבי הקשיש ואמרו לו לבקש מאחד הילדים להשאיר את התיק שלו מאחור. הם גם עצרו אדם לנגד עינינו." (עקור שרואיין על ידי משקיפים מטעם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים).
מעריכים כי יותר מ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים. 588 אלף מתוכם שוהים ב-94 מחסים של אונר"א בדרום, שבהם צפיפות היתר מהווה מקור לחשש רב. בממוצע, בכל מחסה של אונר"א שוהים יותר מ-6,250 עקורים, מספר גבוה פי תשעה מהקיבולת שיועדה להם. בממוצע, כל 160 בני אדם השוהים במתקני אונר"א הממוקמים בתוך בתי ספר חולקים תא שירותים יחיד, ולרשות כל 700 בני אדם עומדת מקלחת אחת. תנאי התברואה ההולכים ומחמירים, לצד היעדר פרטיות ומרחב, יוצרים סיכונים בריאותיים ובטיחותיים.
לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

גישה הומניטרית (רצועת עזה)

ב-10 בנובמבר היה הגבול עם מצרים סגור ולא אפשר פינוי של בעלי נתינות זרה וכפולה ושל פצועים. בין ה-2 ל-9 בנובמבר נלקחו 131 פצועים לטיפול רפואי במצרים.
בסך הכול, ב-10 בנובמבר, נכון לשעה 18:00, עברו את הגבול ממצרים לעזה 30 משאיות שהכילו מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים, שמיכות ומוצרי היגיינה. נתון זה מביא את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-861, והוא נמוך בהרבה מן הכמויות הדרושות למתן מענה לצורכיהם של יותר משני מיליון בני האדם הנצורים בעזה.
בשעות הלילה (10-9 בנובמבר) הוחזרה לעזה דרך מעבר כרם שלום הישראלי קבוצה של 982 עובדים פלסטינים מעזה, שנותרו תקועים בישראל ואחר כך בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר. דווח כי אחרי שעלו על אוטובוסים ישראליים במחסום תרקומיא שבגדה המערבית (נפת חברון), אזקו כוחות ישראליים את ידיהם ורגליהם ולקחו את הטלפונים הניידים שלהם.
מלבד זאת, מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.
בוועידה ההומניטרית הבינלאומית שכונסה ב-9 בנובמבר בפריז, אמר מתאם סיוע החירום מטעם האו"ם, מרטין גריפיתס, כי "המספר הצנוע של משאיות שהצלחנו להכניס עד עתה דרך מעבר הגבול רפיח אינו מספיק כלל וכלל לעומת ים הצרכים העצום [...] עלינו להכניס לעזה מדי יום מאות – ולא עשרות – משאיות, ולהגיע לכל מקום שבו אנשים מוצאים מקלט."

חשמל

עזה נותרת ללא חשמל ובהאפלה מלאה מאז ה-11 באוקטובר, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה.
הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

מאז שעות אחר הצהריים של ה-9 בנובמבר התעצמו ההפגזות הישראליות סביב בתי חולים בצפון. סביבתו של בית החולים שיפא נפגעה בפרק זמן זה חמש פעמים, פגיעות שבהן דווח על לפחות שבעה הרוגים, וכן על נזק למחלקת יולדות. בערב ה-9 בנובמבר, על פי דיווחים, מבנים סביב בית החולים האינדונזי בבית לאהיא (נפת צפון עזה) הופגזו שוב ושוב מן האוויר, הפגזות שגרמו להרוגים ולפצועים. באותו זמן בערך ספג בית החולים רנתיסי בעיר עזה פגיעה ישירה שגרמה לדליקות ולנזק. בשעות המוקדמות של ה-10 בנובמבר הופגזו סביבות בית החולים אל-עודה בג'באליה ובית החולים אל-קודס בעיר עזה; ליחידת הטיפול הנמרץ בבית החולים אל-קודס נגרם נזק.
הצלב האדום הבינלאומי הדגיש היום כי "דיני המלחמה ברורים. בתי חולים הם מתקנים הזוכים להגנה מיוחדת מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הצלב האדום הבינלאומי קורא בדחיפות למתן הגנה מיידית לכל האזרחים, לרבות עובדים הומניטריים ואנשי סגל רפואי. ההגנה אינה רק מחויבות משפטית, אלא צו מוסרי לשמר חיי אדם בזמנים נוראים אלה."
מאז ה-2 בנובמבר, 12 ילדים הסובלים מסרטן או מחלות דם פונו יחד עם מלוויהם למצרים ולירדן דרך מעבר רפיח. לפני סבב ההסלמה הופנו מדי יום כ-100 מטופלים לטיפול מחוץ לעזה. שני בתי החולים המתמחים בטיפול בחולי סרטן נאלצו להיסגר בשל עומס מטופלים, מחסור באספקה וחשיפה למתקפות.
ב-8 בנובמבר הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני סכנת התפשטות מהירה של מחלות מידבקות וזיהומים חיידקיים, בשל המחסור במים ובעקבותיו צריכה של מים מזוהמים. מאז אמצע אוקטובר דווחו יותר מ-33,500 מקרים של שלשול, בעיקר בקרב ילדים בני פחות מחמש; לעומת זאת, בשנים 2021 ו-2022 הממוצע החודשי של מקרי שלשול בקבוצה האחרונה היה 2,000.
בדרום, תשעה (מתוך 22) מרכזי רפואה של אונר"א עדיין פועלים וב-8 בנובמבר טופלו בהם 6,530 בני אדם. מרכזים אלה מספקים גם טיפול רפואי ליולדות ולנשים הרות בסיכון גבוה. מעריכים כי בעזה יש 50 אלף נשים הרות, וכי מדי יום יותר מ-180 מהן יולדות. מאז תחילת אוקטובר טופלו במחסים של אונר"א 718 יולדות בסך הכול.

מים ותברואה (רצועת עזה)

ב-9 בנובמבר, לאחר ימים אחדים שבהן פעלו באופן מוגבל, הושבתו שוב כל בארות המים העירוניות ברחבי רצועת עזה בשל היעדר דלק. כתוצאה מכך פסקו החלוקה במכליות והשאיבה של מים מליחים לשימוש ביתי שאינו כולל שתייה.
דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שבני האדם השוהים או גרים ליד הים מגיעים אל החופים כדי להתרחץ ולכבס את בגדיהם בים, וכן מביאים לבתיהם ולמחסים מי ים לצריכה ביתית. לנוהג זה עלולות להיות שורה של השלכות בריאותיות שליליות בשל רמת הזיהום הגבוהה של מי הים.
בצפון עזה, הן מתקן ההתפלה והן קו המים מישראל אינם פועלים. בדומה לכך, זה יותר משבוע שבמחסים לא חולקו לעקורים מים בבקבוקים. קיים חשש חמור בדבר התייבשות ומחלות המועברות במים בעקבות צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים.
בדרום, ב-9 בנובמבר הושבת אחד משני מתקני ההתפלה בשל היעדר דלק, ואילו מתקן ההתפלה הנותר פעל בכ-5% מתפוקתו וסיפק למחסי העקורים מי שתייה במכליות. גם שני קווי המים מישראל, המחוברים לדיר אל-בלח ולח'אן יונס, מספקים למשקי הבית המחוברים לרשת המים מי שתייה במשך שעות אחדות ביום.
בכל המחסים בדרום, אונר"א מספקת כ-1.5 ליטר מים ראויים לשתייה ו-4-3 ליטר מים שלא נועדו לשתייה לאדם ליום. במחסה הגדול ביותר, הממוקם בח'אן יונס (יותר מ-21,700 עקורים), התקינה אונר"א בשותפות עם יוניסף מתקן התפלה ההופך מים מליחים הנשאבים מבארות למים ראויים לשתייה.
המים המוכנסים ממצרים, בבקבוקים ובג'ריקנים, יכולים לטפל רק בצורכי השתייה (שלושה ליטר לאדם ליום) של כ-4% מבני האדם.
העברת אשפה מוצקה למטמנות נפסקה ברובה ברחבי רצועת עזה, בשל היעדר דלק והתנאים הלא בטוחים. האשפה מצטברת ברחובות ומחוץ למחסי העקורים, ויוצרת סיכון גבוה למחלות המועברות באוויר ולהתפשטות של חרקים וחולדות.

ביטחון תזונתי

היעדר מזון בצפון מעורר חששות גוברים. מאז ה-7 בנובמבר אין בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל הנזק שנגרם לרבות מהן. על פי דיווחים, קמח אינו זמין יותר בשווקים. בתשעת הימים האחרונים לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון. יש סימנים לכך שהמחסור במזון מוביל לשימוש במנגנוני התמודדות שליליים, לרבות דילוג על ארוחות או צמצומן, ושימוש בשיטות לא בטיחותיות או לא בריאות להדלקת אש. על פי דיווחים, אנשים נאלצים לצרוך מאכלים חריגים, כמו שילובים של בצלים חיים וחציל לא מבושל.
גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה הכשירה לפעולה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל היעדר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, לצד שמונה מאפיות אחרות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, בכפוף לזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים שעות ארוכות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
אספקת המזון המוכנסת ממצרים כוללת בעיקר מזון מוכן (שימורי טונה וחטיפי תמרים) ומחולקת ברובה לעקורים ולמשפחות מארחות בדרום.
תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מדווחים כי המלאי של מספר פריטי מזון חיוניים, כמו אורז, קטניות ושמן צמחי, אזל כמעט לגמרי בשוק. פריטים אחרים, כמו קמח חיטה, מוצרי חלב, ביצים ומים מינרליים נעלמו ביומיים האחרונים מהמדפים בחנויות בכל רחבי עזה. ברמה הסיטונאית קיים אמנם מלאי מוגבל של פריטים אלה, אבל בשל נזק נרחב, סוגיות ביטחון והיעדר דלק לא ניתן לספקם לקמעונאים. על פי סקר שערכה תוכנית המזון העולמית, מאז תחילת מעשי האיבה התייקר מחירם של פריטי המזון הזמינים ב-10%.
אף שבטחנות הקמח בעזה מאוחסן מלאי של כ-9,000 טונה חיטה, בחלק משמעותי ממנו לא ניתן להשתמש בשל הרס נרחב, חששות ביטחוניים ומחסור בדלק ובחשמל.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות כפי שצוטטו באמצעי התקשורת, נהרגו בישראל כ-1,200 ישראלים ונתינים זרים (המקורות הישראליים שינו את האומדן המדווח), רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-10 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,162 הרוגים בישראל, בהם 845 אזרחים ושוטרים. מכלל מי שגילם נמסר, 33 הם ילדים.
לדברי הרשויות הישראליות, 239 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות. מתאם סיוע החירום, מרטין גריפיתס, חידש ב-9 בנובמבר את קריאתו לשחרור בני הערובה.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

ב-10 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים עאידה (נפת בית לחם).
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 168 פלסטינים, בהם 46 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה 42% מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (416). כ-59ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-27% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 7% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,552 פלסטינים, בהם לפחות 254 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 66 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים. כ-32% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
ב-24 השעות האחרונות פתחו מתנחלים באש ופצעו בתחמושת חיה רועה פלסטיני בכפר כיסאן (נפת בית לחם). התקרית התרחשה בעת שרועים פלסטינים רעו את הכבשים שלהם, ומתנחלים – על פי דיווחים ממאחז אספר – איימו עליהם בנשק חם ודרשו שיעזבו את המקום. האיומים הובילו ליידוי אבנים על ידי רועים ומתנחלים , ואז פתח אחד המתנחלים בירי בתחמושת חיה.
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 233 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (29 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (168 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (36 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

בשבועות האחרונים נעקרו עשרה משקי בית פלסטיניים המונים 51 בני אדם, בהם שבעה ילדים, מקהילת הרועים א-טייבה (נפת חברון), לאחר שתוקפים חמושים, המוכרים לתושבים הפלסטינים כמתנחלים, ביצעו מספר פשיטות על הקהילה ואיימו להרוג אותם אם לא יעזבו.
מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 121 משקי בית פלסטיניים המונים 1,149 בני אדם, בהם 452 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
ב-9 וב-10 בנובמבר כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה את בתיהן של ארבע משפחות שכמה מבניהן הורשעו או הואשמו בהריגת ישראלים בחודשים קודמים. שלושה מהבתים שנבחרו להריסה היו בעיר חברון ואחד היה במחנה הפליטים שועפט בירושלים המזרחית. כתוצאה מכך נותרו 18 בני אדם, בהם שמונה ילדים, ללא קורת גג. הריסות לשם ענישה הן צורה של ענישה קולקטיבית שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר עליה.
בסך הכול, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 45 פלסטינים, בהם 24 ילדים, בעקבות הריסות לשם ענישה, ו-135 פלסטינים נוספים, בהם 66 ילדים, נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה.

מימון

ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה