אם פלסטינית והתינוקת שלה, שזה עתה נולדה, בבית ספר המשמש מחסה לעקורים ברצועת עזה. "אין חדר אמבטיה, אין מים ואין טיפול ראוי," היא אומרת. "עוד לא בדקתי או ניקיתי את התפרים של הניתוח הקיסרי." צילום מסך מסרטון וידאו של יוניסף
אם פלסטינית והתינוקת שלה, שזה עתה נולדה, בבית ספר המשמש מחסה לעקורים ברצועת עזה. "אין חדר אמבטיה, אין מים ואין טיפול ראוי," היא אומרת. "עוד לא בדקתי או ניקיתי את התפרים של הניתוח הקיסרי." צילום מסך מסרטון וידאו של יוניסף

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 32

דגשים עיקריים

  • מצבם של מאות אלפי פלסטינים בעיר עזה ובאזורים אחרם מצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) נעשה מחריד יותר ויותר. בני אדם נאבקים להשיג כמויות מינימליות של מים ומזון על מנת לשרוד, בעוד העימותים החמושים וההפגזות האינטנסיביות נמשכים.
  • נכון ל-7 בנובמבר לא היו מאפיות פעילות בצפון, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל הנזק שנגרם לרבות מהמאפיות. בשבעת הימים האחרונים לא הצליחו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לחלק סיוע בצפון.
  • נמשכו המתקפות בשטחים קרובים מאוד לבתי חולים בצפון, המשמשים מקלט לעשרות אלפי עקורים שמקבלים רק את השירותים החיוניים ביותר. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מאחר שאין בנמצא חומרי הרדמה, בתי החולים בצפון מבצעים ניתוחים מורכבים, לרבות קטיעות, ללא הרדמה.
  • מחסים מדרום לנחל עזה (להלן: הדרום) אינם יכולים לקלוט עקורים חדשים משום שהם מתמודדים עם צפיפות יתר קשה; באחד המחסים עומד רק תא שירותים אחד לרשות יותר מ-600 עקורים.
  • הנפח היומי של הסיוע ההומניטרי הנכנס ממצרים עונה רק על שבריר מצורכיהם של בני אדם. מי השתייה המוכנסים לעזה משרתים רק 4% מתושבי עזה, והאיסור על הכנסת דלק, הדרוש נואשות, נותר בעינו.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

  • ב-7 בנובמבר נמשכו עימותים חמושים בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים בתוך העיר עזה ומחוץ לה, וכן בנפת צפון עזה. במקביל נמשכו הפגזות ישראליות אינטנסיביות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, וארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי רקטות לעבר ישראל.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-6 בנובמבר (12:00) ל-7 בנובמבר (14:00) נהרגו בעזה 548 פלסטינים. עם התקריות הקטלניות ביותר שדווחו במהלך הלילה היו שלוש תקיפות בו-זמניות שיעדיהן היו מבני מגורים ברחבי מזרח רפיח, ואשר בהן נהרגו יותר מ-25 פלסטינים. בתקיפה אווירית נוספת, שיעדה היה שכונה במרכז ח'אן יונס, נהרגו על פי דיווחים 16 פלסטינים.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, נתון זה הביא מספר ההרוגים המצטבר שדווח מאז תחילתם של מעשי האיבה ל-10,328, שאומרים כי -67% מתוכם הם נשים וילדים. מדווח כי כ-2,450 בני אדם נוספים, בהם 1,350 ילדים, נעדרים וייתכן שהם לכודים או מתים לתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש להוציא את גופותיהם.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, הרוגים מדווחים אלה כוללים לפחות 192 אנשי סגל רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, לפחות 16 מהם נהרגו בעת מילוי תפקידם. כן כוללים ההרוגים 89 אנשי סגל של אונר"א, ו-18 עובדי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
  • לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מספר ההרוגים מקרב חיילים ישראליים בעזה נותר 30.
  • לקטגוריות נוספות ראו תמונת המצב האחרונה
  • מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי הפעילות הקרקעית הישראלית וההפגזות המתמשכות פוגעות באזרחים, בבתי חולים, במחנות פליטים, במסגדים, בכנסיות ובמתקנים של האו"ם, בעוד חמאס ומיליטנטים אחרים משתמשים באזרחים כמגן אנושי וממשיכים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר ישראל.

גישה ותנועה (רצועת עזה)

  • ב-7 בנובמבר המשיך צה"ל לקרוא לתושבי הצפון לנוע דרומה. זה היום הרביעי שצה"ל פתח "מסדרון" לאורך עורק התנועה הראשי, כביש צלאח א-דין, שבו יוכלו תושבים לעזוב את הצפון בין השעות 10:00 ל-14:00. להערכת אנשי או"ם שעקבו אחר הנעשה, ייתכן שעד 15 אלף בני אדם עברו דרומה, נתון גדול פי שלושה מאומדן העוזבים ב-6 בנובמבר. רוב העוזבים, בהם ילדים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות, הגיעו ברגל ונשאו עימם כמות מינימלית של מטלטלים. כמה מהעקורים דיווחו כי נאלצו לעבור במחסומים ישראלים כדי להגיע לאזור, וכי ראו כוחות ישראליים מבצעים מעצרים.
  • הגבול המצרי נפתח ב-7 בנובמבר למטרת פינוי של כ-600 נתינים זרים ובעלי נתינות כפולה, וכן 17 פצועים. כמה מהפצועים הועברו מצפון עזה בשיירת אמבולנסים בהובלת הצלב האדום הבינלאומי.
  • בנוסף עברו את הגבול ממצרים לעזה 81 משאיות שהכילו מזון, תרופות, אספקה רפואית, מים בבקבוקים ומוצרי היגיינה. שיירה זו הביאה את מספר המשאיות שהוכנסו לעזה מאז ה-21 באוקטובר ל-650. קודם לתחילת מעשי האיבה הוכנסו לעזה בממוצע בכל יום עבודה 500 משאיות.
  • מעבר כרם שלום עם ישראל, שקודם למעשי האיבה היה הנקודה העיקרית לכניסת סחורות, נותר סגור, וכך גם מעבר ארז הישראלי, ששימש למעבר נוסעים.

עקירה (רצועת עזה)

  • כ-1.5 מיליון בני אדם בעזה עקורים. כמעט 725 אלף מתוכם שוהים ב-149 מתקנים של אונר"א, 122 אלף בני אדם שוהים בבתי חולים, כנסיות ומבני ציבור, 131,134 בני אדם נמצאים ב-94 בתי ספר שאינם של אונר"א והנותרים מתגוררים אצל משפחות מארחות.
  • צפיפות היתר ממשיכה להוות מקור לחשש רב. יותר מ-557 אלף בני אדם שוהים ב-92 מתקנים של אונר"א בדרום, היכן שהמחסים אינם יכולים לקלוט בני אדם נוספים המגיעים אליהם. במרכז האימונים בח'אן יונס, מחסה אונר"א שבו שוררת צפיפות היתר הקשה ביותר, שוהים יותר מ-22 אלף עקורים; המרחב לנפש הוא פחות משני מטר רבוע, ולפחות 600 בני אדם נאלצים לחלוק תא שירותים אחד.
  • תנאי התברואה ההולכים ומחמירים, יחד עם היעדר פרטיות ומרחב, יוצרים סיכונים בריאותיים ובטיחותיים. בקרב בני האדם שמצאו מקלט במחסים של אונר"א דווחו אלפי מקרים של זיהומים חריפים במערכת הנשימה, שלשול ואבעבועות רוח.
  • מעריכים כי 160 אלף עקורים שוהים ב-57 מתקנים של אונר"א בצפון. עם זאת, אונר"א כבר אינה יכולה לספק שירותים באזורים אלה, ומאז הוראת הפינוי הישראלית ב-12 באוקטובר אין בידה מידע מדויק על צרכיהם של בני אדם ועל התנאים בהם הם חיים.
  • ב-7 באוקטובר נפגע בית ספר של אונר"א בח'אן יונס – עקור אחד נהרג ותשעה בני אדם נוספים נפצעו. נתון זה מביא את המספר הכולל של עקורים שנהרגו מאז ה-7 באוקטובר ל-67, ואת מספר הפצועים ל-549.
  • לנתונים עדכניים ולקטגוריות נוספות ראו הדשבורד החי לענייני עקורים

חשמל

  • עזה נותרת ללא חשמל ובהאפלה מלאה מאז ה-11 באוקטובר, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה.
  • הרשויות הישראליות עדיין אוסרות על הכנסת דלק, הדרוש נואשות להפעלת הגנרטורים החשמליים שמשמשים להפעלת ציוד מציל-חיים.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

  • ב-7 בנובמבר, שיירה של הצלב האדום הבינלאומי שהייתה בדרכה להביא אספקה רפואית מצילת-חיים לבתי החולים שיפא ואל-קודס נקלעה לאש.* לשתי משאיות נגרם נזק ואחד הנהגים נפצע. השיירה הגיעה בסופו של דבר לבית החולים שיפא והאספקה הרפואית נמסרה. ראש משלחת הצלב האדום הבינלאומי בעזה אמר כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב משפטית להבטיח כי סיוע חיוני יגיע למתקנים רפואיים".
  • ב-7 בנובמבר נפגעו אזורים בסביבתם הקרובה של בית החולים האינדונזי ובית החולים כמאל עדואן (שניהם בנפת צפון עזה), ועקב כך נהרגו בני אדם ונגרם נזק למבנים ולציוד.
  • ב-7 בנובמבר, זה היום השני ברציפות, קרא צה"ל לפינוי של בית החולים רנטיסי בעיר עזה, בטענה שארגונים חמושים עושים שימוש בשטח בית החולים וסביבותיו. בית חולים זה הוא המתקן היחיד לרפואת ילדם בצפון עזה, ובנוסף שוהים בו גם 6,000 עקורים. לדברי משרד הבריאות בעזה, פינויו יעמיד בסכנה את חייהם של 15 ילדים המחוברים למכשירים תומכי חיים, 38 ילדים המקבלים טיפולי דיאליזה, 10 ילדים מונשמים וכן ילדים פצועים.
  • לדברי ארגון הבריאות העולמי, בשל היעדר אספקה רפואית בתי חולים בצפון מבצעים ניתוחים מורכבים, לרבות קטיעות, ללא הרדמה.
  • על פי דיווחים, מאז ה-3 בנובמבר הגנרטורים הראשיים בבית החולים שיפא ובבית החולים האינדונזי אינם פועלים בשל היעדר דלק. שני בתי החולים מפעילים גנרטורים משניים, קטנים יותר, המספקים חשמל בראש ובראשונה ליחידות לטיפול נמרץ, לחדרי המיון ולחדרי הניתוח.
  • מאז תחילת מעשי האיבה, 14 מתוך 35 בתי החולים עם יכולות אשפוז חדלו לתפקד, ו-46 (64%) מכל מתקני הרפואה הראשונית ברחבי עזה (72) נסגרו בשל נזק או היעדר דלק. בסך הכול תיעד ארגון הבריאות העולמי 110 מתקפות נגד שירותי בריאות, שפגעו ב-39 מתקני בריאות (לרבות 22 בתי חולים שניזוקו) ו-36 אמבולנסים.

מים ותברואה (רצועת עזה)

  • ב-6 בנובמבר חילקו אונר"א ויוניסף כמויות מוגבלות של דלק ל-120 בארות מים עירוניות בכל רחבי רצועת עזה, לרבות בצפון, כמות שתאפשר לבארות לפעול למשך כיומיים. המים הנשאבים מהן מליחים ולפיכך מיועדים רק לשימוש ביתי שאינו כולל שתייה. הדלק אוחסן בעזה עוד קודם לתחילת מעשי האיבה.
  • בצפון עזה, הן מתקן ההתפלה והן קו המים מישראל אינם פועלים. עובדי עיריות מתקשים להגיע לכמה מבארות המים המפיקות מים מליחים. בשבוע האחרון לא יכלו ארגונים שותפים המתמחים במים, תברואה והיגיינה לחלק מים בבקבוקים לעקורים השוהים במחסים בצפון.
  • בדרום, אחד משני מתקני ההתפלה עדיין פועל, לצד שני קווי מים המזרימים מים מישראל ומספקים למספר מוגבל של בתים שעדיין מחוברים לרשת המים מי שתייה במשך שעות אחרות ביום.
  • נכון לעכשיו, הסיוע במים המוכנס ממצרים, בבקבוקים ובג'ריקנים, מטפל רק ב-4% מצורכי המים של התושבים ביום אחד; נתון זה מחושב על סמך הקצאה של 3 ליטרים לנפש ליום לכל המטרות, לרבות בישול והיגיינה. הסיוע במים מחולק בעיקר בדרום, שבו מצאו יותר מ-700 אלף בני אדם מקלט במחסים.

ביטחון תזונתי

  • נכון ל-7 בנובמבר לא נותרו בצפון מאפיות פעילות, בשל היעדר דלק, מים וקמח, וכן בשל הנזק שנגרם לרבות מהן. בשעות היום, בחיפוש נואש אחר מזון ,פרצו בני אדם רבים אל שלוש המאפיות האחרונות בעיר שבהן נותר עדיין מלאי של קמח, ולקחו כ-38 טונות. על פי דיווחים, נכון לעכשיו בכל רחבי הצפון קמח חיטה אינו זמין יותר בשוק.
  • בשבעת הימים האחרונים לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי לספק סיוע בצפון. מדיווחים של עקורים עולה כי במחסים לא מחולק מזון כלל, ובני אדם שורדים בקושי הודות לסיוע מוגבל שמספקים ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים מבוססי קהילה, ובמקביל נעזרים במנגנוני התמודדות שליליים כמו אכילת מזון בעל ערך תזונתי מוגבל, או מזון שאינו ראוי למאכל אדם.
  • גם בדרום הגישה ללחם מאתגרת. טחנת הקמח היחידה שנותרה פעילה בעזה עדיין אינה יכולה לטחון חיטה בשל היעדר חשמל ודלק. מאז ה-7 באוקטובר נפגעו ונהרסו 11 מאפיות. רק אחת מהמאפיות הקשורות בחוזה עם תוכנית המזון העולמית, ושמונה מאפיות מקומיות נוספות בדרום, מספקות לסירוגין לחם למחסים, בכפוף לזמינות של קמח ודלק. בני אדם ממתינים שעות ארוכות בתורים בפתחי מאפיות, שם הם חשופים לתקיפות אוויריות.
  • תוכנית המזון העולמית והארגונים השותפים לה מדווחים כי המלאי של מספר פריטי מזון חיוניים, כמו אורז, עדשים ושמן צמחי, אזלו כמעט לגמרי בשוק. פריטים אחרים, כמו קמח חיטה, מוצרי חלב, ביצים ומים מינרליים נעלמו בשבועיים האחרונים מהמדפים בחנויות בכל רחבי עזה. ברמה הסיטונאית קיים אמנם מלאי מוגבל של פריטים אלה, אבל בשל נזק נרחב, סוגיות ביטחון והיעדר דלק לא ניתן לספקם לקמעונאים.
  • אף שבטחנות הקמח בעזה מאוחסן מלאי של כ-9,000 טונה חיטה, בחלק ניכר ממנו לא ניתן להשתמש בשל הרס נרחב, חששות ביטחוניים ומחסור בדלק ובחשמל.
  • אספקת המזון המוכנסת ממצרים כוללת בעיקר מזון מוכן (שימורי טונה וחטיפי תמרים) ומחולקת ברובה לעקורים ולמשפחות מארחות בדרום עזה; קמח מחולק למאפיות בלבד.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

  • ב-24 השעות האחרונות המשיכו ארגונים חמושים פלסטיניים בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח על הרוגים. לדברי הרשויות הישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. נכון ל-3 בנובמבר פורסמו שמותיהם של 1,159 מהרוגים אלה, בהם 828 אזרחים. מכלל מי שגילם נמסר, 31 הם ילדים.
  • לדברי הרשויות הישראליות, 240 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. דיווחים באמצעי התקשורת מצביעים על כך שכ-30 מבני הערובה הם ילדים. עד עתה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, וחיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים. לטענת חמאס, 57 מבני הערובה נהרגו בתקיפות אוויריות ישראליות.

אלימות ונפגעים (הגדה המערבית)

  • בין שעות אחר הצהריים ב-6 בנובמבר לשעה 12:00 ב-7 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בשלושה פלסטינים, בשלוש תקריות שכללו עימותים עם פלסטינים: במהלך מבצע חיפוש ומעצר בסעיר (נפת חברון), ובמהלך הפגנות הזדהות עם עזה בבית ענן (נפת ירושלים) ובבית פג'ר (נפת בית לחם).
  • מאז ה-7 באוקטובר נהרגו 150 פלסטינים, בהם 44 ילדים, מידי כוחות ישראליים; ושמונה בני אדם נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו מידי מתנחלים. שלושה ישראלים נהרגו במתקפות שביצעו פלסטינים.
  • מספר הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר מהווה יותר משליש מכלל ההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית בשנת 2023 (397). כ-55ֵ% מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך עימותים שפרצו בעקבות מבצעי חיפוש ומעצר ישראליים, בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם. כ-30% נהרגו בהקשר של הפגנות הזדהות עם עזה; 8% נהרגו במתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ו-7% הנותרים נהרגו בעת שתקפו או תקפו לכאורה כוחות ישראליים או מתנחלים.
  • מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 2,375 פלסטינים, בהם לפחות 251 ילדים, יותר ממחציתם בהקשר של הפגנות. 64 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים. כ-27% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה.
  • בין ה-5 ל-7 בנובמבר אימת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים חמש מתקפות מתנחלים. בשלוש ממתקפות אלה, תוקפים חמושים, שאף שלבשו מדי כוחות ישראליים ידוע לתושבים פלסטינים כי הם מתנחלים, פשטו על הקהילות א-רכיז ואום פר'ארה (שתיהן בנפת חברון), וחזמא (נפת ירושלים), השחיתו מבנה מגורים ומכלי מים וניקבו צמיגים של כלי רכב. בשתי תקריות נוספות, בבורקה (נפת רמאללה) ובכפר א-דיכ (נפת סלפית), הושחתו לפחות 70 עצים בבעלות פלסטינית בשטחים מוגבלים בקרבת התנחלויות.
  • מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 218 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (28 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (157 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (33 תקריות). נתון זה משקף ממוצע יומי של שבע תקריות, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה. יותר משליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות ירי. בכמעט מחצית מהתקריות כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

  • מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 111 משקי בית פלסטיניים המונים 905 בני אדם, בהם 356 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים באים מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
  • 120 פלסטינים נוספים, 55 מהם ילדים, נעקרו מאז ה-7 באוקטובר בשטח C ובירושלים המזרחית בעקבות הריסות בנימוק של היעדר היתרי בנייה, ו-23 בני אדם נוספים, בהם 13 ילדים, נעקרו בעקבות הריסות לשם ענישה.

מימון

  • ב-7 בנובמבר פרסמו האו"ם והארגונים השותפים לו תוכנית המתווה את סכום המינימום הדרוש להרחבת הפעילות ההומניטרית הדרושה כדי לתמוך ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם שהם מן החלשים והפגיעים ביותר בגדה המערבית. מעריכים כי כדי לספק שירותים הומניטריים קיימים בעיצומם של מעשי האיבה המתמשכים, דרושים 1.2 מיליארד דולר. האו"ם שיתף את תוכנית המענה שלו עם תורמים פוטנציאליים וארגונים שותפים, כחלק מפניית בזק מעודכנת.
  • תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

* משפט זה תוקן לאחר הפרסום.