מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 158

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם בימי שני, רביעי ושישי, וכולל עדכון על הגדה המערבית בכל יום רביעי. העדכון הבא יתפרסם ב-29 באפריל.

דגשים עיקריים

• תוכנית המזון העולמית מזהירה כי ללא סיוע מסיבי ועקבי במזון, שניתן יהיה להעבירו באופן חופשי ובבטחה, במהלך ששת השבועות הקרובים ייחצה סף הרעב ההמוני בעזה; זו הדרך היחידה לעצור רעב המוני.
• אומדן חדש של כוח המשימה לענייני חינוך מדגיש כי 65% ממבני בתי הספר המשמשים מחסים לעקורים נפגעו באופן ישיר או ניזוקו.
• הטמפרטורות העולות מחריפות את משבר התברואה ופוגעות ביותר מ-1.7 מיליון עקורים החיים ללא מחסה נאות וללא התנאים הבסיסיים להישרדות; על פי דיווחים, ברפיח כבר גרם החום הכבד למותה של תינוקת.

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של 24 ו-26 באפריל נהרגו בעזה 94 פלסטינים, ו-139 פלסטינים נפצעו, בהם 51 הרוגים ו-75 פצועים ב-24 השעות האחרונות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 14:00 ב-26 באפריל 2024 נהרגו בעזה לפחות 34,356 פלסטינים, ו-77,368 פלסטינים נפצעו.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בין 23 ל-25 באפריל:
  • ב-23 באפריל, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בשלושה בתים במערב מחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
  • ב-23 באפריל, בשעה 23:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, בהם ילד ושני גברים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית בשכונת א-סלאם במזרח רפיח.
  • ב-24 באפריל נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפגעו, בפגיעה בקבוצת בני אדם ליד בית הספר אבו עורייבן במערב מחנה הפליטים א-נוסייראת.
  • ב-24 באפריל, בשעה 17:50 בערך, נהרגו על פי דיווחים אישה ושני ילדיה בפגיעה בבית במחנה א-שאטי, ממערב לעיר עזה. האישה הייתה סופרת ומשוררת.
  • ב-25 באפריל, בשעה 8:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בקבוצת פלסטינים ליד נחל עזה.
  • ב-25 באפריל, בשעה 0:10 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם עיתונאי, ועשרה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבית ליד בית הספר דיר יאסין, בשכונת אל-ג'וניינה במזרח רפיח.
• בין שעות אחר הצהריים של 24 ו-26 באפריל לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-26 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 260 חיילים, ו-1,584 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-26 באפריל 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• ההגנה האזרחית הפלסטינית דיווחה ב-25 באפריל כי רק 165 מתוך 392 הגופות (42%) שחולצו מהמתחם הרפואי א-נאסר בח'אן יונס זוהו. לדברי ההגנה האזרחית, את 227 הגופות הנותרות לא ניתן היה לזהות, לרבות בשל שינוי בסימנים גופניים מזהים, השחתה, או ריקבון משמעותי שהוחרף משום שחלק מהגופות הושמו בשקי פלסטיק ונטמנו בעומק של שלושה מטר. ההגנה האזרחית קראה לחקירה בלתי תלויה, לרבות ביצוע של בדיקה פורנזית של כ-20 גופות של בני אדם, שעל פי דיווחים מאמינים שנקברו בעודם בחיים, והוסיפה כי מצאה שלושה קברי אחים: אחד בחזית חדר המתים, שני מאחורי חדר המתים ושלישי ליד בניין הדיאליזה. הוועדה הבינלאומית לנעדרים, בהתייחסה לדיווחים על גילויים של קברי אחים הן בבית החולים נאסר והן בבית החולים א-שיפא, קראה לנקוט פעולה מיידית והביעה את נכונותה "לתמוך בכל המאמצים להגן על קברי אחים ולחקור אותם, ולזהות באופן מהימן שרידי אנוש."
• "יש ראיות סבירות לכך שבששת השבועות הקרובים ייחצו כל שלושת סיפי הרעב ההומני – חוסר ביטחון תזונתי, תת-תזונה ותמותה" בעזה, וכי מספר בני אדם כבר גוועים בה ברעב, הזהיר ראש המשרד של תוכנית המזון העולמית בג'נבה, ג'אן קרלו צ'ירי, בתדרוך לעיתונות שקיים ב-24 באפריל לרגל השקת הדוח העולמי לשנת 2024 על משברי מזון שפורסם על ידי הרשת העולמית נגד משברי מזון. על פי המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, רעב המוני קורה כאשר: לפחות 20% מהאוכלוסייה באזור נתון חווים מחסור קיצוני במזון; לפחות 30% מהילדים סובלים מתת-תזונה חריפה; והתמותה בגין הרעבה מוחלטת או שילוב של תת-תזונה ומחלות היא בשיעור של יותר משני בני אדם לכל 10,000 בני אדם ביום. אחרי כמעט שבעה חודשים של הפגזות ישראליות, בני האדם בעזה מיצו את כל אסטרטגיות ההתמודדות שנועדו למצוא מענה ולו לצורכי המזון הבסיסיים ביותר שלהם, אמר צ'ירי; אלה כוללות אכילת מספוא לבעלי חיים, קיבוץ נדבות או מכירת חפציהם כדי לרכוש מזון. דוח הרשת העולמית נגד משברי מזון מדגיש כי קרוב לוודאי שבצפון עזה סף הרעב ההמוני לתת-תזונה חריפה בקרב ילדים כבר נחצה באמצע מרס, ובאזורים אחרים של הרצועה הוא צפוי להיחצות עד מאי 2024. לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, 31% מהילדים בני פחות משנתיים בצפון עזה סובלים מדלדול חמור של רקמת שריר, ויותר מ-346 אלף ילדים בני פחות מחמש מצויים בסיכון הגדול ביותר לתת-תזונה ולתמותה בת-מניעה. הדרך היחידה למנוע רעב המוני בעזה היא "אספקה מסיבית ועקבית של סיוע במזון, בתנאים שיתירו תנועה חופשית לאנשי סגל הומניטרי ולאספקה הומניטרית, וגישה בטוחה לסיוע עבור בני אדם," הדגישה הדוברת הבכירה מטעם תוכנית המזון העולמית, אביר אטפה, בתדרוך לפרלמנט האירופי ב-24 באפריל.
• תנאי החיים בעזה "מזוויעים כבר עתה" והטמפרטורות העולות רק יחמירו אותם, מאחר שהגישה למים עדיין מצומצמת מאוד ומערכת הפינוי של אשפה מוצקה קרסה כולה, דיווח ב-25 באפריל סטפאן דוג'ריץ', דוברו של מזכ"ל האו"ם. על פי דיווחים, ב-25 באפריל מתה תינוקת בת חמישה חודשים באוהל ברפיח בשל החום הכבד. הטמפרטורות, שהגיעו ל-40 מעלות צלזיוס, צפויות לעלות עוד יותר בהמשך הקיץ, ויחמירו משבר תברואה שכבר עתה הוא קריטי. "זה כמו לחיות בחממה," אמר אדם עקור ברפיח לאונר"א, כשתיאר את התנאים באוהל שאותו הוא חולק עם שמונה מבני משפחתו. קצינת התקשורת של אונר"א, לואיז ווטרידג', הדגישה את ממדיו העצומים של המשבר ההומניטרי והסבירה שמחסים מאולתרים פזורים בכל מקום ברפיח, וכי "לרוב המשפחות אין אפילו אוהל והן חיות מתחת ליריעות פלסטיק, ועושות ככל יכולתן כדי לשרוד." מעבר למאבק היומיומי למצוא מים נקיים ומזון "אורב החשש המתמיד מפני מה שעלול לקרות או לא לקרות מחר," ציינה ווטרידג'.
• בהתייחסה לאפשרות של מבצע קרקעי ישראלי ברפיח, הזהירה המתאמת ההומניטרית הבכירה ומתאמת השיקום בעזה מטעם האו"ם, סיגריד קאך, את מועצת הביטחון ב-24 באפריל כי "פעולה כזו תחריף אסון הומניטרי מתמשך, ויהיו לה השלכות עבור בני אדם שכבר עתה הם עקורים וחווים מצוקה קשה וסבל," וכי יכולתו של האו"ם לספק סיוע תהיה "כפופה לאילוצים". על כל הצדדים לסכסוך לכבד את המחויבויות שמטיל עליהם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות באמצעות הקפדה יתרה לחוס על חיי אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים. זאת לרבות מתן היתר לאזרחים לעזוב לאזורים בטוחים יותר. כן יש להרשית לעקורים לחזור ברגע שהנסיבות יאפשרו זאת. יש להגן על אזרחים בין אם הם עוזבים את המקום או נשארים, ועליהם לקבל את תנאי היסוד שלהם הם זקוקים על מנת לשרוד – לרבות מזון, מחסה ושירותי בריאות.
• ב-25 באפריל הודיעה עיריית עזה למשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי לאחרונה קיבלה כ-18 אלף ליטר דלק, שאפשרו לה להפעיל באופן חלקי 20 מתוך 75 בארות המים בעיר עזה שמונה שעות ביום במשך שבוע. בתחילת החודש דיווחה רשות המים הפלסטינית כי לצפון עזה הוכנסו כ-27 אלף ליטר דלק להפעלת 37 בארות מים, המשרתות כ-320 אלף בני אדם. לדברי העירייה, מאז תחילתם של מעשי האיבה ניזוקו 40 בארות ו-42 אלף מטר של צנרת מים, והבארות הנותרות הושבתו משום שהדלק להפעלתן אזל כליל לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל. זאת, יחד עם השבתת קו המים מישראל, שקודם לכן סיפק כרבע מצורכי המים של העיר, והרס מתקן התפלת המים בעיר, יצרו מחסור חמור במים. באמצע אפריל השלימו רשות המים הפלסטינית ועיריית עזה את השלב הראשון של התיקונים בקו המים מישראל, ודיווחו כי יש להשלים בדיקות נוספות ותיקונים של הרשת לפני שניתן יהיה לשאוב מים. העירייה פנתה בקריאה דחופה לאספקת דלק לשיקום אספקת המים, על מנת למנוע את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של ניתוק המים.
• למרות הצרכים ההומניטריים הגוברים, הגבלות הגישה ממשיכות לפגוע באופן משמעותי ביכולתם של גורמים הומניטריים להגיע לבני אדם הנזקקים לסיוע, במיוחד בצפון עזה. בין 20 ל-26 באפריל אפשרו הרשויות הישראליות 14 מתוך 23 משלחות הסיוע ההומניטרי לצפון עזה, משלחת אחת נענתה בסירוב, חמש משלחות עוכבו (בהן ארבע שלא הושלמו במלואן), אחת בוטלה בשל אילוצים לוגיסטיים ושתי משלחות עדיין תלויות ועומדות בעת כתיבת דוח זה. במהלך אותה תקופה אפשרו הרשויות הישראליות 34 מתוך 44 משלחות סיוע הומניטרי לאזורים בדרום עזה שהגישה אליהם מצריכה תיאום, חמש משלחות נענו בסירוב, שתיים עוכבו, שתיים בוטלו בשל אילוצים לוגיסטיים ואחת עדיין תלויה ועומדת בעת כתיבת דוח זה.
• אומדן חדש שערך כוח המשימה לענייני חינוך, המבוסס על צילומי לווין שנאספו ב-31 במרס וב-1 אפריל, חושף גידול בולט בהיקף הנזק וההרס של בתי ספר ברצועת עזה בהשוואה לניתוח שנעשה ב-29 בפברואר. על פי האומדן הנוכחי ,כמעט 73% ממבני בתי הספר יזדקקו לשיקום מלא או שיפוצים נרחבים כדי לחזור לתפקודם, לעומת 67% שבהם זוהו קודם לכן פגיעות ישירות או נזק. בסך הכול, מתוך 563 מבני בתי ספר, כמעט 49% (274) "נפגעו ישירות" ו-24% (134) "ניזוקו", רובם בנפות צפון עזה ועזה, ו-29% מתוכם הם בתי ספר של אונר"א. 17% נוספים (966) ממבני בתי הספר מסווגים ככאלה ש"סביר או ייתכן שניזוקו". מכלל בתי הספר שניזוקו, לפחות 59 נהרסו, שישה מהם במרס 2024, ו-39 איבדו לפחות מחצית מבנייניהם. על פי האומדן, בתי ספר נפגעו יותר מפעם אחת - 33 מתקנים שסווגו בסוף פברואר ככאלה ש"ניזוקו" נפגעו ישירות במרס. יתרה מכך, מתוך כמעט 60% ממבני בתי הספר ששימשו מחסים לעקורים, כ-65% נפגעו ישירות או שניזוקו, כאשר נכון ל-1 באפריל ניכר גידול בולט במספרם של בתי ספר כאלה שנפגעו פגיעה ישירה לעומת מספרם ב-29 בפברואר (130 לעומת 90). כן מאמת הניתוח ראיות קודמות שאסף כוח המשימה על כך ש"בתי ספר משמשים את כוחות הביטחון הישראליים למבצעים צבאיים, לרבות שימוש כמתקני מעצר, מרכזי חקירות ובסיסים צבאיים."

הגדה המערבית

• ב-25 באפריל, בעיר רמאללה, ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 16 בתחמושת חיה, ולאחר מכן טענו כי הירי בא בתגובה על אבנים שפלסטינים יידו לעברם. במהלך המבצע מסרו כוחות ישראליים לפחות צו אחד להריסה לשם ענישה נגד ביתו של פלסטיני שהואשם בירי לעבר כלי רכב שנסעו בכביש 60, שבו נהרגו פלסטיני מירושלים המזרחית ופלסטיני אזרח ישראל. בהתייחסו לתקרית, הדגיש ארגון Defense for Children International – Palestine כי "המשפט הבינלאומי קובע כי ניתן להצדיק שימוש בכוח קטלני רק בנסיבות שבהן קיימת סכנה ישירה לחיים או סכנת פציעה חמורה. עם זאת, חקירות וראיות שהארגון אסף מצביעות באופן סדיר על כך שכוחות ישראליים משתמשים בכוח קטלני נגד ילדים פלסטיניים בנסיבות העלולות להוות הרג בלא משפט או הריגה ברשלנות."

מימון

• ב-17 באפריל פרסם ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק חדשה לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס בין אפריל לדצמבר 2024 2.8 מיליארד דולר, למתן מענה לצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800 אלף בני אדם בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נתון זה משקף את מה שסביר ביותר שניתן יהיה ליישם בתשעת החודשים הבאים, לאור מגבלות גישה וקשיי אבטחה המגבילים את הרחבתו המהירה של המענה ההומניטרי, והוא מייצג רק חלק מהכספים הדרושים, להערכת האו"ם והארגונים השותפים לו, למתן מענה למלוא היקף הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. פניית בזק זו מחליפה את הפנייה הקודמת, שהושקה באוקטובר 2023 והוארכה עד מרס 2024, ואשר ביקשה לגייס 1.23 מיליארד דולר; ברבע האחרון ש 2023 נוצלה כמחצית מסכום זה, והמחצית הנותרת שלו נוצלה ברבע הראשון של 2024.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת, בנוסף על מיזמים אלה הקצתה הקרן ההומניטרית 22 מיליון דולר לחיזוק של מיזמים מתמשכים מתועדפים במימון הקרן ההומניטרית בעזה, כדי לחזק את יכולתם התפעולית של ארגונים הומניטריים שותפים, ולהבטיח את ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים על רקע של קשיים הולכים ומסלימים. בגדה המערבית הקצתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש חמישה מיליון דולר עבור ארגונים שותפים מרכזיים, כדי לקדם מוכנות והיענות של מערכות למקרי חירום פתאומיים. מאז 7 באוקטובר גייסה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים תרומות בסך 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות סיוע ברחבי עזה. סיכום של הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024 זמין לקריאה מקוונת בקישור זה, והדוח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש זמין לקריאה מקוונת כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.
• לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ומענה על פי כוחות משימה לתקופה שבין 16 ל-22 באפריל, ראו עדכון צרכים וסוגי מענה הומניטריים: 22-16 באפריל, המתעדכן במהלך השבוע כך שישקף תכנים חדשים.

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.