מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 156

עדכון הבזק של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתפרסם שלוש פעמים בשבוע, וכולל עדכון על הגדה המערבית פעם בשבוע בימי רביעי. העדכון הבא יפורסם ב-24 באפריל.

דגשים עיקריים

• קיימת "אוירה מוחשית של פחד" בקרב עקורים ברפיח, קובעת אונר"א; תקיפות אוויריות מגבירות את החשש להסלמה צבאית.
• על פי דיווחי קרן האוכלוסין של האו״ם, רק שלושה בתי חולים מספקים כיום טיפול ליולדות ברחבי עזה בעוד על פי ההערכות 180 נשים יולדות מדי יום.
• כ-12,340 טון של גז בישול, או 82 טון בממוצע ליום, נכנסו לעזה מאז נובמבר, כך על פי דיווחי אונר"א; זו היא כמות הנמוכה ב-68 אחוז מהממוצע היומי בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
• ארבע מאפיות חידשו את פעילותן בצפון עזה, אך זו עדיין "טיפה בים", מזהירה תכנית המזון הבינלאומית (WFP).

עדכונים – רצועת עזה

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות מן האוויר, היבשה והים ברחבי מרביתה של רצועת עזה, הגורמות להרג של אזרחים נוספים, לעקירה ולהרס בתים וסוגים אחרים של תשתית אזרחית. על פי הדיווחים, התקיפות האוויריות על רפיח, דיר אל בלח והעיר עזה היו אינטנסיביות במיוחד, עם דיווחים מתמשכים על קרבות בין הצבא הישראלי וקבוצות פלסטיניות חמושות בצפון עזה.
• לפי נתוני משרד הבריאות בעזה בין שעות אחר הצהריים של 19 באפריל ל-22 באפריל, 139 פלסטינים נהרגו ו-251 פלסטינים נפצעו, כולל 54 הרוגים ו-104 פצועים ביממה האחרונה. בין 7 באוקטובר 2023 לשעה 12:30 ב-22 באפריל 2024, לפחות 34,151 פלסטינים נהרגו בעזה ו-77,084 פלסטינים נפצעו, כך לפי נתוני משרד הבריאות בעזה.
• להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שהתרחשו בין ה-18 ל-20 באפריל:
  • ב-18 באפריל, בסביבות השעה 13:55, נהרגו לפחות שלושה פלסטינים ואחרים נפצעו, כאשר על פי דיווחים, קבוצת אנשים נפגעה במזרח מחנה הפליטים ג'בליה בצפון עזה.
  • ב-18 באפריל, בסביבות השעה 18:15, דווח כי לפחות שלושה פלסטינים נהרגו ואחרים נפצעו בפגיעה בבניין מגורים באזור א-שייח רדואן בעיר עזה. כמו כן דווח על נעדרים נוספים תחת ההריסות.
  • ב-18 באפריל, בסביבות השעה 21:00, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, ושלושה נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים א-שאטי, במערב העיר עזה.
  • ב-19 באפריל, בסביבות השעה 22:20, דווח כי תשעה פלסטינים, בהם ששה ילדים ושתי נשים, נהרגו בפגיעה בדירת מגורים בבניין סמוך לאוניברסיטת אל-קודס באזור תל א-סולטאן, מערבית לרפיח.
  • ב-20 באפריל בסביבות השעה 22:30, דווח כי ארבעה פלסטינים, בהם ילדה ואישה בהריון, נהרגו בפגיעה בבית ליד כיכר נג'מה במחנה הפליטים א-שבורה ברפיח.
  • ב-20 באפריל, בסביבות השעה 23:20, נהרגו על פי הדיווחים לפחות 16 פלסטינים, בהם 13 ילדים ושלוש נשים, בפגיעה בבית באזור א-תנור במזרח רפיח.
  • ב-20 באפריל, בסביבות השעה 17:35, נהרגו על פי הדיווחים שני פלסטינים ועשרה נוספים נפצעו, בפגיעה באתר באזור אל-מוואסי, המספק מחסה לעקורים במערב חאן יונס.
• בין שעות אחר הצהריים של 19 ו-22 באפריל לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נכון ל-22 באפריל נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 259 חיילים, ו-1,583 חיילים נפצעו. בנוסף, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים זרים, בהם 33 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-22 באפריל 133 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• תקיפות אוויריות על רפיח מגבירות את החשש מפני הסלמה באזור הדרומי ביותר של עזה, שכבר כעת מתרכזת בו למעלה ממחצית מאוכלוסיית עזה, אשר רבים ממנה נעקרו מבתיהם מספר פעמים וחיים בתנאים מחפירים. ב-21 באפריל דיווח סגן המתאם ההומניטרי וסגן המנהל של פעולות אונר"א בעזה, סקוט אנדרסון, כי קיימת "אווירה מוחשית של פחד" בקרב עקורים ברפיח בכל הנוגע לסיכויי התרחשותו של מבצע קרקעי והדגיש את החשיבות של מתן אפשרות לאזרחים לעבור למקום אחר בחיפוש אחר מקום בטוח יותר אם המבצע הקרקעי יצא אל הפועל. אנדרסון הוסיף והדגיש כי המאבק בהתפשטות מחלות עומד גם הוא בראש סדר העדיפויות לצד מתן סיוע תזונתי בשלב זה, זאת נוכח ההחמרה שחלה במשבר התברואה בשל היעדר מנגנונים לאיסוף אלפי קילוגרמים של אשפה שהצטברה, היעדר קוטלי חרקים להשתלטות על מפיצי מחלות, והעלייה בטמפרטורות. יתרה מכך, ב-22 באפריל, הדגיש משרד הבריאות בעזה כי מבצע קרקעי ברפיח יהרוס למעשה את מה שנותר ממערכת הבריאות בעזה, ויותיר את תושבי עזה ללא שירותי בריאות.
• על פי הערכות, 180 נשים יולדות מדי יום בעזה ב"תנאים בלתי אנושיים ובלתי נתפסים", הצהיר נציג קרן האוכלוסין של האו״ם בשטח הפלסטיני הכבוש, דומיניק אלן, בתדרוך לעיתונאים ב-19 באפריל, לאחר ביקור בן עשרה ימים בעזה בין 8 ו-17 באפריל. רק שלושה מתוך 11 בתי החולים שעדיין פועלים חלקית ברחבי עזה מספקים טיפול ליולדות: א-סחבה בצפון עזה, אל-עוודה בדיר אל בלח ואל-אמירתי ברפיח. במסגרת משלחת בין-סוכנותית לח׳אן יונס, אלן תיאר כיצד ראה כבלים חתוכים של מכונות אולטרסאונד ומסכים מנותצים של ציוד רפואי מורכב בבית החולים נאסר. אלן הוסיף כי שום ציוד רפואי לא פעל בבית החולים אל-ח'יר וכי שררה "תחושת מוות מפחידה" בחדרי הלידה. בדיר אל-בלח, בית החולים אל-אקצא מוצף בכל כך הרבה נפגעי טראומה ואינו מספק יותר טיפול ליולדות. אלן הדגיש כי ברפיח, שם בית החולים אל-אמירתי אשר למרות התמודדות עם פערי יכולת גדולים מספק חבל הצלה לנשים הרות ומבצע כ-50-60 לידות ביום כולל 10-12 ניתוחים קיסריים, קיים חשש עמוק בקרב האוכלוסייה כי מקום מפלט אחרון זה ייהרס במקרה של פלישה קרקעית צבאית. כדי לשפר את היכולת הכוללת לתת מענה בתחום זה, קרן האוכלוסין של האו״ם מספקת יחידות ניידות ליולדות ויחידות לטיפול חירום ביולדות לשניים מששת בתי חולים שדה הפועלים בעזה. אונר"א, האגודה הפלסטינית לרפואה (PMRS) וקרן האוכלוסין של האו"ם הציבו גם הם מיילדות בשלושה מקלטים של אונר"א כדי לצמצם את המחסור בטיפולי טרום-לידה ופוסט-לידה, תוך השקעה נמשכת של מאמצים להרחבתו של פרויקט זה. עם זאת, בנוסף למגבלות גישה רחבות יותר וקשיים בהכנסת אספקה וציוד רפואי ליולדות ויילודים לעזה, אלן דיווח על מקרה שבו הוחרמו פנסים ממערכות ציוד של מיילדות ועל מקרה נוסף שבו הוחרמה מכונת החמצן מיחידת יולדות טרומית במהלך בדיקה במעבר כרם שלום. במסגרת התדרוך הדגיש נציג קרן האוכלוסין של האו״ם גם את הסיכון המוגבר לאלימות על בסיס מגדר, כולל נישואי ילדים, שבפניו ניצבות נשים וילדות בעזה, ואת המאמצים של קרן האוכלוסין של האו״ם ושותפיה להקים מחדש שירותי תמיכה לשורדי אלימות על בסיס מגדר, שירותים שנהרסו ברובם במהלך תקופה של יותר משישה חודשים של פעולות איבה. בהדגישו את הצורך הדוחק להגדלה מסיבית של זרם הסיוע הנכנס לעזה, אלן הדהד את קריאתו של מזכ"ל האו"ם להפסקת אש הומניטארית מידית כפתרון היחיד לאסון המתמשך המתרחש בעזה.
• חוסר האפשרות לייצר מזון ברחבי עזה נמשך בשל מחסור חמור בדלק, כולל גז לבישול. לפי דיווחי אונר"א בין 24 בנובמבר 2023, כאשר ישראל התירה לראשונה הכנסת גז בישול מיובא ממצרים לעזה, ועד ה-21 באפריל 2024, הותרה הכנסתם לעזה של כ-12,340 טון גז בישול. מדובר בממוצע של כ-82 טון ליום, כמות שאינה עומדת בדרישות ונמוכה ב-68 אחוז מהממוצע היומי בתקופה שבין ינואר לספטמבר 2023 (260 טון). לפי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, השפעת המחסור בדלק ובגז לבישול חמורה במיוחד בצפון עזה, שם משפחות נאלצו להסתמך על חלופות יקרות ולא בטוחות, כמו עצי הסקה, פחם, פלסטיק וכימיקלים. על פי דיווחי המשרד, פליטת גזים רעילים כתוצאה מכך הובילה להתפשטות של מחלות בדרכי הנשימה. הגבלות ארוכות טווח על הכנסת דלק פגעו גם במתקנים לייצור מזון, כולל מסעדות ומאפיות, הגבילו את גישת התושבים לארוחות מזינות והחריפו את חוסר הביטחון התזונתי. החודש, תוכנית המזון העולמית סיפקה דלק וקמח חיטה למאפיות בצפון עזה, מה שאפשר לארבע מאפיות לחדש את פעילותן לאחר שלא היו פעילות במשך יותר מ-170 יום. מנכ"לית התוכנית, סינדי מקיין, הדגישה את חשיבותם של מאמצים אלה באומרה: "בצפון עזה, הנגשה הומניטרית נראית כך: דלק, קמח ועכשיו לחם למשפחות שלא זכו לכך כבר חודשים. זה צעד חשוב, אבל זו טיפה בים. תכנית המזון העולמית והשותפים שלנו זקוקים לגישה מידית לעזה על כל חלקיה כדי למנוע אפשרות של רעב".
• לפי דיווחי Cash Working Group, הכניסה המאוד מוגבלת של אספקה מסחרית לעזה והשיבוש המוחלט של שרשרת האספקה של המגזר הפרטי הביאו להיעלמות כמעט מוחלטת של השוק הפורמלי ולתנודתיות גבוהה של מחירים, עם תנודות משמעותיות במחירי הסחורות המרכזיות מאז ה-7 באוקטובר. ב-14 באפריל דיווחה הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS) כי מדד המחירים לצרכן טיפס ב-165% מאז תחילת הסכסוך, עם עלייה של למעלה מ-25% רק בין פברואר למרץ 2024, וכי כוח הקנייה צנח ב-62 אחוז. השווקים הבלתי פורמליים הפכו אפוא למקור העיקרי שבו ניתן להשיג מוצרים חיוניים, כולל מזון ומים, ומקור לאספקת צרכי משק בית בסיסיים. בנוסף, שיבוש והרס תשתיות הפחיתו את מספר הסוכנים הפיננסיים הזמינים להענקת סיוע במזומן, במיוחד בצפון עזה. כמו כן קיימת גם מצוקת נזילות, בעיקר בדרום עזה, הנובעת מחוסר יכולת של בנקים להעביר מזומנים בין סניפים. למרות המכשולים האמורים, כ-72 אחוז מהתושבים שקיבלו סיוע רב-תכליתי במזומן הצליחו למשוך כספים אלו. נכון ל-22 באפריל, סבב אחד של סיוע חירום רב-תכליתי במזומן הועבר לכ-124,630 משקי בית וליותר מ-27,780 משקי בית הועבר סיוע כאמור בסבב שני. תוספת הועברה גם ל-34,000 בני אדם, כולל אנשים עם מוגבלות ואימהות מיניקות. על פי נתוני ניטור לאחר חלוקה, רוב המשיבים בכל המקומות בהם נערכה ההערכה דיווחו כי הם מעדיפים לקבל מזומן, כי סיוע במזומן עזר להם לספק את כל או חלק מהצרכים הבסיסיים של משקי הבית, ועל פי הדיווחים, רוב הסיוע הרב-תכליתי במזומן הוצא לרכישת מזון, תרופות ומי שתייה.

הגדה המערבית

• בין 18 20 באפריל, כוחות ישראליים הרגו 14 פלסטינים במהלך מבצע צבאי בן 50 שעות במחנה הפליטים נור שמס וסביבתו. על פי דווחים, במהלך המבצע התנהלו חילופי אש בין כוחות הצבא הישראלי לבין פלסטינים חמושים, שלוו בקולות נפץ. דיווחים ראשוניים מצביעים על נזק כבד שנגרם לתשתיות אזרחיות, כולל בתי מגורים, חנויות מסחריות, כבישים, תשתיות חשמל, מים, ביוב ורשתות תקשורת. הערכות טכניות נוספות צפויות להיערך.
• ב-20 באפריל, נהג אמבולנס פלסטיני בן 50 נורה ונהרג על ידי מתנחלים ישראלים או על ידי כוחות ישראליים במהלך פינוי שני פלסטינים שנפצעו בתקיפה של מתנחלים ישראלים בכפר א-סאוויה בנפת שכם. כ-50 מתנחלים, ככל הנראה מההתנחלות עלי, פשטו על הכפר, ירו ויידו אבנים בזמן שתושבים פלסטינים התאספו ויידו אבנים לעבר המתנחלים. כוחות ישראליים פשטו גם הם על הכפר ופתחו באש. בהצהרה שניתנה ב-21 באפריל מטעם הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום (IFRC) הובע זעזוע מההרג. עוד צוין כי מאז תחילת פעולות האיבה, "שמונה עשר אנשי צוות ומתנדבים של ארגון הסהר האדום הפלסטיני נהרגו בעזה וכעת בגדה המערבית וארבעה ממגן דוד אדום בישראל".
• עדכון שבועי מלא על הגדה המערבית יפורסם ב-24 באפריל.

מימון

• ב-17 באפריל, ארגון הגג של גופי הסיוע בפלסטין פרסם פניית בזק חדשה לשטח הפלסטיני הכבוש, המבקשת לגייס 2.8 מיליארד דולר כדי לענות על הצרכים הקריטיים ביותר של 2.3 מיליון בני אדם בעזה ו-800,000 אנשים בגדה המערבית, כולל במזרח. ירושלים, לתקופה שבין אפריל לדצמבר 2024. הנתון משקף את מה שקיימת לגביו הסבירות הגבוהה ביותר שייושם במהלך תשעת החודשים הבאים, תחת מגבלות גישה ואתגרי ביטחון המגבילים את ההרחבה המהירה של המענה ההומניטרי, ומייצג רק חלק ממה שנדרש להערכת האו"ם והשותפים כדי לתת מענה להיקף הנרחב של הצרכים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. פניית הבזק האמורה מחליפה את הפנייה הראשונה שהושקה באוקטובר 2023 והוארכה עד מרץ 2024, ואשר במסגרתה התבקש סכום של 1.23 מיליארד דולר; בערך מחצית מהסכום נוצל ברבעון האחרון של 2023 ויתרת הסכום נוצלה ברבעון הראשון של 2024.
• הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש מנהלת 118 מיזמים מתמשכים בסך הכול, בשווי כולל של 72.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים הדחופים ברצועת עזה (85%) ובגדה המערבית (15%). לאור פניית הבזק המעודכנת, בנוסף על מיזמים אלה הקצתה הקרן ההומניטרית 22 מיליון דולר לקידום מיזמים בעלי קדימות במימון הקרן ההומניטרית בעזה, לחיזוק יכולתם התפעולית של שותפים הומניטריים, ולהבטחת ההמשכיות וההרחבה של שירותים חיוניים כנגד קשיים הולכים ומסלימים. בגדה המערבית, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש הקצתה חמישה מיליון דולר עבור שותפים מרכזיים כדי לקדם מוכנות והיענות למקרי חירום פתאומיים, לרבות אלה הנובעים מאלימות של מתנחלים ישראליים. מאז ה-7 באוקטובר הקרן ההומניטרית העבירה לשטח הפלסטיני הכבוש ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים 90 מיליון דולר, שיועדו לתוכניות ברחבי עזה. סיכום הפעילויות והאתגרים של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש במרס 2024, ניתן למצוא ב קישור זה ובדו"ח השנתי לשנת 2023 של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש המופיע כאן. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית.

לעדכון בדבר צרכים הומניטריים ועדכון מענה כוחות המשימה הניתן לתקופה שבין 9 ל-15 באפריל, ראו: עדכון בדבר צרכים הומניטריים והמענה הניתן: 16-22 באפריל, 2024, המתעדכן במהלך השבוע להצגת תכנים חדשים.

 

* Asterisks indicate that a figure, sentence, or section has been rectified, added, or retracted after the initial publication of this update.