מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 13

דגשים עיקריים

• עם כניסתם של מעשי האיבה ליומם ה-13, הפגזות ישראליות על עזה מן האוויר, הים והיבשה נמשכו ללא הפסק וב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 17:00) הביאו למותם של 307 פלסטינים נוספים. לדברי משרד הבריאות בעזה, נתון זה מביא את מספר ההרוגים המצטבר ברצועת עזה ל-3,785, בהם לפחות 1,524 ילדים. מאמינים כי מאות הרוגים נוספים לכודים מתחת להריסות.
• לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה , מאז תחילתם של מעשי האיבה לפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה נהרסו (12,845), ניזוקו עד שאינן ראויות למגורים (9,055) או שנגרם להן נזק קל/בינוני ( 121,000).

• מעריכים כי מספר העקורים בעזה הוא כמיליון בני אדם, לרבות יותר מ-527,500 בני אדם השוהים ב-147 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, בתנאים הנעשים מחרידים יותר ויותר.
• נמשך המצור המלא על עזה. מעבר רפיח נותר סגור, סגירה המונעת הכנסת סיוע הומניטרי הדרוש נואשות, לרבות מזון, מים ותרופות הממתינים בעברו המצרי של המעבר. גם מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל עדיין סגורים.
• בדבריו בקהיר ב-19 באוקטובר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו ל"הפסקת אש הומניטרית מידית", והדגיש את הצורך במתן "גישה בלתי מוגבלת לסיוע הומניטרי".
• נכון לעכשיו מעריכים כי צריכת המים הממוצעת לכל הצרכים (שתייה, בישול והיגיינה) בעזה הינה שלושה ליטר ביום לנפש. בני אדם צורכים יותר ויותר מים ממקורות לא בטוחים לשתייה, מסתכנים במוות ומציבים את האוכלוסייה בסכנת התפרצות של מחלות מידבקות.
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, בלא שדווח (נכון לשעה 21:00 ) על הרוגים ישראליים חדשים בהקשר זה. לדברי רשויות ישראליות, בסך הכול נהרגו בישראל כ-1,400 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. אמצעי תקשורת ישראליים דיווחו כי נכון ל-19 באוקטובר פורסמו שמותיהם של 705 מהרוגים אלה; 20 מבין אלה שגילם נמסר היו ילדים.
• בישראל מעריכים כי לפחות 203 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. מזכ"ל האו"ם קרא לחמאס לשחרר את בני הערובה מייד וללא תנאי.
• בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-21:00) הרגו כוחות ישראליים 14 פלסטינים, בהם 11 במחנה הפליטים נור שמס, ופלסטיני נוסף נהרג מידי מתנחל. נתון זה מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מאז ה-7 באוקטובר ל-79 בני אדם, בהם 20 ילדים. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, גם חייל ישראלי נהרג מידי פלסטינים.
• לפחות 74 משקי בית פלסטיניים המונים 545 בני אדם, יותר ממחציתם ילדים, נעקרו מאז 7 באוקטובר מ-13 קהילות רועים/בדואים בשטח C של הגדה המערבית, בגין אלימות מתנחלים והגבלות גישה גוברות והולכות.

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות ישראליות. עם התקריות הקטלניות ביותר שתועדו ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-17:00) נמנות תקיפות אוויריות שיעדיהן היו מבני מגורים בח'אן יונס (26 הרוגים בשתי תקיפות אוויריות נפרדות); ג'באליה (לפחות חמישה הרוגים); ורפיח (25 הרוגים בשתי תקיפות אוויריות נפרדות).

ב-19 באוקטובר בוצעו תקיפות אוויריות ישראליות בסביבתן של שתי מאפיות, שם המתינו בתור בני אדם רבים, בהם נשים וילדים. על פי דיווחים, בתקיפות אלה נהרגו 20 בני אדם בעיר עזה וחמישה בני אדם נוספים במחנה א-נוסייראת. בעיר עזה, נהרסובבוקר ה-19 באוקטובר שלושה מבני מגורים בתקיפות אוויריות שבהן לא היו הרוגים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 3,785 פלסטינים , בהם לפחות 1,524 ילדים ו-1,444 נשים, וכ-12,500 בני אדם נפצעו. מספר המתים המדווח בעזה ב-13 הימים של מעשי האיבה גבוה בכ-60% מכלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך יותר מ-50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים).

בנוסף, מעריכים כי מאות בני אדם, בהם נשים וילדים, עדיין לכודים מתחת להריסות וממתינים לחילוץ, או שגופותיהם טרם הוצאו. צוותי חילוץ, בעיקר מכוחות ההגנה האזרחית הפלסטינית, מתקשים לבצע את תפקידם לנוכח תקיפות אוויריות מתמשכות, מחסור חמור בדלק להפעלת כלי רכב וציוד, וחיבור מוגבל או היעדר חיבור לרשתות סלולריות.

ב-15 באוקטובר נטמנו כ-100 גופות לא מזוהות בקבר אחים ברפיח, מהיעדר חלל מקורר שהיה מאפשר לאחסנם עד שניתן יהיה לבצע הליכי זיהוי. הדבר נעשה עקב חששות סביבתיים וחששות מפגיעה בכבוד הנספים בשל ריקבון הגופות.

לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-18 באוקטובר איבדו 79 משפחות עשרה או יותר מבניהן; 85 משפחות איבדו 9-6 בני משפחה, ו-320 משפחות איבדו שניים עד חמישה בני משפחה.

המשרד לעבודות ציבוריות בעזה דיווח כי 12,845 יחידות דיור נהרסו כליל, ו-9,055 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. ל-121 אלף יחידות דיור נוספות נגרם נזק קל עד בינוני. מספרן הכולל של יחידות הדיור שנהרסו או ניזוקו מייצג לפחות 30% מכלל יחידות הדיור ברצועת עזה.

באומדן שביצע מרכז הלוויינים של האו"ם באזור נפת צפון עזה זוהו 927 מבנים הרוסים ו-4,337 מבנים שניזוקו באופן בינוני או חמור, נתון התואם לכ-15% מכל המבנים באזור. האומדן התבסס על השוואת צילומים מ-15 באוקטובר 2023 לצילומים מ-1 במאי 2023.

ארגון הבריאות העולמי תיעד 59 מתקפות נגד טיפול רפואי שבהן נהרגו 491 בני אדם, בהם 16 עובדי רפואה. המתקפות פגעו ב-26 מתקני רפואה (לרבות 17 בתי חולים שניזוקו) וב-23 אמבולנסים. המאושפזים והסגל של ארבעה מבתי החולים הללו, כולם בצפון רצועת עזה (בית חנון, בית החולים השיקומי חמאד , אל-כראמה וא-דורה) פונו ובתי החולים עצמם אינם פועלים יותר.

גם היקף הנזק שהנגרם לתשתית החינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות מעורר חשש גובר. נכון ל-18 באוקטובר נפגעו 178 מתקני חינוך, בהם לפחות 20 בתי ספר של אונר"א ששניים מהם שימשו מחסי חירום לעקורים, ו-140 בתי ספר של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם נהרס. כן נגרם נזק למבנה אוניברסיטאי אחד ולשבע כנסיות, ולפחות 11 מסגדים נהרסו.

גם למתקני מים ותברואה נגרם נזק כבד. נכון ל-12 באוקטובר ניזוקו לפחות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה המשרת 1,100,00 בני אדם.

נכון לשעה 21:00 ב-19 באוקטובר לא דווח על הרוגים ישראליים חדשים בהקשר של מעשי האיבה בעזה ובישראל. לדברי מקורות ישראליים, בישראל נהרגו לפחות 1,400 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 4,629 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר המתים גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, נכון ל-19 באוקטובר פרסמו הרשויות הישראליות את שמותיהם של 705 הרוגים שזהותם אומתה, בהם 317 אזרחים, 285 חיילים ו-57 שוטרים. 20 מבין האזרחים שגילם נמסר הם ילדים..

עקירה

מספרם המצטבר של עקורים פנימיים בעזה מאז תחילת מעשי האיבה מוערך בכמיליון, לרבות יותר מ-527,500 בני אדם השוהים ב-147 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א, מתוכם 367,500 בני אדם רק במרכז ובדרום רצועת עזה. הנתון המדווח האחרון של העקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בעיר עזה ובנפת צפון עזה, נכון ל-12 באוקטובר, היה כמעט 160 אלף. בנוסף, כ-66,300 עקורים שוהים ב-64 מחסים שאינם שייכים לאונר"א, רובם בעיר עזה ובצפון עזה.

במחסי החירום הייעודיים של אונר"א במרכז ובדרום רצועת עזה שוררת צפיפות קשה. המלאי של משאבים חיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועט כדי סכנה. בחלק מהמחסים נאלצה אונר"א לקצוב את מי השתייה ולספק רק ליטר מים לנפש ליום. תקן המינימום הבינלאומי עומד על 15 ליטרים לנפש ליום.

בה בעת, בני אדם רבים בנפות צפון עזה אינם מוכנים או יכולים להתפנות בשל העדר חלופות, תנאי העקירה הקשים והחשש שלעולם לא יורשו לחזור לבתיהם. יתרה מכך, ראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שיש עקורים החוזרים צפונה עקב ההפגזות הרצופות בדרום, וכן משום שאינם מצליחים למצוא דיור סביר.

עקירה של אזרחים והגישה הירודה לשירותים בסיסיים הנלווית אליה מעוררות חששות בדבר הגנה על בני האדם החלשים והפגיעים ביותר, לרבות ילדים, נשים, קשישים, מי שזקוקים לטיפול רפואי, בני אדם עם מוגבלויות ונשים הרות. הסוגיות מעוררות הדאגה כוללות מצוקה פסיכו-חברתית, סכסוכים ומתיחות בקרב העקורים, מניעת גישה למידע, והתעללות או ניצול אפשריים.

בישראל, מאות אלפי תושבים המתגוררים בקרבת רצועת עזה וכן לאורך הגבול עם לבנון נמלטו או פונו מבתיהם. הרשויות הישראליות דואגות לצרכיהם של עקורים אלה (דוח זה מתמקד במצב ההומניטרי בעזה).

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

חשמל

זה היום התשיעי ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה אין אספקת חשמל ושוררת בה האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה, צעד שהוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה. עקב כך נאלצת תשתית שירותים חיונית להסתייע בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה.

בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה. שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקה מלאה של חשמל, דלק ומים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים.

בריאות

בתי החולים על סף קריסה בשל המחסור בחשמל, תרופות, ציוד וסגל רפואי מקצועי. ועדיין, מספר המטופלים שטופלו או ממתינים לטיפול מייצג 150% מקיבולתם; מטופלים רבים שוכבים על הרצפה ובמסדרונות. ייתכן שבקרוב יהיה צורך לעצור הליכים חיוניים כמו עיקור מכשירים ודיאליזה, כדי לאפשר את המשך פעולתם של חדרי המיון. השבתתם של יותר מ-60% ממתקני הרפואה הראשונית מחריפה עוד יותר מצב זה.

כדי למנוע השבתה מוחלטת של בתי החולים, משרד הבריאות בעזה מקצה מחדש לבתי חולים כמויות מוגבלות של דלק שעדיין היו זמינות במתקנים ציבוריים אחרים, ובה בעת קורא לבני אדם שברשותם עדיין יש דלק לשימוש ביתי לתרום אותו לבתי החולים. ב-17 באוקטובר הצליח ארגון הבריאות העולמי, יחד עם אונר"א, לספק לבית החולים שיפא 10,600 ליטר דלק, כמות שתאפשר לגנרטורים של בית החולים לפעול עוד כמה ימים; בימים הקרובים צפויות הקצאות דלק נוספות מן העתודות הקיימות של הסוכנויות האלה בעזה.

להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, הגישה המוגבלת באופן קיצוני לשירותי רפואה חיוניים גרמה לגידול בשיעור התמותה בעזה, להוציא הרוגים בהקשר של מעשי האיבה.

מדאיג במיוחד מצבם של 9,000 חולי סרטן, שחייהם תלויים בטיפולים כימותרפיים. בית החולים של אגודת הידידות הטורקית-פלסטינית, המתקן היחיד בעזה המספק טיפולים כימותרפיים, מתקשה להמשיך לפעול ונעזר בגנרטור יחיד לאספקת חשמל. בנוסף, מטופלים מסוימים אינם מגיעים לתורים שנקבעו להם משום שההגעה לבית החולים נעשית קשה ומסוכנת יותר ויותר, ומסתכנים בהתפשטות הגידולים שלהם. לפני פרוץ מעשי האיבה הופנו כ-2,000 חולי סרטן מעזה לטיפולים בבתי חולים בירושלים המזרחית ובישראל. נוהג זה הופסק מאז 7 באוקטובר.

מים ותברואה

הפקת מים ממקורות מי תהום עירוניים היא בהיקף של פחות מ-5% מרמתה קודם לפרוץ מעשי האיבה. נכון לעכשיו, שלושת המתקנים להתפלת מי ים, שקודם למעשי האיבה ייצרו 7% מאספקת המים בעזה, אינם פועלים. ברוב האזורים פסקה הובלת מים במכליות בשל המחסור בדלק, היעדר ביטחון וההריסות החוסמות את הכבישים. מים בבקבוקים לרוב אינם זמינים, וידן של רוב המשפחות אינה משגת לקנותם בשל מחירם הגבוה. מוכרים פרטיים, המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית, הפכו לספקים העיקריים של מי שתייה נקיים.

כתוצאה מכך, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מעריכים צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים (לרבות בישול והיגיינה) צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לנפש. יש שהחלו לצרוך מים מליחים הנשאבים מבארות חקלאיות, נוהג המגביר את החשיפה לחומרי הדברה ולכימיקלים אחרים, ומציב את האוכלוסייה בסכנת מוות או התפרצות של מחלות מידבקות.

נכון לעכשיו מזרח ח'אן יונס (אזור בני סוהיילה) הוא אחד האזורים הבודדים שבהם מקבלים משקי בית מים זורמים במשך שעות אחדות ביום. זאת לאחר שהרשויות הישראליות הפעילו מחדש את אחד משלושת קווי המים המשרתים אזור זה. קו זה מספק כ-14,400 מטר מעוקב מים ביום, פחות מ-4% מצריכת המים ברצועת עזה קודם לפרוץ מעשי האיבה. היעדר יכולות שאיבה פוגע בהזרמת מים אלה ליתר העיר ח'אן יונס.

מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן כשירות לפעולה, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. כל חמשת מתקני טיהור השפכים בעזה מושבתים בשל מחסור בחשמל, ועקב כך מוזרמות לים באופן רציף כמויות גדולות של שפכים גולמיים.

בשל הגבלות הגישה למטמנות האשפה העיקריות בעזה, הממוקמות ליד גדר המערכת עם ישראל, אשפה מוצקה מצטברת באתרים זמניים ומהווה סכנה בריאותית וסביבתית.

ביטחון תזונתי

הנזק שגרמו תקיפות אוויריות ב-19 באוקטובר לשתי מאפיות (ראו הפרק בדבר מעשי איבה) מקשה עוד יותר על גישת בני אדם ללחם טרי. זאת לאחר שאחת משש המאפיות שמהן רוכשת תוכנית המזון העולמית לחם לכ-12 אלף בני אדם ניזוקה ב-18 באוקטובר ואינה פועלת. רוב המאפיות מושבתות בשל המחסור במרכיבים חיוניים, ובמיוחד קמח חיטה, שצופים כי יאזול תוך פחות משבוע. רק אחת מחמש טחנות הקמח בעזה עדיין פועלת.

ההאפלה שיבשה את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

היעדר גישה למספוא והנזק הנגרם מתקיפות האוויריות גבו מחיר מחקלאים, ומגדלים רבים, בעיקר מגדלים קטנים, מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. חקלאים מאבדים את היבולים שגידלו בשטחים חקלאיים הממוקמים במזרח ח'אן יונס ובאזורים אחרים.

דובר מטעם תוכנית המזון העולמית מסר ב-16 באוקטובר כי מלאי מוצרי המזון החיוניים יספיק לשבועיים בלבד, אך מלאי זה מאוחסן במחסנים בעיר עזה שקשה להגיע אליהם, ובחנויות נותר מלאי שיספיק רק לעוד ארבעה או חמישה ימים.

טלקומוניקציה

טלקומוניקציה מאפשרת איסוף מידע בדבר צרכים הומניטריים ולפיכך נודעת לה חשיבות עליונה למתן סיוע. הנזק שנגרם לתשתית טלקומוניקציה במהלך מעשי האיבה, יחד עם המחסור בדלק, פגעו קשות בתקשורת הסלולרית ופוגעים במאמצים להציל חיים.

מערכות מעקב רשת של קבוצת Paltel מראות כי בכל רחבי רצועת עזה, 83% ממשתמשי הקווים הנייחים מנותקים; 54% מאתרי הקווים הנייחים מנותקים; ו-50% מקווי אינטרנט הסיבים העיקריים של החברה אינם כשירים לפעולה. זאת כתוצאה מנזק לתשתית וממחסור בדלק. הפגזות הביאו לניתוק של שניים מתוך שלושת קווי הסיבים האופטיים היוצאים מעזה, שאחד מהם תוקן לאחר שהרשויות הישראליות אישרו לחברה חלון עבודה בן שעתיים כדי לאפשר עובדיה לתקן קו סיב אופטי אחד.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור, סגר המונע הכנסת סיוע הומניטרי הדרוש נואשות, לרבות מזון, מים ותרופות; מעריכים יותר מ-200 משאיות ועליהן כ-3,000 טון סיוע ממתינות במעבר או בקרבתו.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרים גם הם סגורים. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם ליציאה מרצועת עזה כדי להגיע לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל.

בנוסף, יותר מ-4,000 עובדים מעזה תקועים בישראל מאז 7 באוקטובר. חלקם נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ואחרים הועברו למקלטים ציבוריים שונים בגדה המערבית. ב-17 באוקטובר, בשתי פשיטות שונות, עצרו כוחות ישראליים 50 עובדים מעזה בנפת חברון.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה לגדר המערכת עם ישראל עדיין אסורה, והאיסור הורחב מ-300 ל-1,000 מטר ומונע גישה לשטחים חקלאיים גדולים. לצד שיקולי בטיחות, הרחבה זו של השטח האסור בכניסה צמצמה את התנובה ובכך פגעה ישירות במאות אלפי חקלאים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל מעשי איבה, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים. מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 16 עובדי רפואה ולפחות 15 אנשי סגל של אונר"א.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להגברת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל ללא השעיה הומניטרית של מעשי האיבה, פתיחה של המעברים עם ישראל ומצרים וגיוס מימון משמעתי עבור מענה הומניטרי.

עם פרוץ מעשי האיבה הפנתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 9 מיליון דולר בסך הכול עבור הצרכים שזוהו כבעלי קדימות, וקרן החירום ההומניטרית הקצתה 9 מיליון דולר נוספים למימון מענה מהיר, כתוספת להקצאה קיימת בסך 6 מיליון דולר באמצעות חלון מקרי החירום הלוקים בחוסרי מימון.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. פניית בזק זו תוכננה כך שניתן יהיה לשנותה לנוכח הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, ב-24 השעות האחרונות (נכון ל-21:00) הרגו כוחות ישראליים 14 פלסטינים ופצעו 13 בני אדם נוספים בירי בתחמושת חיה; פלסטיני נוסף נהרג על ידי מתנחל. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, בתקרית הקטלנית ביותר, שטרם הסתיימה, במחנה הפליטים נור שמס (נפת טול כרם), הרגו כוחות ישראליים 11 פלסטינים, בהם שני ילדים (בני 16 ו-13). העימותים פרצו בעקבות מבצע חיפוש ומעצר ישראלי במחנה, שבמהלכו השליכו פלסטינים מטעני נפץ לעבר כוחות ישראליים והתקיימו חילופי ירי. כוחות ישראליים ביצעו מספר תקיפות קרקע ותקיפות אוויריות כדי לנטרל חומרי נפץ שהוטמנו בקרקע. כן דווח על השבתת החשמל ורשת המים במהלך המבצע. טרם נערך אומדן של הנזק לתשתית ולבתים. לדברי מקורות באמצעי התקשורת, במהלך המבצע מנעו כוחות ישראליים מפרמדיקים לבצע את עבודתם.

בנוסף, שלושה פלסטינים נהרגו בעימותים שפרצו במהלך הפגנת הזדהות עם תושבי עזה בג'מעין (נפת שכם), ובמהלך מבצע חיפוש ומעצר בבדרוס (נפת רמאללה) ובמחנה הפליטים א-דהיישה (נפת בית לחם).

מתחילת מעשי האיבה ועד ה-19 באוקטובר בשעה 21:00 הרגו כוחות ישראליים 73 פלסטינים , בהם 19 ילדים. שישה פלסטינים נוספים, בהם ילד אחד, נהרגו על ידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים בקוסרה (נפת שכם) ובדורא אל-קרע (נפת רמאללה). על פי דיווחים, איש הכוחות הישראליים נהרג על ידי פלסטינים.

בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 1,399 פלסטינים, בהם לפחות 129 ילדים; 35 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים. יותר מ-1,100 פלסטינים נפצעו, בהקשר של הפגנות, בעיקר מידי כוחות ישראליים. כ-27% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה. מספר הפצועים הפלסטינים מתחמושת חיה גבוה כמעט פי שמונה ממספרן הממוצע של פציעות מסוג זה בין 1 בינואר ל-7 באוקטובר 2023.

אלימות במעורבות מתנחלים

ברחבי הגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 100 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של כמעט שמונה תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות ביום מאז תחילת השנה.

ב-24 השעות האחרונות ירו מתנחלים למוות בפלסטיני ופצעו אדם נוסף ליד אזור המעין בכפר דורא אל-קרע שבנפת רמאללה. בשלוש תקריות נוספות, במדמא ובבורקה (שניהם בנפת שכם), מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים פתחו בירי תחמושת חיה, יידו אבנים על בתים ומכוניות פלסטיניים, והציתו רכוש פלסטיני. במהלך התקריות האלה ירו כוחות ישראליים ב-54 פלסטינים ופצעו אותם, לרבות שלושה שנפגעו מתחמושת חיה. בשתי תקריות אחרות פתחו מתנחלים באש על פלסטינים שמסקו זיתים בכפר כובר (נפת רמאללה), ועל רועה פלסטיני שמילא מים ליד מור'ייר א-דיר (נפת רמאללה). כתוצאה מכך נפגעו שני פלסטינים, אחד מתחמושת חיה שירו מתנחלים.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 77 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, שפגעו ב-61 אמבולנסים וכללו 42 מתקפות שבהן נמנע מתן טיפול רפואי; 43 מתקפות שכללו אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; 15 שבהן נעצרו עובדי רפואה ואמבולנסים; ותשע מתקפות שבהן ערך הצבא חיפושים במתקני ונכסי בריאות.

צרכים וסוגי מענה הומניטריים

סיוע רב-תכליתי במזומן

צרכים בקדימות

• היעדר משאבים והמצב הביטחוני פוגעים קשות בגישה לצרכים ולשירותים בסיסיים. לעקורים השוהים מחוץ למחסרים רשמיים (מחסי חירום ייעודיים) גישה מוגבלת באופן קיצוני לסיוע. אלה העקורים שאותם מתעדף סיוע החירום הרב-תכליתי במזומן.
• הבנקים סגורים זמנית, כך שהגישה לכסף מזומן מוגבלת. יכולותיהם של ספקי שירותים פיננסיים מוגבלת מאוד ומשתנה מדי שעה (נכון לעכשיו ארגונים שותפים משתמשים ב-PalPay).
• מחמיר הדלדול של פריטי מלאי שיש לרכוש.

מענה עד עתה

• מאז ערב ה-13 באוקטובר החלו כ-6,570 משקי בית לקבל סיוע חירום רב-תכליתי במזומן (754 ₪ או 187 דולר למשק בית).

הגנה

צרכים בקדימות

• מוערך כי 20 אלף בני אדם, שמצבם התערער עקב הפסקת שירותי בריאות הנפש, זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תרופות, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• עשרה ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה נפשית ותמיכה פסיכו-חברתית פועלים עבור עזה (ארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• ארגון שותף אחד הפועל בתחום ההכללה ובני אדם עם מוגבלויות הצליח להגיע ל-38 מתוך 87 המחסים בדרום ולספק את הפעילויות הבאות: חלוקת 93 עזרים רפואיים, 156 חבישות לפצעים, 36 ערכות מטבח, 45 ערכות כבוד, 435 חיתולים ו-57 שמיכות תינוקות.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מספקים מענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים. רכזי התיאום בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמות הנפה מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן פריטים שאינם מזון ופריטי תחזוקת בית לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן עבור מחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-25 אלף משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• כ-350 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 12 אלף פריטים שאינם מזון ברפיח ובח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 120 פריטים שאינם מזון למשפחות עקורות.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול בחוסרים באספקה רפואית, הפוגעים בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים אוזל.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית לנוכח דלדול המלאי בשוק המקומי.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים למתן תמיכה ביתר המחסים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מגייסים אספקה במצרים ומכינים מלאי לשימוש.
• ארגון הבריאות העולמי הצליח לספק 10,600 ליטר דלק לבית החולים שיפא.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי לתמיכה בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ל-182,289 עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה לחם לשוהים ב-47 מחסים ייעודיים.
• 243,291 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון. מאלה נפדו 139,312.
• נכון ל-17 באוקטובר פדו 19,509 בני אדם את שוברי המזון האלקטרוניים שלהם בחנויות. כ-66% מהשוברים נפדו בנפות צפון עזה, ו34% נפדו בנפות הדרומיות.
• חמש משאיות מדובאי, ועליהן 100 טון של חבילות מזון ו-15 טון של ביסקוויטים מועשרים בתוספי מזון, צפויות להגיע לאל-עריש שבמצרים.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• אספקת מקור כוח חלופי ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש אספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות טיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• מתן 3 ליטר מים בבקבוקים לנפש ליום במחסים שבהם שוהים עקורים.
• כ-3,800 ערכות היגיינה חולקו למשפחות במרכזי העקורים של אונר"א.
• תכנון של מרכז שירותים ברפיח, מצרים, עם שרשרת אספקה משווקים מקומיים ו/או מלאי בסוכנויות (לרבות דלק ומים בבקבוקים להתאוששות מהירה, ערכות היגיינה, מכלים מתקפלים לאגירת מים, ג'ריקנים, ותכנון של ערכות עקורים עבור 300 אלף בני אדם.
• בחינה ובדיקת היתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.