על רקע סכנה קשה של הרעבה, הובילו ייאוש ומחסור להתפוררות כמעט מוחלטת של הסדר האזרחי. פלסטינים לוקחים אספקה מתא המטען של משאית בצפון עזה, 25 בפברואר 2024. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים
על רקע סכנה קשה של הרעבה, הובילו ייאוש ומחסור להתפוררות כמעט מוחלטת של הסדר האזרחי. פלסטינים לוקחים אספקה מתא המטען של משאית בצפון עזה, 25 בפברואר 2024. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 129

דגשים עיקריים

  • משרד הבריאות בעזה מדווח כי ב-29 בפברואר נהרגו יותר מ-100 פלסטינים; לדברי מקורות באמצעי התקשורת, התקרית התרחשה כשאלפי פלסטינים התאספו סביב משאיות שהובילו אספקה.
  • מספרם המדווח של המתים הפלסטינים ברצועת עזה מאז תחילת מעשי האיבה הינו יותר מ-30 אלף.
  • בכירים באו"ם מזהירים כי בעזה עומד לפרוץ רעב המוני; משרד הבריאות בעזה מדווח כי שישה תינוקות מתו בשל תת-תזונה והתייבשות.
  • מוקד רפואי של אגודת הסהר האדום הפלסטיני בג'באליה, בצפון עזה, מקבל מדי יום, בממוצע, 150-100 חולים בדלקת כבד נגיפית A.
  • נער פלסטיני נהרג בכפר בית פוריכ בנפת שכם, ומותו מביא את מספר ההרוגים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מאז ה-7 באוקטובר ל-406 פלסטינים, בהם 103 ילדים.

עדכונים – רצועת עזה

  • נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, הגורמות לעוד הרג של אזרחים, עקירה והרס של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על מבצעים קרקעיים ולחימה כבדה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד בצפון עזה, בדיר אל-בלח ובח'אן יונס.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-28 בפברואר לשעה 11:30 ב-29 בפברואר נהרגו 81 פלסטינים, ו-132 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 11:30 ב-29 בפברואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 30,035 פלסטינים, ו-70,457 פלסטינים נפצעו. בדיווח נפרד מסר משרד הבריאות כי בשעות הבוקר המוקדמות של ה-29 בפברואר נהרגו 104 פלסטינים ו-760 פלסטינים נוספים נפצעו בכביש אל-ראשיד, מדרום לעיר עזה, והזהיר כי סביר להניח שמספר המתים הממשי גבוה עוד יותר משום שהמשאבים המוגבלים לטיפול בנפגעים במצב קריטי מקשים על הצוותים הרפואיים להתמודד עם המצב. התקרית התרחשה כשעל פי דיווחים, אלפי פלסטינים התכנסו סביב משאיות עמוסות באספקה, ועל פי דיווחים ראשוניים באמצעי התקשורת נפגעו לכאורה מפגזי ארטילריה וירי. צה"ל, כפי שצוטט באמצעי התקשורת, אישר על פי דיווחים כי כוחותיו אכן ביצעו ירי, ואמר גם כי רוב ההנפגעים נפגעו כתוצאה מגודש ובתקריות שבהן נדרסו בני אדם על ידי משאיות.
  • בין שעות אחר הצהריים של ה-28 וה-29 בפברואר לא דווח על חיילים ישראלים שנהרגו בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-29 בפברואר נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 240 חיילים, ו-1,431 חיילים נפצעו. בנוסף על כך, לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-29 בפברואר, 134 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון הכולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
  • בשתי תקרות נפרדות ב-26 בפברואר מדווחת אונר"א כי עקורים, בהם אנשי סגל של אונר"א, שמצאו מחסה בשני בתי ספר בח'אן יונס, אולצו על ידי כוחות ישראליים להתפנות וחלקם נעצרו. על פי דיווחים, באחד מבתי הספר גרמו טנקים ודחפורים ישראליים נזק לשער הראשי, לחדר השומר ולגנרטור. על פי דיווחים, במהלך תקרית זו נהרגה עקורה אחת – נסיבות התקרית עדיין אינן ברורות בעת כתיבת דוח זה. לדברי אונר"א, מאז תחילת ההסלמה במעשי האיבה באוקטובר ונכון ל-28 בפברואר נהרגו לפחות 404 עקורים, ו-1,385 עקורים נפצעו ביותר מ-330 תקריות שפגעו בנכסים ובמחסים של אונר"א שבהם שהו עקורים.
  • על פי דיווחים, סכנת המוות ברעב בעזה גוברת, פוגעת באופן לא מידתי בילדים ובנשים הרות, ומוחרפת על ידי שירותי מים, תברואה והיגיינה לא מספיקים, ניתוק אספקת המים והחשמל, וחיסול ייצור המזון והחקלאות. משרד הבריאות בעזה דיווח כי ב-28 בפברואר מתו שישה תינוקות מתת-תזונה והתייבשות, שניים מהם בבית החולים שיפא. כן דווחה עלייה במספר מקרי האנמיה בקרב נשים הרות במרפאת מיזם HOPE בדיר אל-בלח, שבה נמצא כי כ-21% מ-416 הנשים ההרות שביקרו במרפאה בין ה-5 ל-24 בפברואר הראו סימנים לתת-תזונה "הנובעת מחוסר חלבון, ברזל ומיקרו-נוטריינטים אחרים, העלול להגביר את הסיכון לשטף דם בתר-לידתי מסכן חיים, לידות פגים ומשקל לידה נמוך." לדברי ארגון המזון והחקלאות, כל שרשרת אספקת המזון בעזה שובשה קשות - על פי דיווחים 97% ממי התהום אינם ראויים לשתייה, כ-27% מהחממות נהרסו, יותר מ-40% מהאדמות לגידולי יבולים ועשרות אסמים ביתיים, לולי עופות ומשקים לגידול כבשים ניזוקו, יותר מ-600 בארות חקלאיות ניזוקו, וענף הדיג שותק לחלוטין. ב-28 בפברואר הדגישו ועדת הסיוע הבינלאומית וארגון "סיוע רפואי לפלסטינים" כי הנזק המשמעותי שנגרם לענף החקלאות בעזה, יחד עם היבוא המסחרי המוגבל של מזון, הובילו למחסור במזון ולמחירים מרקיעי שחקים דווקא בזמן שבו ירד כוח הקנייה של בני האדם. בכדי למנוע מוות ברעב בעזה, הדגישו שני ארגוני הסיוע את החשיבות הקריטית של הזרמה סיוע בטוחה ובלא מכשול של סיוע בכל הנתיבים האפשריים, שפעול השירותים החיוניים בעזה והרחבת סוגי המענה בתחום הסיוע, כדי להביא לשיקום מוקדם של מערכות ייצור המזון החקלאיות.
  • הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לצריני, דיבר על הסכנה של "רעב המוני מעשה ידי אדם המאיים לפרוץ", ואמר כי בשל תקריות ביטחוניות שפגעו בקומץ שיירות הסיוע שהורשו להגיע לצפון עזה מן הדרום דרך מחסומים של צה"ל, ומספר גדל והולך של תקריות של כאוס ושוד, לא הצליחה הסוכנות לספק מזון לצפון עזה מאז שלהי ינואר. ב-20 בפברואר הודיעה תוכנית המזון העולמית של האו"ם כי עצרה את משלוחי הסיוע במזון לצפון עזה, בעקבות תקריות שבהן לא הצליחו שיירות של תוכנית המזון העולמית למסור משלוחי סיוע, בעיקר בשל קריסת הסדר האזרחי. השיירות חודשו ב-18 בפברואר, אחרי שהושעו למשך שלושה שבועות בעקבות תקיפה אווירית שפגעה במשאית של אונר"א, בגין היעדר מערכת הודעות הומניטרית מתפקדת. בדבריו בפני מועצת הביטחון של האו"ם ב-27 בפברואר, ציטט ראמש רג'סינגהאם, מנהל אגף התיאום של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, את אזהרתם של מומחים לביטחון תזונתי כי "אם תנאים אלה יישארו כפי שהם, החקלאות בצפון עזה עלולה להגיע לקריסה מוחלטת עד מאי, משום ששדות ונכסים מניבים ניזוקו, נהרסו או שאין אליהם גישה." מר רג'סינגהאם חזר על קריאת האו"ם להפסקת אש, והזהיר כי "אם לא ייעשה דבר, אנו חוששים שרעב המוני בעזה הוא כמעט בלתי נמנע."
  • מערכת הבריאות בעזה מתקשה להמשיך ולתפקד, לנוכח מחסור חמור בדלק ובתרופות, התפשטות של מחלות מידבקות והגבלות גישה. ב-29 בפברואר דיווח משרד הבריאות בעזה כי בית החולים כמאל עדואן בצפון עזה חדל לספק שירותים בשל מחסור בחשמל ובדלק להפעלת הגנרטור שלו. לדברי יוניסף, בית החולים כמאל עדואן הוא בית החולים העיקרי המשרת ילדים ומציע שירותי בריאות לנשים הרות ויולדות בצפון עזה, ובמעשי האיבה הגוברים נגרם לו נזק חמור. מאות אלפי פלסטינים באזור, בהם עקורים, ממשיכים להתמודד גם עם חוסר ביטחון תזונתי הולך וגובר, צפיפות יתר, ומחסור במים נקיים. אגודת הסהר האדום הפלסטיני מדווחת כי המוקד הרפואי שלה בג'באליה שבצפון עזה, שאותו מנהלים מתנדבים של האגודה, מקבל בממוצע מדי יום 150-100 חולי דלקת כבד נגיפית A, וכן חולים רבים במחלות עור מידבקות.

עדכונים מן הגדה המערבית

  • ב-29 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בנער פלסטיני בן 17, במהלך מבצע חיפוש ומעצר בכפר בית פוריכ בנפת שכם, שכלל עימותים בין כוחות ישראליים לפלסטינים שיידו אבנים.
  • ב-29 בפברואר מת פלסטיני מפצעים שנגרמו לו ב-19 באוקטובר 2023, במהלך מבצע צבאי ישראלי במחנה הפליטים נור שמס ליד העיר טול כרם, שבו נהרגו 13 פלסטינים אחרים, בהם בנו בן ה-12 של האיש.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 נהרגו בסך הכול 406 פלסטינים, בהם 103 ילדים, ו-4,606 פלסטינים, בהם 709 ילדים, נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. מאז תחילת השנה נהרגו 93 פלסטינים, בהם 26 במחנות פליטים. במהלך אותה תקופה נהרגו 13 ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-86 ישראלים נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל.
  • ב-28 בפברואר הרסו הרשויות הישראליות שלושה בתים בכפר אל-וולג'ה בנפת בית לחם בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. ההריסות הביאו לעקירתן של שלוש משפחות המונות 16 בני אדם, בהם שישה ילדים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 592 בני אדם, בהם 282 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
  • מאז ה-7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 601 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (53 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (481 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (67 תקריות).
  • הגבלות תנועה הפוגעות בתושבי אזור H2 של העיר חברון, שמספרם מוערך ב-7,000, נותרו בתוקף מאז ה-7 באוקטובר. המחסומים החולשים על הגישה לאזור נפתחים רק למעבר הולכי רגל פלסטינים, ורק בין השעות 7:00 ל-19:00. כן דיווחו תושבים כי נתקלו בהגבלות בעת שנעו בין שכונות בתוך אזור H2.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.