מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 120

דגשים עיקריים

• נמשכים הדיווחים על הפגזות ישראליות כבדות מהאוויר, היבשה והים במרבית רצועת עזה, הגורמות לעוד אזרחים הרוגים, עקירה והרס של תשתית אזרחית. כן נמשכים הדיווחים על מבצעים קרקעיים נרחבים ולחימה כבדה בין כוחות ישראליים לארגונים פלסטיניים חמושים, במיוחד במרכז ח'אן יונס וממזרח לדיר אל-בלח.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין שעות אחר הצהריים של ה-15 בפברואר ל-11:00 ב-16 בפברואר נהרגו 112 פלסטינים ו-157 פלסטינים נפצעו. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר 2023 לשעה 11:00 ב-16 בפברואר 2024 נהרגו בעזה לפחות 28,775 פלסטינים, ו-68,552 פלסטינים נפצעו.
• תקיפות אוויריות מוגברות ברפיח, היכן שיותר ממחצית אוכלוסיית עזה נדחסת בשטח שהינו פחות מ-20% מרצועת עזה, ואמירות של בכירים ישראליים על מבצע קרקעי בעזה, הניעו על פי דיווחים בני אדם לצאת מהנפה הדרומית ביותר ברצועת עזה לעבר דיר אל-בלח. ב-14 בפברואר הדגיש הצלב האדום הבינלאומי כי המשפט ההומניטרי הבינלאומי "מגן על כל האזרחים מפני השפעותיהם של מעשי איבה, לרבות אזרחים שייתכן שאינם יכולים לצאת את רפיח," והוסיף: "ככוח הכובש, על ישראל להבטיח מתן מענה לצרכיה הבסיסיים של האוכלוסייה האזרחית. בנוסף על כך, יש... להפוך את הזרזיף הדק של סיוע המורשה להיכנס לעזה לזרם יציב ואיתן: מזון, מים ראויים לשתייה, פריטי היגיינה, תרופות, וחומרים שיאפשרו תברואה בסיסית ומחסה נאות."
• בין שעות אחר הצהריים של ה-15 וה-16 בפברואר, על פי דיווחים, נהרגו שני חיילים ישראלים בעזה. לדברי צה"ל, נכון ל-16 בפברואר נהרגו בעזה מאז תחילת המבצע הקרקעי 232 חיילים, ו-1,368 חיילים נפצעו. בנוסף על כך, לדברי הרשויות הישראליות, בישראל נהרגו יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, בהם 36 ילדים, רוב רובם ב-7 באוקטובר. להערכת הרשויות הישראליות, נכון ל-16 בפברואר 2024 כ-134 ישראלים ונתינים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, נתון שעל פי דיווחים כולל גם הרוגים שגופותיהם מוחזקות בעזה.
• נכון ל-16 בפברואר נמשך המבצע שמנהלים כוחות ישראליים במתחם בית החולים נאסר בח'אן יונס. צה"ל טען כי חמאס החזיק בתוך המתחם בני ערובה או גופות של ישראלים, ולאחר מכן דיווח כי כוחותיו עצרו 20 מהחשודים בביצוע המתקפות בישראל ב-7 באוקטובר. ב-15 בפברואר דיווח משרד הבריאות בעזה כי מאות מטופלים ואנשי סגל הועברו למבנה בתוך מתחם בית החולים, שם הוחזקו ללא מזון, מים ותרכובת מזון לתינוקות, וכי הגנרטורים של בית החולים חדלו לפעול, והשבתתם מציבה בסכנה את חייהם של שישה מטופלים מונשמים ביחידת הטיפול הנמרץ, ושל שלושה פגים. בבוקר ה-16 בפברואר דיווח משרד הבריאות כי חמישה מטופלים ביחידת הטיפול הנמרץ מתו משום שהחמצן אזל. ב-15 בפברואר דיווח ארגון Médecins Sans Frontières כי בית החולים הופגז, הפגזה שבה נהרגו ונפצעו בני אדם במספר לא ידוע, וכי אחד מאנשי הסגל של הארגון נעדר. ב-15 בפברואר הביע מרטין גריפית'ס, תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, את חששו לנוכח ההתפתחויות בבית החולים, ואמר כי "יש להגן על פצועים וחולים, וכן על אנשי סגל ומתקנים רפואיים. יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים על מנת לחוס על חיי מטופלים, אנשי סגל ואזרחים המבקשים מחסה בבית החולים. בתי חולים צריכים להיות מקומות בטוחים יותר, לא מקומות שבהם ניטשת מלחמה."
• לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, סגרים תכופים של הגבול, הגבלות יבוא המוטלות זה זמן רב על הכנסת טובין לעזה, נזק לתשתית חיונית והמצב הביטחוני ממשיכים לסכל אספקה עקבית ואמינה של מזון שתשרת את כלל אוכלוסיית עזה. בנפות צפון עזה ועזה במיוחד הגיע חוסר הביטחון התזונתי למצב קריטי במידה קיצונית, לנוכח הגבלות משמעותיות על משלוח סיוע הומניטרי. ברפיח התנאים ההומניטריים החמירו יותר ויותר, ונמשכים הדיווחים על כך שבני אדם עוצרים משאיות סיוע כדי לקחת מזון. פלחים חלשים באוכלוסייה, לרבות ילדים, קשישים ואנשים עם מחלות רקע, פגיעים במיוחד לסכנה של תת-תזונה.
• בין ה-1 בינואר ל-12 בפברואר סירבו הרשויות הישראליות לבקשות הגישה עבור 51% מהמשלחות שתכננו ארגונים הומניטריים שותפים למשלוח סיוע ולביצוע אומדנים באזורים שמצפון לנחל עזה. באותה תקופה סירבו הרשויות הישראליות ל-25% מבקשות הגישה עבור משלחות מתוכננות לאזורים שהוערך כי דרוש עבורם תיאום מדרום לנחל עזה. משלחות לאזורים שעבורם לא דרוש תיאום מדרום לנחל עזה אינן כלולות בנתונים סטטיסטיים אלה.
• ב-15 בפברואר דיווחה אונר"א כי מרכז השיקום שלה ללקויי ראייה בעיר עזה, שסיפק שירותים ופעילויות פנאי לילדים נפגעים ברחבי עזה, נהרס. מאז ה-7 באוקטובר 2023 דווחו כ-321 תקריות שפגעו בנכסים של אונר"א בעזה, לרבות לפחות 45 תקריות שכללו שימוש ו/או התערבות צבאיים בנכסים של אונר"א. באותה תקופה נהרגו לפחות 396 עקורים ששהו במחסים של אונר"א, ו-1,383 עקורים נפצעו. נכון ל-15 בפברואר, מספרם הכולל של אנשי סגל של אונר"א שנהרגו מאז תחילת מעשי האיבה היה 158.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביות שדווחו ב-14 בפברואר, בעיקר בעיר עזה ובנפת דיר אל-בלח:

• ב-14 בפברואר, בשעה 14:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, על פי דיווחים בפגיעה במכונית אזרחית בעיר עזה.
• ב-14 בפברואר, בשעה 15:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים 15 פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
• ב-14 בפברואר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים בפגיעה בקבוצת בני אדם בשכונת א-זייתון בעיר עזה.
• ב-14 בפברואר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, ו-18 בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באזור מאחורי בית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח.
• ב-14 בפברואר, בשעה 16:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, ועשרה בני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה בבניין מגורים במחנה הפליטים א-נוסייראת בדיר אל-בלח.
• ב-14 בפברואר, בשעה 17:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שלושה פלסטינים, לרבות עיתונאי, אשתו ובנו, בפגיעה במכונית בשכונת א-שייח' רדואן בעיר עזה.

עדכונים מן הגדה המערבית

• מאז ה-7 באוקטובר 2023 נהרגו 389 פלסטינים, בהם 100 ילדים, ו-4,503 פלסטינים, בהם 698 ילדים, נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל. במהלך אותה תקופה נהרגו עשרה ישראלים, בהם ארבעה אנשי כוחות ישראליים, ו-75 ישראלים נפצעו בתקריות הקשורות בסכסוך בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ובישראל.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 552 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (51 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (440 תקריות) או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (61 תקריות).
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו בשטח C ובירושלים המזרחית 524 בני אדם, בהם 256 ילדים, לאחר שבתיהם נהרסו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• מאז ה-7 באוקטובר 2023 נעקרו 814 פלסטינים, בהם 332 ילדים, לאחר ש-127 בתים נהרסו במהלך מבצעים שניהלו כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית. כ-94% מהעקירות דווחו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם.

מימון

• פניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש הורחבה עד וכולל סוף מרס 2023 על בסיס "ללא עלות", משום שתנאי התפעול המאפשרים ליישום הפעילויות המתוכננות לא התממשו, והסכומים שהפנייה מבקשת לגייס פוצלו בין הרבעון האחרון של 2023 לרבעון הראשון של 2024. פניית הבזק, שהושקה באוקטובר 2023 ועודכנה בנובמבר 2023, מבקשת לגייס 1.2 מיליארד דולר למתן מענה לצרכים הקריטיים של 2.7 מיליון בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש (2.2 מיליון ברצועת עזה ו-500 אלף בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית). נכון ל-13 בפברואר העבירו מדינת חברות בסך הכול 900.7 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת (73%); סכום זה כולל 611.7 מיליון דולר מתוך 629.1 מיליון דולר (97%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור אוקטובר-דצמבר 2023, ו-289 מיליון דולר מתוך 600 מיליון דולר (48%) שהפנייה ביקשה לגייס עבור ינואר-מרס 2024. לניתוח של המימון ראו דשבורד המעקב הפיננסי של פניית הבזק.
• נכון לעכשיו, הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש וקרן החירום ההומניטרית מממנות יותר מ-94 מיזמים מתמשכים ברצועת עזה, שנועדו לטפל בצרכים הומניטריים דחופים. התערבויות אלה, בשווי כולל של כ-77 מיליון דולר, מכסות צרכים בתחומי ביטחון תזונתי, מחסה, מים, תברואה והיגיינה, בריאות והגנה. מאז ה-7 באוקטובר קיבלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש סך של 86 מיליון דולר בתרומות ממדינות חברות באו"ם ומתורמים פרטיים. תרומות פרטיות מתקבלות ישירות באמצעות הקרן ההומניטרית. מימון עבור מיזמים שאושרו לאחרונה כולל 3.5 מיליון דולר עבור מיזם תגבור צי חירום, שמטרתו לקדם מתן סיוע בעזה במסגרת הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, ו-700 אלף דולר לחיזוק נשיאה באחריות קולקטיבית, כוללנית ורגישה-מגדרית לבני אדם נפגעים בשטח הפלסטיני הכבוש, במסגרת קרן החירום ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה

*כוכביות מציינות כי נתון, משפט או קטע תוקן, הוסף או הושמט לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.