מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 10

דגשים עיקריים

• עם כניסתם של מעשי האיבה ליומם העשירי, הפגזות ישראליות כבדות על עזה מן האוויר, הים והיבשה נמשכות כמעט ללא הפסק. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 18:00) נהרגו 108 פלסטינים, נתון המביא את מספר ההרוגים המצטבר ברצועת עזה ל-2,778. מאות בני אדם נוספים נעדרים ומאמינים כי הם לכודים מתחת להריסות.

• היום (שני) נהרגו שבעה אנשי הגנה אזרחית בתקיפה אווירית, ומותם מביא את מספר העובדים ההומניטריים שנהרגו במילוי תפקידם ל-31.

• בעקבות הפקודה הישראלית, ב-13 באוקטובר, לפנות את חלקה הצפוני של רצועת עזה, הגיע מספר העקורים מאז תחילת מעשי האיבה למיליון, בהם כ-333 אלף עקורים השוהים בבתי ספר של אונר"א בדרום רצועת עזה ומרכזה, בתנאים הנעשים נוראים יותר ויותר.
• המצור על עזה נמשך. מעבר רפיח נותר סגור, סגירה המונעת את כניסתו של הסיוע ההומניטרי הדרוש נואשות, לרבות מזון, מים ותרופות הממתינים בעברו המצרי של המעבר.
• עזה נתונה בהאפלה זה היום השישי ברציפות. בתי החולים על סף קריסה מפני שעתודות הדלק ששימשו להפעלת הגנרטורים לשעת חירום התרוקנו כמעט לחלוטין, מצב המסכן את חייהם של אלפי מטופלים.
• ביום ראשון חידשו הרשויות הישראליות באופן חלקי את אספקת המים לאזור מזרח ח'אן יונס, וכעת הן מספקות פחות מ-4% מהמים שנצרכו ברצועת עזה קודם לפרוץ מעשי האיבה. לנוכח קריסתם של כל שירותי המים והתברואה בעזה, הלכה למעשה, קבע כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, בהנהגת יוניסף, כי האוכלוסייה "בסכנה קרובה של מוות או התפרצות של מחלות מידבקות אם לא תותר מייד הכנסת מים ודלק לרצועת עזה."
• ארגונים פלסטיניים חמושים בעזה המשיכו בירי ללא הבחנה של רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים, לרבות תל אביב רבתי וירושלים רבתי. ב-24 השעות האחרונות (נכון לשעה 21:00) לא דווח על הרוגים ישראליים.
• הפינוי הכמעט מלא של העיר שדרות שבדרום ישראל הושלם אתמול (15 באוקטובר). . יישובים קטנים יותר סביב עזה פונו במלואם בימים קודמים, ועל פי דיווחים גם חלק ניכר מתושבי העיר אשקלון עזבו את בתיהם.
• בגדה המערבית, מאז יום ראשון אחר הצהריים הרגו כוחות ישראליים פלסטיני אחד, שמותו מביא את סך ההרוגים מידי כוחות ישראליים מאז ה-7 באוקטובר ל-53 פלסטינים, בהם 14 ילדים.
• לדברי צה"ל, לפחות 199 בני אדם מוחזקים בשבי בעזה, בהם ישראלים ונתינים זרים. ב-15 באוקטובר הביע ראש סיוע החירום של האו"ם, מרטין גריפיתס, חשש עמוק בדבר המשבר ההומניטרי המעמיק בעזה ובדבר גורלם של בני ערובה ישראלים, והדגיש כי "יש לשחררם מייד".

סקירה כללית הומניטרית – עזה

מעשי איבה ונפגעים

נמשכו תקיפות אוויריות והפגזות ישראליות. מבני מגורים רבים באזורים מאוכלסים בצפיפות הותקפו ונהרסו. אלה כללו מבנה מגורים בג'באליה שבצפון עזה שבו נהרגו עשרה פלסטינים; מבנה מגורים בשכונת מוצאבח ברפיח, שבו נהרגו לפחות 11 פלסטינים, בהם נשים וילדים; ומבנה של ארגון צדקה ברפיח, שבו נהרגו 11 פלסטינים ומספר בני אדם נוספים נפצעו. ב-16 באוקטובר, על פי דיווחים, היה מבנה מגורים בח'אן יונס יעד לתקיפת כוחות ישראליים שבה נהרגו 22 פלסטינים. מספר מתקפות בוצעו בקרבה רבה לבית חולים ולכבישים ראשיים, ויצרו קשיי גישה משמעותיים.

בנוסף, בשחר יום שני פגעה תקיפה אווירית ישראלית בבניין מטה ההגנה האזרחית הפלסטינית באזור א-תופאח שממזרח לעיר עזה. בתקיפה נהרגו שבעה מאנשי הסגל של ההגנה האזרחית, ומותם מוסיף על הקשיים ביישום מבצעי הצלה, ששיקולי בטיחות, מחסור בציוד והנזק הכבד לרחובות פוגעים בהם ממילא.

מאז תחילת מעשי האיבה נהרגו 2,778 פלסטינים ו-9,938 בני אדם נפצעו. מספר המתים בעזה בעשרת הימים של מעשי האיבה כבר גדול מכלל ההרוגים בסבב מעשי האיבה ב-2014, שנמשך יותר מ-50 יום (2,251 הרוגים פלסטינים). לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-16 באוקטובר בשעה 18:00, 47 משפחות בעזה נהרגו על כל בניהן, נתון המייצג כ-500 בני אדם.

בנוסף, מעריכים כי מאות בני אדם עדיין לכודים מתחת להריסות, מצב המעורר חששות הומניטריים וסביבתיים כאחד, לרבות בנוגע לגופות המרקיבות מתחת לבניינים שקרסו.

ארגוני זכויות אדם הביעו חשש כבד בנוגע לתקריות שבהן היוו ככל הנראה אזרחים ומטרות אזרחיות יעדים ישירים של תקיפות אוויריות ישראליות.

נכון לשעה 21:00 ב-16 באוקטובר לא דווח על הרוגים ישראליים חדשים. לדברי מקורות ישראליים רשמיים, בישראל נהרגו לפחות 1,300 ישראלים ונתינים זרים, ולפחות 4,121 בני אדם נפצעו, רוב רובם ב-7 באוקטובר. מספר המתים גדול פי שלושה ויותר ממספרם המצטבר של הישראלים שנהרגו מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הרוגים, בשנת 2005 (כמעט 400).

לדברי המשרד לעבודות ציבוריות בעזה, נכון ל-14 באוקטובר נהרסו בעזה 8,840 יחידות דיור, ו-5,434 יחידות דיור ניזוקו עד כדי כך שאינן ראויות למגורים. מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי ברצועת עזה 48 מתקפות בריאות שגרמו לנזק משלושה מבתי החולים, בצפון רצועת עזה (בית חנון, בית החולים השיקומי חמאד וא-דורה) פונו המטופלים.

גם היקף הנזק שהפגזות גרמו לתשתית החינוך ולתשתיות אזרחיות אחרות מעורר חששות גדלים והולכים. נכון ל-16 באוקטובר נפגעו בתקיפות אוויריות 164 מתקני חינוך, בהם לפחות 20 בתי ספר של אונר"א, ששניים מהם שימשו מחסי חירום לעקורים, ו-140 בתי ספר של הרשות הפלסטינית, שאחד מהם נהרס. כן נגרם נזק כבד למבנה אוניברסיטאי אחד, לפחות 11 מסגדים הותקפו ונהרסו, ולשבע כנסיות ומסגדים נגרם נזק.

גם למתקני מים ותברואה נגרם נזק כבד. נכון ל-12 באוקטובר ניזוקו לפחות שש בארות מים, שלוש תחנות שאיבת מים, מאגר מים אחד ומתקן התפלה המשרת 1,100,00 בני אדם.

עקירה

המספר המצטבר של עקורים פנימיים מאז תחילת מעשי האיבה הגיע למיליון, לרבות כמעט 333 אלף עקורים השוהים במחסי חירום ייעודיים של אונר"א רק במרכז ובדרום רצועת עזה. נכון לעכשיו מספר העקורים השוהים במחסי החירום הייעודיים של אונר"א בעיר עזה ובצפון רצועת עזה אינו זמין. בנוסף, כ-54,500 עקורים שוהים ב-51 מחסים שאינם שייכים לאונר"א, רובם בעיר עזה ובצפון עזה.

מחסי החירום הייעודיים של אונר"א במרכז רצועת עזה ובדרומה לוקים בצפיפות יתר, כך שעקורים רבים נאלצים לישון תחת כיפת השמיים. עם הישנים כך נמנים ילדים, קשישים, אנשים הזקוקים לטיפול רפואי, אנשים עם מוגבלויות ונשים הרות. המלאי של משאבים חיוניים כמו מים, מזון ותרופות מועט כדי סכנה, מצב היוצר בקרב העקורים תסכול ומתח גוברים. דיווחים אנקדוטליים מצביעים על כך שמשפחות עקורות רבות שבות לעיר עזה ולצפון רצועת עזה (ממערב לנחל עזה) בשל התקיפות האוויריות המתמשכות באזורים הדרומיים, בנוסף על תנאי החיים המחרידים בדרום – מחסים זמניים צפופים, והיעדר מים, חשמל ותברואה.

שירותים בסיסיים ומקורות מחיה

זה היום השישי ברציפות (מאז 11 באוקטובר) שבעזה שוררת האפלה מלאה, לאחר שישראל עצרה את אספקת החשמל והדלק שלה לעזה. צעד זה הוביל בתורו להשבתתה של תחנת הכוח היחידה של עזה, ואילץ את תשתית השירותים החיוניים להיעזר בגנרטורים לשעת חירום, שפעולתם מוגבלת בשל המחסור בדלק ברצועה.

20 מתוך 23 בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של ארגונים לא ממשלתיים כשירים חלקית לפעולה וממשיכים לטפל באלף פצועים בממוצע מדי יום, נתון גבוה בהרבה מקיבולתם. צופים כי עתודות הדלק בבתי החולים לא יספיקו ליותר משעות אחדות. עקב כך צמצמו חלק מבתי החולים שירותים חיוניים, כגון דיאליזה, על מנת להמשיך לפעול. בנוסף, היום (יום שני), משרד הבריאות הקצה מחדש לבתי חולים כמויות מוגבלות של דלק שעדיין זמין במספר מתקנים ציבוריים, ומנע בכך השבתת גנרטורים.

השבתת הגנרטורים לשעת חירום תציב את חייהם של אלפי מטופלים בסיכון מידי. הצלב האדום הבינלאומי הודיע כי "בלי חשמל, בתי החולים בעזה עלולים להפוך לחדרי מתים."

לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, בהנהגת יוניסף, ב-15 באוקטובר חידשו הרשויות הישראליות את אספקת המים לעזה דרך אחד משלושת קווי המים שפעלו קודם למעשי האיבה ויחד תרמו לכ-13% מצריכת המים בעזה. קו זה מספק כ-600 מ"ק בשעה למשקי בית באזור מזרח ח'אן יונס. המים מגיעים לאזורים אחרים בעיר באמצעות כוח הכבידה, ועומדים לרשות מספר מוגבל של משקי בית.

מתקן ההתפלה האחרון מבין ארבעת המתקנים המשרתים את מרכז עזה ודרומה הושבת ב-15 באוקטובר היום לאחר שהדלק להפעלתו אזל. מתקנים אלה היו מקורות מים חיוניים לבני האדם בעזה.

מלבד במזרח ח'אן יונס, שבה חודשה אספקת המים הזורמים, כעת הספקים העיקריים של מים נקיים לשתייה הם מוכרים פרטיים , המפעילים מתקנים קטנים להתפלה וטיהור מים הפועלים בעיקר על אנרגיה סולארית. להערכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, צריכת המים הממוצעת מכל המקורות ולכל הצרכים צנחה לשלושה ליטר ביום בלבד לאדם, נתון המגביר את סכנת ההתייבשות. יש שעברו לצרוך מים מליחים הנשאבים מבארות חקלאיות. נוהג זה מגביר את החשיפה לחומרי הדברה ולכימיקלים אחרים, אשר יפגעו בבריאותם של כל תושבי עזה, לרבות עוברים, יילודים, ילדים, נשים וגברים.

ב-15 באוקטובר, מתקן טיהור השפכים היחיד (מתוך חמישה) שנותר בעזה, המופעל באנרגיה סולרית, נאלץ לחדול מפעולה. עקב כך מוזרמות לים כמויות נוספות של שפכים לא מטוהרים. מרביתן של 65 תחנות שאיבת השפכים אינן תפקודיות, מצב המגביר את הסכנה להצפות ביוב. בשכונות מסוימות מצטברים כעת ברחובות מי ביוב ואשפה מוצקה המהווים סכנה בריאותית וסביבתית.

בכירים בתחנת הכוח של עזה אמרו כי הוזהרו על ידי הרשויות הישראליות שהתחנה תשמש יעד לתקיפות אם תנסה לחדש את פעולתה. שר הביטחון הישראלי מסר כי אספקה מלאה של חשמל, דלק ומים לעזה לא תחודש עד לשחרור בני הערובה הישראלים. ביום שישי הדגיש מזכ"ל האו"ם כי "יש להתיר כניסה של אספקה מצילת-חיים, לרבות דלק, מזון ומים, אל עזה."

ההאפלה שיבשה גם את הביטחון התזונתי, משום שפגעה במכשירי קירור, השקיית יבולים ומדגרות, ועקב כך גרמה נזק לתוצרי מחיה שונים, לרבות עופות, בקר, דגים ומוצרים אחרים.

לנוכח מספר העקורים הגדל והולך, רבים מתמודדים עם גישה מוגבלת למזון. מאפיות מקומיות אינן יכולות לפעול בשל המחסור במרכיבים חיוניים, במיוחד קמח חיטה, שצפוי לאזול כליל תוך פחות משבוע. יתרה מכך, רק אחת מבין חמש טחנות הקמח עדיין פועלת, ויש מחסור במים ובדלק. בעיות תקשורת שיבשו גם הן את פעולת המחסנים, וספקים סיטונאיים מתמודדים גם הם עם קשיים. משבר זה נותר בעינו, בעוד שבני האדם באזורים הצפוניים עדיין זקוקים לסיוע.

היעדר גישה למספוא והנזק הנגרם מתקיפות האוויריות גבו מחיר מחקלאים, ומגדלים רבים, בעיקר מגדלים קטנים, מדווחים על אובדנים משמעותיים של בעלי חיים, במיוחד בענף הלולים. חקלאים מאבדים את היבולים שגידלו בשטחים חקלאיים הממוקמים במזרח ח'אן יונס ובאזורים אחרים.

חשש כבד נוגע ל-20 אלף בני האדם הזקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, בהם תרופות פסיכיאטריות, שהשיבושים בשירותי בריאות הנפש ערערו מאוד את מצבם. בני אדם המתמודדים עם מחלות נפש מסתכנים בחשיפה לאלימות ולהתעללות, ועלולים להיעלם ולהפוך נעדרים בעת פינוי. מעריכים כי 50 אלף נשים הרות מתמודדות עם קשיים חריפים בגישה למעקב הריון ולידה, זאת בשל סיכונים הנלווים לתנועה, הפגיעה בתפקוד מתקני רפואה ומחסור באספקה מצילת-חיים.

תנועה וגישה

מעבר רפיח עם מצרים נותר סגור, סגר המונע הכנסת סיוע הומניטרי הדרוש בדחיפות, לרבות מים, מזון ותרופות, וכן מעבר של בני אדם. דיווחים סותרים בדבר הסכמים בין ארה"ב, ישראל, מצרים וקטאר על פתיחת מעבר רפיח לצורך פינוי של נתינים זרים למצרים הניעו נתינים זרים ובעלי נתינות כפולה לנוע לעבר מעבר רפיח בתנאים מסוכנים. עם זאת, ההסכם טרם אושר על ידי כל הצדדים.

מעברי ארז וכרם שלום עם ישראל נותרו גם הם סגורים. מאז ה-7 באוקטובר פסקה לחלוטין הפניית מטופלים ומלוויהם ליציאה מרצועת עזה כדי להגיע לתורים שנקבעו להם בגדה המערבית ובישראל. עזתים העובדים בישראל לא הצליחו לחזור הביתה. מאות נעצרו על ידי הרשויות הישראליות, ויותר מאלף מהם הועברו לגדה המערבית.

צה"ל אסר על הגישה לים, ומאז תחילת מעשי האיבה חדלה כל פעילות הדיג. הגישה למרחק של פחות מאלף מטר מגדר המערכת הישראלית עדיין אסורה, איסור המונע גישה לשטחים חקלאיים גדולים, ויחד עם שיקולי בטיחות הפחית את התנובה ובכך פגע ישירות במאות אלפי חקלאים.

פעולות הומניטריות

כל הסוכנויות ההומניטריות ואנשי הסגל ההומניטרי מתמודדים עם מגבלות קשות במתן סיוע הומניטרי, בשל תקיפות אוויריות, הגבלות תנועה ומחסור בחשמל, דלק, מים, תרופות ופריטים חיוניים אחרים. חוסר הביטחון השורר בכל מונע גישה בטוחה אל בני האדם הנזקקים לסיוע ולמתקנים חיוניים, כמו מחסנים.

ולמרות התנאים המאתגרים הללו, גורמים הומניטריים עובדים ללא הפסקה כדי לספק תמיכה לבני האדם החלשים והפגיעים ביותר. עיקר הפעולות נוגע לאירוח עקורים בבתי הספר של אונר"א, שם הם מקבלים מזון, תרופות ותמיכה בסיסיים במאמץ לשמר את כבודם ולהעניק להם שביב של תקווה. התערבויות אחרות כוללות חלוקת סיוע במזון ובמזומן לעקורים ודלק חירום למתקני מים, תברואה והיגיינה, הפעלת קווי חירום למתן תמיכה פסיכו-חברתית, ומסע תקשורת המונים להעלאת מודעות בדבר סכנת נפלי תחמושת (לפרטים נוספים ראו פרק צרכים וסוגי מענה הומניטריים).

ללא הפוגה הומניטרית, פתיחה של המעברים עם ישראל ומצרים וגיוס מימון משמעתי עבור מענה הומניטרי, הטווח של פעולות אלה יישאר מוגבל.

ב-12 באוקטובר השיק ארגון הגג של גופי הסיוע ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש פניית בזק הקוראת לגיוס 294 מיליון דולר עבור 77 ארגונים שותפים הומניטריים, לטיפול בצרכים הדחופים ביותר של 1,260,000 בני אדם בעזה ובגדה המערבית. פניית בזק זו תתוקן ותעודכן לנוכח הגידול המשמעותי בצרכים הומניטריים.

סקירה כללית הומניטרית – הגדה המערבית

נפגעים

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, העימותים בין פלסטינים לבין כוחות ישראליים נמשכים זה עשרה ימים ברציפות. מתחילת מעשי האיבה ועד ה-16 באוקטובר בשעה 16:00 הרגו כוחות ישראליים. חמישה פלסטינים נוספים נהרגו על ידי מתנחלים בשתי מתקפות מתנחלים רצופות בקוסרה (נפת שכם). השבוע שעבר היה הקטלני ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.

משעות אחר הצהריים ביום ראשון ועד שעה 16:00 ב-16 באוקטובר, כוחות ישראליים ירו למוות בפלסטיני ופצעו שלושה בני אדם נוספים בתחמושת חיה, זאת במהלך מבצע חיפוש ומעצר במחנה הפליטים עקבת ג'אבר שבנפת יריחו. במחנה פרצו עימותים שבהם יידו פלסטינים אבנים וכוחות ישראליים ירו תחמושת חיה, רימוני הלם ורימוני גז מדמיע. כוחות ישראליים פצעו שלושה פלסטינים, נתון המביא את מספרם הכולל של הפצועים הפלסטינים ל-1,176, בהם לפחות 113 ילדים. יותר מאלף פלסטינים נפצעו בהקשר של הפגנות, רובם מידי כוחות ישראליים. כ-26% מכלל הפצועים נפגעו מתחמושת חיה.

אלימות במעורבות מתנחלים

בגדה המערבית גוברת האלימות במעורבות מתנחלים, במיוחד בקהילות פלסטיניות בקרבת התנחלויות. מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 70 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהביאו לנפגעים או לנזק לרכוש, לרבות מספר מתקפות שבהן היו מעורבים כוחות ישראליים. נתון זה מייצג ממוצע של כמעט שמונה תקריות ביום, לעומת ממוצע יומי של שלוש תקריות מאז תחילת השנה.

מתקפות על שירותי בריאות

מאז ה-7 באוקטובר תיעד ארגון הבריאות העולמי 63 מתקפות נגד שירותי בריאות בגדה המערבית, לרבות מניעת מתן טיפול רפואי; אלימות פיזית כלפי צוותי רפואה; מעצר של עובדי רפואה ואמבולנסים; וחיפושים שערך הצבא במתקני ונכסי בריאות.

צרכים, סוגי מענה ומגבלות הומניטריים

הגנה

צרכים בקדימות

• מעריכים כי 20 אלף בני אדם זקוקים לשירותי מומחים לבריאות הנפש, לרבות תרופות פסיכיאטריות, ומצויים במצב מעורער בשל השיבושים בשירותי בריאות הנפש.
• תיעוד של הפרות של משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
• פתיחת כבישים, גישה בטוחה לצרכים בסיסיים, תמיכה נפשית ושירותי אמבולנסים בגדה המערבית.

מענה עד עתה

• עשרה ארגונים שותפים בתחום ההגנה על ילדים, תמיכה בבריאות הנפש ותמיכה פסיכו-חברתית פועלים בתוך עזה או עבורה (שישה ברצועת עזה וארבעה ארגונים שותפים בגדה המערבית) ומספקים תמיכה פסיכו-חברתית מרחוק.
• סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים פתחה במסע חירום באמצעי תקשורת המונים, באמצעות שורה של פלטפורמות, לרבות רשתות חברתיות ותחנות רדיו, למשלוח מסרים בדבר סכנת נפלי תחמושת ומוכנות והגנה בעת סכסוך, לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר.
• בגדה המערבית, רכזי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית מספקים מענה על טריגרים בנושא אלימות מתנחלים. רכזי התיאום בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו-חברתית ברמות הנפה מתערבים ככל שהדבר נדרש.

מחסה

צרכים בקדימות

• צורך דחוף במתן שירותים, פריטי מחסה בסיסיים ופריטים בסיסיים שאינם מזון לעקורים פנימיים.
• מתן תמיכה בפריטים שאינם מזון ותחזוקת הבית, לעקורים השוהים במרכזים עירוניים ואצל משפחות מארחות.
• מתן סיוע במזומן למחסה לעקורים (חבילת שילוב מחדש ופיצוי על אובדן חפצים אישיים) ל-3,000 משפחות לפחות.

מענה עד עתה

• 270 אלף עקורים שוהים ב-102 בתי ספר של אונר"א ברחבי רצועת עזה.
• חלוקה של 3,900 פריטים שאינם מזון ברפיח וח'אן יונס, לרבות מערכות מצעים וערכות כבוד.
• חלוקה של 820 ערכות היגיינה למשפחות עקורות.
• הצלב האדום /אגודת הסהר האדום הפלסטיני חילקו 120 פריטים שאינם מזון למשפחות עקורות.

בריאות

צרכים בקדימות

• טיפול בחוסרים באספקה רפואית, הפוגעים בניהול טיפול.
• הדלק עבור בתי חולים ואמבולנסים הולך ואוזל.
• צורך דחוף בחידוש מלאי האספקה הרפואית לנוכח דלדול המלאי בשוק המקומי.
• אונר"א הציבה רכזים רפואיים ב-53 מתוך 108 המחסים. כוח המשימה לענייני בריאות מזהה ארגונים שותפים אחרים למתן תמיכה ביתר המחסים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מגייסים אספקה במצרים ומכינים מלאי לשימוש.

מענה עד עתה

• ארגונים שותפים ממשיכים לרכוש אספקה מהשוק המקומי לתמיכה בפעולת בתי החולים.
• אנשי צוות נוספים ממשיכים לשהות בבתי החולים ומסייעים במתן טיפול למטופלים.
• אמבולנסים וצוותי רפואת חירום ממשיכים לפעול למרות הסיכון והסביבה הקשה.

ביטחון תזונתי

צרכים בקדימות

• מקורות חשמל, דלק ומים לשימור החקלאות.
• מלאי המזון בחנויות רבות יספיק לפחות משבוע.
• גישה בטוחה למשקים, בעלי חיים, חוות גידול דגים ומקורות אחרים של מזון למחיה.
• ייבוא מספוא בדחיפות.

מענה עד עתה

• תוכנית המזון העולמית הגיעה ל-220 אלף עקורים השוהים במחסים של אונר"א וסיפקה להם שימורי מזון ולחם.
• 243,191 עקורים קיבלו העברות מזומן לרכישת מזון. מאלה נפדו 139,312.
• תוכנית המזון העולמית מתכננת להגיע ל-224,900 עקורים השוהים ב-19 מחסים של האו"ם בדרום עזה. בנוסף, 5 משאיות מדובאי, ועליהן 100 טון של חבילות מזון ו-15 טון של ביסקוויטים מועשרים בתוספי מזון, צפויות להגיע לאל-עריש שבמצרים.
• ב-15 באוקטובר קיבלו יותר מ-107,192 עקורים לחם טרי ושימורי טונה.

חינוך

צרכים בקדימות

• גישה בטוחה לבתי ספר ולקהילות.

סוגי מענה מתוכננים

• מתן תמיכה פסיכו-חברתית ופעילויות פנאי בתחומי בית הספר ללפחות 70 אלף ילדים ועובדי בתי ספר, ברגע שהמצב יאפשר זאת.
• שיקום חירום של לפחות 20 בתי ספר שניזוקו, לאחר אומדן צרכים מהיר שיבצע כוח המשימה לענייני חינוך.
• מתן אספקת חירום וערכות למידה ל-10,000 ילדים במחסי חירום ייעודיים, ול-50 אלף ילדים בבתי הספר, כשאלה ייפתחו מחדש.
• מתן שיעורי השלמה, במיוחד לילדים שנעקרו מבתיהם (לפחות 20 אלף ילדים).

מים, תברואה והיגיינה

צרכים בקדימות

• אספקת מי שתייה נקיים לאוכלוסייה.
• אספקת מקור כוח חלופי ו-20 אלף ליטר ביום של דלק חירום, להמשך פעולתם של מתקני מים, תברואה והיגיינה, וכן חידוש המלאי לאספקת כלור למתקני טיהור מים.
• תמיכה לשיקום שירותים עירוניים שנקטעו, לרבות ניהול הטיפול באשפה מוצקה ופעולות בתחומי המים והתברואה, ככל שיבקשו העיריות ברצועת עזה.
• מתן שירותים חיוניים ואספקה של מים, תברואה והיגיינה לעקורים במרכזים קולקטיביים, לרבות מי שתייה וערכות היגיינה.

מענה מתוכנן עד עתה

• תכנון של מרכז שירותים ברפיח, מצרים, עם שרשרת אספקה משווקים מקומיים ו/או מלאי בסוכנויות (לרבות דלק ומים בבקבוקים להתאוששות מהירה, ערכות היגיינה, מכלים מתקפלים לאגירת מים, ג'ריקנים, חומרים לתוכניות טיפול) ותכנון של ערכות עקורים עבור 300 אלף בני אדם.
• בחינה ובדיקת היתכנות של פעולות להובלת מים במכליות.

ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים נותרת בקדימות גורפת עבור כל כוחות המשימה. קו החירום של עמותת סאווה, שניתן להגיע אליו במספר 121 ודרך ואטסאפ במספר +972 59-404121 (ובירושלים המזרחית במספר 1-800-500-121) פועל 24/7. מספר חינם זה מופץ בכל תחומי ההתערבות, על מנת לדווח על מקרי התעללות וניצול מיניים, ולאפשר ייעוץ חירום והפנייה של קהילות נפגעות לגישה לשירותים מצילי חיים. רשת ההגנה מפני התעללות וניצול מיניים עוקבת באופן יומיומי אחר פניות טלפוניות ובמקרה הצורך תגדיל את מספר היועצים.