פורסם ב־ 11 אוקטובר 2017
 במסגרת  

עזה: משבר האנרגיה והמשכורות פוגע באופן לא מידתי באנשים עם מוגבלויות

קלנועית מושבתת בשל מחסור באספקת חשמל להפעלתה. ספטמבר 2017
קלנועית מושבתת בשל מחסור באספקת חשמל להפעלתה. ספטמבר 2017

ההידרדרות בתנאי החיים ברצועת עזה מאז מרס 2017 פגעה באופן בלתי מידתי באנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. עם הגורמים למצב זה נמנים משבר האנרגיה המחמיר, הגורם להפסקות חשמל יזומות בנות 20-18 שעות ביום, והחרפת משבר המשכורות במגזר הציבורי, ששניהם קשורים להסלמה בפילוגים הפלסטיניים מבית. בעיצומו של המשבר הגיע שיעור האבטלה בעזה ברבעון השני של שנת 2017 (אפריל־יוני) ל־44%, לעומת 41.1% ברבעון הקודם ו־41.7% בתקופה המקבילה בשנת 2016.

להערכת המשרד הפלסטיני לפיתוח חברתי, יותר מ־49 אלף בני אדם ברצועת עזה (2.4% מהאוכלוסייה), שליש מהם ילדים, סובלים ממוגבלות כלשהי. נמנים עמם יותר מ־1,100 אנשים, כולל כ־300 ילדים, שלקו במוגבלות לאחר שנפצעו במעשי האיבה ב־2014, בהם כמאה קטועי גפיים.[1]

הן ישראל, הכוח הכובש, והן מדינת פלסטין חתומות על אמנת האו״ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות. שתיהן אחראיות, אף כי במידות שונות, לרווחת בעלי מוגבלויות בעזה ולשלומם. שורה של גורמים, לרבות מחסומים מוסדיים ומחסומים הנובעים מגישות שונות, מונעים מאנשים עם מוגבלויות ליהנות משירותים ולהיכלל בחברה באופן מלא. לכן, אנשים אלה נמנים עם הקבוצות החלשות והפגיעות ביותר בחברה המצויה מלכתחילה במשבר. ברצועת עזה, יותר מ־90% מהאנשים עם מוגבלויות מובטלים, ועקב כך הם ומשפחותיהם תלויים במידה רבה בסיוע במזומן הניתן על ידי המשרד הפלסטיני לפיתוח חברתי הפלסטיני.[2]

מחקר שביצע לאחרונה ארגון יוניצף מצביע על כך ש־35.7% מהילדים הפלסטינים עם מוגבלויות ברצועת עזה אינם חובשים את ספסל הלימודים,[3] ורק 44.5% רשומים בחינוך הסדיר. משקי הבית מייחסים זאת להיעדר תמיכה, קשיי תחבורה, מחסומים פיסיים וסטיגמה או אפליה נגד בעלי מוגבלויות.

בנוסף על הירידה הכללית בזמינותם של שירותים בסיסיים, הפוגעת בכלל האוכלוסייה,[4] הפסקות החשמל היזומות הממושכות יוצרות לחץ מוגבר על אנשים עם מוגבלויות, הנעזרים במכשירים חשמליים. כך למשל:

  • לפחות אלפיים אנשים עם מוגבלויות מצויים בסיכון לפתח פצעי לחץ או כיבים משום שלא ניתן לנפח עבורם מזרני אוויר;[5]
  • 1,200 נכים מתמודדים עם מגבלות ניידות קשות משום שלא ניתן לטעון סוללות של קלנועיות ומכשירים דומים אחרים;
  • על פי הערכות, 5,150 בני אדם עם מחלות כרוניות בדרכי הנשימה חשופים לסכנת סיבוכים, לרבות מוות, בשל הפסקת פעולתם של מחוללי חמצן ומכשירי אידוי.

מוסדות המספקים שירותי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק לאנשים עם מוגבלויות נאלצו לצמצם את שעות פעילותם ו/או להתאימן לאספקת החשמל, ולזמינותם של הגנרטורים לשעת חירום והדלק הדרוש להפעלתם. מוסד אחד כזה דיווח כי מספר האנשים הבאים לטיפולי פיזיותרפיה פחת למחצית מאז מרס.

ההרעה הכללית במצב הכלכלי צמצמה גם את יכולתן של משפחות של אנשים עם מוגבלויות לכסות הוצאות נוספות, כגון החלפת מכשירי עזר, מוצרי היגיינה מיוחדים והסעות למוסדות שיקום וחינוך.

עמותת אַטְפָלוּנָא לילדים חירשים דיווחה כי 50 מבין 300 הילדים בעלי לקויות שמיעה הרשומים לשנת הלימודים הנוכחית מתמודדים עם בעיות בביקור במוסד, משום שמשפחותיהם אינן יכולות לעמוד בעלויות ההסעות. בשל המחסור במימון נאלץ הארגון להפסיק את שירותי ההסעות שסיפק בעבר לתלמידיו. בניסיון למתן את הפגיעה מספקת עמותת אטפלונא חלק משירותיה במיקומים חלופיים, קרובים יותר לבתי הילדים.

* מאמר זה נמסר על ידי משרד הנציב העליון לזכויות אדם

מהא בת העשר, הנכה מאז הפגזה בשנת 2014, מצויה בסכנה לפתח סיבוכים בשל משבר האנרגיה

מהא בת העשר, שנכותה נגרמה מפציעתה במעשי האיבה בשנת 2014, ואביה מסבירים כיצד החמיר המחסור בחשמל את מצבה. ספטמבר 2017 / © צילום: נציבות זכויות האדם

מהא בת העשר משותקת בארבעת גפיה, לאחר שחוט השדרה שלה נפגע מרסיס שפגע בצווארה. ב־20 ביולי 2014 פגעה הפגזה ארטילרית בביתה שבשכנת א־שג׳עייה, ממזרח לעיר עזה. בתקרית נהרגו שבעה מבני משפחתה, בהם אימה ושתי אחיותיה, היבא (בת 13) וסאמיה (בת שלוש).

בחודש הראשון לאחר פציעתה אושפזה מהא בבית החולים שיפא, ולאחר מכן הועברה לטורקיה להמשך טיפול. אלא שמצבה הנפשי הידרדר ועשרה חודשים לאחר מכן נשלחה מהא חזרה לעזה, שם מטפלים בה אביה, סבה ודודתה.

משבר החשמל סיבך את חיי היומיום של מהא, משום שלמשפחה אין אספקת חשמל חלופית. לאחרונה רכשה המשפחה מערכת אל־פסק הפועלת על סוללות (UPS), אך זו מערכת שיש לטעון מחדש והיא מספיקה רק בקושי להפעלת המאווררים, התאורה והטלוויזיה למשך ארבע שעות לכל היותר.

מלבד אי־יכולתה להניע את גפיה העליונים והתחתונים והקושי לרוקן את השלפוחית, סובלת מהא מאי־ספיקה נשימתית ומשיתוק של המערכת החיסונית שלה, ולכן היא בסיכון מוגבר לפתח זיהומי ריאות. היא נעזרת גם במכשיר אידוי ובמזרן אוויר רפואי. לאחרונה התפתחו בגופה של מהא פצעי לחץ ומשפחתה חוששת מפני זיהומי ריאות, שבשנתיים האחרונות כבר הביאו פעמיים לאשפוזה בבית חולים.

מדי יום, אחרי שהיא חוזרת מהלימודים בבית הספר, מהא מקבלת בביתה שני טיפולי פיזיותרפיה. משפחתה משלמת 60 ש״ח ביום לפיזיותרפיסט פרטי, מפני שהשירותים הביתיים שסיפקו ארגונים לא ממשלתיים נקטעו בשל מחסור במימון.

"מצבה של מהא כאוב וקשה עבורי יותר מאובדן משפחתי במלחמה... אני לא יכול לראות אותה לא מסוגלת להניע את גפיה. זה כאב שיימשך עוד שנים רבות."

* מקרה מבחן זה נמסר על ידי העמותה הלאומית לשיקום, רצועת עזה


[2]  אתר הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, כניסה לאתר ב־30 בספטמבר 2017.

[3]  לדברי יוניצף, בגדה המערבית 39.8% מהילדים עם מוגבלויות אינם חובשים את ספסל הלימודים. מחקר של יוניצף, “Every Child Counts: understanding the needs and perspectives of children with disabilities”.

[4] OCHA Press release, Gaza Urgent Funding Appeal. Also see here.

[5]  מגזר השיקום של הארגונים הפלסטיניים הלא ממשלתיים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית