פורסם ביום 17 דצמבר 2018

פתח דבר לתוכנית המענה ההומניטרי 2019

מאת המתאם ההומניטרי מר ג׳יימי מקגולדריק

יישומה של תוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2019 מחייב לגייס 350 מיליון דולר, סכום המשקף צמצום של 200 מיליון דולר לעומת השנה שעברה. בסך הכול יינתן סיוע ל־1.4 מיליון בני אדם, לעומת 1.9 מיליון בני אדם בשנת 2018. אולם, המספרים הנמוכים יותר, הן של המימון המבוקש והן של בני האדם שיקבלו סיוע, אינם משקפים צמצום ברמת הצורך ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש. נהפוך הוא: במהלך השנה החולפת הידרדר המצב ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש באופן חמור, במיוחד בעזה. בתקופה זו חזינו בהתפרצויות חוזרות ונשנות של אלימות ובעלייה עצומה במספר הנפגעים בהפגנות "צעדת השיבה הגדולה".

בנוסף על הצרכים הגדלים והולכים התמודדו גורמים הומניטריים בשנת 2018 עם שפל שיא ברמות המימון, בעקבות החלטת ארצות הברית לקצץ את תמיכתה הכספית עבור סיוע הומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש, החלטה שפגעה בעיקר בסוכנות הסיוע והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) ובמספר ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים בקהילה ההומניטרית. סביר להניח שמגמה זו תימשך גם ב־2019, כיוון שמדינות תורמות אחרות כבר מסרו כי לכל היותר ניתן יהיה לשמר את רמות המימון הנוכחיות.

בנוסף, גורמים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש מתמודדים עם אילוצים מחמירים והולכים המקשים על פעולתם, משום שקבוצות הפועלות ממניעים פוליטיים מבקשות לחבל במספר פעולות של האו״ם ושל ארגונים לא ממשלתיים. הזמן והמאמץ המושקעים בהפרכת האשמות חסרות שחר מסיטים את תשומת הלב של מנהלים מסדרי העדיפויות התפעוליים.

בעתיד הנראה לעין לא יחול שיפור במצב ההומניטרי, במשאבים הדרושים למתן מענה לצרכים ובמרחב התפעולי. אנו מכירים בכך ולכן איננו נוקטים גישה של "עסקים כרגיל". לאחר התייעצויות נרחבות עם כל בעלי העניין המרכזיים בירושלים, רמאללה ועזה, כיילנו מחדש את המענה שלנו וגיבשנו לשנת 2019 תוכנית חדשה, המשקפת את הנסיבות שבהן אנו פועלים כעת. כל קשת הצרכים ההומניטריים של כ־2.5 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסעד ולהגנה בשנת 2019 מתוארת בסקירת הצרכים ההומניטריים, המלווה את תוכנית המענה. זו האחרונה, לעומת זאת, מתמקדת במתן סיוע הומניטרי ל־1.4 מיליון בני אדם מתוכם, משום שהיא מבוססת על המספר המרבי של אנשים חלשים ופגיעים שאנו מאמינים כי יהיה ריאליסטי לצפות שנגיע אליהם בנסיבות הפוליטיות ובאקלים המשאבים הנוכחיים, שאינם מקדמים את פעולותינו.

בשל העלייה העצומה בנפגעים מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת בעזה, שמספרם עבר בהרבה את מספר הנפגעים שתועדו במעשי האיבה בעזה בשנת 2014, המימון המבוקש עבור תחום הבריאות הוא היחיד שגדל, והוא משקף את הגאות בביקוש במערכת הבריאות העזתית, הקורסת ממילא תחת הנטל. עם זאת, הצרכים ההומניטריים נותרים גבוהים בסך הכול. הבנק העולמי מתאר את כלכלת עזה כמצויה "בנפילה חופשית", עם עלייה במדדים סוציו־כלכליים כגון אבטלה, עוני וחוסר ביטחון תזונתי. בצמיחה הכלכלית ניכרת ירידה גם בגדה המערבית, שבה הרחבת התנחלויות, אלימות מתנחלים, הריסות וגירושים מעצימים את הסביבה הכופה המופעלת על קהילות פלסטיניות חלשות ופגיעות. לפיכך, אנו משמרים את מקומם המרכזי של מיזמי הגנה כיוון שתחום זה נמצא באחריותה המשותפת של כלל המערכת.

בהתייעצות שערכנו הביעו תורמים הערכה לגישה הממקדת את תוכנית המענה ההומניטרי. לפיכך, אנו מצפים משותפינו להגדיל את המימון שלהם, ולאפשר לנו בכך לתת מענה לצרכים הדחופים ביותר המצויים בקדימות עליונה בשטח הפלסטיני הכבוש, להגן על זכויות פלסטינים הנתונים לכיבוש ולספק שירותים בסיסיים לפגיעים והחלשים ביותר. יותר תרומות – ובמיוחד התחייבויות מתמשכות שיבטיחו רציפות בסיוע, ולא תשלומים חד־פעמיים – ותמיכה בחופש הפעולה של הארגונים ההומניטריים יאפשרו לנו לתמוך טוב יותר ביכולתם של פלסטינים להתמודד עם השפעות המשבר הממושך ולהתגבר עליהן, במקביל לניסיון להגיע לפתרונות בני־קיימא.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית