הסלמה בירושלים המזרחית, ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס׳ 1 נכון ל־11 במאי 2021 בשעה 17:00

• בשבועות האחרונים חלה הסלמה במתיחות בירושלים המזרחית, שמרכזה בשכונת שייח׳ ג׳ראח ובעיר העתיקה. בין 7 ל־10 במאי בלבד נפצעו כאלף פלסטינים מידי כוחות ביטחון ישראליים, 735 מתוכם מפגיעת קליעי גומי.
• מאז 10 במאי בסביבות 18:00 בערב נורו מרצועת עזה לשטח ישראל יותר מ־250 רקטות, וכוחות ישראליים ביצעו מתקפות אוויריות מרובות. על פי דיווחים, עד ל־11 במאי בשעה 17:00 נהרגו בעזה 28 פלסטינים, עשרה מהם ילדים, ו־154 פלסטינים נפצעו. בישראל נהרגו שתי נשים מפגיעת רקטות שנורו מעזה, ועל פי דיווחים עשרות ישראלים נוספים נפצעו.
• הקהילה ההומניטרית, לרבות סוכנויות או״ם וארגונים שותפים לא ממשלתיים, ממשיכה להושיט סיוע לנזקקים, כשהצורך להגן על אזרחים זוכה לחשיבות עליונה. סבב ההסלמה הנוכחי עלול להחריף מצב הומניטרי ירוד ממילא, במיוחד בעזה, שמגזר הבריאות בה, שמצבו קשה מלכתחילה, נאלץ לשאת גם בנטל מגפת COVID-19. גורם מיידי לחשש הוא סגירת תחנת הכוח היחידה של עזה עד לסוף השבוע בשל מחסור בדלק, שייוודעו לה השלכות שליליות על מתן שירותים חיוניים.

סקירה כללית

האי־שקט בירושלים המזרחית גבר בהדרגה מאז תחילת חודש רמדאן, ב־13 באפריל, לאחר שהרשויות הישראליות התקינו מחוץ לשער שכם מחסומי מתכת שחסמו בפני פלסטינים את הגישה לשטח ציבורי. ב־25 באפריל תועדה אמנם רגיעה יחסית לאחר הסרת המכשולים, אך הפינוי הצפוי של ארבע משפחת מורחבות של פליטים פלסטינים מבתיהן בשכונת שייח׳ ג׳ראח על־ידי הרשויות הישראליות הגביר אף הוא את המתיחות. מאז 28 באפריל קיימו פלסטינים מדי יום הפגנות בשכונת שייח׳ ג׳ראח לאות הזדהות עם המשפחות המצויות בסכנת פינוי, ועקב כך פרצו עימותים עם מתנחלים ועם כוחות משטרה ישראליים. ב־9 במאי, בעקבות בקשה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה הישראלי, דחה בג״ץ בחודש את הדיון שאמור היה להתקיים בעניין פינוי המשפחות, והורה לרשויות הישראליות לדחות את ביצועו עד להודעה חדשה.

בין 7 ל־10 במאי פרצו בירושלים המזרחית עימותים נרחבים, במיוחד במסגד אל־אקצא ובאזור שער שכם. תרמו למתיחות נוכחותם הכבדה של כוחות ביטחון ישראליים ומספרם הרב של מתפללים. ב־10 במאי נפצעו 657 פלסטינים, רובם בפלג הגוף העליון, ופלסטיני אחד לפחות איבד את עינו. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים ודיווח מטעם משטרת ישראל, ב־10 במאי נפצעו 32 שוטרים ישראלים, מתוכם 21 שהיו במתחם אל־אקצא.

בהקשר של האי־שקט בירושלים המזרחית, מקורות ישראליים מסרו כי על פי הערכות, בין 23 ל־25 באפריל נורו מעזה 45 רקטות שגרמו בעקיפין לפציעתם של ארבעה בני אדם, ירי שגרר תקיפות אוויריות והפגזות טנקים על עזה. מאז 10 במאי בערב ירו ארגונים חמושים פלסטיניים כ־250 רקטות לשטח ישראל, וישראל ביצעה שורה של תקיפות אוויריות בעזה. מספר הנפגעים בעזה ובישראל ממשיך לגדול. בעזה, מעברי ארז וכרם שלום שבשליטת ישראל סגורים עד להודעה חדשה והדיג בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת מול חוף עזה נאסר כליל.

המשפט הבינלאומי

בתדרוך שלו למועצת הביטחון ב־10 במאי התייחס המתאם המיוחד מטעם האו״ם לפינויים בירושלים המזרחית, ואמר "קראתי שוב ושוב לישראל – לרבות במועצה זו – להפסיק את כל הפינויים וההריסות, בהתאם להתחייבויותיה מתוקף המשפט הבינלאומי. אני מדגיש כי ירושלים המזרחית עודנה חלק מהשטח הפלסטיני הכבוש, שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי חל בו, ומציין כי החלטות האו״ם הנדרשות למצב בירושלים המזרחית פסלו את כל האמצעים שנועדו לשנות את ההרכב הדמוגרפי, את האופי ואת הסטטוס של השטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967, לרבות ירושלים המזרחית".

נציבות זכויות האדם קראה לכוחות הביטחון הישראליים להתיר ולהבטיח את מימושה של הזכות לחופש הביטוי, ההתאגדות וההתכנסות. אין להשתמש בכוח כנגד מי שמיישמים את זכויותיהם ללא אלימות. בעת שנדרש שימוש בכוח, יש לעשות זאת תוך ציות מלא לאמות המידה של זכויות האדם הבינלאומיות. אלה כוללות איסור על הפעלת כוח שלא לצורך או באופן לא מידתי. בנוסף, על ישראל להימנע מאמצעי ענישה, כגון סגרים והגבלות נוספות, המענישים את כלל האוכלוסייה האזרחית של עזה.

בהודעתה בדבר סבב ההסלמה האחרון, אמרה המתאמת ההומניטרית, לין הייסטינגס, כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את כל הצדדים; יש להקפיד על עקרונות ההבחנה, הזהירות והמידתיות בשימוש בכוח. תקיפות אוויריות באזורים צפופי אוכלוסין עלולות להפר עקרונות אלה. ירי הרקטות הוא בלתי מובחן מעצם טיבו וככזה השימוש בו מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי."

מענה הומניטרי וצרכים מתמשכים

הגנה

הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית: ארגונים שותפים לכוח המשימה סיפקו מענה בתחומי הסיוע המשפטי, מעקב ותיעוד של הפרות, בנוסף על שירותי הגנה על ילדים ותמיכה נפשית ופסיכו־חברתית. אם ההידרדרות במצב תימשך, תיבחן האפשרות למתן שירותים מרחוק. אנשי סגל פסיכו־חברתי נוספים הוצבו בירושלים המזרחית, שם הם מגישים סיוע לילדים לפני חקירה. צפוי גידול נוסף בצורכי ההגנה של קטינים וצעירים בהקשר של הפגנות תמיכה נוספות במשפחות בסכנת גירוש מיידי בשייח׳ ג׳ראח.

עזה: כוח המשימה מבצע אומדן של ההשלכות על קבוצות חלשות ופגיעות, במיוחד על משקי בית שבראשם עומדת אישה ועל ילדים, וחוזה צורך בשירותי בריאות נפש מורחבים. סוכנות האו״ם לפינוי מוקשים עובדת על הכנת מסרים להפחתת הסכנה הנשקפת מנפלי מלחמה, במטרה לצמצם את הפגיעות המשניות כשיחל הפינוי של עיי החורבות. נכון לעכשיו, ארגונים שותפים רואים צורך מוגבר בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית ושירותי בריאות. אם ייפתחו מחסי חירום ייעודיים, יבדוק כוח המשימה את האפשרות להפעלת מערכת מעקב בתחום ההגנה.

בריאות

הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית: אגודת הסהר האדום הפלסטינית, אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית ורשת בתי החולים בירושלים המזרחית סיפקו עזרה ראשונה והמשך טיפול לאנשים שנפצעו בשבועות האחרונים מקליעי גומי, שאיפת גז מדמיע, רימוני הלם ותקיפה ומכות. המטופלים טופלו בשטח במקום הפציעה, ואם עלה הצורך הופנו לחדרי המיון בבתי החולים אל־מוקסד וסנט ג׳וזף. שישה מטופלים אושפזו במצב קריטי. אגודת הסהר האדום הפלסטינית, המקבלת מארגון רופאים ללא גבולות תמיכה בציוד, אספקה וסגל רפואי, הקימה על הר הזיתים מרפאת שדה לטיפול בשטח. בית החולים אוגוסטה ויקטוריה סיפק שירותים למטופלים במספר קטן, שלא אומת.

מאז תחילת חודש רמדאן בוצעו בירושלים המזרחית מתקפות מסלימות והולכות נגד טיפול רפואי: ארגון הבריאות העולמי תיעד לפחות 30 מתקפות, לרבות הכאה ומעצר של פרמדיקים, מניעת גישה של צוותי אמבולנסים ופרמדיקים, תקיפה של אמבולנסים ומכות ופלישות למתקני רפואה. ב־7 במאי, שלושה אמבולנסים של אגודת הסהר האדום הפלסטינית עוכבו למשך שלושים דקות ונמנע מהם להגיע לשער האריות כדי לפנות פצועים ממסגד אל־אקצא. ב־10 במאי, פראמדיק של אגודת הסהר האדום הפלסטינית הוכה ונעצר וכלי הרכב ששימש אותו להגיע לאל־אקצא נתפס, אם כי העצור שוחרר לאחר תיאום עם אגודת הסהר האדום הפלסטינית.

עזה: בתי חולים של משרד הבריאות מנהלים כיאות את הטיפול במטופלים. אגודת הסהר האדום הפלסטינית הקצתה מיטות ייעודיות ביחידות לטיפול נמרץ בבית החולים אל־קודס (העיר עזה) ומרפאת אמל (ח׳אן יונס), הציבה אוהלי טרום־מיון כאמצעי מוכנות, והקימה נקודות ייצוב טראומה בג׳באליה, דיר אל־בלח וברפיח. עד עתה טרם זוהו צרכים ספציפיים.

מחסה

עזה: המשרד לפיתוח חברתי דיווח כי בתיהן של חמש משפחות פליטים נהרסו, והדבר הביא לעקירתם של 30 בני אדם הזקוקים כעת למחסה ולפריטים שאינם מזון. אומדן של צרכים אחרים בעיצומו.

מים, תברואה והיגיינה

עזה: מתקן התפלת מי הים בצפון עזה נאלץ לחדול מפעולה בשל הסיכון לעובדיו ובשל נזק שנגרם לקו חשמל, והדבר משפיע על כ־250 אלף בני אדם. קו החשמל הראשי מישראל לרפיח ניזוק לפני יומיים, ופגע בכ־65% ממתקני המים, התברואה וההיגיינה בעזה, לרבות בארות ומאגרי מים, ונכון לעכשיו מתקן טיהור השפכים תקול. מפעילים של מספר מתקני מים, תברואה והיגיינה מתקשים להגיע אליהם בשל חשש לבטיחותם.

חינוך

עזה: בית ספר אחד של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) ולפחות חמישה בתי ספר נוספים נפגעו באזורים שונים.