יש להציב זכויות ילדים במקום ראשון

הודעה משותפת לעיתונות מטעמם של ג׳יימי מקגולדריק, המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש, ג׳יימס הינאן, ראש נציבות זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש וז׳נבייב בוטאן, הנציגה המיוחדת של יוניסף במדינת פלסטין

ירושלים, 1 באוגוסט 2018 – אנו מודאגים מאוד לנוכח ההפרות המתמשכות של זכויות ילדים, ותובעים כי יינקטו צעדים קונקרטיים ומידיים שיאפשרו לילדים לחיות כשהם חופשיים מפחד, ולממש את כל זכויותיהם.

למרות אזהרות מתמשכות ופניות מצד האומות המאוחדות וגופים אחרים להעניק קדימות עליונה להגנה על ילדים, שבוע אחרי שבוע מגיעים מרצועת עזה ומחלקים אחרים של השטח הפלסטיני הכבוש דיווחים על הרג או פציעה קשה של ילדים, חלקם בני 11 בלבד. ובמקביל, ילדים בישראל נחשפים לפחד, טראומה ופציעות קשות. רק החודש נהרגו שבעה ילדים פלסטינים מתחמושת חיה והפגזות מישראל. על פי דיווחים שתי ילדות ישראליות, בנות 14 ו־15, נפצעו גם הן מירי חסר הבחנה של רקטות ופצצות מרגמה שארגונים חמושים פלסטיניים ביצעו לעבר ישראל.

מאז תחילת ההפגנות נגד תנאי החיים המידרדרים בעזה, ב־30 במרס 2018, ליד גדר המערכת בין עזה לישראל, נהרגו 26 ילדים פלסטינים, 21 במהלך ההפגנות וחמישה אחרים מהפגזות ישראליות או שלא בהקשר של ההפגנות. בתקופה ההיא נפצעו מאות ילדים אחרים מתחמושת חיה. כמה מהילדים הללו יסבלו ממוגבלויות כל חייהם, לרבות בשל קטיעת גפיים. אלפים זקוקים בדחיפות לסיוע פסיכו־חברתי, לטיפול רפואי של מומחים ולתמיכה בשיקומם.

בכל רחבי השטח הפלסטיני הכבוש, אבל ברצועת עזה במיוחד, אנו רואים כיצד נגזלות מילדים וילדות כל זכויותיהם. משפחות מתמודדות עם ארבע שעות של אספקת חשמל ביממה בחום הכבד. מים נקיים לשתייה הם מצרך יקר ונדיר. תחילת שנת הלימודים, בעוד חודש, תקשה מאוד על עשרות אלפי משפחות שאינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש ציוד וחומרי לימוד.

אנו מגנים את השימוש בילדים ששני הצדדים עושים, לעיתים קרובות באופן ציני, בנאומים פוליטיים ובתעמולה. מדאיגים במיוחד הקריאה, בשבוע שעבר, של הוועדה המארגנת של "צעדת השיבה הגדולה", שקראה לפלסטינים להפגין בסימן "יום השישי של הילדים השאהידים", והדיווחים על חשיפתם של ילדים לאלימות. אסור שילדים יהיו, בשום מקרה, מטרה לאלימות ואין להעמיד אותם בסיכון של אלימות או לעודדם להשתתף באלימות.

אנו קוראים לישראל, כמו גם לרשות הפלסטינית ולרשויות חמאס בעזה, להציב את זכויות הילדים לפני כל שיקול אחר שהוא ולנקוט צעדים מידיים להקל את סבלם. כיבוד זכויותיהם של ילדים והימנעות מניצול של מצוקתם צריכים להיות בקדימות עליונה עבור הכול, וההקשר הנוכחי אינו יוצא מן הכלל.