פורסם ביום 15 מרץ 2018
 במסגרת  

חסימה של גישת כלי רכב לכפר פלסטיני משבשת את גישתם של 7,000 בני אדם לשירותים ולמקורות מחיה

התעוררו חששות בדבר ענישה קולקטיבית

כרזה שכוחות ישראליים תלו בחזמא

מאז 28 בינואר 2018 חסם הצבא הישראלי באופן חלקי או מלא את שלושת כבישי הגישה לכפר חזמא בפני תנועת כלי רכב פלסטיניים, ובעת כתיבת דוח זה הם עדיין חסומים. חזמא הוא כפר פלסטיני בנפת ירושלים שאוכלוסייתו מונה יותר מ־7,000 נפש. עיקר שטחו הבנוי מצוי בשטח B, אבל חלקים קטנים מהכפר נמצאים בשטח C, בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים, וגדר ההפרדה מנתקת אותם מן העיר.

הסגרים שהוטלו לאחרונה משבשים את גישתם של תושבי חזמא לשירותים ולמקורות מחיה, ונודעו להם השלכות לא מידתיות על ילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות. התנועה הכללית בין צפון הגדה המערבית לדרומה, שעברה דרך הכפר, מוטה כעת לדרכים אחרות ופוגעת בכך בחיי הכלכלה בכפר.

ב־30 בינואר תלה הצבא הישראלי בפתחי החנויות בכפר כרזות שבהן נאמר כי הצבא "ימשיך בעבודתו כל עוד אתם [התושבים] תמשיכו להפריע." בכרזות אחרות נראו צילומים של חלונות רכב שנופצו באבנים. על סמך תכתובות עם הצבא הישראלי אמר ראש מועצת הכפר כי הנאמר בכרזה מתייחס לסגר כתגובה על אבנים שיידו נערים פלסטיניים על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי ישראליות שנסעו בכביש 437. ברם, אין קשר ישיר ברור בין הסגרים החוסמים כניסת כלי רכב לבין יכולתם של נערים להגיע ברגל לכבישים הראשיים שבהם דווח על יידוי אבנים.

ימים שבהם היו 3-1 מהכניסות סגורותשני כבישי הגישה נסגרו, האחד בגושי בטון והשני בשער דרך. התושבים נאלצים להחנות את כלי הרכב שלהם ליד הכניסה ולחצות את המכשולים ברגל על מנת להמשיך בדרכם בתחבורה חלופית מן העבר השני. הכניסה השלישית, מדרום, נסגרה תחילת בגושי בטון, אבל אלה הוחלפו מאוחר יותר במחסום פתע שבו בודקים חיילים ישראלים תעודות זהות ומגבילים את המעבר בעיקר לכלי רכב נהוגים על ידי תושבי חזמא.

ספקי שירותים, לרבות שליש מהמורים בבתי הספר בכפר הנוסעים לעבודתם בכפר מדי יום, מתמודדי םעם עיכובים ואי־ודאות ביכולתם להגיע למקומות עבודתם וללקוחותיהם בכפר. יותר מ־50 חנויות/בתי עסק, מקור ההכנסה העיקרי ל־150 משקי בית, נפגעים מהעובדה שתנועת כלי הרכב הפלסטיניים הכללית מתועלת הלאה מהכפר. בתי עסק אלה כוללים חנויות מכולת, תחנות דלק ומשתלות. טבעם הלא צפוי של הסגרים, המרתיעים מבקרים מלהגיע לאזור – אם לא מונעים מהם כליל את הכניסה – פגע גם בחיי המשפחה בכפר.

במיוחד מתמודדות עם בעיות 11 משפחות המתגוררות באזור של חזמא שקטע מגודר של כביש 437 ניתק אותן מיתר הכפר, משום שהן אינן יכולות לחצות מכשול זה ברגל וזקוקות לתחבורה על מנת להגיע למרכז הכפר. לפני שהכניסה הדרומית נעשתה נגישה חלקית דרך מחסום הפתע נותקו המשפחות האלה ממרכז החיים שלהן, ומן הגישה למרפאה ולבתי ספר.

סגרים בחזמא – פברואר 2018

בנוסף, נוכחותו של הצבא הישראלי בכניסה לכפר יצרה גם נקודת חיכוך נפיצה עם התושבים, במיוחד ילדים. במקרה אחד, בשלהי ינואר 2018, עצר הצבא הישראלי תשעה ילדים בגילים שבין תשע ל־15 והחזיק בהם למשך שלוש שעות.

הסגר של הכניסות הראשיות לחזמא נמשך מאז 2015. בשנים האחרונות גדל בהדרגה משך הסגרים. פרק הזמן הארוך ביותר שבו הוטל סגר ברציפות תועד בתחילת 2017 (56 ימים), ולאחריו ב־2018 (44 ימים, נכון לסוף פברואר).

מאז תחילת 2018 היו דיווחים על שתי תקריות שבהן יידו פלסטינים אבנים על כלי רכב ישראליים וגרמו לנפגעים (שלושה פצועים) או לנזק לרכוש (כלי רכב אחד שניזוק), לעומת תשע תקריות כאלה ב־2017.

חזמא אינו מקרה יחיד. הטלת סגר על הכניסה ליישובים פלסטיניים שדווח כי אבנים הושלכו מתוכם על כלי רכב ישראליים, או שבתיהם של מבצעים או חשודים בביצוע של פיגועים נגד ישראלים נמצאים בהם, מתבצעת באופן סדיר מאז שלהי 2015, בהקשר של האלימות הגוברת.

בדוח משנת 2017 למועצה לזכויות האדם, אמר מזכ״ל האו״ם כי אמצעים כמו הטלת סגר על עיירות וכפרים פלסטיניים לאחר פיגועים נגד ישראלים "עלולים לעלות לכדי ענישה קולקטיבית." כן הדגיש המזכ"ל כי "המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר מפורשות על ענישה קולקטיבית. איסור זה אינו חל רק על סנקציות פליליות, אלא גם על הטרדה מכל סוג שהוא, לרבות אמצעים מנהליים, שמבצעים המשטרה או הצבא."[1]

הכניסה הראשית החסומה לכפר חזמא, פברואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

סמר דייפלאח, ראש מועצת הכפר חזמא

"מיקומו האסטרטגי של חזמא, ליד ירושלים המזרחית ולאורך כביש הגישה המרכזי המקשר בין צפון הגדה המערבית לדרומה, הפך את הכפר למטרה לרכיבי המדיניות ולנהגים של הכיבוש הישראלי. אלפי דונמים הוחרמו לבניית התנחלויות, כבישים עוקפים וגדר ההפרדה, או בודדו בין גדר ההפרדה לקו הירוק. מאז תחילת השנה מנהלים כוחות ישראליים באופן שוטף מבצעי חיפוש ומעצר בכפר, והגבירו את בידודו. זו ענישה קולקטיבית. אנו פוחדים שגל אחרון זה של הגבלות נועד להשתלט על מה שנותר מאדמתנו עבור תוכנית ההתנחלות E1."


[1] Report by the Secretary General, Human rights situation in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, A/HRC/34/38, April 2017, para. 32-33.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית