דוח בנושא הגנה על אזרחים | 24 באוקטובר – 6 בספטמבר 2017

09 בנובמבר 2017

ב־30 באוקטובר פוצצו כוחות ישראליים מנהרה תת־קרקעית, שעל פי דיווחים הייתה ממוקמת מתחת לגדר המפרידה בין עזה לישראל, הרגו 12 אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים ופצעו 12 נוספים. זהו מספר ההרוגים הגדול ביותר שתועד בתקרית יחידה מאז מעשי האיבה ב־2014. ב־5 בנובמבר הוציא הצבא הישראלי מהמנהרה חמש גופות, ואף אחת מהן לא נמסרה לידי קרובי משפחות ההרוגים בעזה. חמישה אנשי סגל נוספים של ההגנה האזרחית הפלסטינית נפצעו במהלך מבצע איתור וחילוץ באתר התקרית.
סוכנות הסעד והרווחה של האו״ם (אונר״א) הודיעה כי ב־15 באוקטובר גילתה מתחת לאחד מבתי הספר שלה בעזה מה שנראה כמנהרה. הסוכנות הודיעה כי נקטה את כל האמצעים הדרושים להפוך את אזור בית הספר לבטוח, והדבר אפשר את חידוש הלימודים עשרה ימים לאחר התגלית. אונר״א דרשה מכל בעלי העניין לכבד במלואן ובכל עת את כל הנחות היסוד בדבר הנייטרליות והחסינות מפגיעה של האו״ם.
ב־31 באוקטובר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 29 ופצעו את אחותו, בעת שהשניים נסעו בכביש 465 ליד ההתנחלות חלמיש (נפת רמאללה). לדברי מקורות ישראליים, החיילים פתחו באש על כלי הרכב לאחר שהנהג המשיך לנסוע אף שהורו לו לעצור. על פי הדיווחים, הרשויות הישראליות פתחו בחקירה פלילית של נסיבות התקרית. גופת ההרוג, תושב הכפר דיר בלוט (נפת סלפית), עוכבה למשך שלושה ימים.
29 פלסטינים, תשעה מהם ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים במהלך עימותים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. 18 מהפצועים תועדו בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר במחנות פליטים, בהם: אל־ג׳לזון (נפת רמאללה); קלנדיה (נפת ירושלים); א־דהיישה ועאידה (נפת בית לחם); בלטה (נפת שכם); וגנין; וכן בערים אל־בירה (נפת רמאללה) וחברון. בסך הכול ניהלו כוחות ישראליים 166 מבצעי חיפוש ומעצר ועצרו 179 פלסטינים. כן דווח על 11 פצועים נוספים במהלך ההפגנה השבועית נגד הגבלות הגישה בכפר קדום (נפת קלקיליה) ובמהלך ארבע הפגנות ליד גדר המערכת סביב עזה.
ב־16 הזדמנויות לפחות פתחו כוחות ישראליים באש לעבר חקלאים ודייגים, למטרת אכיפה של הגבלות הגישה לאדמה לאורך גדר המערכת ולשטחי דיג; שני דייגים נפצעו ונעצרו וסירתם הוחרמה. בשתי הזדמנויות נכנסו כוחות ישראליים לשטח עזה, ליד ח׳אן יונס במרכז הרצועה, יישרו אדמה וניהלו חפירות בקרבת גדר המערכת. על פי דיווחים, שני פלסטינים, אחד מהם מטופל רפואי, נעצרו על ידי כוחות ישראליים במעבר ארז הנתון לשליטת ישראל.
הרשויות הישראליות הרסו, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, חמישה מבנים בשני יישובים הממוקמים בחלקם בשטח C, הריסות שפגעו במחייתם של תשעה משקי בית. המבנים שנהרסו כללו ארבעה בתי מלאכה המשמשים למחייה בכפר ברטעה א־שרקייה (נפת גנין), הממוקם בשטח הסגור שבין גדר ההפרדה לקו הירוק ("מרחב התפר"), ומבנה חקלאי אחד במחנה הפליטים אל־ערוב (נפת חברון).
מבנה חקלאי נוסף, בקהילת א־דווא (נפת שכם) נהרס גם הוא אחרי שפגז טנק פגע בו במהלך תרגיל אימונים צבאי, הריסה שפגעה במחייתם של כמעט מאה בני אדם. הקהילה ממוקמת בשטח שעליו הכריזה ישראל "שטח אש". בשנים האחרונות נטשו התושבים את בתי המגורים שלהם בקהילה, בעיקר בשל אלימות והפחדה מצד מתנחלים, והם מגיעים ליישוב רק לעבודות חקלאיות.
החיים בשלוש קהילות ב"שטח אש" נוסף בדרום נפת חברון שובשו בשל תרגילי מסוקים רחבי היקף ליד בתיהם. הקהילות הנפגעות היו טובא, עספה ומגאז, השוכנות באזור המכונה מסאפר יטא. בשל התרגילים התעופפו כמה גגות של מחסים לבעלי חיים וכן מספוא, וילדים סבלו פחד ולקו בטראומה. שטחי אש מכסים כמעט 30% משטח C, וכ־6,200 בני האדם שגרים בהם ב־38 קהילות מתמודדים עם רמות גבוהות של צורך הומניטרי.
באמצע אוקטובר סללה פסיקה של בית משפט ישראלי את הדרך להריסת ארבעה מבנים בכפר עקב שבירושלים המזרחית, בנימוק של היעדר היתרים. המבנים, הכוללים כמאה יחידות דיור, ששש מהן מאוכלסות, ממוקמים על התוואי המתוכנן של כביש האמור להוביל אל מחסום קלנדיה. כתוצאה מכך מרחפת סכנת עקירה על שישה משקי בית המונים 25 בני אדם, 13 מהם ילדים. לאחר הפסיקה ניתן צו ביניים שעיכב את ביצוע ההריסות עד דצמבר. כפר עקב ממוקם אמנם בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים, אך מאז 2002 ניתקה אותו גדר ההפרדה פיסית מיתר העיר, והוא כמעט שאינו מקבל שירותים מוניציפליים.
שמונה תקריות של הפחדה וגניבת יבול על ידי מתנחלים דווחו בהקשר של מסיק הזיתים, המתנהל כעת. שבע מהתקריות התרחשו באזורים בקרבת התנחלויות, שעל מנת להגיע אליהם זקוקים פלסטינים ל"תיאום מוקדם" עם הרשויות הישראליות. הקהילות הנפגעות כללו את דיר אל־חטב, א־סאוויה, דיר שרף וחווארה (נפת שכם); א־תוואני (נפת חברון); סנג׳יל (נפת רמאללה); ואל־ג׳בע (נפת בית לחם). מאז תחילתה של עונת המסיק השנה, באוקטובר, הושחתו לפחות 1,073 עצים בבעלות פלסטינית, על פי דיווחים על ידי מתנחלים. כן דווח על מספר תקריות נוספות שבהן יידו מתנחלים אבנים על חקלאים פלסטינים.
מתנחלים פצעו שני פלסטינים והשחיתו רשת השקיה. הפצועים נפגעו בהקשר של שתי תקריות שבהן הוכו בני אדם בעיר העתיקה של ירושלים, וליד קהילת עין אל־ביידא בצפון בקעת הירדן. בתקרית נוספת בצפון בקעת הירדן פירקה קבוצת מתנחלים צינורות מים באורך כקילומטר מרשת השקיה, ולדברי עדי ראייה פלסטינים השליכה אותם לתעלה ליד הגבול עם ירדן. הצינורות הותקנו כחלק ממיזם המוניטרי במימון תורמים, שנועד לתמוך בחקלאים באזור שהגישה לאדמתם הפרטית הושבה להם בעקבות פסיקת בג״ץ.
על פי דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים, מתנחל נפצע ומספר כלי רכב ניזוקו מאבנים שיידו פלסטינים בנפות רמאללה, בית לחם וחברון. בתקרית נוספת ניזוק קרון של הרכבת הקלה העוברת בשכונת שועפאט (ירושלים המזרחית) מאבנים שיידו עליה פלסטינים.
ב־1 בנובמבר העבירו רשויות חמאס את השליטה בעברם העזתי של מעברי ארז, כרם שלום ורפיח לידי ממשלת ההסכמה הלאומית הפלסטינית. ההעברה הביאה להקלות בהגבלות שהטילו רשויות חמאס זה מכבר על המעברים. צעד זה הוא חלק מהסכם פיוס לאומי שהושג ב־12 באוקטובר בין פתח לחמאס. במהלך תקופת הדיווח נותר מעבר רפיח, הנתון לשליטת מצרים, סגור בשני הכיוונים.