עונת מסיק הזיתים 2015 נפתחה במקביל להסלמה במתיחות בשטח הפלסטיני הכבוש

צפויה ירידה ביבול לעומת השנה שעברה

בחודש אוקטובר החלה עונת מסיק הזיתים, לצד ההסלמה בעימותים ובמתקפות (ראו מאמר על "מספר שיא של נפגעים..."). כן נשנו החששות בדבר הגבלות על גישתם של חקלאים למטעי הזיתים שלהם באזורים מסוימים, ובדבר אכיפה לא מספקת של החוק לנוכח אלימות מתנחלים.

לדברי משרד החקלאות הפלסטיני, תעשיית שמן הזית מהווה 25% מההכנסה החקלאית בשטח הפלסטיני הכבוש,[1] והיא תורמת למחייתן של כ־100 אלף משפחות.[2] צופים כי סך היבול העונה יהיה 18 אלף טונות מטריות של שמן, ירידה של 25% לעומת השנה שעברה (24 אלף טונות מטריות), וכמות כמעט שווה ליבול בשנת 2013 (17,600 טונות מטריות).[3]

גדר ההפרדה פוגעת פגיעה ישירה במקורות מחיה הקשורים לזיתים. חקלאים פלסטינים זקוקים להיתרים מיוחדים או לתיאום מוקדם על מנת להגיע לאדמות החקלאיות שלהם הממוקמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק, בשטח שהוכרז "שטח סגור". בשנים האחרונות נע שיעור האישורים של בקשות להיתרים בעונת מסיק הזיתים בין 50% ל־60%. כניסתם של מי שקיבלו היתרים מתועלת דרך כ־85 שערים שיועדו לגישה חקלאית.

בכתשעים קהילות פלסטיניות שבבעלותן אדמה בתוך 56 התנחלויות ומאחזים או בקרבתם, יכולים חקלאים להגיע לאדמותיהם רק באמצעות תיאום מוקדם עם הרשויות הישראליות. ככלל, זה אפשרי רק במספר מוגבל של ימים בעונות המסיק והחריש. בימים הללו יכולים החקלאים להגיע לאדמותיהם תחת הגנה כלשהי של כוחות ישראליים, ואילו על מתנחלים נאסר להיכנס לאזורים אלה.

הגבלות גישה אלה מונעות פעילויות חקלאיות חיוניות, כגון חריש, גיזום, דישון והדברת מזיקים ועשבים שוטים, ונודעת להן השפעה שלילית על תנובת הזיתים ושוויים. נתונים שאסף משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מראים כי תנובתם של עצי זית בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק קטנה בכ־60% מתנובת העצים המקבילים בעברה ה"פלסטיני" של גדר ההפרדה.[4]

באזורים רבים בגדה המערבית המחייה המבוססת על עצי זית נפגעת גם מעקירה והשחתה של עצי זית בידי מתנחלים. בין ינואר לספטמבר 2015 נפגעו כ־11 אלף עצים ונטעים, הנתון הגדול ביותר מאז 2011, השנה שבה החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד מדד זה. כ־45% בקירוב מהעצים שהושחתו נפגעו בתקרית בכפר תורמוסעיא שבנפת רמאללה, שבו נעקרו ביום הראשון של שנת 2015 כ־5,000 זיתים צעירים (בני שנתיים עד שלוש).[5] מדי שנה, בעונת המסיק וקודם לה, יש דיווחים מרובים על כך שמתנחלים מוסקים מטעי זיתים פלסטיניים, במיוחד באזורים שגישת פלסטינים אליהם מוגבלת.

הפחדה והכאה של חקלאים פלסטינים בעונת המסיק פוגעות גם הן ביבולים. בשנים האחרונות ניכרה ירידה בתקריות מסוג זה, בשל הפרישה המוגברת של כוחות צבא ישראליים באזורים רגישים סביב התנחלויות. במקרים מסוימים ניתנת נוכחות הגנתית בתיאום של כוח המשימה לענייני הגנה (ראו להלן). סביר להניח כי העלייה במספר התקריות מאז אמצע ספטמבר תשפיע לרעה על מגמה זו ותביא למספר גדול יותר של תקריות לעומת שנים קודמות.

השכיחות של אלימות מתנחלים ומעשי השחתה של עצי זית קשורה בזיקה קרובה להיעדר אכיפת חוק מספקת מצד הרשויות הישראליות. לדברי הארגון הישראלי הלא ממשלתי "יש דין", יותר מ־96% מהתלונות שהוגשו במשטרת ישראל בין 2005 ל־2014 בדבר נזק שמתנחלים גרמו במכוון לעצי זית בבעלות פלסטינית, ואשר הארגון עקב אחר הטיפול בהן, נסגרו בלא הגשת כתב אישום.[6] אכיפה לא מספקת של שלטון החוק אינה מוגבלת למיצוי הדין בגין מתקפות אלימות, אלא תקפה גם להשתלטות על אדמות פרטיות וציבוריות פלסטיניות, והרחבת התנחלויות, המוצאות את ביטוין במדיניות ההכשרה בדיעבד של מאחזים שנבנו בלא שקודם לכן ניתנה להם הרשאה רשמית. דיווחים באמצעי התקשורת הצביעו לאחרונה על כוונתן של הרשויות הישראליות להכשיר ארבעה מאחזים כאלה (עדי עד, אש קודש, קידה ואחיה) בנפת שכם.[7] שתיים מההתנחלויות הללו מעורבות לעיתים תכופות במתקפות נגד אזרחים פלסטינים ורכוש פלסטיני.

מתוקף המשפט הבינלאומי, ככוח הכובש מוטלת על ישראל החובה להגן על אזרחים פלסטינים ועל רכושם. עליה להבטיח כי לחקלאים פלסטינים תינתן גישה בטוחה ובלא מכשול לאדמותיהם החקלאיות כל משך השנה, ולהבטיח מיצוי הדין עם האחראים למתקפות.

אמצעי מנע שנוקטים ארגונים הומניטריים בינלאומיים במהלך עונת המסיק

זו השנה הרביעית ברציפות שכוח המשימה לענייני הגנה, באמצעות קבוצת הליבה לענייני אלימות מתנחלים, שבראשה עומד משרד הנציב העליון לזכויות האדם, מתאמת את פרישתה של נוכחות הגנתית ב־67 אזורי חיכוך מזוהים שבהם חזרה ונשנתה אלימות מתנחלים. במהלך המסיק עשויים להתווסף לכך אזורים נוספים, על סמך צרכים חדשים שיזוהו. כן יאספו הארגונים המשתתפים מידע על תקריות, לשימוש בדיווח ולהכנת תגובות הגנתיות (למשל סיוע משפטי, מענה פסיכו־חברתי או נוכחות הגנתית נוספת), והיכן שהדבר יידרש, ליצירת תגובות משותפות למספר כוחות משימה על תקריות של אלימות מתנחלים שבהן ייגרם נזק לרכוש.