עם הגב לקיר
ההשלכות ההומניטריות של גדר ההפרדה הישראלית בגדה המערבית בחלוף עשרים שנה
מאז 2002, מכשול הפרדה באורך יותר מ־700 ק״מ מצלק את הגדה המערבית. הגדר פוגעת בחיי החברה, בפעילות הכלכלית ובגישת בני אדם לשירותים בסיסיים.
אלפי פלסטינים חיים בקהילות שנותרו בין גדר ההפרדה לבין קו שביתת הנשק משנת 1949 (הקו הירוק). הם תלויים בהיתרים או בהסדרים מיוחדים כדי לגור בבתיהם.
חקלאים בכ־150 קהילות מסתמכים על הסדרים כאלה כדי להגיע לשדות ולמטעים שלהם, המבודדים בין גדר ההפרדה לבין קו הירוק. בירושלים, גדר ההפרדה הפרידה שכונות פלסטיניות זו מזו ובודדה את חלקן מהמרכז העירוני.
"הילדים שלי גדלו בלי לדעת מה יש מעבר לגדר".
"הבת שלי חלתה בסרטן. חיילים ישראלים לא הרשו לנו לעבור במחסום. היינו עומדים על סלעים וקופצים משם [מעל למכשול אבן נמוך שהוחלף מאז בקיר גבוה יותר], כשאני מחזיקה בזרועותיי את הבת שלי, שהייתה בת שנתיים. היא מתה כשהייתה בת שש."
"אחותי גרה מעבר לגדר ההפרדה, אבל אנחנו לא יכולים לבקר אצלה. פעם זו הייתה נסיעה של עשר דקות. הילדים שלי גדלו בלי לדעת מה יש מעבר לגדר".
נולד עם גדר ההפרדה
חמזה נולד באותה שנה עם גדר ההפרדה. מאז שהוא זוכר את עצמו, תמיד ראה לוחות בטון ענקיים חוסמים את האופק.
גדר ההפרדה עוברת ממש בחצר שלו, מתחת לחלון חדר השינה שהוא חולק עם שלושת אחיו. רק מהגג הוא יכול לראות מעבר ללוחות הבטון. כשהוא עומד שם הוא יכול לראות את כיפת הסלע, קרובה כל כך, ועם זאת – אסורה.
בגינה, בשעת הבוקר המאוחרת, האוויר כבד: הרוח כבר אינה נושבת, לוחות הבטון חוסמים אותה.
גדר ההפרדה כוללת קירות בטון, גדרות, תעלות, גדרות תיל, דרכי חול מגורפות, מערכת מעקב אלקטרונית, דרך סיור, אזור חיץ וכמה מחסומים צבאיים.
"הלוואי שהיינו יכולים לשחק כדורגל עם בני הדודים שלנו".
"הלוואי שהיינו יכולים לשחק כדורגל עם בני הדודים שלנו".
"כשאנחנו יוצאים לנשום אוויר, אנחנו חושבים שהלוואי שהיינו יכולים לראות משהו חוץ מהקיר האפור הענק הזה."
"אני לא בטוח שאנחנו חיים בכלל".
"נולדתי בבית הזה לפני 42 שנה. אנחנו גרים במרחק שתי דקות ממרכז העיר בית לחם, אבל עכשיו העיר נמצאת מהעבר השני. רק לחצי מהמשפחה שלנו יש תעודות זהות 'ירושלמיות'."
"לבנות שלי ולי אסור להיכנס לירושלים בלי היתרים, למרות שפיזית אנחנו בצד הירושלמי של הגדר, מנותקים מבית לחם. אנחנו לא יכולים לנסוע כמשפחה. אנחנו לא באמת חיים בירושלים; אני לא בטוח שאנחנו חיים בכלל".
גדר ההפרדה היא חלק ממערך רחב יותר של מכשולים המגבילים תנועת פלסטינים, לא רק אל מחוץ לשטח הפלסטיני הכבוש, אלא גם בתוכו.
"אם החומה לא הייתה פה, הייתי יוצא עם החברים שלי ומכיר אנשים חדשים."
"החברים שלי מבית לחם לא יכולים לבוא לשחק פה. וגם חברים מירושלים לא רוצים לבוא לבית המשונה שלנו ליד החומה.
"אם לא הייתה חומה, אני מדמיין את עצמי יושב על המרפסת הקדמית שלנו ועושה מסיבה קטנה לאחיות שלי, לבני הדודים שלנו ולהרבה חברים".
"אמבולנס לא היה יכול להגיע לאימא שלי כשהיה לה סרטן".
"אני נולדתי, והיינו בירושלים. אבל למעשה אנחנו לא פה ולא שם.
"אני לא מצליח להפסיק לחשוב על זה: אימא שלי חלתה בסרטן והייתה צריכה להגיע לבית חולים, אבל האמבולנס לא היה יכול להגיע אליה. זה נמשך כמעט שלוש שנים. עכשיו היא בריאה, אבל אני עדיין מתעורר מרוב דאגה".
הרשויות הישראליות בנו את גדר ההפרדה במטרה המוצהרת למנוע פיגועים של פלסטינים בתחומי ישראל. אולם, מרבית התוואי של גדר ההפרדה בנוי בשטח הגדה המערבית ולא על הקו הירוק.
כשהגג שלכם הופך לעמדת תצפית של חיילים
עבדול חלים אבו עותומאן, שאשתו ונכדו נראים בתמונה, אומר: "לפני [שהוקמה] הגדר, יכולנו לנוע באזור. בנו אותה כל כך קרוב לבית שלנו. במשך יותר מארבע שנים חיילים ישראליים ישבו על הגג שלנו. יש לי דודים ואחות בצד השני. איבדנו קשר עם חברים שגרים במרחק של רחוב אחד בסך הכול".
"בטוח שהחיים בצד השני יותר טובים"
לסבן של שלוש הילדות היו חנויות משני עברי גדר ההפרדה; העסק הצליח, אבל אחרי שגדר ההפרדה נבנתה נאלץ הסב לסגור את החנויות. "פעם היינו מדברים עם השכנים שמעבר לגדר ההפרדה, אבל הפסקנו להיפגש איתם. אם גדר ההפרדה לא הייתה פה היינו הולכים לדודה שלי ולים. בטוח שהחיים בצד השני יותר טובים."
לשחק ליד גדר ההפרדה
מעבר לחסימת תנועתם של אנשים, בניית גדר ההפרדה הצריכה הפקעה של האדמות הפלסטיניות שעליהן נבנתה, ושעליהן נסללו דרכי סיור. בתמונה זו, עומר משחק ליד גדר ההפרדה, במרחק מטרים ספורים מהמקום שבו עמד ביתו של דודו, עד שהרשויות הישראליות הרסו אותו כשהחלו לבנות את גדר ההפרדה. עומר טרם נולד אז, אבל את ההריסות אפשר לראות עד היום.
ב־9 ביולי 2004 קבע בית הדין הבינלאומי לצדק כי אותם מקטעים של גדר ההפרדה העוברים בשטח הגדה המערבית מהווים הפרה של מחויבויותיה של ישראל מתוקף המשפט הבינלאומי, וקרא לפירוקם של מקטעים אלה. החלטה ES-10/15 של העצרת הכללית של האו״ם מ־20 ביולי 2004 דרשה מישראל לציית לדרישת בית הדין הבינלאומי לצדק.
גדר ההפרדה נותרה על כנה.
"זה כמעט כמו לחיות בכלא".
"כשהרשויות הישראליות בנו את גדר ההפרדה הן לא רצו שנישאר כאן, כל כך קרוב אליה. ואז התקינו את השער הזה, אבל רצו לפתוח אותו רק בשעות מסוימות.
"עורך הדין שלנו נאבק כדי שייתנו לנו שלט רחוק, ובסופו של דבר נתנו לנו. אבל אנשים מפחדים לבקר אצלנו; יש הרבה חיילים מסביב. אחד מאיתנו תמיד חייב להישאר ולנעול או לפתוח את השער. אתמול, הייתה לנו חתונה והבן הבכור שלנו היה צריך להישאר. זה כמעט כמו לחיות בכלא".
הגדר חוצצת בין פלסטינים לבין פלסטינים
בניגוד לא רק לדין הבינלאומי אלא גם למטרה המוצהרת מאחורי בניית הגדר, מניעת פיגועי פלסטינים בישראל, מרבית התוואי נמצא בתוך הגדה המערבית, כך שהגדר חוצצת בין פלסטינים לבין פלסטינים. רחובות ושכונות שבעבר היו רציפות, הפכו למרחבים המבוּדדים אלה מאלה. תוואי הגדר פגע במקורות מחייה ובמקרים רבים הגביר את תלותם של בני אדם בסיוע הומניטרי.
הירשמו לקבלת מידע ודוחות
הירשמואתרי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים
עקבו אחרינו
תמכו
תרומותיכם מועברות לארגוני סיוע המגישים עזרה לפלסטינים נזקקים במהירות וביעילות.