פורסם ביום 30 יולי 2020

העלון ההומניטרי | יוני-יולי 2020

המזבלה בבית לאהיא, צפון עזה. צילום: תוכנית הפיתוח של האו״ם
המזבלה בבית לאהיא, צפון עזה. צילום: תוכנית הפיתוח של האו״ם
הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

המזבלה בבית לאהיא, צפון עזה. צילום: תוכנית הפיתוח של האו״ם

הראשון שבהם הוא המגפה המתמשכת. מאז אמצע יוני גדל מספר הנדבקים ב־COVID-19 מכמעט 700 לכ־15 אלף בסוף יולי, ומניין המתים הגיע ליותר משמונים. מוקד הגאות היה בנפת חברון, ואחריה בירושלים המזרחית ובנפת בית לחם. הקהילה ההומניטרית המשיכה לתמוך במענה של הרשויות הפלסטיניות למגפה, באמצעות טיפול בפערים קריטיים באספקה וציוד רפואיים, תמיכה בהפעלה של מרכזי בידוד לנדבקים ומרכזי בידוד נפרדים לאנשים שנכנסו לשטח הפלסטיני הכבוש, מתן תמיכה פסיכו־חברתית לנזקקים לה, וניהול מסע תקשורת ומעורבות קהילה, בין יתר הפעילויות. מידע נוסף וניתוח על המגפה וההתערבויות ההומניטריות הקשורות בה זמינים בפורטל COVID-10 של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מטופל במחסום של הרשות הפלסטינית ליד מעבר ארז לפני יציאתו מעזה לצורך קבלת טיפול רפואי

ב־19 במאי 2020 הודיע הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס כי הרשות הפלסטינית רואה את עצמה משוחררת מכל ההסכמים וההבנות שעליהם חתמה עם ישראל ועם ארצות הברית. החלטה זו התקבלה בתגובה על הודעתה של ישראל בדבר כוונתה לספח חלקים מהגדה המערבית החל ב־1 ביולי, בכפוף ל"הסכמתו המלאה" של הממשל הנוכחי בארה״ב. הקהילה הבינלאומית גינתה בכל פה את האיום בסיפוח, ומזכ״ל האו״ם קבע כי הסיפוח "יהווה הפרה חמורה ביותר של המשפט הבינלאומי, יחבל קשות בסיכויים לפתרון שתי המדינות ויחתור תחת האפשרות לחידוש המשא־ומתן."

המזבלה בבית לאהיא, צפון עזה. צילום: תוכנית הפיתוח של האו״ם

"המזבלה פה הרסה את חיינו. האוויר שאנחנו נושמים מזוהם והסביבה שבה אנחנו חיים לא בריאה", אמר אבו אחמד, אב לשבעה, החי בבית לאהיא שבצפון עזה, לצד מזבלה לא רשמית. "אני אוהב את בית לאהיא. פעם זה היה אזור חקלאי שבו יכולנו לאכול את מה ששתלנו. גם המים היו טובים. עכשיו האזור כולו ניזוק והאקוויפר מזוהם. אני מרגיש נורא לומר את זה, אבל הלוואי שהיינו יכולים לעזוב."

ناجي طناطرة في سيارة الإسعاف التي أقلته الى المستشفى

ב־16 באפריל הכו מתנחלים את עיסא קטש בן הארבעים ואת אחִיו ופצעו אותם בעת שבילו עם משפחותיהם בפיקניק ביער מחוץ לכפר ג׳יביא (מצפון לרמאללה). "לאחד המתנחלים היה רובה ולאחר היה גרזן", סיפר עיסא. "אחי מוסא הצליח לברוח כדי להזעיק עזרה... אני הייתי מוטל במשך זמן מה על האדמה, פצוע, ואז המתנחלים התחילו לגרור אותי אל מחוץ לשטח... אבל אז הגיעו חיילים ישראליים, שחררו אותי, אבל נתנו למתנחלים להסתלק." פאטמה קטש, אמו בת השבעים של עיסא, הייתה עדה לאירוע. לדבריה, "כולנו היינו מזועזעים ומבוהלים... הילדים עדיין סובלים מסיוטים."