פורסם ביום 4 מאי 2020

כיצד COVID-19 משפיע על נשים, ילדות, גברים וילדים באופנים שונים

המשבר צפוי ליצור ולהחמיר סיכונים ופגיעוּת הקשורים במגדר

המאמר מבוסס על טקסט שנכלל בתוכנית המענה המעודכנת למשבר COVID-19, שפורסמה ב־25 באפריל 2020

פלסטינים שאומתו כנדבקים ב־COVID-19 לפי קבוצת גיל ומין, נכון ל־29 באפריל 2020. מקור: משרד הבריאות הפלסטיניעל פי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, נכון ל־26 באפריל 2020 היו בגדה המערבית וברצועת עזה (למעט ירושלים המזרחית) 221 נדבקים (64.6%) ו־121 נדבקות (35.4%) ב־COVID-19. 17% מהפלסטינים והפלסטיניות שנדבקו הם ילדים: בנים ובנות שגילם קטן מ־18; 63% בגילים שבין 18 ל־50; ו־20% בני יותר מ־50. לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, נכון ל־25 באפריל 2020, מתוך 1,971 בני האדם השוהים במתקני בידוד בעזה 57.2% (1,123) הם גברים וילדים ואילו 42.8% (848) הן נשים וילדות.

חוסר השוויון המגדרי לא רק גובר במהלך משבר COVID-19 הנוכחי. תפקידיהם של נשים, ילדות, גברים וילדים משתנים אף הם ויוצרים דינמיקות חדשות, המעוצבות על ידי שורה של גורמים כלכליים, חברתיים ומדיניים חופפים. על סמך איסוף נתונים קודם ופגישות שארגון הנשים של האו״ם קיים עם יותר משלושים ארגונים בהנהגת נשים ועם מנהיגות בגדה המערבית ובעזה, משבר COVID-19 המתמשך צפוי ליצור ולהחריף סיכונים ופגיעוּת מגדריים ייחודיים.

מאחר שהסגר הקולקטיבי פוגע באופן שונה בנשים, ילדות, גברים וילדים, אפשר שהאמצעים הנוכחיים מחזקים – גם אם שלא במתכוון – נורמות פטריארכליות ותפישות מסורתיות. כיוון שכך, עבור נשים וילדות החוות מלכתחילה שליטה הדוקה בתנועותיהן, בגישתן למשאבים ובזכויותיהן ככלל, הסגר הנוכחי עלול להביא גאות בנרמול של תפישות כמו "יש להשאיר נשים בבית כדי להגן עליהן" ברמת משק הבית והקהילה. האחריות לשמירה על הניקיון במשק הבית מגבירה גם היא את הנטל ונודעו לה השלכות שליליות על המצב הפסיכו־חברתי של נשים וילדות, כמטפלות העיקריות במשפחה ובבית. פלסטיניות הרות או אימהות טריות מצויות בסיכון מוגבר שלא להיות מסוגלות להגיע לטיפול רפואי נאות, במיוחד לאור אמצעי הסגר העכשוויים והצמצום החמור בהפניות רפואיות לבתי חולים בירושלים ובישראל.

חומרי הסברה בתחום בריאות הציבור שהוכנו להפצה כדי להעלות את המודעות בקרב תושבי עזה. תצלום: ארגון הבריאות העולמי

בנוסף, אם בני משק הבית, ובמיוחד ילדים, נדבקים בנגיף, נשים מטפלות עלולות למצוא עצמן מואשמות בכך באופן כללי, האשמה העלולה להוביל לתיוג שלילי. סביר להניח כי תיוג שלילי עלול גם להשפיע על חברי הקהילה הפגיעים והחלשים ביותר, שהסיכון לפגיעה בבריאותם רב יותר. עם אלה נמנים מי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת, חולים במחלות כרוניות וקשישים, העלולים להיתפש כנטל על הקהילה. גם משפחותיהם עלולות להיות מושפעות מכך, ומעצם הקשר עימם לסבול מניכור חברתי ומאפליה בכל האמור בגישה למשאבי הקהילה ושירותיה.

נכון לעכשיו נשים מהוות כמעט 60% מהעובדים במגזר הטיפולי בפלסטין. נתון זה מעלה את שאלת החשיפה והמיתון הנחוץ של השלכות המגפה עבור כל העובדים בתחום זה. עובדי קו ראשון ברפואה, גברים ונשים כאחד, חשופים יותר ויותר לבידוד וליחס רע.

המשבר צפוי לפגוע קשות במחייתן של נשים, במיוחד אלה הפעילות במגזר הלא־רשמי, שבו אין הגנות על עובדים או פיצויים בגין אובדן הכנסה. בסקר בזק שביצע ארגון הנשים של האו״ם נמצא כי 95% מהנשים הפלסטיניות שבבעלותן עסקים זעירים, קטנים ובינוניים מדווחות על השלכות שליליות של מגפת COVID-19.

אמנם, במהלך המשבר מיושמת למידה מקוונת, אבל דומה שאין התחשבות רבה בחברי משק הבית ההופכים לתומכי הלמידה החדשים, בעיקר נשים, שניתנים להם משאבים מוגבלים אם בכלל למלא תפקיד זה. מצב זה לא רק מוסיף לנטל המוטל עליהם מלכתכילה ומשפיע לרעה על גברים ונשים, אלא עלולה להיות לו גם השפעה שלילית על חינוכם של התלמידים והתלמידות.

צפוי גידול באלימות בתוך המשפחה

בעקבות הכרזת מצב החירום וההגבלות על תנועה, היה צפי לעלייה באלימות במשפחה, ככל שבני אדם רבים יותר ויותר נאלצים להישאר ספונים בבתיהם. באופן טיפוסי כליאה מסוג זה יוצרת במשק הבית מתיחות ומובילה לאלימות מוגברת. בה בעת, הגבלות על תנועה ושירותים מונעות כבר עכשיו מנשים וילדות גישה לשירותים חיוניים (לרבות בריאות, הגנה, ביטחון ומשפט). קווי החירום הרלבנטיים נתקלים במספר גדל והולך של תלונות בדבר אלימות גופנית, בנוסף על האתגרים הפסיכו־חברתיים והאלימות הקיימים מלכתחילה.

נכון לעכשיו השתתפותן של נשים בתהליכי קבלת החלטות הקשורים ל־COVID-19 ברמה הלאומית והתת־ לאומית היא מוגבלת, וכך גם השתתפותם של ארגוני נשים. בדומה לכך, גם גישתן של נשים למידע מהימן בדבר COVID-19, החשוב במיוחד לקבוצות שוליים או קבוצות פגיעות – לרבות פליטות, קשישות ונשים הרות ומיניקות – לוקה בחסר. לכן, חיוני לחזק זווית ראייה מגדרית במסגרת המענה ל־COVID-19, כדי להבטיח שהסיוע ההומניטרי יעניק הגנה יעילה והוגנת לנשים, ילדות, גברים וילדים, וישכיל להפיק תועלת מהיכולות והיתרונות המיוחדים לכל אחת מהקבוצות.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית