פורסם ביום 20 פברואר 2020
 במסגרת  

שלילת כבוד האדם: חיי הפלסטינים באזור ההתנחלות בעיר חברון

המצב הידרדר בשנה שלאחר עזיבת המשקיפים הבינלאומיים

בספטמבר 2018, בעקבות מתקפת מתנחלים, הגיעו סוהאד ואחמד למסקנה שמשפחתם אינה יכול להמשיך לגור בשכונת תל רומיידה, השוכנת בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2).[1]  סוהאד ושלושת ילדיהם עזבו לחלק אחר של העיר, ואילו אחמד המשיך לגור בבית, שממנו או מנהל את העסק שלו. "קנייה של דירה חדשה הייתה מאמץ כלכלי עצום, אבל הייתי חייב לחשוב על טובת המשפחה שלי".

באזור H2 של חברון חיים כ־33 אלף פלסטינים ו־700 מתנחלים. בשנת 2015, בעקבות גל של מתקפות פלסטיניות (בעיקר פיגועי דקירה), הכריזו הרשויות הישראליות על אזור הכולל ארבעה מתחמי התנחלות "שטח צבאי סגור" והגבילו בו את גישתם של פלסטינים שאינם רשומים כתושבים.[2] גישת כלי רכב, ובמקרים מסוימים הולכי רגל, לאזורים המקיפים את השטח הסגור הוגבלה אף היא. על פי הערכות, בשטחים אלה, שהגישה אליהם מוגבלת, גרים כ־7,000 פלסטינים, 20% מאוכלוסיית H2.

תנאי החיים של הפלסטינים ב־H2, במיוחד ב"שטח הצבאי הסגור" (אבל לא רק בו) הידרדרו מאז 2019, בעקבות התרבות אירועי התקיפה וההטרדה מצד מתנחלים, וכן בעקבות עליית המתיחות והתרבות העימותים עם כוחות ישראליים, הפוגעים בעיקר בתלמידי בתי הספר היסודיים. במהלך השנה נקטו הרשויות הישראליות מספר אמצעים כדי להקל את הגישה ולשפר את תנאי החיים ב־H2. אולם, תנועת פלסטינים נותרת מוגבלת באופן קיצוני וככל לא ניתנת לחיזוי.

תמורות אלה חלו במידה רבה במקביל לעזיבתם של 65 המשקיפים הבינלאומיים מטעם הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון (TIPH) ב־31 בינואר 2019, כאשר – לאחר 22 שנים – סיימה ישראל באופן חד־צדדי את המנדט שלהם. מבין הארגונים המתעדים תקריות ומספקים נוכחות הגנתית בעיר חברון, הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון היא היחידה שהוסמכה להגיע לכל חלקי העיר הן ברגל והן ברכב והיחידה שהיו לה ערוצים ישירים לטיפול בתקריות ולמתן מענה לחששות דחופים מול הרשויות הנוגעות בדבר. עזיבת צוות המשקיפים הטילה לחץ גובר והולך על ארגונים אחרים המספקים נוכחות הגנתית ב־H2, ונטל זה אילץ אותם לסגת מהשטח או לצמצם את פעילותם.

כמענה למצב שנוצר הכינו ארגונים הומניטריים וארגוני זכויות האדם השותפים להם תוכנית פעולה שנועדה למתן את ההידרדרות המתמשכת במצב. יישומה תלוי בגיוס המשאבים הנחוצים, שעל פי הערכות יסתכמו בכ־7 מיליון דולר.

עלייה באלימות והטרדה מצד מתנחלים

ב־2019 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים 47 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים באזור H2 של חברון, שבהן נפגעו בני אדם – 52 אנשים, כולל 16 ילדים – או נגרם נזק לבתים, בתי ספר, כלי רכב, עצים, יבולים ורכוש אחר בבעלות פלסטינית.[3] מספר התקריות שתועדו ב־2019 הוכפל לעומת שנת 2018 ושולש לעומת שנת 2017 (ראו תרשים).

אף שרבות מהמתקפות האלה בוצעו על ידי מתנחלים חמושים, כל המתקפות שתועדו ב־2019 נבעו מצורות אחרת של תקיפה גופנית, לרבות הכאה, יידוי אבנים ובקבוקים וריסוס בתרסיס פלפל. נציבות זכויות האדם תיעדה גם כמה מקרים שבהם האיומים וההפחדה היו ברמת חומרה קיצונית, לרבות איומים ישירים, חוזרים ונשנים, על חייהם של אנשים.

במהלך שנת 2019 לא תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ב־H2 כל מתקפה פלסטיניות נגד מתנחלים שבה נפגעו בני אדם או נגרם נזק לרכוש.

פגיעת מתנחלים בפלסטינים או ברכושם

פגיעת מתנחלים בפלסטינים או ברכושם

אחד משיאי האלימות מצד מתנחלים בשנת 2019 תועד ב־22 וב־23 בנובמבר, כשאלפי מתנחלים וישראלים אחרים ביקרו בחברון לרגל חג דתי יהודי ("פרשת חיי שרה").[4] בשני הימים האלה בלבד תועדו לפחות שש מתקפות שבהן נפצעו 24 פלסטינים, שבעה מהם ילדים. בתקרית אחת, שהתרחשה ב־23 בנובמבר, נפצע ילד קטן בראשו לאחר שקבוצת מתנחלים יידתה אבנים ובקבוקים על ביתו. פינויו לבית החולים התעכב למשך לפחות עשרים דקות בשל המתקפה שהתנהלה על ביתו, ומתנחלים תקפו בתרסיס פלפל גם את הפלסטינים שנשאו אותו למחסום הקרוב ביותר, שם המתין לו אמבולנס.

כן מעוררת חשש העובדה שכמה מהמתקפות שתועדו ב־2019, לרבות כמה שהתרחשו באירועי 23-22 בנובמבר, קרו לנגד עיניהם של חיילים ישראלים. בחלק מהמקרים לא עשו החיילים דבר כדי למנוע את המתקפות או להגן על הפלסטינים, ובמקצתן הם אף השתתפו בהטרדה ובאלימות באופן פעיל.

לדברי אחמד (ראו לעיל), בספטמבר 2018 הותקפו הוא, אשתו ואחיינו על ידי קבוצת מתנחלים כשיצאו מביתם שבתל רומיידה. "אין לי מושג מה גרם למתקפה. קראתי לעזרת החיילים שעמדו לא רחוק אבל הם לא עשו כלום... כשהרמתי אבן כדי להגן על עצמי, אחד החיילים כיוון אלי את כלי הנשק שלו ואמר לי להניח את האבן... אחרי זמן מה הגיעו השכנים שלי ולקחו אותי לאמבולנס שחיכה לי."

על פי סקר משקי בית שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ביצע ב־2018, כמעט 70% ממשקי הבית הפלסטיניים בשטח שהגישה אליו מוגבלת ב־H2 דיווחו כי לפחות אחד מבני משק הבית חווה מאז אוקטובר 2015 תקרית של אלימות או הטרדה מצד מתנחלים. כמעט 20% מסרו שהתקריות האלה התרחשו על בסיס שבועי.

עלייה במתיחות ובאלימות בין חיילים ישראלים לפלסטינים

נפגעים בגוף

בשנת 2019 הרגו כוחות ישראליים פלסטיני אחד בשטח H2 של חברון, לעומת ארבעה הרוגים ב־2018. ארבעה מההרוגים נפגעו בהקשר של מתקפות או מתקפות לכאורה נגד חיילים ישראלים, ואילו ההרוג החמישי, אדם נכה, נורה במרס 2018 בתקרית יידוי אבנים במחסום.[5] באחת התקריות האלה ב־2018 נפצע קל חייל ישראלי, אך יתר התקריות הסתיימו בלא נפגעים ישראלים.

בשנת 2019, לעומת זאת, תועד גידול פי ארבעה, לעומת השנה הקודמת, במספר הפלסטינים שנפגעו מידי כוחות ישראליים: 1,347 לעומת 278. רוב רובם של הפצועים ב־2019 (98%) היו בני אדם שטופלו בשל שאיפת גז מדמיע. מעוררת דאגה העובדה שכמעט 70% מהנפגעים (934) היו ילדים שנפצעו בעת שהיו בבית הספר או בדרך אליו או ממנו. רוב הפצועים הנותרים נפגעו בהפגנות, בעימותים שפרצו אד־הוק ובאירועים אחרים.

שיבושים בלימודים בבתי ספר

ב־H2 פועלים 35 בית ספר יסודיים ותיכוניים פלסטיניים. בשנת הלימודים 2019-2018 היו רשומים בבתי הספר האלה 5,561 תלמידים ו־7,167 תלמידות, ואייש אותם סגל המונה כ־700 מורים ועובדים אחרים. שלושה מבתי הספר האלה ממוקמים בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת, ניתן להגיע אליהם אך ורק ברגל ויש לעבור לשם כך במחסום אחד או יותר, תלוי בנקודת המוצא.[6] שמונה בתי ספר נוספים, בהם אחד בניהול אונר״א, ממוקמים במתחם משותף ליד מחסום 160 (ראו מפה), שם התרחש חלק ניכר מהתקריות האלימות.

נפגעים פלסטינים מידי כוחות ישראליים

נפגעים פלסטינים מידי כוחות ישראליים

על פי סקר שערך משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, כמעט 90% ממשקי הבית בשטח שהגישה אליו מוגבלת שבהם גרים ילדים בגיל בית הספר דיווחו כי בששת החודשים שקדמו לסקר חוו ילדיהם לפחות תקרית אחת של עיכוב, חיפוש גופני, הטרדה או מעצר בדרכם לבית הספר. הגישה ליתר בתי הספר באזור H2 אמנם קלה יותר, אבל רבים מהם ממוקמים באזורים שכוחות ישראליים מסיירים בהם דרך קבע, מצב היוצר מתיחות בין חיילים לתלמידים.

במהלך שנת 2019 תיעד כוח המשימה לענייני חינוך 126 תקריות במעורבות חיילים ישראלים או מתנחלים, שבהן שובשו הלימודים ב־H2. התקריות האלה פגעו בכמעט 3,500 תלמידים וביותר ממאתיים אנשי סגל ב־15 בתי ספר. נתון זה מייצג גידול של 152% לעומת חמישים התקריות שתועדו ב־2018.

יותר ממחצית מהשיבושים בלימודים שתועדו ב־2019 (69 תקריות) קרו כשחיילים ישראלים ירו רימוני גז מדמיע לתוך בתי ספר או בקרבתם, לאחר שתלמידים יידו אבנים, או יידו לכאורה אבנים לעבר סיורים צבאיים ישראליים. תקריות האלה גרמו ל־1,028 נפגעים, בהם 934 ילדים ו־94 מורים ואנשי סגל אחרים.[7] 57 התקריות האחרות שתועדו ב־2019 וגרמו לשיבושים בלימודים כללו מעצר, מכות, הטרדה ו/או עיכוב של תלמידים בדרך אל בית הספר או ממנו.

סעד בן ה־13 חי בשכונת א־סלאיימה ב־H2 ולומד בבית הספר הסמוך, של אונר״א. הוא עובר פעמיים ביום במחסום 160, בדרכו אל בית הספר וממנו. "אני לא פוחד ללכת לבית הספר, אבל אני מעדיף שאבא שלי ילווה אותי כשאני עובר במחסום", אמר סעד למשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. "לפני כמה חודשים חייל עצר אותי, הראה לי צילום של ילד משליך אבנים וטען שזה אני. זה לא היה נכון! הוא החזיק אותי במחסום שעתיים בערך, והראה לי צילומים של ילדים אחרים ושאל אותי איך קוראים להם, עד שאבא שלי בא ואסף אותי". סעד נחשף פעמים אחדות לגז מדמיע: "כשזה קורה אני מרגיש שאני לא יכול לנשום. העיניים, האף והגרון שלי מתחילים לצרוב [...] אני מריח ריח של גז מדמיע עוד הרבה זמן אחר כך".

תקרית שבה נורו מכלי גז מדמיע ליד מתחם בית ספר בקרבת "מחסום 160" שבאזור H2, 6 במרס 2019. © צילום: CPT

עימותים אחרים

גם עימותים בין תושבים פלסטינים לכוחות ישראליים תועדו פעמים אחדות בשבוע במשך 2019, בעיקר במהלך הפגנות, יידוי אבנים, מעצרים ועימותים אחרים. בתקריות האלה נפצעו בסך הכול 319 בני אדם.

המקומות המועדים להתלקחות באופן קבוע כוללים את השטח שליד המחסום הראשי החולש על הגישה לרחוב א־שוהאדא, שבו מתקיימות הפגנות מדי יום שישי; צומת טארק בן זיאד, בקרבת מתחם בית ספר; ושכונת אל־חריקה, ליד ההתנחלות קריית ארבע (ראו מפה).

בית אחד בשכונת אל־חריקה, השייך למשפחת דעאנה, נפגע בשנת 2019 בעשר הזדמנויות שונות לפחות ממכלי גז מדמיע, לאחר יידוי אבנים והאשמות ביידוי אבנים על ידי פלסטינים לעבר גדר המערכת של ההתנחלות קריית ארבע. אחת התקריות הללו, ב־24 באוקטובר, התרחשה כשהמשפחה חגגה חתונה: פרמדיקים של אגודת הסהר האדום הפלסטיני טיפלו בכ־70 בני אדם שנפגעו משאיפת גז מדמיע, בהם עשרה ילדים ושני קשישים שפונו לבית חולים להמשך טיפול.

מבצעי חיפוש ומעצר

גורם מרכזי נוסף לחיכוכים בין כוחות ישראליים לפלסטינים החיים ב־H2 מבצעי חיפוש ומעצר בבתי תושבים. על פי סקר שערך משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, בשלושה מכל ארבעה משקי בית בשטחים שהגישה אליהם מוגבלת ערכו כוחות ישראליים לפחות חיפוש אחד בין אוקטובר 2015 למועד עריכת הסקר, ב־2018. כמעט בכל המקרים דיווח נציג המשפחה שהחיפושים לוו בהפחדה ובאיומים. שליש דיווחו כי בן משפחה הוכה במהלך המבצע.

"מאז 2015 החיילים פושטים על הבית שלי לפחות פעמיים בחודש... באחת הפשיטות הם נעלו אותנו למשך ארבע שעות בחדר אחד ולא הרשו לאף אחד מאיתנו לצאת לשירותים", אמר כרים, גבר בן 60 שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ראיין בנובמבר 2018.

בשנת 2019 תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים שבעים מבצעי חיפוש ומעצר שנערכו ב־H2, נתון המהווה ירידה קלה לעומת 81 המבצעים שתועדו ב־2018. במבצעים אלה נעצרו שלושים פלסטינים, תשעה מהם ילדים.

115 פלסטינים נוספים, בהם 37 ילדים, נעצרו על בסיס אד־הוק, לרוב במחסומים או ברחובות, בהם 22 על סמך האשמות שנשאו סכין למטרות פיגוע.

פאטמה בת ה־46, אם לארבעה, חיה בעיר העתיקה של חברון, ליד אחד ממתחמי ההתנחלות. לאחרונה,[8] בשעה ארבע בבוקר בערך, פרצה אל ביתה קבוצה של עשרה חיילים. "בלילה ההוא הייתי בבית לבד עם בני בן ה־12. התעוררנו כשהחיילים פוצצו את דלת הכניסה. הם חיפשו את שני בני האחרים, שלמרבה המזל שהו עם בעלי ובתי בבית אחר שיש לנו בחברון. הם פוצצו בחומרי נפץ שש דלתות נוספות, ערכו חיפוש בכל החדרים ועזבו אחרי חצי שעה. הם לא גרמו נזק לריהוט ולא לקחו כלום. זה היה החיפוש השני בחודש אחד בלבד."

הגבלות הגישה הוקלו אך עדיין אינן ניתנות לחיזוי

להגבלות על כניסת פלסטינים לאזור ההתנחלות H2 וסביבתו, ועל יציאתם ממנו, נודעו השפעות על כל היבטי החיים. ההשלכות חמורות במיוחד בכל האמור באנשים עם מוגבלויות, בקשישים ובהורים לילדים קטנים, הנאלצים לעיתים קרובות ללכת למרחק מאות מטרים ולעבור חיפושים במחסומים לפני שהם יכולים לצאת מהאזור. בנוסף, החשש מפני הטרדות במחסומים מגביל גם את גישתן של נשים וילדות תושבות האזור הסגור לחינוך, להזדמנויות תעסוקה ולטיפול רפואי, זאת בנוסף על יתר ההיבטים השליליים של תפקידי מגדר מסורתיים.[9]

לצורך אכיפת ההגבלות האלה הוצבו כ־120 מכשולים פיסיים מפרידים את האזור מיתר העיר ומגבילים גישת בני אדם וסחורות לאזור, לרבות 21 מחסומים המאוישים דרך קבע; שישה מהמחסומים האלה בוצרו במגדלים, שערים מסתובבים, דלתות מסתובבות וגלאי מתכות, המקשים עוד יותר על העוברים במעבר.

במהלך שנת 2019 החילו הרשויות הישראליות הקלות במספר הגבלות. באזורים המקיפים את השטח הצבאי הסגור יכלו כמה עשרות משפחות להגיע לבתיהם במכונית, לאחר שקיבלו היתרים מיוחדים המתירים להם לעבור במחסומים מסוימים, או לאחר ששער מסוים שחסם את הכניסה לרחוב נפתח.

בנוסף, מאז מאי 2019, בעקבות שורה של מחאות, הודיעו הרשויות הישראליות לתושבי H2 שאורחים ובני אדם אחרים אינם תושבי המקום יורשו להיכנס לשטח הצבאי הסגור. בפועל יושמה המדיניות החדשה באופן לא עקבי: אף שבני אדם מסוימים אכן הורשו להיכנס, לרוב לאחר שתעודות הזהות שלהם נבדקו והם נדרשו לעבור בגלאי מתכות, במקרים אחרים נאלצו בני אדם לחזור על עקבותיהם ולא הורשו להיכנס.

"קשה להכניס פריטים כמו רהיטים כבדים", אמר פיראס בן ה־24, תושב השטח הסגור, למשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. "בשנה שעברה קניתי שולחן, כיסאות ושולחן משרדי, כולם עשויים מעץ, ועל סמך ההקלות שעליהן הודיעו במאי שכרתי מישהו שיעזור לי להוביל את הרהיטים לבית שלי. במחסום, החיילים עצרו את האדם ששכרתי את שירותיו ואמרו לו שהוא עצור. הם לא הסבירו למה. אחר חצי שעה האיש שוחרר ונשלח חזרה, בלי הסבר. נאלצתי לטפל בריהוט בעצמי".

בדומה לשנים קודמות, גישתם של אמבולנסים וצוותי כיבוי אש פלסטיניים לשטחי H2 שהגישה אליהם מוגבלת מצריכה תיאום מוקדם עם הצבא הישראלי. בכל האמור באמבולנסים, הקישור עם הרשויות הישראליות נעשה על ידי הצלב האדום הבינלאומי, ואת הקישור של הכבאים מנהלת עירית חברון.

למרות מנגנוני התיאום, נמשכים העיכובים במחסומים. ב־5 במרס 2019, יחידת כיבוי שנשלחה לטפל בשריפה שפרצה בבית בשכונת א־סלאמייה שב־H2 עוכבה בין 10 ל־20 דקות מחסום; שלושה ילדים, בני שנה, שנתיים וארבע, נספו בשריפה.[10]

חסמים המפרידים בין דרך המיועדת להולכי רגל פלסטינים לבין דרך המיועדת למתנחלים ברחוב א־סהְלה שבאזור H2.

חששות בדבר העברה בכפייה

הסביבה הכופה השוררת באזור H2 של חברון בעשרים השנה האחרונות לא הותירה לפלסטינים רבים ברירה אלא לעזוב את בתיהם, ותופעה זו עוררה חששות בדבר העברה בכפייה, המהווה הפרה חמורה של אמנת ג׳נבה הרביעית.

לדברי נציבות זכויות האדם, בין אוקטובר 2018 לאוגוסט 2019 עזבו לפחות שש משפחות פלסטיניות את שכונת תל רומיידה שב־H2, בשל גורמים כופים. כסיבות לעזיבתן את H2 ציינו המשפחות את הגבלות התנועה המוטלות זה זמן רב, ומעל לכל את הפחד לביטחונם של ילדיהם.[11]

סקר שנערך ב־2015 באזורים שהגישה אליהם מוגבלת מצא שכמעט שליש מיחידות הדיור בהם ריקות.[12] הודות לתמריצים מהרשויות הפלסטיניות, לרבות סובסידיות ופטורים למיניהם, שבו פלסטינים לאכלס כמה מהבתים הנטושים, אבל בתים רבים נוספים עדיין ריקים, ומשווים למקום אווירה של "עיר רפאים".

רחוב א־שוהאדא בשטח הסגור של H2

מענה הומניטרי

ארגונים הומניטריים וארגונים לזכויות האדם השותפים לקהילה ההומניטרית הגבירו את המענה שלהם באמצעות תוכנית פעולה מקפת ורב־מגזרית, המתמקדת ב־17,500 פלסטינים חלשים ופגיעים ב־H2. התוכנית, שנבנתה בסיוע "קבוצת התיאום של כל כוחות המשימה" בגדה המערבית, כוללת חבילת התערבויות בשווי כולל של 7.09 מיליון דולר. התערבויות אלה מבוססות על מידע שנאסף בסקר משקי הבית שערך משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשנת 2018, והן חלק מתוכנית המענה ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2020.

מטרות התוכנית תואמות את המטרות שזוהו לכל תוכנית המענה ההומניטרי, דהיינו להבטיח: הגנה, כיבוד וקידום של זכויותיהם של פלסטינים החיים ב־H2; מענה לצרכים בסיסיים באמצעות מתן שירותים בסיסיים איכותיים ושיפור הגישה למשאבים; ותמיכה ביכולתם של משפחות ובני אדם חלשים להתמודד עם המשבר הממושך ולהתגבר עליו, בד בבד עם חיפוש אחר פתרונות להפרות ולגורמים אחרים המצויים בשורש האיומים והזעזועים.

התוכנית כוללת פעילויות כמו מעקב ותיעוד של הפרות ואלימות הקשורה בסכסוך, ייעוץ משפטי, תמיכה פסיכו־חברתית, שירותי שיקום והכשרה במתן עזרה ראשונה. פעילויות חינוך יכללו גם תזונה בבתי ספר עבור ילדים בכיתות א׳ עד ד׳, כהשלמה למיזם מתמשך המתמקד בשיפור מצבן התזונתי של ילדות בגיל בית הספר בכיתות א׳ עד ד׳. הסיוע במזון לעניים יינתן כסיוע חירום במזומן בשוברים אלקטרוניים, לצד תמיכת חירום באמצעות התערבויות מבוססות־חקלאות.

תשלים את תוכנית הפעולה שורה של מאמצים מתואמים לקידום מדיניות, לרבות סִנגוּר ציבורי ויישוג באמצעי התקשורת, לצד דיפלומטיה פרטית ופעולה יחד עם רשויות מקומיות שונות ומדינות החברות באו״ם.

אף שהתערבויות אלה יכולות לרכך את ההשלכות של המדיניות והנהגים הפוגעים בפלסטינים תושבי H2, כל שיפור משמעותי במצב ההומניטרי יצריך שינויים מבניים, לרבות הסרת הגבלות הגישה ואכיפת שלטון החוק על מתנחלים אלימים.

ההתנחלויות בחברון: התפתחויות משפטיות ואחרות

ב־30 ביוני 2019 דחה בית המשפט העליון הישראלי עתירה נגד כינונה של ישות מוניציפלית חדשה הכוללת את ההתנחלויות ב־H2; הישות הוקמה מכוח בצו צבאי שניתן ב־2017. בנוסף על שדרוג מתן השירותים להתנחלויות שבתחום השיפוט של הגוף החדש, יש לו הסמכות לרכוש נכסים ולהרחיב התנחלויות באזור. בדצמבר 2019 הודיע משרד הביטחון כי יקדם את בנייתה של התנחלות חדשה במתחם השוק הסיטונאי ב־H2.[13]

בנוסף, ב־25 באוגוסט 2019 התיישבו מתנחלים מחדש בחלק מבית אבו רג׳ב, בניין הממוקם בחלק הסגור של H2, שמתנחלים פונו ממנו לאחר פסיקת בית משפט ב־2018. מאז סובלת משפחה פלסטינית שגרה בחלקו האחר של הבניין מהטרדה ואלימת חוזרות ונשנות מידי מתנחלים. ב־23 בדצמבר החלו עבודות תשתית שנועדו לחבר את הבניין לרשת המים. תביעה בנוגע לבעלות על הבניין תלויה ועומדת בבית משפט ישראלי. כמו כן, ב־23 בדצמבר 2019 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים פסיקה של ערכאה נמוכה יותר שקבעה כי יש לפנות מתנחלים מבית אחר שעליו השתלטו בחלק הסגור של H2. בית המשפט הורה לאכוף את הפסיקה תוך 45 יום.


[1] כל שמות האנשים המופיעים במאמר זה שונו כדי להגן על זהותם.

[2] השטח הסגור כולל בעיקר את שכונת תל רומיידה ואת רחוב א־שוהאדא. הצו הצבאי ניתן ב־1 בנובמבר 2015 וחודש מפעם לפעם עד ל־15 במאי 2016. ככל הידוע, הצו לא חודש מאז, אך ההגבלות נותרות בתוקפן הלכה למעשה.

[3] נתונים אלה אינם כוללים תקריות שבהן לא נפגעו בני אדם ולא נגרם נזק לרכוש, כמו תקריות הפחדה, הסגת גבול ומניעת גישה, שמוערך כי תדירותן גבוהה יותר.

[4] ב־27 בנובמבר 2019 פרסמה נציבות זכויות האדם הודעה לעיתונות והביעה בה חשש בדבר גל אלימות זה.

[5] הנתונים הכלולים במאמר זה כוללים תקריות שהתרחשו באזורים הסמוכים למחסומי H2, שכמה מהם ממוקמים באופן חלקי ב־H1.

[6] בית הספר היסודי אל־פייחה, בית הספר היסודי אִבְּרָאהִימִייָה, ובית הספר היסודי קורדובה.

[7] כמה מהילדים ואנשי הסגל נפגעו ביותר מתקרית אחת.

[8] התאריך המדויק נמסר למשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

[9] Report of the United Nations High Commissioner for Human Rights, “Israeli settlements in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and in the occupied Syrian Golan”, A/HRC/43/67, March 2020, para. 51.

[10] בתגובה למכתב ששלחה האגודה לזכויות האזרח בישראל, כתבו אנשי פיקוד מרכז הצבא הישראלי כי בשל תקשורת לקויה לא הודיעו על התקרית לחיילים שאיישו את המחסום, ולכן עוכב צוות הכיבוי. לפי המכתב, בעקבות התקרית רועננו נוהלי הפעולה וההנחיות שופרו.

[11] Report of the United Nations High Commissioner for Human Rights, “Israeli settlements in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, and in the occupied Syrian Golan”, A/HRC/43/67, March 2020, para. 53.

[12] הסקר נערך על ידי הוועד לשיקום חברון, כחלק מתוכנית שימור והתחדשות. מממצאי הסקר עולה כי 1,079 מ־3,369 יחידות הדיור שנסקרו במה שהוועדה מגדירה העיר העתיקה של חברון ריקות.

[13] השוק הסיטונאי סגור מאז 1994. האתר, שבימי האימפריה העות׳מאנית היה בבעלות משפחות יהודיות, נוהל אחרי 1948 על ידי ממשלת ירדן, ואז הוחכר לעיריית חברון הפלסטינית והיה בשימוש של סוחרים פלסטינים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית